דוד ילין

  • פותח הנושא lafy
  • פורסם בתאריך

lafy

New member
דוד ילין

שלום לכולן,
קראתי שרשורים ודיונים על כתת המחוננים והעשרה וההבדלים והכל והתרשמתי שההורים של כתות המחוננים היו די מרוצים.
לאחרונה פגשתי כבר שתיין שאמרו לי שהמצב בכיתות בחיפה השתנה לרעה ממש. יש לי עוד שנה להתלבט, יודעות משהו בעניין?
 
זה סובייקטיבי, ובאופן כללי זה גם "מזל" ...

מד שביעות הרצון תלוי גם ב: באינטראקציה החברתית, במחנך/ת, בהשתלבות קלה במסגרת חדשה, בהתמודדות עם אתגרים קוגניטיביים (אחרי מסגרת לא מאתגרת) ועוד הרבה מאד משתנים. אני דווקא מכירה תלמידים מדוד ילין (מהשנתיים האחרונות) שמאד מאד מרוצים.
מעניין אותי מאיזו בחינה האמהות שפגשת אמרו שהשתנה לרעה (לימודית, חברתית ... ?).
 

נחלדרוך

New member
ערב טוב,

ביתי פרשה מתכנית המחוננים בגלל כיתה מעצבנת, לטענתה. היא טענה שהתלמידים בכיתה עסוקים כל הזמן ב"להיות מחוננים" ושהם מעצבנים, מפריעים ושקשה לה להתחבר אליהם. ניסינו לטפל בזה מול היועצת של מסגרת השליפה ולא הצלחנו. התכנית נלחמת על קיומה באיזור פריפריאלי מבודד, ובית הספר לא בקלות מוותר על תלמידים, אבל במקרה זה כאמור בסופו של דבר היא הפסיקה. הצוות מעולה, בת אחרת שלנו שנמצאת שם בשכבת גיל אחרת, נהנית מאוד.
בתחילת השנה הבאה, אותה ילדה שהפסיקה, תנסה שוב להמשיך. אבל לא נורא אם שוב לא יתאים לה. שמחנו בשמחתה כשהיא קיבלה את התוצאות, וכשהיא החליטה שזה לא בשבילה - כל מה שרצינו לוודא הוא שההחלטה, אכן מתקבלת מהמקום הנכון ולא ממקום של קושי רגעי או איזושהי אינטראקציה מקומית ורגעית.
יש לי דיעה לא כל כך טובה על תכניות הכנה, על מי שמוכר את התכניות האלה ועל הורים שמשתדלים יותר מדי להכניס את הילדים שלהם לתכנית. יש מצב שעושים כל מאמץ כדי לפתוח את התכנית, כאמור בגלל מאגר האוכלוסיה המצומצם מלכתחילה. ייתכן שבעקבות זאת, יוצא שמגיעים לשם ילדים שקיבלו עזרה מסיבית מדי. אני יודע שכולם צריכים להתפרנס, ובכל זאת, מי שמתפרנס מהצורך של אנשים לזכות באיזשהו מעמד על הגב של הילדים שלהם, איננו זוכה למעמד גבוה בעיני. אבל אולי זו בעיה שלי.
 
לא יודעת לגבי דוד ילין ספציפית.

אבל הבנתי שכל העניין של מבחני הכניסה המותאמים גורם לבעיות בכיתות מסוימות, כי אז יש בהן אחוז גדול מהרגיל של ילדים עם קשיים כלשהם.
 
חייבת להגיב, אני מופתעת ממה שאת כותבת!

מאיפה הנתון הזה ומה הקשר שלו למציאות?!
&nbsp
לשיטתך, אם יש אחוז גדול של ילדים לקויי למידה, הם מורידים את איכות הכיתה?!
ומבחינה סטטיסטית מבחן מותאם "מקל" על המעבר ולכן ילדים לקויי למידה יותר עוברים את המבחן?!
(ולא חלילה כי הם באמת מחוננים)
&nbsp
אז באותו משקל כדאי להחליט שכל הילדים שמרכיבים משקפיים, יסירו אותם טרם הכניסה למבחן, ושכל הילדים שלא שומעים טוב, יסירו את מכשיר השמיעה, ושכל הילדים שיושבים על כסא גלגלים ישאירו אותו בבית ביום הבחינה ... כדי לקבל כיתה נקייה מילדים בעליי לקויות!
&nbsp
בתור אמא לילדים לקויי למידה מחוננים (שבמקרה גם מרכיבים משקפיים), זה מכעיס מאד מאד לקרוא מה שכתבת.
&nbsp
 
תלוי מה בדיוק הליקוי

את מסכימה איתי שקשה לנהל כיתה שחצי ממנה היפראקטיביים? זה לא שהתאימו במיוחד את הלימודים או את ההתנהלות של הכיתה לילדים כאלה - התאימו רק את בחינות הכניסה. ילדים עם מכשירי שמיעה, משקפיים וכיסא גלגלים לא משתמשים בהם רק בבחינה.
בכל מקרה, המידע הזה לא מגיע ממני אלא ממה שקראתי - יכול להיות שמי שאמר את זה טעה, שיקר, פירש את המציאות לא נכון, וכו'. אבל זה מה שקראתי.

