דברים שלכם
- פותח הנושא probably
- פורסם בתאריך
Skys Angel
New member
משהו נחמד שכתבתי 
לצערי ואפילו שמחתי אין לי למי להקדיש את זה אז כולם מוזמנים להקדיש את זה למי שרק הם אוהבים מיליון מחשבות מיליון מחשבות שאני חושב חושב רק עליך!
עשרת אלפים פרחים אני אשלח לך
אלף כוכבים וירח אחד אני אקטוף ואתן לך
מאה ציפורי אהבה אתן לך
עשרה מכתבי אהבה אכתוב לך
ולב אחד..
לב אחד, יחיד ומיוחד אתן אך ורק לך!!
לצערי ואפילו שמחתי אין לי למי להקדיש את זה אז כולם מוזמנים להקדיש את זה למי שרק הם אוהבים
מיליון מחשבות מיליון מחשבות שאני חושב חושב רק עליך!
ל י ג ל ו ש י
New member
אני אקדיש את זה לך ../images/Emo3.gif ../images/Emo23.gif
Skys Angel
New member
חחח מתוקה
James Hammerton
New member
דברים שלכם ../images/Emo126.gif
לב מפלסטיק16
New member
../images/Emo187.gif
וזה כואב, את יודעת מה שהיה פעם, היום כבר לא שווה כלום כל יום אכזבה חדשה וזה עצוב, את יודעת שצריך לרדוף אחרי העבר כדי שיהיה לנו יותר טוב בעתיד כל מה שרציתי היה להגיד שלום פעם אחרונה, כמו שצריך בלי כאב ובלי דמעות חיבוק אמיתי אחרון כמו שהיה לנו ואת לא יודעת, כמה זה חסר מה שהיה פעם, לא חוזר צריך להילחם על החיוך האחרון כי לאט לאט הכל כבר נעלם ואנחנו לא נזכור את העבר אז תני לי דקה לראות אותך כמו פעם עם הנוף שהיה לנו והאהבה שכנראה כבר לא תחזור רק דקה אחת להיזכר בעבר ולהגיד שלום, שלום אחרון. וזה כואב, את יודעת מה שהיה פעם, היום כבר לא שווה כלום כל יום אכזבה חדשה וזה עצוב, את יודעת שצריך לרדוף אחרי העבר כדי שיהיה לנו יותר טוב בעתיד...
וזה כואב, את יודעת מה שהיה פעם, היום כבר לא שווה כלום כל יום אכזבה חדשה וזה עצוב, את יודעת שצריך לרדוף אחרי העבר כדי שיהיה לנו יותר טוב בעתיד כל מה שרציתי היה להגיד שלום פעם אחרונה, כמו שצריך בלי כאב ובלי דמעות חיבוק אמיתי אחרון כמו שהיה לנו ואת לא יודעת, כמה זה חסר מה שהיה פעם, לא חוזר צריך להילחם על החיוך האחרון כי לאט לאט הכל כבר נעלם ואנחנו לא נזכור את העבר אז תני לי דקה לראות אותך כמו פעם עם הנוף שהיה לנו והאהבה שכנראה כבר לא תחזור רק דקה אחת להיזכר בעבר ולהגיד שלום, שלום אחרון. וזה כואב, את יודעת מה שהיה פעם, היום כבר לא שווה כלום כל יום אכזבה חדשה וזה עצוב, את יודעת שצריך לרדוף אחרי העבר כדי שיהיה לנו יותר טוב בעתיד...
לב מפלסטיק16
New member
../images/Emo187.gif סיפור על בגידה.
