חד וחלק לא
קודם כל, האוכלוסייה הערבית בארץ היא לא הומוגנית. יש גם קשר גאוגרפי לקצב הריבוי. הריבוי באזור המשולש (הצמוד לקו הירוק) גבוה מהממוצע, ושם גם האוכלוסייה היא יותר פונדמנטליסטית. בקרב הדרוזים, הערבים הנוצרים ובאזור הגליל יש קצב ריבוי נמוך יחסית עם מגמת קיטון (לפחות באזור הגליל). בנוסף, ניתן לפעול באמצעים פנימיים נוספים ומשלימים כנגד הבעיה הדמוגרפית, ע"י קצבאות, עליה, וכן, גם שיפור ברמת החיים. אם כן, למה לא לעשות זאת עכשיו, וזהו? כי האוכלוסייה ההתחלתית גדולה מדי, ואחוז הילדים באוכלוסייה בכלל לא נורמלי (40% מתחת לגיל 14). מצב זה גורם לכך שכל שינוי בקצב הריבוי עצמו יהיה איטי והדרגתי, אולי על תקופה של עשרות שנים. בסופו של תהליך שכזה, ככל הנראה נגיע למצב בו יש רוב ערבי\מיעוט גדול ביותר, אבל מאוד מחונך... בנוגע לשטחי המדינה, אין כאן צמצום של ממש בשטחי המדינה, שכן יתבצעו חילופי שטחים, ובמקביל לסיפוח של אזור המשולש למדינה הפלסטינית, ישראל תספח גושי התיישבות. כמה, למה ואיפה? זה תלוי במלגה, ועדיף להשאיר את זה ככה. מטרתה של התועה היא להשיג קונצנזוס רחב כמה שיותר בציבור הציוני, על חיוניותו של רוב יהודי ושמירתו. הדרך הריאלית היחידה היא ילופי שטחים מאוכלסים.