דיון ?

[akirekaeru]

הכל בערבון מוגבל, בהתאם לרזומה

מה החלק האהוב עליכם בתהליך הכנת התחפושת? בחירת בדים? כיף, אבל קצת מעורר חששות של מה אם זה לא יתאים ולמה להתפשר.. הכנת גזרה? עד כה לא התעסקתי עם גזרות מסובכות (חוץ מגזרת מכנסיים של בורדה.. -_-), וזה אמנם לא מהנה כמו תפירה, אבל זה די סבבה. התפירה? מאוד אוהבת. עד כשהמכונה עושה בעיות, ואני צועקת עליה והיא צועקת בחזרה עליי - אבל בסוף אני מצליחה לגרום לה לעשות מה שאני רוצה, או מתפשרת ועושה את זה בדרך שלה. עיצוב פאה? כל כך כיף. אני אוהבת פאות. פרופס? ככה ככה. יש כאלה יותר כיפיים, אבל מתסכל אותי לא להגיע לתוצאות רצויות כי אני חסרת ידע או חומרים (או זמן, מן הסתם). איפור? לא קורה עד רגע האמת. ומה החלק הכי פחות אהוב עליכם? למען האמת, רגע האמת. אני לא לובשת את הכל ביחד עד זמן ה-debut, ואז חווה דעה כוללת בפעם הראשונה ("זה נראה סבבה" או "וואי, אני מקווה שלא יסקלו אותי באבנים"). כל החלק של ה"פליי" פחות מדבר אליי - אבל שוב, מניחה שזה תלוי בשיתוף פעולה מצד הקאסט ואנשים, ואני ממצה את ההסתובבות בבגד הלא נוח או בעל החלקים המעצבנים יותר מדי מהר. אין לי מספיק נסיון עם צילומים - ולמרות הרצון לצילומים יפים, אני לא נהנית מכל התהליך הזה בכלל.. (קוספליירים אמורים לרדוף אחרי הצלמים או להפך? ומה בנוגע לארגוני פוטושוטס פרטיים? אני עדיין לא מכירה את ה"חוקים"). בהאנאמי (שזה היה גם האירוע היחיד בו צולמתי) מיציתי מהר מאוד, וכך נותרו לי מעט מדי תמונות טובות לבחור מהן..

 

[happy berry]

אני נהנית מהכל!

וסובלת מהכל. תכלס, החלקים שאני *הכי שונאת* הם להעתיק את הגזרה לבד,לחבר חלקים. ללבוש את הקוספליי. החלקים שאני הכי אוהבת: לגזור, מכפלות, קישוטים, סרטי אלכסון וכל השיט הזה. וכמובן, ללבוש את הקוספליי. אני לא מתה על לעצב פאות, אני די מעאפנה בזה ואם לא גוזרים נכון אז חבל על הפאה. לאחרונה הבנתי שאני גם אוהבת להכין פרופ. אבל בינתיים הכנתי רק אחד. (ועוד עשר אחוז מאחר, אבל זה לא נחשבD: ) אז זה לא סגור עדייןP:

 

[cnani]

יש לי תחושת דה ז'ה וו

פרופס!! הכי כיףףףףף

 

[Mint Drops]

אממ...

אני נורא אוהבת את החלק של הכנת הפרופס. לחפש חומרים מתאימים, לנסות, לגרום לזה להיות מושלם. יש בזה משהו נורא כייפי. גם החלק של הבחירת בדים בדרך כלל נחמד, כי מסתובבים עם עוד אנשים ופוגשים מוכרים מטורפים מהנחלה. אני הכי פחות אוהבת ללבוש את הקוספליי (החלק של הלבישה עצמה, ההסתובבות נחמדה). בייחוד תלבושות מסובכות. זה פשוט סיוט להשתחל לכל השכבות וכל האביזרים.

 

[rocket]

עונה לעצמי,

אני הכי אוהבת אני מניחה את החלק ה"שני" של התפירה, אחרי שכבר יש גזרת בסיס ועושים את כל התיקונים וההתאמות כדי שזה יראה *קוספליי*. אני הכי פחות אוהבת את החלק הראשון של התפירה, קרי העתקת הגזרה על בד והגזירה, וזה בעיקר כי אני קצת עקומה ואין לי בכלל עין טובה ללהאריך מידות ומרחקים ויוצא שאני מפשלת בזה הרבה (ראו ערך שלוש המעילים בתחלתי לקוספליי טאקוטו עד שהצלחתי לקלוע למה שאני צריכה). עם פרופס אין לי ממש נסיון, וכנ"ל גם עם פאות. אבל נראה לי כיף להכין פרופס ואני מקווה להתנסות בזה באיזהשהו קוספליי בקרוב.