אחרי מה שקרה לא יכולתי להסתכל לה בעיניים, ישבנו על המיטה, בחושך לא קרוב מידיי, לא יכולתי. היו דמעות בעיניה, ראיתי שהיא מנסה להחזיק אותן בפנים. אני ניסיתי לא לבכות, לא להראות כמה כואב לי. רעדנו ביחד. שתקנו, לא אמרנו מילה. לא היה מה להגיד, אחרי מה שקרה, אחרי מה שהיא עשתה. לא יכולתי להתקרב אליה, לגעת בה, למרות שכ"כ כ"כ רציתי. פתאום כל האהבה שהייתה לי אליה הפכה לשנאה, אבל לא, אני אוהבת אותה. ישבנו בחדר שלה, לבד, בית ריק. היה כל כך שקט... רציתי פשוט לקפוץ עליה ולנשק אותה, לחבק אותה בכל הכוח. רציתי להפשיט ממנה את הבגדים לאט לאט, לעשות איתה אהבה, כמו אז. כל כך רציתי להתקרב אל הגוף המקסים שלה, הגוף שכל כך אהבתי, ועדיין אוהבת. אבל לא יכולתי, פשוט לא. ניסיתי להסתכל לה בעיניים, אך היא התחילה לבכות, שוב. בחיים לא ראיתי אותה בוכה ככה, היא בכתה פעם אחת מולי, בפעם הראשונה שנפרדנו. הורדתי את הראש למטה, הסתכלתי על הרצפה, ובכיתי, כמה שניסיתי להסתיר את הכאב, זה פשוט פרץ החוצה. בכינו ביחד, כל כך הרבה, לאט לאט היא התקרבה אליי, לחשה לי באוזן, "מאמי שלי, דיי, אני אוהבת אותך, אני כל כך מצטערת.." לא יכולתי יותר, היא התחילה לנשק אותי, לאט, בעדינות.. הרחקתי אותה ממני, כל כך לאט ובעדינות, כדי לא לפגוע בגוף המושלם שלה, בפנים המדהימות האלה.. אבל פשוט לא יכולתי, לא יכולתי לסלוח לה, היא בגדה, בגדה בי!!! היא הלכה והזדיינה עם מישהי אחרת! הלכה ונישקה מישהי אחרת! במיטה של מישהי אחרת! בשנייה היא הרסה את כל האמון שבנינו במשך שנה שלמה, היא גרמה לי לשנוא אותה, אבל לא, אני לא יכולה, אני אוהבת אותה, אוהבת יותר מידיי. אבל כואב לי. יותר מידיי. היא הסתכלה לי בעיניים, ואני קמתי מהמיטה, כל כך רעדתי, העיניים אדומות ומנופחות, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה לראות אותה יותר בחיים. רק לשכוח אותה, לשכוח את מה שהיא עשתה. אבל איך? איך אפשר לשכוח את החיים שלך? התקרבתי אליה לאט לאט, חיבקתי אותה מאחורה, כל כך חזק, התחלתי לבכות שוב, אמרתי לה "אני אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך, את בחיים לא תביני כמה, אבל אני יותר שונאת אותך על מה שעשית לי, לנו." התחלתי להתקרב לדלת, היא תפסה אותי מאחורה, סובבה אותי, והצמידה אותי לקיר, הסתכלה לי שנייה בעיניים, והתחילה לנשק אותי בטירוף. לא יכולתי. עצרתי אותה, אמרתי לה שאני לא יכולה יותר..שאני צריכה להיות לבד. היא רצתה שאני אשאר, שנשלים. אבל פשוט לא יכולתי להסתכל עליה. הושבתי אותה על המיטה, נתתי לה נשיקה עדינה על השפתיים המתוקות שלה, שתדע שבאמת באמת אני אוהבת אותה, יצאתי מהדלת, היא נשכבה על המיטה והתחילה לבכות, ירדתי במהירות במדרגות, והבנתי, זה נגמר. רצתי לבית שלי, שבמרחק 20 דקות הליכה ממנה, רצתי כל כך מהר. התיישבתי על המדרגות בחוץ, ובכיתי...בכיתי כל כך הרבה.. בערך 3 שעות. השעה כבר הייתה 1:00 בלילה. אמא שלי חזרה מהעבודה וראתה אותי יושבת בחוץ ובוכה. היא מכירה את שקד, היא מכירה אותנו, אותי ואת שקד. היא יודעת כמה עשיתי בשבילה, והיא יודעת כמה רציתי לשמור ולהגן עליה. היא התיישבה לידי וחיבקה אותי כל כך חזק, כמעט חנקה אותי. היא שאלה אותי מה קרה, ניסיתי לדבר, לא הצלחתי. הבכי השתלט עליי. לאחר כמה שניות, הצלחתי להגיד לה "אמא, איבדתי אותה, איבדתי את החיים שלי." היא הבינה שאני ושקד נפרדנו, לא היה לה מה להגיד, ראיתי שהיא מרגישה לא בנוח. לא רציתי לספר לה מה קרה, לא רציתי לספר לה שבגדו בבת שלה. אמרתי לה שתיכנס פנימה, שאני רוצה להישאר לבד, אך היא התעקשה שאני אעלה הביתה, יש מחר בית ספר. "אני אכנס עוד כמה דקות", אמרתי לב בבכי. היא חייכה לי ועלתה הביתה. בדיוק שקד התקשרה אליי, בפעם ה50-. ושוב, לא עניתי לה. ראיתי על צג הפלאפון "חיים שלי", לא יכולתי לענות לה. חשבתי לעצמי איך אוכל ללכת מחר לבית ספר בידיעה שאני אראה אותה. איך?! איך אני יכולה להסתכל לה עכשיו בעיניים?! אי אפשר. בבוקר למחרת לא הגעתי לבית ספר, חברות שלי אמרו ששקד דאגה לי, שהיא מתקשרת ואני לא עונה. ששקד חזרה מבית ספר היא שוב התקשרה, ושוב לא עניתי. אני לא יכולה לשמוע את הקול המתוק שלה, לא יכולה. היא שברה אותי. אומרים לי לשכוח, אומרים לי לעבור הלאה, אבל אני לא רוצה לשכוח, אני לא רוצה לשכוח את התקופה הכי יפה בחיים שלי.