ולרגע לא כתבתי שבגלל זה הם עוברים את המבחן - יכול להיות שזה האחוז האמיתי של המחוננים מקרבם - הוא רק גדול בהרבה ביחס לכמות הילדים המאובחנים עם ליקויים כאלה בכיתה רגילה (חשוב, לאו דווקא כי האבחון לא נכון - בהחלט יכול להיות שחצי מהמחוננים היפראקטיביים וכו').
 

okiri

New member
לא קשה יותר לנהל כיתה עם שונויות

מורה טוב יודע לרתום את השונויות לתועלת הכיתה כולה. כשהבן שלי נכנס לכיתת המחוננים הוא הפסיק עם הריטלין, בהתייעצות עם המורה. רמת העניין בכיתה היתה כזאת שלא היה צריך לסמם אותו כדי ש"יישאר בכיתה".
 
אה, וכמובן יש אפשרות נוספת

והיא שלא המבחנים המותאמים גרמו לשינוי בהרכב האוכלוסייה של כיתות מחוננים, אלא ההכנות, שפוגעות במנגנון האיתור. יכול בהחלט להיות שזה אפילו שילוב של השניים - שאותם הורים שחשוב להם להשיג מבחן מותאם לילד שלהם, גם שולחים אותו להכנות בסיכוי גדול יותר...
 
בניגוד אלייך אני לא "חייבת להגיב" ...

ולאחר שנשמתי עמוק אני בוחרת בזכות השתיקה.
רק אסכם ואומר בעדינות, שזה אוסף של שטויות שנגועות בדעה קדומה מקוממת ומזלזלת!
"חצי כיתה היפראקטיביים...."
 
ומצטערת אם פגעתי לך בפרנסה.

אני מניחה שבערך כמו שאת מצטערת שאת פוגעת במנגנון האיתור.
 

פולספגן

New member
השאלה היא מה % המסיימים את המבחן מביניהם?

אם ה-% גדול יותר מאשר אלו שלא מקבלים התאמות, אז האם את מסכימה שיש כאן אי צדק? או שאת חושבת שהם יותר חכמים מהשאר?
&nbsp
אגב, לגבי השוואתך, האם נראה לי הגיוני לתת לנכה, מנוע עזר בכסא שלו בכדי שיוכל להתחרות בתחרויות ריצה?
 
האמת שהיה את המקרה של אוסקר פיסטוריוס

שלפני שהרג את חברתו הדוגמנית התחרה באולימפיאדה הרגילה על אף שהרכיב שתי פרוטזות מיוחדות ולא רץ על הרגליים כמו היתר.
 
זה לא מנוע, אבל זה עדיין לא הוגן בגלל אותו רציונל

מצד שני, מרוץ זה עניין אחר ממבחן שמטרתו לא לבדוק מי הכי טוב במרוץ אלא מטרתו לבנות כיתה שמסוגלת לתפקד. אם הילדים עברו את המבחן אבל לא מסוגלים לתפקד בכיתה (ובית הספר לא מארגן את הכיתה בצורה שמאפשרת להם לתפקד), זו בעייה קשה. לעומת זאת, אם הילד עובר את המבחן אבל כן מסוגל לתפקד היטב בכיתה (או שמתאימים איכשהו את הכיתה להרכב הילדים המאותרים), זו באמת לא בעייה. המטרה היא לבנות כיתה מתפקדת.
 
אין לי את הנתון המספרי, אבל אני די בטוחה שהאחוז הוא שולי.

