ההסבר שאתה נותן כאן, נופל מהסיבות
בהמשך, תער אוקם. ההסבר על חוצפתו של אדוניה נשמע קצת כפרשנות מאומצת: אדוניה מבקש את אבישג רק פרק מאוחר יותר, אחרי שדוד כבר מת ושלמה מלך. אם כן למה מקדים התנ"ך להכריז על כך שהמלך לא ידעה? ולמה חוזר המוטיב עד כמה יפה? להסביר מדוע חשק בה אדוניה, או להעמיד ניגוד בין היפיפיה המוצעת לכך שדוד מתנזר ממנה?ואם אדוניה כזה צדיק, שרווח לו לשמוע שאביו לא בעלה, האם ראוי בכל זאת שיבקש את מי שחיתה עם אביו? לא שראני חושד באדוניה שסבל מצדיקות יתר. בני דוד הוכיחו כבר את יחסם המתנשא, של אני ואפסי עוד. אמנון ששכב עם תמר אחותו. אבשלום שמרד תחת אביו, ובעל את נשיו (נשות דוד!) לעיני השמש. אתה יודע טוב ממני כי במזרח הקדום היה מי שהצליח לתפוש את המלוכה, היה מנכס לעצמו את נשות המלך המודח, גם אם לא חשק בהן. כך הוכיח לעם כי הוא טוב וראוי מקודמו. מסיבה זו הרג גם שלמה את אדוניה. הוא ידע כי לעם מעשה כזה, של לקיחת אבישג על ידי אדוניה, ירומם את מעמדו של אדוניה בעיני העם, ויהפכו לחתרן מסוכן יותר.