אחרי מה שקרה לא יכולתי להסתכל לה בעיניים, ישבנו על המיטה, בחושך לא קרוב מידיי, לא יכולתי. היו דמעות בעיניה, ראיתי שהיא מנסה להחזיק אותן בפנים. אני ניסיתי לא לבכות, לא להראות כמה כואב לי. רעדנו ביחד. שתקנו, לא אמרנו מילה. לא היה מה להגיד, אחרי מה שקרה, אחרי מה שהיא עשתה. לא יכולתי להתקרב אליה, לגעת בה, למרות שכ"כ כ"כ רציתי. פתאום כל האהבה שהייתה לי אליה הפכה לשנאה, אבל לא, אני אוהבת אותה. ישבנו בחדר שלה, לבד, בית ריק. היה כל כך שקט... רציתי פשוט לקפוץ עליה ולנשק אותה, לחבק אותה בכל הכוח. רציתי להפשיט ממנה את הבגדים לאט לאט, לעשות איתה אהבה, כמו אז. כל כך רציתי להתקרב אל הגוף המקסים שלה, הגוף שכל כך אהבתי, ועדיין אוהבת. אבל לא יכולתי, פשוט לא. ניסיתי להסתכל לה בעיניים, אך היא התחילה לבכות, שוב. בחיים לא ראיתי אותה בוכה ככה, היא בכתה פעם אחת מולי, בפעם הראשונה שנפרדנו. הורדתי את הראש למטה, הסתכלתי על הרצפה, ובכיתי, כמה שניסיתי להסתיר את הכאב, זה פשוט פרץ החוצה. בכינו ביחד, כל כך הרבה, לאט לאט היא התקרבה אליי, לחשה לי באוזן, "מאמי שלי, דיי, אני אוהבת אותך, אני כל כך מצטערת.." לא יכולתי יותר, היא התחילה לנשק אותי, לאט, בעדינות.. הרחקתי אותה ממני, כל כך לאט ובעדינות, כדי לא לפגוע בגוף המושלם שלה, בפנים המדהימות האלה.. אבל פשוט לא יכולתי, לא יכולתי לסלוח לה, היא בגדה, בגדה בי!!! היא הלכה והזדיינה עם מישהי אחרת! הלכה ונישקה מישהי אחרת! במיטה של מישהי אחרת! בשנייה היא הרסה את כל האמון שבנינו במשך שנה שלמה, היא גרמה לי לשנוא אותה, אבל לא, אני לא יכולה, אני אוהבת אותה, אוהבת יותר מידיי. אבל כואב לי. יותר מידיי. היא הסתכלה לי בעיניים, ואני קמתי מהמיטה, כל כך רעדתי, העיניים אדומות ומנופחות, אמרתי לעצמי שאני לא רוצה לראות אותה יותר בחיים. רק לשכוח אותה, לשכוח את מה שהיא עשתה. אבל איך? איך אפשר לשכוח את החיים שלך? התקרבתי אליה לאט לאט, חיבקתי אותה מאחורה, כל כך חזק, התחלתי לבכות שוב, אמרתי לה "אני אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך, את בחיים לא תביני כמה, אבל אני יותר שונאת אותך על מה שעשית לי, לנו." התחלתי להתקרב לדלת, היא תפסה אותי מאחורה, סובבה אותי, והצמידה אותי לקיר, הסתכלה לי שנייה בעיניים, והתחילה לנשק אותי בטירוף. לא יכולתי. עצרתי אותה, אמרתי לה שאני לא יכולה יותר..שאני צריכה להיות לבד. היא רצתה שאני אשאר, שנשלים. אבל פשוט לא יכולתי להסתכל עליה. הושבתי אותה על המיטה, נתתי לה נשיקה עדינה על השפתיים המתוקות שלה, שתדע שבאמת באמת אני אוהבת אותה, יצאתי מהדלת, היא נשכבה על המיטה והתחילה לבכות, ירדתי במהירות במדרגות, והבנתי, זה נגמר. רצתי לבית שלי, שבמרחק 20 דקות הליכה ממנה, רצתי כל כך מהר. התיישבתי על המדרגות בחוץ, ובכיתי...בכיתי כל כך הרבה.. בערך 3 שעות. השעה כבר הייתה 1:00 בלילה. אמא שלי חזרה מהעבודה וראתה אותי יושבת בחוץ ובוכה. היא מכירה את שקד, היא מכירה אותנו, אותי ואת שקד. היא יודעת כמה עשיתי בשבילה, והיא יודעת כמה רציתי לשמור ולהגן עליה. היא התיישבה לידי וחיבקה אותי כל כך חזק, כמעט חנקה אותי. היא שאלה אותי מה קרה, ניסיתי לדבר, לא הצלחתי. הבכי השתלט עליי. לאחר כמה שניות, הצלחתי להגיד לה "אמא, איבדתי אותה, איבדתי את החיים שלי." היא הבינה שאני