ואצלי זה
עוד יותר מוזר. בערך בגיל 14 התחברתי עם ילד אחד, גזען בנשמה, ומאז אני מתמצא מאוד בעדות. בהתחלה, ההכללות האלה היו מוזרות לי, הייתה לי השקפה מאוד אונברסלית, אבל מהר מאוד יצא משהו מאוד מוזר. עמוק בלב לא אכפת לי מי בא מאיפה, חרא צץ בכל פינה, כמו גם דבש, אבל מצד שני מצאתי את עצמי מקלל אנשים על רקע עדתי וגזעני בלי בעיה בכלל. כמו בכל דבר, גם בזוגיות אני מחפש את הנשמה שלי, והרבה פעמים אני מוצא יופי פנימי ושם פס על חיצונית ריקנית. אבל כמו כל בן אדם, יש לי מגבלות פיזיות, אני בחיים לא אצא עם אתיופיות או תימניות, אני נדחה מהן, ואני אפילו יכול להתחצף אליהן בלי סיבה, מן תגובה אלרגית שכזו. אני גם בחיים לא אוכל במסעדות ערביות, תגובה אלרגית קיצונית... לגבי רוסים וישראלים, אני מזמן לא מבדיל, אני נמצא בינהם ובכל אחת מהאוכלוסיות האלה אני מוצא את עצמי, ויש גם דברים מעצבנים מפה ומשם. הכי טוב אני חושב שיהיה לי עם רוסיה ילידת הארץ, או מישהי מעורבת.