דוד ובת שבע

[מ י נ ר ל י]

../images/Emo6.gif

 

[כרימיה]

הכוונה לאשתך?

או שאשתך היא אשת איש? זה נראה סביר למה שחילוני יאסור על עצמו אשת איש?

 

[עמיאל בן דוד]

ולמה את מסיקה שאני חילוני?

 

[עמיאל בן דוד]

ולעניין סחיטת זרע לבטלה

מה את חושבת? גבר מייצר ביום זרע מספיק בשביל להפרות את כל הנקבות ברדיוס 1000 ק"מ ממנו. עכשיו תארי לעצמך שמכל זרעון ייצא ילד? מאיפה יהיו כל כך הרבה נשים ללדת כל כך הרבה ילדים, ומי יאכיל אותם? ובכלל, זרע לא חי יותר מ-72 שעות, כך שהאיסור על הוצאת זרע לבטלה גורם לכל היותר יסורי מצפון ותו לא. כל הסיפורים על מליארדי הילדים שיבואו לבנאדם אחרי מותו ויאמרו לו "אבא, למה היו לך רק 15 ילדים", הכל שטויות. וביננו, אף פעם לא חטאת עם עצמך?

 

[כרימיה]

בוודאי חטאתי

חטאים חמורים. אבל מומר לחילול שבת = מומר לכל התורה כולה אני לא מומר לחילול שבת על כן איני מומר לכל התורה כולה, ובודאי אני חוטא אני נראה לך צדיק? אני נכשל יש בי יצר הרע.

 

[כרימיה]

סליחה טעיתי

בכתוב נאמר כך: הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים דורשים חז``ל מהמילה ``שוחטי`` אל תקרי שוחטי אלא סוחטי! (לפני כן כתבתי להפך ב. חז``ל לומדים גם שהוא כעובד עבודה זרה כי כאן נאמר תחת כל עץ רענן וכן בעבודה זרה נאמר על ההרים הרמים ``ותחת כל עץ רענן``

 

[shushu10]

"לא הקפידה תורה, אלא על המשטמה" הזהר כרימיה

 

[ditiii]

שולמית-את גדולה,(מרוב פרשנויות שכחו שיש מקור)

קשה מאוד לדבר אל עיוורים שגם נוטים להתחרש . ככה זה כשאתה לא יודע לחשוב לבד עם המוח של עצמך אתה נתלה בכל מיני כיתובים מופרכים שנכתבו בידי אחרים. אנשים כאלה מתרחקים כל כך מן האמת שאת הדבר הפשוט ביותר קשה להם לראות. כנראה שמרוב פרשנויות הם שכחו שיש מקור.

 

[כרימיה]

בואו נלמד גמרא

ותראו בתוס` עד כמה האיש הכי מושחת לא סובל שאשתו רוחצת עם בני אדם. גמרא גיטין דף צ` עמוד א` - תניא היה רבי מאיר אומר כשם שהדעות במאכל כך דעות בנשים (מפרש רש``י כשם שהדעות במאכל - דעות בני אדם חלוקות באסטניסות של מאכל ומשתה יש שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל) ``יש לך אדם שזבוב נופל לתוך כוסו וזורקו ואינו שותהו וזו היא מדת פפוס בן יהודה`` (מפרש רש``י פפוס בן יהודה בעל של מרים מגדלא נשיא היה וכשיוצא מביתו לשוק נועל דלת בפניה שלא תדבר לכל אדם, ומדה שאינה הוגנת היא זו שמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו) ``ויש לך אדם שזבוב נופל לצלחתו וזורקו ושותהו וזו היא מידת כל אדם שמדברת עם אחיה וקרובותיה``. ``ויש לך אדם שזבוב נופל לתוך תמחוי מוצצו ואוכלו, זו היא מדת אדם רע שרואה את אשתה יוצאה וראשה פרוע וטווה בשוק ופרומה משני צידיה (מפרש רש``י ופרומה משני צידיה - אצל אצילי ידיה כדרך אדומיות שבצרפת שבשרן נראה מצידיהן.) ורוחצת עם בני אדם, מקשה הגמרא ``עם בני אדם סלקא דעתך`` (מפרש רש``י ``אם כן רגלים לדבר שזונה היא ואסורה לו``) עונה הגמרא ``אלא במקום שבני אדם רוחצים`` (מפרש רש``י במקום שבני אדם רוחצין והיא נכנסת לעיניהם (לבושה כמובן) לאחר יציאתן כשהן לובשין בגדיהן) נמשיך את הגמרא ``זו מצוה מן התורה לגרשה שנאמר כי מצא בה ערות דבר וגו` ושלחה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר הכתוב קראו אחר לומר שאין זה בן זוגו לראשון, זה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. זכה שני שולחה שנאמר ושנאה האיש האחרון ואם לאו קוברתו שנאמר או כי ימות האיש האחרון כדאי הוא במיתה שזה הוציא רשעה מביתו וזה הכניס רשעה לתוך ביתו. עד כאן. מיד יגיע ההמשך.

