ערב טוב,
ביתי פרשה מתכנית המחוננים בגלל כיתה מעצבנת, לטענתה. היא טענה שהתלמידים בכיתה עסוקים כל הזמן ב"להיות מחוננים" ושהם מעצבנים, מפריעים ושקשה לה להתחבר אליהם. ניסינו לטפל בזה מול היועצת של מסגרת השליפה ולא הצלחנו. התכנית נלחמת על קיומה באיזור פריפריאלי מבודד, ובית הספר לא בקלות מוותר על תלמידים, אבל במקרה זה כאמור בסופו של דבר היא הפסיקה. הצוות מעולה, בת אחרת שלנו שנמצאת שם בשכבת גיל אחרת, נהנית מאוד.
בתחילת השנה הבאה, אותה ילדה שהפסיקה, תנסה שוב להמשיך. אבל לא נורא אם שוב לא יתאים לה. שמחנו בשמחתה כשהיא קיבלה את התוצאות, וכשהיא החליטה שזה לא בשבילה - כל מה שרצינו לוודא הוא שההחלטה, אכן מתקבלת מהמקום הנכון ולא ממקום של קושי רגעי או איזושהי אינטראקציה מקומית ורגעית.
יש לי דיעה לא כל כך טובה על תכניות הכנה, על מי שמוכר את התכניות האלה ועל הורים שמשתדלים יותר מדי להכניס את הילדים שלהם לתכנית. יש מצב שעושים כל מאמץ כדי לפתוח את התכנית, כאמור בגלל מאגר האוכלוסיה המצומצם מלכתחילה. ייתכן שבעקבות זאת, יוצא שמגיעים לשם ילדים שקיבלו עזרה מסיבית מדי. אני יודע שכולם צריכים להתפרנס, ובכל זאת, מי שמתפרנס מהצורך של אנשים לזכות באיזשהו מעמד על הגב של הילדים שלהם, איננו זוכה למעמד גבוה בעיני. אבל אולי זו בעיה שלי.