אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
דו קיום בספורט
- פותח הנושא COACH ELI COHEN
- פורסם בתאריך
מציאות או מה שקרה ב 48?
כי אם בהסטוריה עסקינן אז להזכירך שאלו שהתנגדו להסכם החלוקה של האום היו הערבים ולא היהודים. להזכירך גם שמדינות ערב הם אלו שעודדו את ערבי ישראל לנטוש את כפריהם בהבטחה שבקרוב ליקבלו שטחים יותר גדולים. לכן, בו נעזוב את הסטורית 48 ונדון במצב הנוכחי. איך משפרים את הדו קיום בינינו, לא בין אבותינו שנחמו אחד בשני, אלא בין אקרא לבין ישראל. עכשיו, מה הן הדרישות הלגיטמיות שלך? עד כמה שאני יודע, אתה אזרח בדיוק כמוני עם אותם זכויות וקצת פחות חובות (לא נדרש לשלוש שנות שרות). מה עוד אתה רוצה חביבי?
כי אם בהסטוריה עסקינן אז להזכירך שאלו שהתנגדו להסכם החלוקה של האום היו הערבים ולא היהודים. להזכירך גם שמדינות ערב הם אלו שעודדו את ערבי ישראל לנטוש את כפריהם בהבטחה שבקרוב ליקבלו שטחים יותר גדולים. לכן, בו נעזוב את הסטורית 48 ונדון במצב הנוכחי. איך משפרים את הדו קיום בינינו, לא בין אבותינו שנחמו אחד בשני, אלא בין אקרא לבין ישראל. עכשיו, מה הן הדרישות הלגיטמיות שלך? עד כמה שאני יודע, אתה אזרח בדיוק כמוני עם אותם זכויות וקצת פחות חובות (לא נדרש לשלוש שנות שרות). מה עוד אתה רוצה חביבי?
אקרא לוחם אמיץ
New member
אכן מה אני רוצה...על קצה המזלג
הפקעת אדמות, בקרוב יופקעו 4200 דונום אדמות בבעלות דרוזים באיזור הכרמל, מסכנים, הם ישנים עם הדגל במיטה והנה המדינה מפקיעה להם את האדמות, כמובן שזה מעט מאוד יחסית לשאר האדמות שהופקעו. "בית המשפט המחוזי: לתושבים הערבים המתגוררים בכפרים בלתי מוכרים, אין זכות להתחבר למים", מדובר במים לשתייה ולא לבריכות השחייה כמובן, ומצד שני להתנחלויות הלא חוקיות והלא מוכרות מותר לסלול כבישים ולבנות בריכות ולהתחבר לכל דבר. הנה לכם חלק מתחומי החיים שהאפלייה מנצחת בהם מאז קום המדינה, מה לא עשינו על מנת לקבל את מה שמגיע לנו ובסוף פותחים עלינו באש חייה ורוצים להעמיס אותנו על משאיות או להשמיד אותנו כעם, ובסוף באים ה "ערבים טובים" בטענות כי לטמטום אין גבול וגם לשינאה שהיא תוצאה של שטיפת המוח הישראלית נגד הערבים אין טיפה של מוסר או כבוד. ציטוטים הללו מ "הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי פלסטיני בישראל לשנת 2005" תוכנית "ייהוד הנגב והגליל" אפליה בהפקעת ובהקצאת קרקעות ובמדיניות התכנון. הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. בעיות מיוחדות בכפרים הבלתי-מוכרים, השמדת יבולים,מניעת חשמל ומים וכו'... זכויות אזרח נחותות וגזעניות. אפליה בהקצאת משאבים בכל הקשור לחינוך,תשתיות וכו'... הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. יחס מפלה ומניעת שירותים מצד גופים רשמיים, "תוכנית ויסקונסין" כדוגמה. אפליה נגד השפה והתרבות הערבית. אפליה במתן שירותי בריאות. הפרת הזכות לחופש הדת,כמו הפגיעה במסגדי הכפרים העקורים ובתי העלמין, חילול אתרים מקודשים ותקיפת מוסלמים ונוצרים. ניצול לרעה של הליכים משפטיים ושל סמכויות המשטרה,גזענות משטרתית ואפליה במערכת המשפט. הגבלות והגשת כתבי אישום בעילות "ביטחוניות", הגבלות והגשת כתבי אישום בעילות "ביטחוניות",הגבלות על התקשורת ועל חופש הביטוי בעילות בטחוניות וכו'. עמדות גזעניות המבוטאות על-ידי יהודים במסגרת סקרי דעת-קהל. והרשימה עוד ארוכה.
הפקעת אדמות, בקרוב יופקעו 4200 דונום אדמות בבעלות דרוזים באיזור הכרמל, מסכנים, הם ישנים עם הדגל במיטה והנה המדינה מפקיעה להם את האדמות, כמובן שזה מעט מאוד יחסית לשאר האדמות שהופקעו. "בית המשפט המחוזי: לתושבים הערבים המתגוררים בכפרים בלתי מוכרים, אין זכות להתחבר למים", מדובר במים לשתייה ולא לבריכות השחייה כמובן, ומצד שני להתנחלויות הלא חוקיות והלא מוכרות מותר לסלול כבישים ולבנות בריכות ולהתחבר לכל דבר. הנה לכם חלק מתחומי החיים שהאפלייה מנצחת בהם מאז קום המדינה, מה לא עשינו על מנת לקבל את מה שמגיע לנו ובסוף פותחים עלינו באש חייה ורוצים להעמיס אותנו על משאיות או להשמיד אותנו כעם, ובסוף באים ה "ערבים טובים" בטענות כי לטמטום אין גבול וגם לשינאה שהיא תוצאה של שטיפת המוח הישראלית נגד הערבים אין טיפה של מוסר או כבוד. ציטוטים הללו מ "הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי פלסטיני בישראל לשנת 2005" תוכנית "ייהוד הנגב והגליל" אפליה בהפקעת ובהקצאת קרקעות ובמדיניות התכנון. הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. בעיות מיוחדות בכפרים הבלתי-מוכרים, השמדת יבולים,מניעת חשמל ומים וכו'... זכויות אזרח נחותות וגזעניות. אפליה בהקצאת משאבים בכל הקשור לחינוך,תשתיות וכו'... הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. יחס מפלה ומניעת שירותים מצד גופים רשמיים, "תוכנית ויסקונסין" כדוגמה. אפליה נגד השפה והתרבות הערבית. אפליה במתן שירותי בריאות. הפרת הזכות לחופש הדת,כמו הפגיעה במסגדי הכפרים העקורים ובתי העלמין, חילול אתרים מקודשים ותקיפת מוסלמים ונוצרים. ניצול לרעה של הליכים משפטיים ושל סמכויות המשטרה,גזענות משטרתית ואפליה במערכת המשפט. הגבלות והגשת כתבי אישום בעילות "ביטחוניות", הגבלות והגשת כתבי אישום בעילות "ביטחוניות",הגבלות על התקשורת ועל חופש הביטוי בעילות בטחוניות וכו'. עמדות גזעניות המבוטאות על-ידי יהודים במסגרת סקרי דעת-קהל. והרשימה עוד ארוכה.
עם רשימה כזו ארוכה, מהיכן נתחיל?
חלק מהדברים אינם ברורים לי כלל, כמו: -אפליה במתן שירותי בריאות. במה זה מתבטא? -הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. כיצד אתה מצפה שתסייע וכיצד היא מסייעת למשפחות יהודיות? -הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. עפ"י העובדה שכל הבתים שהכרתי שגרים בהם ערבים עדיין עומדים על תילם, אני מניח שלא מדובר בתופעה גורפת... במה בכל זאת מדובר? והרשימה עוד ארוכה.