ושקד נפרדנו, לא היה לה מה להגיד, ראיתי שהיא מרגישה לא בנוח. לא רציתי לספר לה מה קרה, לא רציתי לספר לה שבגדו בבת שלה. אמרתי לה שתיכנס פנימה, שאני רוצה להישאר לבד, אך היא התעקשה שאני אעלה הביתה, יש מחר בית ספר. "אני אכנס עוד כמה דקות", אמרתי לב בבכי. היא חייכה לי ועלתה הביתה. בדיוק שקד התקשרה אליי, בפעם ה50-. ושוב, לא עניתי לה. ראיתי על צג הפלאפון "חיים שלי", לא יכולתי לענות לה. חשבתי לעצמי איך אוכל ללכת מחר לבית ספר בידיעה שאני אראה אותה. איך?! איך אני יכולה להסתכל לה עכשיו בעיניים?! אי אפשר. בבוקר למחרת לא הגעתי לבית ספר, חברות שלי אמרו ששקד דאגה לי, שהיא מתקשרת ואני לא עונה. ששקד חזרה מבית ספר היא שוב התקשרה, ושוב לא עניתי. אני לא יכולה לשמוע את הקול המתוק שלה, לא יכולה. היא שברה אותי. אומרים לי לשכוח, אומרים לי לעבור הלאה, אבל אני לא רוצה לשכוח, אני לא רוצה לשכוח את התקופה הכי יפה בחיים שלי.
F u c k i n g S p
New member
../images/Emo189.gif
יו את כותבת כ"כ יפה.. איזה עצוב זה.. אני מקווה שתמצאי מישהי שיהיה לך איתה טובב.. מגיע לך..
יו את כותבת כ"כ יפה.. איזה עצוב זה.. אני מקווה שתמצאי מישהי שיהיה לך איתה טובב.. מגיע לך..
לב מפלסטיק16
New member
../images/Emo187.gif תודה מאמי..
זה לא סיפור אמיתי דמיון מפותח כנראה.
זה לא סיפור אמיתי
דמיון מפותח כנראה.
F u c k i n g S p
New member
../images/Emo189.gif
וואלה!? טוב הכי נכנסתי לזה בעולם חח.. בקיצור את כותבת יפה רצח ועדיף שזה לא קרה לך באמת
וואלה!? טוב הכי נכנסתי לזה בעולם חח.. בקיצור את כותבת יפה רצח ועדיף שזה לא קרה לך באמת
לב מפלסטיק16
New member
../images/Emo216.gifאני מבטיחה לך,
שזה בחיים לא יקרה לי.
שזה בחיים לא יקרה לי.
F u c k i n g S p
New member
מקווה שגמלי לא../images/Emo189.gif
לב מפלסטיק16
New member
../images/Emo187.gif
כל מה שנשאר מהיופי שנגמר עולה מתוכי כל רגע שנזכר על הדף הישן רושם סליחה מעביר לדף נקי מבקש שתזכרי מה שאת בשבילי כל דקה שחושב על העבר הלב שוב נצבט ממה שכבר נעלם אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. כבר ירדה השמש מתחת קו המים נעלמה כמו שלא הייתה אך נשארה אותה ההרגשה אני לא יכול לשכוח את הכל עכשיו הכל מוזר עכשיו הכל שונה. אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב. רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. אז תני לי רק עוד רגע.. רק עוד רגע אחד..
כל מה שנשאר מהיופי שנגמר עולה מתוכי כל רגע שנזכר על הדף הישן רושם סליחה מעביר לדף נקי מבקש שתזכרי מה שאת בשבילי כל דקה שחושב על העבר הלב שוב נצבט ממה שכבר נעלם אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. כבר ירדה השמש מתחת קו המים נעלמה כמו שלא הייתה אך נשארה אותה ההרגשה אני לא יכול לשכוח את הכל עכשיו הכל מוזר עכשיו הכל שונה. אז תני לי רק רגע אחד, אחד.. להיזכר במה היה ובמה שכבר לא ישוב. רק רגע קטן לחשוב על מי שהיינו ועל מי שלעולם לא נהיה. אז תני לי רק עוד רגע.. רק עוד רגע אחד..
eliormagick
New member
מקווה שזה קשור לשרשור..
תמונות של באפי
תמונות של באפי
eliormagick
New member
....
eliormagick
New member
ישנה
eliormagick
New member
ועוד
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.