 

[Lady_Voldemort]

../images/Emo77.gif אחד החלקים האהובים עליי

הוא התכנון והעבודה הפיזית עם החומרים, הפרופים, הבדים, התפירה

 

[saarshemer]

אני אתן לכם לנחש.....

Hello Captain obvious

 

[happy berry]

רגע...נו, אני יודעת!!

אתה בטח מת על תפירה!!

 

[innocence]

מה, את מפגרת?

בדוק עיצוב פיאות.

 

[Mana Sama]

מה פתאום,זה בכלל האיפור P:

~בורחת כל עוד נפשי בי~

 

[Lady_Voldemort]

../images/Emo77.gif מה זה לא איפור?

 

[CibiHeart92]

כולכם טועים

סער בדוק הכי אוהב את החלק בו מועכים לו את החזה בתחבושות אלסטיות. (מי ירד הכי נמוך בסוף, מי?)

 

[happy berry]

ניצחון אפי../images/Emo45.gif

 

[Mana Sama]

לול~../images/Emo45.gif

 

[Lightning9]

רק שתדעי, שהוא נהנה כשאיפרו אותנו בחנוכה!

(אתה יודע שזה מאהבה)

 

[CibiHeart92]

עונה O:

הכי כיף, אחרי שאתה מוציא את הגזרות ותהליך העבודה בא חלק ולא באמת צריך לחשוב, זה כיף. כי זה כמו תראפיה או משהו.... לבחור בדים זה סיוט, להוציא גזרות זה כאב ראש, לתפור זה כיף חיים, כל עוד אני לא לחוצה בזמן. ועוד הדבר הכי כיף- העשרים שניות האלה על הבמה בהם הקהל מראה הערכה לעבודה. תחרות שמחרות, מאז ומתמים העשרים-שלושים שניות האלה הן הסמי קוספליי. רק צריך לשמוע קצת מחיאות כפיים. הכי פחות אהוב? שאין לי תמונות טובות אף פעם.

 

[happy berry]

וואו.כלכך מסכימה~~

החלק הבאמת הכי טוב זה לעמוד שם על הבמה, ואז אתה לא יודע איך להגיב, אז אתה סתם עומד כמו מפגר. אבל מ'כפת, כי יש בקהל איזה 100 איש שמתפעלים ומוחאים לך כפיים~ (מסקנה- קוספליירים הם חבורה של זונות צומי) מסכימה גם בקטע של התמונות. תקוללו, קוספליירים שיש להם אשכרה תמונות מספיק נורמליות להעלות לדויאנטארט.

 

[CibiHeart92]

בדיוק!

זה הסמי קוספליי שלי עוד מהכנס הראשון, לפני שתכלס היו באמת תחרויות, זה לא באמת עניין אותי לנצח. זה סתם נחמד אם זה קורה. XD

 

[Lightning9]

פרופס בעיקר

והשוטטות באייבי אחרי הפיאה המושלמת! למרות שיותר נהנת מלחפש עדשות ולחקור על הקוספליי שאני עומדת לעשות. כי לפני כל קוספליי אני מין משוטטת ברחבי האינרטנט מחפשת קוספליירים, איך הם עשו את זה איך כדאי לעשות ואיך לא כדאי ולוקחת רעיונות מהם. זה חלק שאני די אוהבת סך הכל כי אני מין מציבה לעצמי רף כלשהו שאליו אני רוצה להגיע או לעבור. הבחירת בדים מהנה, האילתור גיזרה גם נחמד לפעמים אבל אני שונאת לגזור! אני עקומה >: מבחינת תפירה... אני אוהבת לתפור, זה תרפיה. אבל קווים ישרים ומכפלות, לא דברים מסובכים. זה יותר מידי בשבילי ^^" וכמובן, הפרופס. חיפוש חומרים, הצקה לאבא וסער, חיפוש חומרים ובסופו של דבר ההכנה עצמה, הכוויות הרבות מהדבק החם והאילתורים המטורפים שאני מריצה כל פעם מחדש. וההרגשה שאני יודעת שהשתפרתי קצת יותר ואעשה את זה טוב יותר בפעם הבאה. קוספליי זה מגניב וכיף בתכלס. עד שמגיעים ללילה לפני הכנס ובוכים שהכל מתפרק ושום דבר לא מוכן D:

 

[WayToDawn]