חלק מהדברים אינם ברורים לי כלל, כמו: -אפליה במתן שירותי בריאות. במה זה מתבטא? -הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. כיצד אתה מצפה שתסייע וכיצד היא מסייעת למשפחות יהודיות? -הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. עפ"י העובדה שכל הבתים שהכרתי שגרים בהם ערבים עדיין עומדים על תילם, אני מניח שלא מדובר בתופעה גורפת... במה בכל זאת מדובר? והרשימה עוד ארוכה.
אקרא לוחם אמיץ
New member
נתחיל מהדברים שאינם ברורים לך
אפליה במתן שירות בריאות, במה זה מתבטא? ערים וכפרים ערביים לא נכללו במחקר שערך משרד, שהתפרסם בחודש מארס, בכל הנוגע לסיכונים סביבתיים לבריאות ביישובים ישראליים. ב-26 הערים שנבדקו, לא נכללה עיר ערבית אחד, למרות העלייה הגלויה לעין בסיכונים לבריאות. שעורי הסרטן בקרב האזרחים הערבים, למשל, הוכפלו כמעט עבור גברים, ועלו ב-123% עבור נשים. קיימת סברה נפוצה כי העלייה בשעורי הסרטן בצפון קשורה לזיהום סביבתי, בייחוד מבתי-חרושת חדשים שנבנו בסמוך ליישובים ערביים כמו נצרת, סכנין ואזור א-שגור. העלייה המהירה שחלה בשנים האחרונות במספר מקרי הסרטן בכפר כנא, עיירה ערבית הסמוכה לנצרת, קשורה, על-פי הסברה, לזיהום אוויר שמקורו במפעל הזכוכית פיניציה. על אף העלייה במקרי הסרטן, לא הופיעה עיירה זו ברשימת משרד הבריאות. בניגוד לכך, נצרת עילית, עיר יהודית הסמוכה לנצרת וכפר-כנא, הופיעה ברשימה. העיר נצרת עצמה לא נכללה ברשימה. משרד הבריאות טען כי המחקר התמקד בעיקר בערים גדולות.ברם טענה זו אינה נכונה, שכן ברשימה מופיעים יישובים המונים פחות מ-10,000 תושבים. הרשימה כללה גם עיירות יהודיות שאוכלוסייתן קטנה מאוכלוסיית ערים ועיירות ערביות שלא נכללו בה, כמו נצרת, כפר כנא, אום אל-פחם וטמרה. ד"ר מיכה בר חנא, מנהל האגף לרישום הסרטן במשרד הבריאות, טען כי לא ניתן היה לכלול ערים ערביות במחקר בשל הגבלות תקציביות ובשל הקושי לאתר חולים ביישובים ערביים. בחודש מאי פרסם מרכז אדווה דו"ח שחשף דרכים שונות בהן מופלים אזרחים ערבים לרעה בכל הנוגע לשירותי הבריאות. קופות החולים, כך צוין בדו"ח, אינן מתרגמות את רוב מסמכיהן לערבית, אף שזוהי שפה רשמית במדינה. כתוצאה משעורי העוני הגואים בקהילות הערביות ומן הקיצוצים בקצבאות הרווחה, לא היה ביכולתן של משפחות ערביות רבות לשלם עבור טיפול רפואי. על-פי מידע שנמסר מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 39% מן האזרחים הערבים הפסיקו להשתמש בתרופות בשל הקשיים הכלכליים, זאת בהשוואה ל-13% מן האזרחים היהודים. כמו כן צוין בדו"ח כי המוסד לביטוח לאומי ניסה לשלול ממשפחות ערביות את זכאות ילדיהן לטיפול רפואי. זאת באמצעות הטענה כי הילדים נולדו בשטחים הפלסטיניים הכבושים, או שאחד ההורים הוא פלסטיני מן השטחים הכבושים. הפער ההולך וגדל בין יהודים לערבים בתחום הבריאות זכה לאישור רשמי בחודש אוגוסט, מנתונים שפורסמו על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות. נתוני המרכז הראו כי גברים ערבים חיים בממוצע 3.4 שנים פחות מגברים יהודים, ונשים ערביות 4 שנים פחות מנשים יהודיות. כמו כן נחשף בדו"ח המרכז כי שיעור התמותה ממחלות לב בקרב גברים ערבים בשנת 2003 היה גבוה ב-28.4% משיעורה בקרב גברים יהודים, וכי שיעור התמותה של נשים ערביות ממחלות אלה היה גבוה ב-66.5% משיעורה עבור נשים יהודיות. במהלך העשור האחרון היה שיעור תמותת התינוקות בקרב מוסלמים 8.6 לכל 1,000 לידות, בהשוואה ל-5.2 לכל 1,000 לידות בקרב יהודים ונוצרים. שיעור תמותה גבוה עוד יותר, של 14.6 לכל 1,000 לידות, נמצא בקרב תינוקות ערביים בנגב. גורם רשמי האחראי על הפיקוח על הבריאות במגזר הערבי אמר: "ברור שאפשר להסביר את הפערים בין האוכלוסיות באפליה שישנה בנגישות לשירותים רפואיים, בהבדלי איכות השירותים הרפואיים וגם בפערי ההכנסה. ברור גם הקשר שבין היכולת הכלכלית לצריכת שירותי הבריאות כמו קניית תרופות ושירותים חיוניים נוספים. בחודש אפריל הכריזה הרשות למלחמה בסמים, הכפופה למשרד ראש הממשלה, כי התקציבים למרכזי הגמילה לנוער ברחבי המדינה יקוצצו. מרכזי הגמילה חששו כי הדבר ימיט אסון על נערים המכורים לסמים. וליד חדאד, מנהל מרכז "אל-רפאה" לנוער במצוקה, המרכז היחיד לייעוץ בנושא סמים הפועל למען הנוער הערבי, אמר כי משמעות הקיצוצים היא סגירה של המרכז שהוא מנהל. רק אחד מתוך 43 העובדים הסוציאליים המועסקים על-ידי בתי-המשפט למשפחה בישראל הוא ערבי. משרד העבודה והרווחה התחייב להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים הערביים, אולם עד עתה לא נעשה דבר בעילה של "מגבלות תקציביות". ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות עתר לבג"ץ בדרישה שבתי-המשפט למשפחה בנצרת, חיפה, חדרה, כפר סבא, קריות ובאר-שבע ישכרו את שרותיהם של עובדים סוציאליים ערבים. הוועד טען כי אי-מינוים של עובדים סוציאליים ערבים מפלה לרעה משפחות ערביות, ומהווה מחסום לפני מתדיינים ערבים לא רק בגלל קשיי שפה, אלא משום שהעובדים הסוציאליים המוצבים כיום בבתי המשפט אינם בקיאים בשונות ובייחודיות התרבותית של המשפחות הערביות. בתגובה לעתירה, הצהירה המדינה בחודש פברואר 2006 כי ארבעה עובדים סוציאליים ערבים ימונו לבתי-המשפט למשפחה. ------------------------------------------------------------ הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. כיצד אתה מצפה שתסייע וכיצד היא מסייעת למשפחות יהודיות? ג) הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני על-אף שהמיעוט הערבי מוכר כאחד המגזרים החלשים ביותר באוכלוסיית המדינה, מבחינה כלכלית וחברתית גם יחד, מראים הנתונים כי השפעת תשלומי הרווחה של המוסד לביטוח לאומי על העוני בקרב הערבים מעטה בלבד, בעוד שתשלומים אלה מסייעים למשפחות יהודיות. דו"ח של עמותת סיכויי על השנים 2004-2003, שפורסם בחודש פברואר, הראה כי העוני בקרב האזרחים הערבים לפני קבלת הקצבאות עמד על 55.6%, ואילו לאחר קבלת הקצבאות הצטמצם רק מעט ועמד על 44.7%. בקרב האוכלוסייה היהודית, לעומת זאת, עמד שיעור העוני לפני קבלת הקצבאות על 30.8%, וירד לאחר קבלת הקצבאות ל-14.5%. סיכוייו של אזרח ערבי בישראל להיות עני, לאחר קבלת הקצבאות, גדולים פי שלושה מסיכוייו של יהודי. על-אף הבדלים אלה, קיצץ הביטוח הלאומי באופן שרירותי ב-20% את קצבאות הרווחה המוענקות לערבים בצפון המדינה. קיצוץ זה נבע ממדיניותו של המוסד לביטוח לאומי לצמצם כיום את קצבאות הבטחת ההכנסה למוטבים שבבעלותם נכסי דלא ניידי מהם יש באפשרותם, לכאורה, להפיק הכנסה. קיצוץ זה נוגע לאזרחים ערבים יותר מאשר לאזרחים יהודים, שכן רבים מהאזרחים הערבים מחזיקים באדמות פרטיות, בעוד אזרחים יהודים חוכרים אדמות-מדינה לתקופה ארוכה מן הממשלה. בארבעת השנים האחרונות לא ביצע המוסד לביטוח לאומי הערכות רכוש; תחת זאת, דרש המוסד ממוטבים ערבים לחתום על הסכם המאפשר לו לנכות חמישית מהבטחת ההכנסה שלהם, עד אשר יוערך רכושם. בחודש מארס דווח כי משרד המשפטים פוטר אזרחים יהודים אורתודוכסים, אחת הקהילות העניות ביותר בישראל, מן התנאים שכפה חוק המוסד לביטוח לאומי, המתירים לשלול את קצבאות הרווחה ממוטבים שבבעלותם רכב או מכאלה שנסעו לחו"ל. על-פי התיקון החדש, אזרחים יהודים אורתודוכסים יוסיפו להיות זכאים לקצבאות גם אם הפרו תנאים אלה. אזרחים אלה יהיו פטורים גם מחיפוש עבודה פעיל או מביקור שבועי בלשכות העבודה. תיקון זה לא יחול על חברי המיעוט הערבי, גם הם מן העניים באזרחי המדינה. אפליה חמורה נגד האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה נחשפה בחודש מארס. אף שהערבים מהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה, קיבלו יישוביהם רק 3% מתקציב שנת 2005. משרד הפנים חילק מענקים בסכום כולל של 530 מיליון דולר ארה"ב, אולם דבר מכל זה לא הוקצה ליישובים הערביים. יישובים אלה לא קיבלו גם אף אחד מתקציבי ההקלה בחובות לרשויות מקומיות, שסכומם הכולל עמד על 150 מיליון דולר ארה"ב. רק 8 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב הפיתוח בסך 36 מיליון, הוקצו ליישובים ערביים. זאת ועוד, רק 17 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב של 1.6 מיליארד דולר ארה"ב לתוכניות שיכון, הועברו ליישובים ערביים, על-אף הכנתן של תוכניות לבניית שכונות חדשות בשמונה כפרים ערביים.
אפליה במתן שירות בריאות, במה זה מתבטא? ערים וכפרים ערביים לא נכללו במחקר שערך משרד, שהתפרסם בחודש מארס, בכל הנוגע לסיכונים סביבתיים לבריאות ביישובים ישראליים. ב-26 הערים שנבדקו, לא נכללה עיר ערבית אחד, למרות העלייה הגלויה לעין בסיכונים לבריאות. שעורי הסרטן בקרב האזרחים הערבים, למשל, הוכפלו כמעט עבור גברים, ועלו ב-123% עבור נשים. קיימת סברה נפוצה כי העלייה בשעורי הסרטן בצפון קשורה לזיהום סביבתי, בייחוד מבתי-חרושת חדשים שנבנו בסמוך ליישובים ערביים כמו נצרת, סכנין ואזור א-שגור. העלייה המהירה שחלה בשנים האחרונות במספר מקרי הסרטן בכפר כנא, עיירה ערבית הסמוכה לנצרת, קשורה, על-פי הסברה, לזיהום אוויר שמקורו במפעל הזכוכית פיניציה. על אף העלייה במקרי הסרטן, לא הופיעה עיירה זו ברשימת משרד הבריאות. בניגוד לכך, נצרת עילית, עיר יהודית הסמוכה לנצרת וכפר-כנא, הופיעה ברשימה. העיר נצרת עצמה לא נכללה ברשימה. משרד הבריאות טען כי המחקר התמקד בעיקר בערים גדולות.ברם טענה זו אינה נכונה, שכן ברשימה מופיעים יישובים המונים פחות מ-10,000 תושבים. הרשימה כללה גם עיירות יהודיות שאוכלוסייתן קטנה מאוכלוסיית ערים ועיירות ערביות שלא נכללו בה, כמו נצרת, כפר כנא, אום אל-פחם וטמרה. ד"ר מיכה בר חנא, מנהל האגף לרישום הסרטן במשרד הבריאות, טען כי לא ניתן היה לכלול ערים ערביות במחקר בשל הגבלות תקציביות ובשל הקושי לאתר חולים ביישובים ערביים. בחודש מאי פרסם מרכז אדווה דו"ח שחשף דרכים שונות בהן מופלים אזרחים ערבים לרעה בכל הנוגע לשירותי הבריאות. קופות החולים, כך צוין בדו"ח, אינן מתרגמות את רוב מסמכיהן לערבית, אף שזוהי שפה רשמית במדינה. כתוצאה משעורי העוני הגואים בקהילות הערביות ומן הקיצוצים בקצבאות הרווחה, לא היה ביכולתן של משפחות ערביות רבות לשלם עבור טיפול רפואי. על-פי מידע שנמסר מן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 39% מן האזרחים הערבים הפסיקו להשתמש בתרופות בשל הקשיים הכלכליים, זאת בהשוואה ל-13% מן האזרחים היהודים. כמו כן צוין בדו"ח כי המוסד לביטוח לאומי ניסה לשלול ממשפחות ערביות את זכאות ילדיהן לטיפול רפואי. זאת באמצעות הטענה כי הילדים נולדו בשטחים הפלסטיניים הכבושים, או שאחד ההורים הוא פלסטיני מן השטחים הכבושים. הפער ההולך וגדל בין יהודים לערבים בתחום הבריאות זכה לאישור רשמי בחודש