ובכל זאת יש הרבה בישיבות,
והם לא חוזרים בשאלה...אתה פשוט לא רצית להיות דתי כנראה וברחת חיפשת תירוץ. והאם אם "בהתבוננות מבחוץ ורצוי מכמה השקפות וזויות" זאת תהיה התבוננות אובייקטיבית? לבקר באתר חופש, או דעת אמת זה אובייקטיבי? כך תשובה למה שאתה טוען (תשובה שקיבלתי ששאלתי בקשר למה שאתה טוען): לפנתר שלום, אענה לך קודם על שאלתך האחרונה, כל דברי הזהר והמקובלים אמת ולכן דברי המדיומים שטויות כפי שאסביר לך בהמשך. -ייתכן ויש מדיומים המתקשרים עם רוחות שמסבירים את העולם כמו שציינת אך אין השקפתם של כל המדיומים אחת, ישנם הרבה מדיומים בדורות האחרונים ולכן אפשר על כל תאוריה להגיד 'הרבה מדיומים טוענים שכך וכך'. הדברים שכתבת אכן מעוררים שאלה הגיונית,האם העובדה שמדיום טוען שרוח ספרה לו כך וכך אומרת שהוא שקרן? האם כל מדיום שסותר את התורה הוא נוכל? (המדיומים סותרים גם אחד את השני כך שה'אמת' וודאי שלא איתם) רבי חיים ויטאל מסביר לנו בספרו 'שערי קדושה' על דרכי השגת 'רוח הקודש' בזמננו ועל המכשולים שבהם אפשר להכשל בדרך להשגתה,אעתיק לך מדבריו: חלק ג' שער ז'. 'מה שאין כן בהיות האדם מכריח או מבקש דרכי ההשבעה בכח מעשים ותפילות ויחודים שאם יטעה בהם כל שהוא, אפשר שיזדמנו לו דברים חיצונים מעורבים' 'עוד יש דרכים אחרים על ידי מעשה, ואבארם בחלק הרביעי, והם להמשיך עליו אחד מחמשת אופנים הנזכרים אף אם לא יבואו מעצמן, וצריכים קדושה וטהרה גדולה, כדי שלא יהיה בהם תערובת כנזכר.' חלק ג' שער ח'. 'וכאשר תחול עליו צריך שיבחין אולי עדין איננו זך ונקי, והרוח הזה הוא סטרא אחרא, או על הפחות תערובות רע בטוב'. מכל דברי רבי חיים ויטאל זצ"ל מובן שקיימת אפשרות 'לתקשר' עם הטומאה ממש ואדם שמנסה להגיע לתקשור\רוח הקודש בטרם הכין עצמו כראוי ייתכן והשפעת הטומאה הקיימת בו (נטיות נפשו\תאוות פנימיות שהוא לא ביטל לגמרי אלא בלם) יגרמו להבאת תקשור עם אותה הטומאה ולא עם שום רוח קודש. על סדר העבודה הנצרכת כדי להשיג את רוח הקודש מבאר רבי חיים ויטאל בספרו,כמו שכתבתי כל עוד אדם לא עבד על עצמו בצורה מספקת ומחק לגמרי את כל תאוותיו כל נסיון שלו להגיע לרוח קודש\תקשור עלול לעלות לו בקשר עם הטומאה שבתוכו ואם עבד על עצמו אך לא מספיק יקבל תקשור מעורב,מצד אחד התקשור יכול להניב תוצאות נכונות אך בדברים הנוגעים לטומאה שבליבו במקום ה'רוח',תדבר אליו אותה הטומאה. אעתיק חלק כללי שכתב רבי חיים ויטאל בספרו על העבודה הנצרכת: חלק ג' שער ז'. 'הנה הדרך המובחר שבכולם הוא מה שכתבנו בשם תנא דבי אליהו זכור לטוב והיא הדרך שנהגו בה החסידים הפרושים הקדמונים. והוא, לשוב בתשובה עצומה מכל אשר קלקל, ואחר כך ישלים נפשו בקיום מצות עשה, ובכונת תפילותיו בתכלית, ובעסק התורה לשמה בזריזות, כשור לעול עד יותש כוחו, ובמעוט תענוגים ואכילה ושתיה, ובקימת חצות לילה או פחות מעט, ובהרחקת כל המדות המגונות, ובפרישות מכל אדם אפילו בעניני שיחה בטילה, ואחר כך יטהר גופו בטבילה תמיד, ואחר כך יתבודד לעיתים ויחשוב ביראת ה', וישים הוי"ה נגד עיניו תמיד, ויזהר להיות מחשבתו פנויה מכל הבלי העולם הזה וידבק באהבתו יתברך בחשק גדול, ועל ידי כן אפשר שיזכה לרוח הקודש באחד מאלו האופנים שנאמר'. ספר שערי קדושה לרבי חיים ויטאל: http://grimoar.cz/hebrew/vital/saare_kedusa.htm