טוב גם לי בא XD, טוב גם לי בא XD

בתכלס.... החלק הכי טוב: ללבוש את הקוספליי המוכן. והרבה יותר מזה- להוריד אותו ממך בסוף היום [BEST PART OF THE DAY MY BODY IS JUST....EEAAAHHHH]. וכמובן שיש תמונות יפותתתתתתת [אם אין תמונות יפות THO החלק הזה לא קיים ואז באסה ;;] החלק הלא טוב? להכין תקוספליי! חבל שגמדים לא יכולים להביא ליאותו מוכן ;; ועכשיו ברצינות [שקר גס, הקטע הקודם היה שיא הרצינות] בחינת העבודה אז...הבנתי כבר שאני דיי שונאת להוציא גזרות ולתפור. כאילו...ממש לא אוהבת לתפור. זה פשוט משעמם אותי XD" אני אוהבת פאות, ממש. כל ההתעסקות בהן. למצוא את הפאה המתאימה, לספר אותה, לעצב אותה. זה דווקא ממש כיף לי. ואמ...גם פרופס זה נחמד. אני בעיקר אוהבת את החלק של לפני שבאמת עובדים. שבו יושבים ובוהים בתמונות של הדמות ומשהו שעד לפני וים היה ".....ווטפ אין אני עושה את זה" הופך פתאום למשהו ברור שאתה יודע איך להכין ומה לעשות. [רק שאז מגיע האשכרה להכין לול]. בסופו של דבר....מממ, לא יודעת אם הכי אהוב- אבל הכי מתגמל יש שני חלקים: הראשון הוא מה שכבר אמרו כאן, הרגע הזה שאתה עולה לבמה ואחרים מעריכים אותך [או לחלופין, הרגע שקוספליירים אחרים, בעיקר כאלה שאתה מעריך, אומרים לך שזה נראה טוב]. החלק השני הוא ההשוואה. מבחינתי לעשות פאסט פוורווד על כל התהליך. אני אוהבת כשאני לובשת את הקוספליי להיזכר איך לפני כמה וכמה זמן זה היה ערמת בדים וחומרים, ועכשיו פתאום, בזכותי, זה תפס צורה ונהיה משהו מהמם. זה החלקים הכי שווים מבחינתי. [+להוריד את הקוספלייייי כןןןןןןןןןןן (ולסבול מכאבי גב-רגליי-ראש-חזה וכו למשך שאר היום\לילה)], בתכלס.... החלק הכי טוב: ללבוש את הקוספליי המוכן. והרבה יותר מזה- להוריד אותו ממך בסוף היום [BEST PART OF THE DAY MY BODY IS JUST....EEAAAHHHH]. וכמובן שיש תמונות יפותתתתתתת [אם אין תמונות יפות THO החלק הזה לא קיים ואז באסה ;;] החלק הלא טוב? להכין תקוספליי! חבל שגמדים לא יכולים להביא ליאותו מוכן ;; ועכשיו ברצינות [שקר גס, הקטע הקודם היה שיא הרצינות] בחינת העבודה אז...הבנתי כבר שאני דיי שונאת להוציא גזרות ולתפור. כאילו...ממש לא אוהבת לתפור. זה פשוט משעמם אותי XD" אני אוהבת פאות, ממש. כל ההתעסקות בהן. למצוא את הפאה המתאימה, לספר אותה, לעצב אותה. זה דווקא ממש כיף לי. ואמ...גם פרופס זה נחמד. אני בעיקר אוהבת את החלק של לפני שבאמת עובדים. שבו יושבים ובוהים בתמונות של הדמות ומשהו שעד לפני וים היה ".....ווטפ אין אני עושה את זה" הופך פתאום למשהו ברור שאתה יודע איך להכין ומה לעשות. [רק שאז מגיע האשכרה להכין לול]. בסופו של דבר....מממ, לא יודעת אם הכי אהוב- אבל הכי מתגמל יש שני חלקים: הראשון הוא מה שכבר אמרו כאן, הרגע הזה שאתה עולה לבמה ואחרים מעריכים אותך [או לחלופין, הרגע שקוספליירים אחרים, בעיקר כאלה שאתה מעריך, אומרים לך שזה נראה טוב]. החלק השני הוא ההשוואה. מבחינתי לעשות פאסט פוורווד על כל התהליך. אני אוהבת כשאני לובשת את הקוספליי להיזכר איך לפני כמה וכמה זמן זה היה ערמת בדים וחומרים, ועכשיו פתאום, בזכותי, זה תפס צורה ונהיה משהו מהמם. זה החלקים הכי שווים מבחינתי. [+להוריד את הקוספלייייי כןןןןןןןןןןן (ולסבול מכאבי גב-רגליי-ראש-חזה וכו למשך שאר היום\לילה)]