אוגוסט, מנתונים שפורסמו על-ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות. נתוני המרכז הראו כי גברים ערבים חיים בממוצע 3.4 שנים פחות מגברים יהודים, ונשים ערביות 4 שנים פחות מנשים יהודיות. כמו כן נחשף בדו"ח המרכז כי שיעור התמותה ממחלות לב בקרב גברים ערבים בשנת 2003 היה גבוה ב-28.4% משיעורה בקרב גברים יהודים, וכי שיעור התמותה של נשים ערביות ממחלות אלה היה גבוה ב-66.5% משיעורה עבור נשים יהודיות. במהלך העשור האחרון היה שיעור תמותת התינוקות בקרב מוסלמים 8.6 לכל 1,000 לידות, בהשוואה ל-5.2 לכל 1,000 לידות בקרב יהודים ונוצרים. שיעור תמותה גבוה עוד יותר, של 14.6 לכל 1,000 לידות, נמצא בקרב תינוקות ערביים בנגב. גורם רשמי האחראי על הפיקוח על הבריאות במגזר הערבי אמר: "ברור שאפשר להסביר את הפערים בין האוכלוסיות באפליה שישנה בנגישות לשירותים רפואיים, בהבדלי איכות השירותים הרפואיים וגם בפערי ההכנסה. ברור גם הקשר שבין היכולת הכלכלית לצריכת שירותי הבריאות כמו קניית תרופות ושירותים חיוניים נוספים. בחודש אפריל הכריזה הרשות למלחמה בסמים, הכפופה למשרד ראש הממשלה, כי התקציבים למרכזי הגמילה לנוער ברחבי המדינה יקוצצו. מרכזי הגמילה חששו כי הדבר ימיט אסון על נערים המכורים לסמים. וליד חדאד, מנהל מרכז "אל-רפאה" לנוער במצוקה, המרכז היחיד לייעוץ בנושא סמים הפועל למען הנוער הערבי, אמר כי משמעות הקיצוצים היא סגירה של המרכז שהוא מנהל. רק אחד מתוך 43 העובדים הסוציאליים המועסקים על-ידי בתי-המשפט למשפחה בישראל הוא ערבי. משרד העבודה והרווחה התחייב להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים הערביים, אולם עד עתה לא נעשה דבר בעילה של "מגבלות תקציביות". ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות עתר לבג"ץ בדרישה שבתי-המשפט למשפחה בנצרת, חיפה, חדרה, כפר סבא, קריות ובאר-שבע ישכרו את שרותיהם של עובדים סוציאליים ערבים. הוועד טען כי אי-מינוים של עובדים סוציאליים ערבים מפלה לרעה משפחות ערביות, ומהווה מחסום לפני מתדיינים ערבים לא רק בגלל קשיי שפה, אלא משום שהעובדים הסוציאליים המוצבים כיום בבתי המשפט אינם בקיאים בשונות ובייחודיות התרבותית של המשפחות הערביות. בתגובה לעתירה, הצהירה המדינה בחודש פברואר 2006 כי ארבעה עובדים סוציאליים ערבים ימונו לבתי-המשפט למשפחה. ------------------------------------------------------------ הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני. כיצד אתה מצפה שתסייע וכיצד היא מסייעת למשפחות יהודיות? ג) הימנעות המדינה מסיוע למשפחות ערביות לצאת מן העוני על-אף שהמיעוט הערבי מוכר כאחד המגזרים החלשים ביותר באוכלוסיית המדינה, מבחינה כלכלית וחברתית גם יחד, מראים הנתונים כי השפעת תשלומי הרווחה של המוסד לביטוח לאומי על העוני בקרב הערבים מעטה בלבד, בעוד שתשלומים אלה מסייעים למשפחות יהודיות. דו"ח של עמותת סיכויי על השנים 2004-2003, שפורסם בחודש פברואר, הראה כי העוני בקרב האזרחים הערבים לפני קבלת הקצבאות עמד על 55.6%, ואילו לאחר קבלת הקצבאות הצטמצם רק מעט ועמד על 44.7%. בקרב האוכלוסייה היהודית, לעומת זאת, עמד שיעור העוני לפני קבלת הקצבאות על 30.8%, וירד לאחר קבלת הקצבאות ל-14.5%. סיכוייו של אזרח ערבי בישראל להיות עני, לאחר קבלת הקצבאות, גדולים פי שלושה מסיכוייו של יהודי. על-אף הבדלים אלה, קיצץ הביטוח הלאומי באופן שרירותי ב-20% את קצבאות הרווחה המוענקות לערבים בצפון המדינה. קיצוץ זה נבע ממדיניותו של המוסד לביטוח לאומי לצמצם כיום את קצבאות הבטחת ההכנסה למוטבים שבבעלותם נכסי דלא ניידי מהם יש באפשרותם, לכאורה, להפיק הכנסה. קיצוץ זה נוגע לאזרחים ערבים יותר מאשר לאזרחים יהודים, שכן רבים מהאזרחים הערבים מחזיקים באדמות פרטיות, בעוד אזרחים יהודים חוכרים אדמות-מדינה לתקופה ארוכה מן הממשלה. בארבעת השנים האחרונות לא ביצע המוסד לביטוח לאומי הערכות רכוש; תחת זאת, דרש המוסד ממוטבים ערבים לחתום על הסכם המאפשר לו לנכות חמישית מהבטחת ההכנסה שלהם, עד אשר יוערך רכושם. בחודש מארס דווח כי משרד המשפטים פוטר אזרחים יהודים אורתודוכסים, אחת הקהילות העניות ביותר בישראל, מן התנאים שכפה חוק המוסד לביטוח לאומי, המתירים לשלול את קצבאות הרווחה ממוטבים שבבעלותם רכב או מכאלה שנסעו לחו"ל. על-פי התיקון החדש, אזרחים יהודים אורתודוכסים יוסיפו להיות זכאים לקצבאות גם אם הפרו תנאים אלה. אזרחים אלה יהיו פטורים גם מחיפוש עבודה פעיל או מביקור שבועי בלשכות העבודה. תיקון זה לא יחול על חברי המיעוט הערבי, גם הם מן העניים באזרחי המדינה. אפליה חמורה נגד האוכלוסייה הערבית בתקציב המדינה נחשפה בחודש מארס. אף שהערבים מהווים כמעט 20% מאוכלוסיית המדינה, קיבלו יישוביהם רק 3% מתקציב שנת 2005. משרד הפנים חילק מענקים בסכום כולל של 530 מיליון דולר ארה"ב, אולם דבר מכל זה לא הוקצה ליישובים הערביים. יישובים אלה לא קיבלו גם אף אחד מתקציבי ההקלה בחובות לרשויות מקומיות, שסכומם הכולל עמד על 150 מיליון דולר ארה"ב. רק 8 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב הפיתוח בסך 36 מיליון, הוקצו ליישובים ערביים. זאת ועוד, רק 17 מיליון דולר ארה"ב, מתוך תקציב של 1.6 מיליארד דולר ארה"ב לתוכניות שיכון, הועברו ליישובים ערביים, על-אף הכנתן של תוכניות לבניית שכונות חדשות בשמונה כפרים ערביים.
