מגיבה אלייך..
לדעתי הרבה יותר קשה לעבור מווסטרן(מקצועי או טיולים) לאינגליש... - מסכימה...לא הרבה יותר קשה אבל כן יותר קשה. פתאום זה מסגרת.. - לא מסכימה...מסגרת תלויה בהתנהלות החווה, במאמן, ברמה המקצועיות ועוד. פתאום זה מסגרת..וזה אוכף שמחזיק אותך הרבה פחות...כל הגוף יושב שונה.. האינטרקציה עם הסוס שונה לגמרי..הקשר עם הפה של הסוס שונה..פתאום זה להכנס למסגרת הרבה יותר רצינית ועמוקה... - מסכימה חלקית...מבחינת הישיבה, כן זה שונה...העבודה עם הסוס שונה אבל הבסיס הוא אותו בסיס ולא צריך להגזים ולומר שזה שונה לגמרי ושהמסגרת רצינית ועמוקה יותר. בווסטרן כמו באינגליש, בדיוק באותה רמה, צריך להיות בקשר טוב מאוד ועמוק עם הסוס כדי להצליח. בתור אחת שעשתה את שני המעברים (חחח כמה לא החלטי מצידי), אני חושבת שזה מאוד מאוד תרם לי..גם מבחינת ידע כללי וגם מבחינת הרכיבה עצמה.. אני זוכרת שכשעברתי לווסטרן צחקו עליי בגלל הישיבה והכל..ובגלל שהייתי מחזיקה את הסוסים עם מושכות קצרות...אבל כשחזרתי לאינגליש הייתה לי נטיה לעבוד עם מושכות יותר ארוכות ולשבת טיפה שונה (לא משהו שרכיבה בלי אוכף פעם פעמיים לא שינתה בחזרה). מה שהכי השתנה אצלי זה הקשר עם הסוס שדווקא הווסטרן מ-א-ו-ד תרם לזה..וזה רק מוכיח שהמאמן זה מה שמשנה..כי כשלמדתי אצל יפתח הייתי עושה הכל בלי קשר טוב עם הסוס..ושלמדתי אצל ניתן הוא לימד אותי המון על התקשורת עם הסוס ועל כמה שזה תורם..ו-וואלה...זה תורם.