 

[כרימיה]

המשך

רש``י פירש את שאלת הגמרא ``עם בני אדם סלקא דעתך`` שהשאלה היא הרי עם רוחצת עם בני אדם יש רגליים לדבר שזונה היא וחובה לגרשה ולא מצוה שימו לב לסוף דברי התוס` (הסוגריים פירוש שלי) שואלים תוס` ``פירש בקונטרס אם כן רגלים לדבר שזונה היא ואסורה לו וחובה לגרשה ולא מצוה וקשה דהא טווה בשוק ויוצאת וראשה פרוע נמי חובה לגרשה ולא מצוה דבעיא היא בסוטה אי עוברת על דת יהודית מותר לקיימה או לא ולא איפשטא ואמאי לא פריך נמי עלה`` (שאלת התוספות היא למה רש``י שואל דוקא על רוחצת עם בני אדם הרי גם טווה בשוק או יוצאת וראשה פרוע שהיא נקראת עוברת על דת יהודית והגמרא בסוטה נסתפקה אם חובה לגרשה ולא פשטה אז אם לא פשטו חובה לגרש גם אותה) עונים התוס` שני תירוצים 1 ``ויש לומר דכיון דבעיא היא בסוטה לא הויא אלא מדרבנן קאמר שפיר דמצוה לגרשה אבל זו חובה לגרש מן התורה`` (כיון שזה נשארה בעיה בגמרא בסוטה אז זה רק מדרבנן ואם כן זה רק מצוה, עכשיו תוס` מתרץ עוד תירוץ שימו לב למילים) ``ועוד יש לפרש רוחצת עם בני אדם סלקא דעתך אפילו אדם רע אינו סובל זה מאשתו או אפילו קלה שבקלות אינה עושה כן`` (כלומר אפילו האשה הכי פרוצה לא היתה עושה זאת אז איך זה יתכן, או שאין אדם בעולם שלא יגרש אשה שרוחצת עם בני אדם)

 

[פלגיה]

וכאמור - זה פורום תנ"ך

גמרא היא לא העניין הראשי של הפורום. מותר להיעזר בה בפרשנות הפסוקים, אין חובה.

 

[מ י נ ר ל י]

אתה מתכוון למיכל?

 

[בוהה ניכחו]

אני חושב הוא מתכוון לאשת נבל הכרמלי

שהמדרש מספר שדוד הלך בעקבות האור שבקע מירכיה ת"ק פרסה או משהו כזה.

 

[כרימיה]

כל עוד לא ראיתי את המדרש

אתה בחזקת בוהה ושקרן הראיני את המדרש איפה נמצא?

 

[אלי ו.]

כרימיה, אני קורא אותך לסדר

אותך ואת שאר המתנגחים. זהו פורום תנ"ך שפתוח לכולם, למאמינים, ולא מאמינים, לחרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים. זה אינו פורום "בוא ונצחק על הדוסים" ולא פורום "בוא ונכנה חילונים בשמות גנאי". זה פורום למי שמתענין בתנ"ך. הגישה המביאה מדרש חז"ל לכל פסוק גם כשמדברים על הפשט אינה לענין כאן אלא יותר

. גם רש"י מעולם לא נקט בעמדה הזו ועל אחת כמה וכמה הכותבים בפורום.

 

[בוהה ניכחו]

שוק על ירך

זה היה שוק ("גלתה שוקה") ורק שלש פרסאות. ובילקוט שמעוני מספר שנחסרה אות יו"ד משמה (אביגל במקום אביגיל) כי נתנה בו עיניה עוד כשהיתה אשת איש.

 

[בוהה ניכחו]

והרוצה להרחיב יעיין מגילה י"ד ע"ב

שדוד חשק באביגיל בעודה אשת איש "ונתאוה לה ותבעה" כדברי רש"י שם, והיא סירבה לו והוא הודה לה שהצילה אותו מעבירה, יעויים שם היטב וק"ל וצע"ק.

 

[בוהה ניכחו]

והמעיין שם היטב יווכח שאמנם

נכשל דוד באשת איש עם בת שבע: "...מכלל דאיכא אחריתי, ומאי ניהו מעשה דבת שבע " ראו רש"י שם שמסביר כי עקב כך ברור שהיתה נביאה, כי ניבאה את הבעילה האסורה שיבעל דוד את בת שבע. ואכמ"ל

 

[בוהה ניכחו]

וכל זה איננו שווה בעיני כקליפת השום

כי אם נכון דוד הוא זה שהוא כתב את הפרקים המיוחסים לו בספר תהלים - גדול הוא מכל גדולה. גם אם זה נכון שביחסיו עם נבל הכרמלי נהג לפי התבנית הידועה של פרוטקשן ("דמי חסות"), ואולי אף היה אבי התופעה וממציאה - הכל נסלח לו בשל כשרונו כמשורר.

 

[החור wבגרוw]

דוד כתב גם את ספר שמואל

ואם לא הוא, אז לפחות הסופר שלו