אקרא לוחם אמיץ
New member
המשך ../images/Emo26.gif../images/Emo36.gif
בחודש יולי, מעט לפני ההתנתקות מרצועת עזה, התקבל בכנסת תיקון שנועד לספק הקלות במס ליישובים יהודיים בישראל השוכנים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה. תושבי יישובים אלה זוכים להקלה של 13% במס ההכנסה. נוסף ליישובים אלה, צירפה ועדת הכספים של הכנסת לרשימת מקבלי ההקלות את תושבי שלוש ערים יהודיות (בית שאן, חצור הגלילית וערד) ושתי מועצות אזוריות יהודיות (הערבה התיכונה, וחבל אילות), אף שאף אחת מהן אינה שוכנת במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה. סה"כ הוספו לרשימה 18 מועצות מקומיות יהודיות בנגב, ולא יישוב ערבי אחד על אף המצב הסוציו-אוקונומי הקשה של היישובים הערבים. הטבה מפלה נוספת, הנמנעת מאזרחים ערבים, היא הסיוע במשכנתאות הניתן על-ידי משרד השיכון למי ששירת בצבא או השלים שירות לאומי. הטבה זו באה בנוסף על מענקים רבים אחרים וצורות אחרות של סיוע העומדים לרשות חיילים לשעבר. על-פי שיטה זו, זוגות נשואים שהשלימו שירות לאומי – כולל שירות צבאי – זכאים לקבל סיוע במשכנתא, בסכום הנע בין 6,100$ ל-28,000$. אזרחים ערבים אינם זכאים לסיוע זה כיוון שהם פטורים משירות בצבא. בחודש ספטמבר הודה מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כי מועמדים ערבים רבים, בעלי כישורים, נותרים מובטלים כתוצאה מגזענות. "הפערים בין האוכלוסיות מלמדים שכלכלת השוק לא הצליחה להתגבר על שורה של חסמים, לרבות הקשה שבהם - אפליה בקבלה לעבודה". המשרד הכריז על תוכנית חדשה לעידוד העסקה של אקדמאים ערבים במקומות עבודה בהם קיים רוב יהודי. אולם, מילים נאות אלה נשמעו ריקות מתוכן חודשיים לאחר מכן כאשר הכריזה הממשלה, בעקבות הצעתו של שר האוצר לשעבר אהוד אולמרט, כי היא מעניקה עדיפות למתנחלים שפונו מרצועת עזה במינויים לשירות הציבורי. ההחלטה ביטלה התחייבות שקיבלה על עצמה הממשלה שלוש שנים קודם לכן לעודד העסקת ערבים בשירות הציבורי, נוכח אי-ייצוגם החמור. לפני שנתיים, הבטיח ראש הממשלה דאז אריאל שרון למנות 105 ערבים לעמדות ניהול בחברות ממשלתיות, אולם עד למועד פרסום דו"ח זה לא יושמה התחייבות זו.
בחודש יולי, מעט לפני ההתנתקות מרצועת עזה, התקבל בכנסת תיקון שנועד לספק הקלות במס ליישובים יהודיים בישראל השוכנים במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה. תושבי יישובים אלה זוכים להקלה של 13% במס ההכנסה. נוסף ליישובים אלה, צירפה ועדת הכספים של הכנסת לרשימת מקבלי ההקלות את תושבי שלוש ערים יהודיות (בית שאן, חצור הגלילית וערד) ושתי מועצות אזוריות יהודיות (הערבה התיכונה, וחבל אילות), אף שאף אחת מהן אינה שוכנת במרחק של עד 7 ק"מ מרצועת עזה. סה"כ הוספו לרשימה 18 מועצות מקומיות יהודיות בנגב, ולא יישוב ערבי אחד על אף המצב הסוציו-אוקונומי הקשה של היישובים הערבים. הטבה מפלה נוספת, הנמנעת מאזרחים ערבים, היא הסיוע במשכנתאות הניתן על-ידי משרד השיכון למי ששירת בצבא או השלים שירות לאומי. הטבה זו באה בנוסף על מענקים רבים אחרים וצורות אחרות של סיוע העומדים לרשות חיילים לשעבר. על-פי שיטה זו, זוגות נשואים שהשלימו שירות לאומי – כולל שירות צבאי – זכאים לקבל סיוע במשכנתא, בסכום הנע בין 6,100$ ל-28,000$. אזרחים ערבים אינם זכאים לסיוע זה כיוון שהם פטורים משירות בצבא. בחודש ספטמבר הודה מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כי מועמדים ערבים רבים, בעלי כישורים, נותרים מובטלים כתוצאה מגזענות. "הפערים בין האוכלוסיות מלמדים שכלכלת השוק לא הצליחה להתגבר על שורה של חסמים, לרבות הקשה שבהם - אפליה בקבלה לעבודה". המשרד הכריז על תוכנית חדשה לעידוד העסקה של אקדמאים ערבים במקומות עבודה בהם קיים רוב יהודי. אולם, מילים נאות אלה נשמעו ריקות מתוכן חודשיים לאחר מכן כאשר הכריזה הממשלה, בעקבות הצעתו של שר האוצר לשעבר אהוד אולמרט, כי היא מעניקה עדיפות למתנחלים שפונו מרצועת עזה במינויים לשירות הציבורי. ההחלטה ביטלה התחייבות שקיבלה על עצמה הממשלה שלוש שנים קודם לכן לעודד העסקת ערבים בשירות הציבורי, נוכח אי-ייצוגם החמור. לפני שנתיים, הבטיח ראש הממשלה דאז אריאל שרון למנות 105 ערבים לעמדות ניהול בחברות ממשלתיות, אולם עד למועד פרסום דו"ח זה לא יושמה התחייבות זו.
אקרא לוחם אמיץ
New member
המשך
הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. עפ"י העובדה שכל הבתים שהכרתי שגרים בהם ערבים עדיין עומדים על תילם, אני מניח שלא מדובר בתופעה גורפת... במה בכל זאת מדובר? שרי ממשלת ישראל מרבים להתייחס לאזרחים ערבים החיים על אדמתם הפרטית – כאשר מדובר באדמה שהמדינה חושקת בה – כ"פולשים" ו"פושעים". כיום, מוצמדות תוויות אלה למספר גדול של אזרחים ערבים. בחודש מארס הצהיר השר אופיר פינס-פז ממפלגת העבודה, ש-30,000 מבנים בנגב נבנו בניגוד לחוק ולפיכך הם צפויים להריסה. רוב המבנים אליהם התייחס השר הוקמו ב-45 כפרים ערביים בהם מסרבת המדינה להכיר ואשר בהם נחשבת כל בנייה של בית לבלתי-חוקית. יחד-עם-זאת, חלק משמעותי מן הבתים הוקם ביישובים מוכרים. על-פי הסברה קיים מספר דומה של בתים בלתי-חוקיים בערים ובכפרים ערביים בצפון הארץ, גם שם נבנו חלקם ביישובים בלתי-מוכרים וחלקם בכאלה המוכרים על-ידי הרשויות. השר פינס-פז חשף גם כי משרדו הוציא 350 צווי הריסה לבתיהם של אזרחים ערבים בנגב, וכי 350 צווים נוספים הוצאו על-ידי ועדות מקומיות לתכנון ובנייה. מאוחר יותר בשנה הגיע מספר הצווים שהוצאו להריסת בתים בבעלות ערבית ל-1,200 לפחות. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (בל"ד) דרש כי השר פינס-פז ישא-ייתן עם בעלי-הבתים הערביים במקום להרוס את בתיהם, אך השר השיב כי על המשפחות להסתפק בערים שקיבלו הכרה בנגב. על-פי נתונים ממשלתיים, נבנו שליש מכל המבנים הבלתי-חוקיים במדינה ביישובים יהודיים, בעיקר בקיבוצים ובמושבים. אולם, הוצאתם של צווי אכיפה למבנים כאלה – שנבנו לעיתים קרובות לצרכים חקלאיים – היא נדירה ביותר. באוקטובר פרסם "המרכז למחקרים עכשיווים" באום אל-פחם דו"ח המאשר כי רובם המכריע של צווי ההריסה הוצאו נגד בעלי-בתים ערבים. הדו"ח תיעד כי ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר הצווים שהוצאו בכל שנה נגד בתים בבעלות יהודית. בשנת 2003, לעומת זאת, הורשעו 933 בעלי-בתים ערבים מן הנגב בבניית בתים ללא רישיון, פי שלוש ממספרם של אלה שהורשעו בשנת 2002. המרכז אף ציין כי קיימת מגמה קבוע של עליה במספר הבתים הנהרסים בכל שנה בנגב. בשנת 2003 נהרסו בנגב 132 בתים בבעלות ערבית, זאת לעומת 113 בתים בשנת 2002. בשנת 2004 עלה מספר הבתים שנהרסו ל-150. נוסף על כך, מציין הדו"ח כי רוב הבנייה ללא רישיון ביישובים הערביים נעשתה על קרקעות פרטיות בבעלות ערבית, זאת בשעה שהבנייה הבלתי-חוקית של בתים יהודיים היא ברובה על קרקעות בבעלות המדינה. בדו"ח השבועי של הפרות זכויות האדם של המיעוט הפלסטיני בישראל, שמפרסמת האגודה הערבית לזכויות האדם, נסקרו בשנת 2005 עוד ידיעות על בתים שנהרסו. כך, בחודש פברואר הרסו מינהל מקרקעי ישראל והסיירת הירוקה עשרה בתים בכפר בלתי-מוכר בנגב השייך לשבט אל-עזאזמה. לאחר ההריסה, פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה לעיתונות שבה הצהיר: "בכפוף לפסיקת בג"ץ ולאחר 19 שנים של מאבקים משפטיים פונתה אתמול פלישה בלתי חוקית לקרקעות מדינה באזור אביבים שבנגב". בחודש יוני הגיעו כוחות משטרה גדולים לכפר בלתי-מוכר אחר בנגב, ביר אל-משאש השוכן כ-16 ק"מ ממזרח לבאר-שבע, על-מנת למסור צווי הריסה לבתיהם של כל 4,000 תושבי הכפר. בהתנגשויות בין התושבים לבין המשטרה נפצעו ארבעה צעירים ערבים, צעירה בת 22 ובנה בן השלוש. בחודש נובמבר שבו הפקחים לכפר על-מנת למסור שוב צווי הריסה, וגם הפעם נפצעו 15 תושבים בהתנגשויות עם המשטרה. זמן קצר לאחר מכן קבע בית-משפט השלום בבאר-שבע תקדים, כאשר הורה כי שישה מתושבי ביר אל-משאש יוחזקו במעצר בית עד להריסת בתיהם – בבתים המיועדים להריסה עצמם! בחודש ספטמבר הורה משרד הפנים על הריסת גן ילדים בכפר הבלתי-מוכר אום-בטאן בנגב. תושבי הכפר אמרו כי נאלצו להתחיל בבניית גן הילדים באופן "בלתי חוקי" לאחר שמשרד החינוך סירב להקים גן לילדי הכפר. הריסת הבתים אינה מבוצעת ביישובים בלתי-מוכרים בלבד. בסקירת העיתונות הופיעו גם דיווחים רבים על הריסת בתים בערים ובכפרים ערביים מוכרים. בחודש מאי, לדוגמא, הקיפו עשרות שוטרים בית בכפר עראבה שנבנה על-ידי מהדי כמאל ואקד לכבוד חתונתו, וסייעו לדחפורים בהריסת המבנה. אביו של ואקד הסביר מדוע בחרה המשפחה לבנות את הבית, על אף שלא עלה בידה לקבל רישיון: "הקרקע רשומה על שמנו, ואפילו שהיא מחוץ לשטח המיועד לבנייה בתוכנית המתאר של הכפר, היא סמוכה אליו מאוד. הגשנו בקשה לרישיון בנייה אבל הוועדה לתכנון ובנייה דחתה אותה. הצורך שלנו בדיור הוביל אותנו להתחיל לבנות את הבית". בחודש יוני הרסה עירית חיפה את ביתם של באסם ומרים בושקאר. בני משפחת בושקאר חיו באותו מקום עצמו מזה 70 שנה. בית-המשפט הוציא צו הריסה חמש שנים קודם לכן, בטענה שהשטח יועד לאזור תעשייה. כוחות המשטרה שהגיעו לאכוף את יישום הצו סגרו את האזור בשעה 10 בבוקר והתקיפו פעילי שלום יהודים וערבים שהגנו על הבית. שנים עשר אנשים נפצעו ו-20 נעצרו. ראש עירית חיפה, יונה יהב, סירב להיעתר לבקשותיה של משלחת חברי-כנסת ערביים בערב שקדם להריסה. דובר המועצות של היישובים דאלית אל-כרמל ועוסופיה שליד חיפה חשף בחודש יוני כי בשל מחסור חמור בקרקעות נבנו ביישובים אלה 4,000 בתים ללא רשיון, שמעליהם מרחפת כעת סכנת הריסה. בחודש דצמבר ביקש שר הפנים מרשויות התכנון והבנייה וממינהל מקרקעי ישראל להאיץ את הריסת הבתים במהלך מסע הבחירות, ככל-הנראה מתוך אמונה שהפגנת קשיחות זו כלפי משפחות ערביות עשויה לסייע בגיוס קולות בקרב אזרחים יהודים. ב-2 בדצמבר הגיעו אנשי מינהל מקרקעי ישראל, בתיאום עם עירית לוד ובליווי כוח משטרה גדול, להרוס שלושה בתים בעיר לוד. זאת, שבועות ספורים לאחר הוצאת צווי ההריסה, ובטרם היה הספק בידי המשפחות לערער עליהם. אחת המשפחות, משפחת אל-ח'ואגה, אמרה כי שירותי הביטחון פנו אליה שבועות מספר קודם לכן, והבטיחו להגן על ביתה אם יאותו בני המשפחה להפוך למודיעים, דבר הנתפס כמעשה מגונה מאוד בחברה הערבית. ------------------------------------------------------------ *הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי פלסטיני בישראל לשנת 2005
הריסת בתים בבעלות אזרחים ערבים. עפ"י העובדה שכל הבתים שהכרתי שגרים בהם ערבים עדיין עומדים על תילם, אני מניח שלא מדובר בתופעה גורפת... במה בכל זאת מדובר? שרי ממשלת ישראל מרבים להתייחס לאזרחים ערבים החיים על אדמתם הפרטית – כאשר מדובר באדמה שהמדינה חושקת בה – כ"פולשים" ו"פושעים". כיום, מוצמדות תוויות אלה למספר גדול של אזרחים ערבים. בחודש מארס הצהיר השר אופיר פינס-פז ממפלגת העבודה, ש-30,000 מבנים בנגב נבנו בניגוד לחוק ולפיכך הם צפויים להריסה. רוב המבנים אליהם התייחס השר הוקמו ב-45 כפרים ערביים בהם מסרבת המדינה להכיר ואשר בהם נחשבת כל בנייה של בית לבלתי-חוקית. יחד-עם-זאת, חלק משמעותי מן הבתים הוקם ביישובים מוכרים. על-פי הסברה קיים מספר דומה של בתים בלתי-חוקיים בערים ובכפרים ערביים בצפון הארץ, גם שם נבנו חלקם ביישובים בלתי-מוכרים וחלקם בכאלה המוכרים על-ידי הרשויות. השר פינס-פז חשף גם כי משרדו הוציא 350 צווי הריסה לבתיהם של אזרחים ערבים בנגב, וכי 350 צווים נוספים הוצאו על-ידי ועדות מקומיות לתכנון ובנייה. מאוחר יותר בשנה הגיע מספר הצווים שהוצאו להריסת בתים בבעלות ערבית ל-1,200 לפחות. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה (בל"ד) דרש כי השר פינס-פז ישא-ייתן עם בעלי-הבתים הערביים במקום להרוס את בתיהם, אך השר השיב כי על המשפחות להסתפק בערים שקיבלו הכרה בנגב. על-פי נתונים ממשלתיים, נבנו שליש מכל המבנים הבלתי-חוקיים במדינה ביישובים יהודיים, בעיקר בקיבוצים ובמושבים. אולם, הוצאתם של צווי אכיפה למבנים כאלה – שנבנו לעיתים קרובות לצרכים חקלאיים – היא נדירה ביותר. באוקטובר פרסם "המרכז למחקרים עכשיווים" באום אל-פחם דו"ח המאשר כי רובם המכריע של צווי ההריסה הוצאו נגד בעלי-בתים ערבים. הדו"ח תיעד כי ניתן לספור על אצבעות יד אחת את מספר הצווים שהוצאו בכל שנה נגד בתים בבעלות יהודית. בשנת 2003, לעומת זאת, הורשעו 933 בעלי-בתים ערבים מן הנגב בבניית בתים ללא רישיון, פי שלוש ממספרם של אלה שהורשעו בשנת 2002. המרכז אף ציין כי קיימת מגמה קבוע של עליה במספר הבתים הנהרסים בכל שנה בנגב. בשנת 2003 נהרסו בנגב 132 בתים בבעלות ערבית, זאת לעומת 113 בתים בשנת 2002. בשנת 2004 עלה מספר הבתים שנהרסו ל-150. נוסף על כך, מציין הדו"ח כי רוב הבנייה ללא רישיון ביישובים הערביים נעשתה על קרקעות פרטיות בבעלות ערבית, זאת בשעה שהבנייה הבלתי-חוקית של בתים יהודיים היא ברובה על קרקעות בבעלות המדינה. בדו"ח השבועי של הפרות זכויות האדם של המיעוט הפלסטיני בישראל, שמפרסמת האגודה הערבית לזכויות האדם, נסקרו בשנת 2005 עוד ידיעות על בתים שנהרסו. כך, בחודש פברואר הרסו מינהל מקרקעי ישראל והסיירת הירוקה עשרה בתים בכפר בלתי-מוכר בנגב השייך לשבט אל-עזאזמה. לאחר ההריסה, פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעה לעיתונות שבה הצהיר: "בכפוף לפסיקת בג"ץ ולאחר 19 שנים של מאבקים משפטיים פונתה אתמול פלישה בלתי חוקית לקרקעות מדינה באזור אביבים שבנגב". בחודש יוני הגיעו כוחות משטרה גדולים לכפר בלתי-מוכר אחר בנגב, ביר אל-משאש השוכן כ-16 ק"מ ממזרח לבאר-שבע, על-מנת למסור צווי הריסה לבתיהם של כל 4,000 תושבי הכפר. בהתנגשויות בין התושבים לבין המשטרה נפצעו ארבעה צעירים ערבים, צעירה בת 22 ובנה בן השלוש. בחודש נובמבר שבו הפקחים לכפר על-מנת למסור שוב צווי הריסה, וגם הפעם נפצעו 15 תושבים בהתנגשויות עם המשטרה. זמן קצר לאחר מכן קבע בית-משפט השלום בבאר-שבע תקדים, כאשר הורה כי שישה מתושבי ביר אל-משאש יוחזקו במעצר בית עד להריסת בתיהם – בבתים המיועדים להריסה עצמם! בחודש ספטמבר הורה משרד הפנים על הריסת גן ילדים בכפר הבלתי-מוכר אום-בטאן בנגב. תושבי הכפר אמרו כי נאלצו להתחיל בבניית גן הילדים באופן "בלתי חוקי" לאחר שמשרד החינוך סירב להקים גן לילדי הכפר. הריסת הבתים אינה מבוצעת ביישובים בלתי-מוכרים בלבד. בסקירת העיתונות הופיעו גם דיווחים רבים על הריסת בתים בערים ובכפרים ערביים מוכרים. בחודש מאי, לדוגמא, הקיפו עשרות שוטרים בית בכפר עראבה שנבנה על-ידי מהדי כמאל ואקד לכבוד חתונתו, וסייעו לדחפורים בהריסת המבנה. אביו של ואקד הסביר מדוע בחרה המשפחה לבנות את הבית, על אף שלא עלה בידה לקבל רישיון: "הקרקע רשומה על שמנו, ואפילו שהיא מחוץ לשטח המיועד לבנייה בתוכנית המתאר של הכפר, היא סמוכה אליו מאוד. הגשנו בקשה לרישיון בנייה אבל הוועדה לתכנון ובנייה דחתה אותה. הצורך שלנו בדיור הוביל אותנו להתחיל לבנות את הבית". בחודש יוני הרסה עירית חיפה את ביתם של באסם ומרים בושקאר. בני משפחת בושקאר חיו באותו מקום עצמו מזה 70 שנה. בית-המשפט הוציא צו הריסה חמש שנים קודם לכן, בטענה שהשטח יועד לאזור תעשייה. כוחות המשטרה שהגיעו לאכוף את יישום הצו סגרו את האזור בשעה 10 בבוקר והתקיפו פעילי שלום יהודים וערבים שהגנו על הבית. שנים עשר אנשים נפצעו ו-20 נעצרו. ראש עירית חיפה, יונה יהב, סירב להיעתר לבקשותיה של משלחת חברי-כנסת ערביים בערב שקדם להריסה. דובר המועצות של היישובים דאלית אל-כרמל ועוסופיה שליד חיפה חשף בחודש יוני כי בשל מחסור חמור בקרקעות נבנו ביישובים אלה 4,000 בתים ללא רשיון, שמעליהם מרחפת כעת סכנת הריסה. בחודש דצמבר ביקש שר הפנים מרשויות התכנון והבנייה וממינהל מקרקעי ישראל להאיץ את הריסת הבתים במהלך מסע הבחירות, ככל-הנראה מתוך אמונה שהפגנת קשיחות זו כלפי משפחות ערביות עשויה לסייע בגיוס קולות בקרב אזרחים יהודים. ב-2 בדצמבר הגיעו אנשי מינהל מקרקעי ישראל, בתיאום עם עירית לוד ובליווי כוח משטרה גדול, להרוס שלושה בתים בעיר לוד. זאת, שבועות ספורים לאחר הוצאת צווי ההריסה, ובטרם היה הספק בידי המשפחות לערער עליהם. אחת המשפחות, משפחת אל-ח'ואגה, אמרה כי שירותי הביטחון פנו אליה שבועות מספר קודם לכן, והבטיחו להגן על ביתה אם יאותו בני המשפחה להפוך למודיעים, דבר הנתפס כמעשה מגונה מאוד בחברה הערבית. ------------------------------------------------------------ *הדו"ח השנתי של הפרת זכויות המיעוט הערבי פלסטיני בישראל לשנת 2005
אתה סתם מצטט כתב תעמולה ארוך
מלא בנתונים מספריים ממשיים עם פרשנות מגמתית ומופרכת. אני יכול לפסול על הסף כמעט כל נושא שם - למשל, מה שגזעני הוא הפטור הגורף משירות צבאי עפ"י מפתח אתני, לא יעלה על הדעת שנער יילקח באלימות (!) לשירות צבאי מסוכן בשל היותו יהודי עפ"י מפתח גזעי, זה מזכיר את רוסיה הצארית האנטישמית. אבל אם כבר הוא נלקח כך, ודאי שמן הראוי שיקבל איזשהו פיצוי מינימלי מהמדינה, שכמובן לא מתחיל אפילו לכסות את האפליה האנטישמית הנוראה לה זכה במשך 3 שנים. וזו רק דוגמא אחת למופרכות של הדו"ח הזה. מעבר לכך, משום שלא כתבת דבר במלים שלך אלא סתם ציטטת מגילה של מישהו אחר, אין לי כוונה לטרוח.
