איזה ניתוח אקדמי!!!!
לדעתי, חלו בשנים האחרונות תמורות חשובות בעולם הערבי. אך תמורות אלה לא כולן בהכרח לכיוון דימוקרטיה. חלק גדול מהן, לצערי, הוא בכיוון ההפוך, חזרה ליהי החליפות והתקרבות לדת. אני לא שולל את הדת וכל וכל, אך הצורה בה נעשים הדברים בעשרים השנה האחרונות מצביעה על מגמה מסוכנת מאוד. למרות שבשנתיים האחרונות חלה דעיכה בפנטיות הדתית, אפילו באירן, אך אני חושב שהפונדמינטליזם עדיין מכה את שורשיו בעומק המחשבה הערבית. דיברתם על עוני ועל עוד דברים שלכאורה חוסמים את דרכה של הדמוקרטיה, אך אני חושב שהבעיה הגדולה היא הפונדמנטליזם. באותו יום, שהאנשים בעולם הערבי יגלו שהקיצוניות בדת לא תביא להם כל תועלת, אלא להיפך, תוביל אותם לאנדרלמוסיה מוחטת, רק אז תעמיק הדמוקרטיה את שורשיה בעולם הערבי. אך יש עוד עניין חשוב. אין אנו צריכים לחכות עד שהדמוקרטיה תגיע לעולם הערבי, אנו צריכים לנסות להגיע להבנה עם העולם הערבי גם היום. מכיוון ששליטים מתחלפים אבל עם אינו מתחלף.