אין לי את הנתון המספרי, אבל אני די בטוחה שאחוז הנבחנים במבחן מותאם הוא שולי יחסית לכלל הנבחנים.
&nbsp
מה גם שבכלל אין כאן עניין של אחוז מתוך האוכלוסייה. כל ילד עומד בפני עצמו. כל ילד שהוא בעל לקות זו או אחרת, ומבנה המבחן הסטנדרטי לא יודע לאבחן אותו, זכאי לקבל התאמה! מטרת ההתאמה היא לאפשר לאותו ילד להיות על קו התחלה אחיד עם כולם. ללא כל קשר לחלק היחסי ולאחוזים.
&nbsp
ההשוואה לכסא גלגלים בתחרות ריצה לא מתאימה לדיון שלנו, לדעתי. משום שבתחרות ריצה היכולת הנמדדת היא היכולת הפיזית, מי שאין לו רגליים לא יכול להשתתף כלל בתחרות זו. לעומת זאת, באיתור מחוננים, היכולת הנמדדת היא מנת משכל, כך שגם אם אין לי רגליים או עיניים ... זה כלל לא מעיד על היכולת הקוגניטיבית שלי. ילד לקוי ראיה, לדוגמה, שלא יכול להבחן במבחן האחיד (משום שלא יכול לענות על החלק הצורני - אותו אי אפשר לתמלל) לא פחות ראוי או פחות חכם מכל ילד רואה אחר.
&nbsp
היום המודעות ההורית והמערכתית היא גבוהה מאד ואנו צריכים לברך על כך שהילד הוא לא סתם "מופרע" או "עצלן" אלא יש את הכלים לתווך ולהגמיש מעט את המערכת כדי ליצור לו סביבה לימודית מכילה ומאתגרת.
&nbsp
כיתת מחוננים היא כיתה מיוחדת. האווירה בה שונה והמשאבים המוקצים לה גדולים יותר, כדי לאפשר גם ליוצאים מן הכלל להיות חלק ממנה.
&nbsp
דווקא בימים אלו בהם אנו מדברים הרבה על קבלת האחר ועל סובלנות וסבלנות, השיח הזה עצוב לי מאד.
&nbsp
&nbsp
 
הטענה שלך היא שהמשאבים המוקצים היום לכיתות המחוננים

גדולים מבעבר, "כדי לאפשר גם ליוצאים מן הכלל להיות חלק ממנה"? אם אכן המצב היה שלא רק מאפשרים לילדים לעבור את המבחן אלא גם מתייחסים ללקויות שלהם בהמשך, ובאמת מקצים את המשאבים הדרושים (כולל מבחינת כוח אדם, סייעות, וכו') כדי שהכיתה תתנהל כמו שצריך, זו באמת לא הייתה בעייה.
אבל התלונות שאני שמעתי התייחסו לכך שרק מאתרים אותם, אבל אין התייחסות מיוחדת לכך בהמשך, והכיתה פשוט לא מצליחה לתפקד. לא ברור לי מה עצוב לך בשיח הזה - זה תאור של מציאות שנוצרה, ככל הנראה בגלל אי הקצאת אותם משאבים שנראה לך שמקצים... זה החלק העצוב, ועל זה את צריכה למחות ולהפגין - לא על כך שאנשים מתארים את הבעיות שנוצרו כתוצאה מכך.

ולגבי ההתאמות ואם הן לא גורמות לילדים שלא היו אמורים להתקבל להתקבל - זו שאלה אחרת. אין לי מידע בעניין, אבל יכול מאוד להיות שההתאמות עצמן לא תקינות - למשל מאפשרות הארכת זמן כשמדובר במבחן שחלק מאוד קריטי ממנו הוא הגבלת הזמן בלי לעשות מחקר הולם לגבי איך צריכה להיעשות ההתאמה במקרה זה, וכו'.
 
ושוב אני רוצה לציין שהידיעות שלי בנושא

מבוססות על שמועות ותלונות של הורים שקראתי - ויכול להיות שזה לא המצב האמיתי, או שבמקרה זה היה המצב בכיתות ספורות שדיברו עליהן. אני לא טוענת שכל כיתות המחוננים לא מתפקדות או משהו בסגנון, וגם לא טוענת טענות לגבי כמה ילדים בעלי ליקויי למידה מסוג זה או אחר נמצאים בהן, כמה ילדים נכנסו לא בצדק בגלל הכנות, או וכו' - אני רק אומרת ששמעתי/קראתי תלונות לגבי כיתות לא מתפקדות, וחלקן דיברו על העניין של ילדים עם לקויות כאלה ואחרות. אולי זה נכון ואולי זה לא - אני מניחה שכדאי לבדוק את המצב בבית הספר הספציפי.
 

פולספגן

New member
אני דיי בטוחה שלא רק שלא נערך מחקר הולם, אלא אף אחד בכלל

לא טרח לבדוק את זה.
 

פולספגן

New member
מה שאת מתארת הוא לא התאמה אלא אפלייה מתקנת

האם את חושבת שלהם מגיע יותר מאשר לילדים המחוננים הנורמטיבים?

אגב, מה שכתבת על נכה הוא לא מדוייק והדוגמה לכך היא תגובתה של חייבתלהגיב על המקרה של אוסקר פיסטוריוס
 
למעלה