(גרסה ל)מה שקרה ב-all things
גילי, אם הדיון המתמשך שלנו על מה שקרה בפרק, הוא למעשה קונספירציה שנועדה לגרום לי לכתוב טיפונת, זה עבד. רק בבקשה אל תחשבי שזה פוטר אותך מלהגיב לי בשרשור הנ"ל
אני מקווה שזה לא יהיה יותר מדי תכנים בוטים או משהו
אז ככה:
סקאלי התעוררה ופקחה את עיניה, מוצאת את עצמה על הספה של מאלדר, עטופה בשמיכה שלו. היא נזכרה שהיא נרדמה במהלך השיחה שלהם, ולא הבינה כיצד היא מרשה לעצמה להירדם מולו באמצע שיחה. זה ממש לא מתאים לה. אבל מכיוון שכל כך הרבה דברים מוזרים ולא אופייניים קרו לה במהלך סוף השבוע הזה, היא פשוט קיבלה את זה כהמשך של העניין. היא קמה לאט, התמתחה, תהתה מה השעה והלכה לכיוון חדר השינה על מנת לגלות זאת. חדר השינה היה חשוך, והיא נכנסה לאיטה כדי שמאלדר לא יתעורר. בעודה מבחינה כי השעה על הצג היא 01:26, שמעה את מאלדר אומר בשקט:"סקאלי?.." "מאלדר, היי. מצטערת שהערתי אותך." "לא, זה בסדר, לא ממש יכולתי להירדם." "אה, אוקי. אני ממש מצטערת שנרדמתי לך באמצע השיחה שלנו", אמרה בחיוך גדול, "אני לא יודעת מה קרה לי.." "זה בסדר, סקאלי, עברת הרבה בסוף השבוע הזה. אני מבין." "תודה", היא אמרה לו, ממשיכה לחייך בעודה מתיישבת על המיטה, "אני שמחה, כי אני לא בטוחה שאני מבינה.." הם התבוננו עמוקות זו בעיניו של זה באור החלוש, חיוך על פני שניהם. "את עדיין עייפה?" שאל מאלדר, בעודו מושיט את ידו כלפיה על פני המיטה, רומז לה שהיא מוזמנת לשכב לצידו. סקאלי נענתה להזמנה, בעודה אומרת:"אני לא יודעת.. אני מרגישה.. מוזר. אני לא בטוחה שאני עייפה, אני יותר.. חווה תחושה מוזרה כזו של שלווה. והתחושה הזו מעלה בי צורך חזק לנוח." "כמו שאמרתי, באמת עברת הרבה", אמר מאלדר בעודו שולח יד מרפרפת בשיערה של סקאלי השוכבת לצדו. "כן, נכון..." אמרה סקאלי, מסתכלת לעברו, "אני שמחה שיש לי מישהו לחלוק את זה איתו", חייכה אליו חיוך עייף, אוהב ומוקיר תודה. מאלדר חייך בחזרה, עיניו מתבוננות בה בריכוז. הוא נשם עמוק והמשיך להתבונן בה. תחושת מבטו גרמה גם לסקאלי ליטול נשימה עמוקה, בעודה ממשיכה להסתכל לעברו. "זה.. זה בסדר אם אני אשן כאן עוד כמה שעות?" שאלה לבסוף בשקט. "זה יותר מבסדר", ענה מאלדר במהירות ובחיוך. היא חייכה בחזרה ונשכבה על הצד, מקרבת את גופה אליו. בתגובה התקרב מאלדר אליה מעט, עד שגופותיהם נגעו זה בזה. כמעט סימולטנית, שלח כל אחד מהם את ידו הנגדית לחבק בקלילות את השני. סקאלי הניחה בטבעיות את ראשה במעלה זרועו של מאלדר. שניהם עצמו עיניים למספר דקות, נושמים עמוק, מתרגלים למצב. "מאלדר.." לחשה סקאלי לפתע. "מה?" הוא לחש בחזרה בטון עדין. "תודה", היא אמרה לו. מאלדר לא ידע כיצד להגיב. הם שכבו כך עוד דקות ארוכות. אט אט החלו אצבעותיו של מאלדר ללטף בעדינות רבה את עורפה של סקאלי. היא בתגובה העבירה בעדינות את אצבעותיה בחזהו. הליטופים לא פסקו, אלא רק הפכו יותר נוגעים וממשיים, פחות מהססים, בעוד שעיניהם עצומות ומדי פעם נפקחות למספר שניות. בשלב מסוים גופו של מאלדר נרעד קלות. סקאלי הרימה את ראשה והביטה בו. "סקאלי.." הוא אמר לה. "כן?" היא ענתה, ממשיכה להסתכל בו. "האם את תיפגעי אם יש לי.." הוא עצר וחייך חלושות, "תגובה גופנית גברית טבעית למצב הזה?" "לא", ענתה סקאלי, מחייכת מעט. "לא?" "לא." "באמת?" "באמת", היא חייכה שוב והניחה את ראשה בחזרה על כתפו. הוא שלח יד וליטף את שיערה. "סקאלי.. תגידי לי מה את רוצה", אמר בעדינות, תמיהה בקולו. "אני חושבת.." אמרה סקאלי, "אני חושבת שכדאי שלא ניקח את הדברים מהר, מהר מדי." "אני מסכים", אמר מאלדר בהקלת-מה. סקאלי הביטה למעלה, ראשה עדיין על כתפו של מאלדר, הסתכלה עליו ולחשה:"אוקי.." היא חייכה אליו, והוא הביט בה, מחייך גם הוא, "לילה טוב", היא אמרה לו. "לילה טוב", הוא אמר בחזרה, מאמץ אותה אל גופו. היא נצמדה אליו בחזרה, החיוך עדיין על פניה, בעודה ממלמלת:"נתראה מחר, בעבודה.. אני לא אעיר אותך בבוקר.." מאלדר מילמל הברה לא ברורה, מרמז ששמע את דבריה. כך הם נרדמו, זרועותיהם אוחזות ומקיפות זה את זו, חיוך על פניהם, אצבעותיהם מעניקות מדי פעם לשני ליטוף מרפרף ועדין. איך זה בשביל למלא את כל החללים בפרק, הא?! 
גילי, אם הדיון המתמשך שלנו על מה שקרה בפרק, הוא למעשה קונספירציה שנועדה לגרום לי לכתוב טיפונת, זה עבד. רק בבקשה אל תחשבי שזה פוטר אותך מלהגיב לי בשרשור הנ"ל
