דוד המלך לא היה חרמן.

דוד המלך לא היה חרמן.

ואוי למורה שתגיד שכן. באמת גועל נפש שמורים אומרים משהו שחורג קצת מהקונצנזוס- מה זה משנה אם זה נכון (ודוד המלך אכן היה חרמן מהליגה הלאומית), ואם התנ"ך מלא בתיאורי זימה ומין? להגיד "חרמן" בשיעור זה פויה, במיוחד לתלמידי כיתה י"א שכידוע לא משתמשים במילים גסות. אני מאד מקווה שהמורה לא המליצה לתלמידיה על הספר "אלוהים יודע" של ג'וזף הלר. אני שמעתי עליו המלצה מאוריאל פיינרמן, שלימד אותי בקורס מורי דרך, דוס עם כיפה, ומעוד דוס אחד שלמד איתי- אבל מי הם לעומת משרד החינוך ירום הודו? דרך אגב, האם המורים לחשבון שנכשלו במבחן על החומר של כיתה ו' השבוע יפוטרו, או שזה חמור פחות מלהגיד "חרמן"?
 

יוסי ר1

Active member
אני באמת חושב שמורה לתנ"ך לא אמור

להוזיל את תלמודו ןלדבר בשפת חרמנים. גם אם הוא חושב שדוד היה רודף נשים, ואף אם יוכיח את טענותיו מהכתובים. אחד הכללים בחינוך הוא, שהתלמיד מאמץ את האוירה השוררת סביבו, את יחס המורים למה שהם מלמדים, ואת השיח בו מלמדים אותם לדבר. ואם התנ"ך הוא ממכונני התרבות שלנו, מן הדין להתייחס אליו בכובד ראש, ולא בשפת בארים. אז גם לתלמידים גדולים בכיתה י'א, יש להעביר לימודי תנ"ך בנימה קורקטית. אבל כמובן שפגע רע סדרתי לא יסכים איתי, אחרת לא היה מביא את הכתבה.
 
נכון, ברור שאיני מסכים.

קודם כל, שמעתי לא מעט מורים משתמשים בשפה גרועה בהרבה. שנית, עדיפה בעיני מורה שמעבירה את החומר בצורה מרתקת- גם אם היא לא שומרת על הסטריליות של השפה. האם עדיפים הגיחוכים על מקצועה של רחב "מוכרת המזון"? שלישית, משום מה נראה לי שלא על המילה "חרמן" יצא הקצף, אלא על הדבקתה לנעים זמירות ישראל. ורביעית, עם כל המורים הבורים במערכת- זה מה שבגללו מאיימים על מורה בפיטורים, גם אם נניח שאסור להגיד "חרמן" בשיעור תנ"ך? אני למדתי בתיכון בשנות ה-80. אם אז היו מפטרים מורים על התבטאויות לא תקינות פוליטית, היו מפטרים את המורה שלי לביולוגיה שאמר פעם "ביצים" במקום "אשכים", את המורה שלי לחנ"ג שכינה את אחד התרגילים "ערבי מחרבן", את אחת המורות שלי לספרות שכינתה את מעשהו של גיבור הסיפור "מאחורי הגדר" של ביאליק "דפוק וזרוק" ואת המורה שלי לתלמוד שהרבה להשתמש במילה "ערבושים". נו טוף, אותו בעצם היה ראוי לפטר.
 

shellyland

New member
וחבל שלא פיטרו.

לפחות את חלקם. אני לא הייתי רוצה שהמורה לחנ"ג של ילדיי העתידיים תלמד אותם תרגיל שנקרא "ערבי מחרבן".
 
אין לי מושג.

אני חושבת שהקו, כמו כל דבר אחר בחיים, צריך להיות גמיש ותלוי הקשר. המילה חרמן כשלעצמה איננה נושאת איתה את המטענים של המילה חרמן, כשהיא נאמרת בהקשר לדמות תנ"כית. אגב, כשאני הייתי בתיכון, פחות או יותר באותן שנים שציינת, מנהל בית הספר שלי (דמות מוכרת ומוערכת בירושלים ובמשרד החינוך), שהיה גם המורה שלי למתמטיקה, נכנס יום אחד לכיתה והכריז: "היום נלמד איך להשכיב עקומה שהיא תפתח את הרגליים". הוא התכוון, כמובן, לפראבולה. איך אמר ג'ואי לצ'נדלר? "אתה כל כך רחוק מעבר לקו, שהקו הוא נקודה בשבילך".
 

גרי רשף

New member
לא כל כך הבנתי על מה הדיון

הדיון הוא על מערכת החינוך בארץ או על מוריו של פר"ס לפני עשרים שנה?
 

יוסי ר1

Active member
../images/Emo3.gifנו , אם אילו היו המורים שלך,

לא פלא... שוב, אני עושה אבחנה בין התוכן אותו מעבירים מצד אחד, ובין הדרך והשפה מצד שני. ולכן אןפיו השנוי במחלוקת של דוד אינו האישו, אלא התייחסותו של המורה לחומר. כן, הייתי רוצה שמורה תפתח בכיתה דיון על מקצועה של רחב - האם התואר זונה מתאר עיסוק במקצוע השני העתיק בעולם (הראשון הוא מילדות, לא זנות!), או שהו מתאר מוכרת מזון? מה הקשר לדעת התלמידים בין מזון לזנות? מה הקשר בין סקס לאוכל? מה הפריע לחז"ל להגיד יצאנית, ומדוע הסתבכו בתיאור מוכרת המזון? האם יש קשר בין הפירושהזה למעמדם הרם של שני המרגלים? אולי חז"ל לא רצו שידבק בהם רבב, שהלכו למקום מפוקפק, ואולי לחזל פחות היה איכפת שהמקומית הזו עוסקת בזנות? מורה שהיתה מעבירה שיעור על כל האספקטים הללו, היתה משיגה גם התענינות וגם פותחת אופקים רחבים לתלמידים, לא פחות מאשר היתה פולטת "רחב = שרמוטה". אולי היא היתה משיגה אהדה זולה, אבל לא הערכה לתנך ולפרשנות, שכשמבינים אותה, היא לא תמיד נלעגת.
 

יוסי ר1

Active member
../images/Emo9.gifאני יודע, יש בתנ"ך עובדי אדמה

ותופסי עוגב וחרשי ברזל לפני מילדות. זו היתה סתם מחווה למשפט של גיבורת הסרט כנפיים שבורות...
 
למעלה