אז הפרק חורג מהפורמט הרגיל וקיבלנו יותר התמקדות ג'וש.
זה טוב במיוחד כי זה כולל את ג'וש בלי חולצה
שני אחים נופלים מפיגום, בדרך נס לא מתים ומגיעים לבית חולים עם פגיעות ראש/צוואר קשות. ג'וש מנתח, וולף והצוות שלו מתמקד בטיפול שאחרי הניתוח(וקביעת נזק מוחי, שיקום) וקרול מספקת תמיכה נפשית יחד עם אריקה שיודעת ספרדית.
קצת עצוב שהתפקיד היחיד של אריקה בפרק היה בתור מתורגמנית. (אפילו לא ראינו אותה לוקחת כדורים)
ג'וש ממנה למחלקה של וולף אח ראשי חדש(לגמרי הומו, כן?) ויש דינמיקה מעניינת סביבו.
אוי ג'וש, אתה לא יכול לשדך בינהם, אתה תרצה את אוליבר חזרה בהמשך.
וכן, האח החדש הזה חמוד ואהבתי את זה שהוא פועל לכך שדמויות משנה (כלומר אחיות) יקבלו יותר הכרה.
ד"ר דוש איננו וגם ואן(הניחוש שלי, הם לא יודעים מה לעשות איתו אז הוא לא נמצא) וג'ייקוב חוזר וזה נראה כאילו קשה לו במיון.
התקווה שלי היא שואן מעסיק את ד"ר דוש במקום אחר כדי שאוליבר לא יצטרך לסבול אותו (וגם אנחנו לא). אבל יותר הגיוני שד"ר דוש לא נמצא כי הוא עסוק בלכלוא את ואן במרתף כלשהו.
עוד אופציה היא שהסדרה פשוט לא מוכנה שיהיה אפילו בחור לבן סטרייט אחד.
בכל מקרה, האימא מעדיפה את האח שפצוע קשה יותר והיא לוחצת על ג'וש שיציל אותו.
*אני צריכה להגיד שלמרות שלא אמורים לשפוט אבל האימא הזאת הייתה ממש מגעילה(כמו זה שהיא אמרה שקרול לא "רופאה אמיתית" בהתחלה חשבתי שזה קטע על רקע גזעני/שובינסטי אבל זה כנראה בגלל שהיא פסיכיאטרית).
לא, היא ממש ממש נוראית. וכן, זה מרגיש רע לשפוט אותה כשהיא במצב כזה, אבל לכל הרוחות. גם זה שהיא אומרת לקרול בפרצוף שהיא לא רופאה, אבל יותר מזה איך שהיא מתעלמת לחלוטין מהבן הלא מועדף שלה ולא הולכת לבקר עד שדי מכריחים אותה. ואז מה היא עושה - מאשימה אותו במה שקורה לאחיו.
והסיבה לכל היחס הנוראי הזה - שהוא התרחק מהדת (אגב, אני לחלוטין ציפיתי שנגלה שהוא הומו וזאת הסיבה).
ואז אחרי כל זה היא גם מקללת את ג'וש כי הוא הצליח להציל רק אחד מהבנים שלה. שוב, קשה לשפוט מישהי באבל במיוחד באותו יום, אבל זה היה ממש מגעיל.
ג'וש מנתח את האח המון שעות ורואים אותו מתפקד בחדר ניתוח, וגם רואים אותו מול וולף וקרול.
ואחת האחיות שמה לו כפפת יד שמאל לפני כפפת יד ימין וזה היה הפשע הכי נוראי
האח לא מועדף יוצא מניתוח ומתעורר ואז מתברר שהוא לא מסוגל לדבר בשפת האם שלו, וולף מנסה לתקן את זה, האח הראשי מנסה לפייס בין האימא למטופל ומשקר לשניהם כשהוא מתרגם להם.
אני הופתעתי שהוא ככה שיקר לשניהם ושאוליבר היה בסדר עם זה. אני מניח שזה טוב ברגעי משבר כאלו שהוא השתמש במחסום השפתי כדי לפחות לתת להם להתנחם זה בזה, אבל זה מרגיש אפור אתית.
אבל בעיקר שוב מעצבנת אותי האמא שהיא מקבלת אותו רק כי הוא קיבל את ישו חזרה לחייו.
בסופו של דבר זה טוב באמת שהיא קיבלה השלמה איתו לפני שהוא מת, אבל קצת צורם לי שמבחינתה הוא חזר לדת לפני מותו. זה כאילו לא משנה, אבל איכשהו כן מרגיש לי לא נכון. נגיד ככה, אם הוא כן היה הומו (כפי שאמרתי שהנחתי) אז היה מעצבן אותי מאוד אם היא הייתה חושבת שהוא מתחרט על זה לפני מותו.
האח השני שורד, האימא מטילה קללה על ג'וש.
אני כבר לא זוכר מה היא אמרה אבל אני מניח שזה משהו בסגנון "שתשאר מאוהב בבחור מוזר שמתחיל לפתח קראש על אח צעיר ואחר כך יאושפז בבית חולים פסיכיאטרי"
היו כמה רגעים ממש יפים גם בין ג'וש קרול ו-וולף יחד וגם בסוף בחדר ניתוח בין ג'וש לוולף.
כן, קצת הרגיש לי מוזר שהם כאילו כל התמיכה שלו.
אהבתי שבהמשך הייתה סצנה שבה הוא מדבר עם כל הצוות הניתוחי שלו. (כבוד לדמויות משנה)
וזה נראה כאילו דיינה ואריקה השלימו.
תודה לאל, אריקה ממש עיצבנה אותי שהיא עדיין כועסת על דיינה.