מלא בנתונים מספריים ממשיים עם פרשנות מגמתית ומופרכת. אני יכול לפסול על הסף כמעט כל נושא שם - למשל, מה שגזעני הוא הפטור הגורף משירות צבאי עפ"י מפתח אתני, לא יעלה על הדעת שנער יילקח באלימות (!) לשירות צבאי מסוכן בשל היותו יהודי עפ"י מפתח גזעי, זה מזכיר את רוסיה הצארית האנטישמית. אבל אם כבר הוא נלקח כך, ודאי שמן הראוי שיקבל איזשהו פיצוי מינימלי מהמדינה, שכמובן לא מתחיל אפילו לכסות את האפליה האנטישמית הנוראה לה זכה במשך 3 שנים. וזו רק דוגמא אחת למופרכות של הדו"ח הזה. מעבר לכך, משום שלא כתבת דבר במלים שלך אלא סתם ציטטת מגילה של מישהו אחר, אין לי כוונה לטרוח.
אקרא לוחם אמיץ
New member
../images/Emo31.gif אתם לא רציניים
שכחת את הדיסקליימר
" דו"ח זה מתפרסם בתמיכה כספית של האיחוד האירופאי ושל ICCO. העמדות והחומר המובאים בדו"ח הנם באחריותה הבלעדית של האגודה הערבית לזכויות האדם, ועל כן אנם משקפים בהכרח את עמדתם של האיחוד האירופאי או של ICCO." ולעצם העניין, כל תושב בישראל יכול לטעון חצי מטענות אלו כנגד הממשל ולהגיד כי הן היו גזעניות נגדו. לדוגמא, בחור הישיבה מהשירשור ההוא יכול לטעון כי מסלימים לו את עכו (משקל נגד ליהוד הגליל), תושבי עירות הפיתוח יכולים לטעון לחצי מהאפליות שבדו"ח, שלא נדבר על החרדים, אמהות חד הוריות ועולי אתיופיה. היופי בדמוקרטיה הוא שאתה יכול לבחור בנציגים שילחמו למען הזכויות שלך. לצערי הרב, חברי הכנסת שבחרת מעדיפים להפגש עם מנהיגים פשיסטים טוטליטריים כמו אסד במקום להלחם על זכויותיך.
" דו"ח זה מתפרסם בתמיכה כספית של האיחוד האירופאי ושל ICCO. העמדות והחומר המובאים בדו"ח הנם באחריותה הבלעדית של האגודה הערבית לזכויות האדם, ועל כן אנם משקפים בהכרח את עמדתם של האיחוד האירופאי או של ICCO." ולעצם העניין, כל תושב בישראל יכול לטעון חצי מטענות אלו כנגד הממשל ולהגיד כי הן היו גזעניות נגדו. לדוגמא, בחור הישיבה מהשירשור ההוא יכול לטעון כי מסלימים לו את עכו (משקל נגד ליהוד הגליל), תושבי עירות הפיתוח יכולים לטעון לחצי מהאפליות שבדו"ח, שלא נדבר על החרדים, אמהות חד הוריות ועולי אתיופיה. היופי בדמוקרטיה הוא שאתה יכול לבחור בנציגים שילחמו למען הזכויות שלך. לצערי הרב, חברי הכנסת שבחרת מעדיפים להפגש עם מנהיגים פשיסטים טוטליטריים כמו אסד במקום להלחם על זכויותיך.
האמירה הזו משקפת לא רע
את המציאות שהיתה פה אז, הן מבחינת מס' התושבים שהיו כאן באזור והן מבחינת השאיפות הלאומיות שלא כ"כ היו להם. עובדה שמאז ועד היום יש ללא מעט ערבים בישראל קרובי משפחה במדינות ערביות שכנות - האם סביר בעיניך ששני בני משפחה אחת ישתייכו לשני עמים שונים? קרה מה שקרה ב- 48 (כלומר מזמן), הערבים הפסידו במלחמה ואתה בעצם אומר: לא ניצחתם ולא בטיח. המלחמה הזו תימשך עד שתפסידו. זכותך - אבל אין שום ביטחון שאכן יום אחד נפסיד. בינתיים מי שחיים כבר כמה דורות במחנות פליטים כמו כלבים הם הפלסטינים - ואם אתה שואל ובצדק "איך העולם נותן לציונות לנהוג בהם כך", התשובה פשוטה והיא נמצאת בחתימה שלי.
את המציאות שהיתה פה אז, הן מבחינת מס' התושבים שהיו כאן באזור והן מבחינת השאיפות הלאומיות שלא כ"כ היו להם. עובדה שמאז ועד היום יש ללא מעט ערבים בישראל קרובי משפחה במדינות ערביות שכנות - האם סביר בעיניך ששני בני משפחה אחת ישתייכו לשני עמים שונים? קרה מה שקרה ב- 48 (כלומר מזמן), הערבים הפסידו במלחמה ואתה בעצם אומר: לא ניצחתם ולא בטיח. המלחמה הזו תימשך עד שתפסידו. זכותך - אבל אין שום ביטחון שאכן יום אחד נפסיד. בינתיים מי שחיים כבר כמה דורות במחנות פליטים כמו כלבים הם הפלסטינים - ואם אתה שואל ובצדק "איך העולם נותן לציונות לנהוג בהם כך", התשובה פשוטה והיא נמצאת בחתימה שלי.
NorthernStar
New member
"ארץ ריקה"
"המציאות שהיתה פה אז"? זאת הייתה ארץ מיושבת מאד, עם כפרים, ערים, מטעים, שדות ונמלי ים. המיתולוגיה הציונית היא שמחקה את האוכלוסיה הפלסטינית בארץ, קודם בשיח (האימרה היא דוגמא מובהקת), ואחר כך בפועל, עם גירוש תושביה, הרס מרבית הכפרים וגזל האדמות המסיבי.
"המציאות שהיתה פה אז"? זאת הייתה ארץ מיושבת מאד, עם כפרים, ערים, מטעים, שדות ונמלי ים. המיתולוגיה הציונית היא שמחקה את האוכלוסיה הפלסטינית בארץ, קודם בשיח (האימרה היא דוגמא מובהקת), ואחר כך בפועל, עם גירוש תושביה, הרס מרבית הכפרים וגזל האדמות המסיבי.
NorthernStar
New member
נסה מיליון איש circa 1948
NorthernStar
New member
נתונים מפורטים כולל התפלגות
NorthernStar
New member
NorthernStar
New member
הקונטקסט כאן הוא 1948 והאסון
אבל גם אם תלך חצי מאה אחורה, מספרי האוכלוסין פרופורציוניים לאזור ולתקופה. ארץ ריקה היא לא הייתה ותל אביב לא "נולדה מהחולות".
אבל גם אם תלך חצי מאה אחורה, מספרי האוכלוסין פרופורציוניים לאזור ולתקופה. ארץ ריקה היא לא הייתה ותל אביב לא "נולדה מהחולות".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.