האמת היא שאין לי כח לענות לאף אחד
האמת היא שאני עדיין כואבת. לא מבינה בדיוק מאיפה בא הבלגן הזה פתאום לראש שלי. זו היתה הודעה שיגרתית שקראתי כאן אתמול. ניכנסתי להיסטריה ממנה...היא פשוט הציקה לי. והיום שוב עם אותה הודעה שגרמה לי כזה מין בילבול ובכי וחוסר אונים.. אנלא רוצה להלאות אותכם במילים אבל עושה זאת פשוט בשביל לפרק את המיבנה המוזר הזה שנוצר לי בלב היום. אני כועסת ...לא יודעת על מי.... על המצב כבר גמרתי ליכעוס, למדתי להשלים עם זה שהם כבר לא פה. שהתיקשורת בינו היא מהמשובחות כי היא מלב אל לב ישר בלי שבירה של מילים ממשיות כאלו. שאני משוחחת עם בעלי שלי כמו פעם. מרגישה, מוותרת, מחליפה חוויות, נותנת ומקבלת, ברמה קצת אחרת. אנחנו ממשיכים עם הבניה הזו-ביחד. הוא למעלה ואני למטה. הוא לקח אחד ואני נישארתי עם שניים. וביחד עם האהבה הגדולה שלנו אנחנו ממשיכים-אבל כבר זו הרגשה אחרת כזו. למדתי לישמוע את מני צוחק לי באזניים {כשכולם מסביב שומעים מוזיקה רועשת}, להתרכז בתנועות קמץ ופתח שהוא הוגה בחינניות כזו.. ולהמשיך לספר את סיפורי הלילה כאילו יש מיסביבי שלושה חמודים.. אבל חסר לי החלק הזה של איך !! איך הם הלכו להם יום אחד? בסך הכל על הכביש המהיר-דרך פשוטה ורגילה מידי חודש בחודשו? שומעים מוזיקה רגועה, חגורים, נינוחים... מה קרא שם????????? אנחנו לא יודעים! יש השערות, וכל מיני מחשבות על מה שיכל היה להיות...אבל אפילו לא עדות אחת!! רק נהג של אוטובוס ענק שניכנס במכונית שבאה מולו בנתיב ההפוך! היו לה מכות בצד ימין של משאית. גלגל מפוצץ. ו2 גופות של שני אהובים!! אני לא יודעת על מי אני בוכה... לפעמים אני נירגעת מאחד ואז עולה לי השני, עדיין בקטע של לעכל את הדברים. הכאב אומנם מתעדן כזה אבל אני מיתגעגעת!!! וכועסת!!!!!!!! כן, זה ברור לי!!! על הנהג של האוטובוס? על נהג המשאית שברח לו? על בעלי אולי? רק כעס גדול-נכון לעכשיו והארבה דמעות שנישפכו להן היום שוב. כאילו זה רק יום מהתאונה הזו! אנלא מיתכוונת לראות מה כתבתי פה ביכלל, שולחת את הבליל הזה כמו שהוא. הילדים מסודרים היום ואני בחופש מהעולם!! המחשב נישאר איתי ליתר ביטחון... ואני יוצאת ליצלול לי בבריכה לשחרר קצת כאב בתוך המים התכולים. סליחה מכולכם-אתם באמת לא חייבים ליקרא, אבל את זה הייתי צריכה לכתוב למעלה. ורק להוסיף שאני מאמינה שזה כניראה מה שטוב בשבלנו..ואנחנו מישתדלים לקבל את הכל באהבה..(רק עם קצת כעס שהיום עלה לו שוב) רחלי.
האמת היא שאני עדיין כואבת. לא מבינה בדיוק מאיפה בא הבלגן הזה פתאום לראש שלי. זו היתה הודעה שיגרתית שקראתי כאן אתמול. ניכנסתי להיסטריה ממנה...היא פשוט הציקה לי. והיום שוב עם אותה הודעה שגרמה לי כזה מין בילבול ובכי וחוסר אונים.. אנלא רוצה להלאות אותכם במילים אבל עושה זאת פשוט בשביל לפרק את המיבנה המוזר הזה שנוצר לי בלב היום. אני כועסת ...לא יודעת על מי.... על המצב כבר גמרתי ליכעוס, למדתי להשלים עם זה שהם כבר לא פה. שהתיקשורת בינו היא מהמשובחות כי היא מלב אל לב ישר בלי שבירה של מילים ממשיות כאלו. שאני משוחחת עם בעלי שלי כמו פעם. מרגישה, מוותרת, מחליפה חוויות, נותנת ומקבלת, ברמה קצת אחרת. אנחנו ממשיכים עם הבניה הזו-ביחד. הוא למעלה ואני למטה. הוא לקח אחד ואני נישארתי עם שניים. וביחד עם האהבה הגדולה שלנו אנחנו ממשיכים-אבל כבר זו הרגשה אחרת כזו. למדתי לישמוע את מני צוחק לי באזניים {כשכולם מסביב שומעים מוזיקה רועשת}, להתרכז בתנועות קמץ ופתח שהוא הוגה בחינניות כזו.. ולהמשיך לספר את סיפורי הלילה כאילו יש מיסביבי שלושה חמודים.. אבל חסר לי החלק הזה של איך !! איך הם הלכו להם יום אחד? בסך הכל על הכביש המהיר-דרך פשוטה ורגילה מידי חודש בחודשו? שומעים מוזיקה רגועה, חגורים, נינוחים... מה קרא שם????????? אנחנו לא יודעים! יש השערות, וכל מיני מחשבות על מה שיכל היה להיות...אבל אפילו לא עדות אחת!! רק נהג של אוטובוס ענק שניכנס במכונית שבאה מולו בנתיב ההפוך! היו לה מכות בצד ימין של משאית. גלגל מפוצץ. ו2 גופות של שני אהובים!! אני לא יודעת על מי אני בוכה... לפעמים אני נירגעת מאחד ואז עולה לי השני, עדיין בקטע של לעכל את הדברים. הכאב אומנם מתעדן כזה אבל אני מיתגעגעת!!! וכועסת!!!!!!!! כן, זה ברור לי!!! על הנהג של האוטובוס? על נהג המשאית שברח לו? על בעלי אולי? רק כעס גדול-נכון לעכשיו והארבה דמעות שנישפכו להן היום שוב. כאילו זה רק יום מהתאונה הזו! אנלא מיתכוונת לראות מה כתבתי פה ביכלל, שולחת את הבליל הזה כמו שהוא. הילדים מסודרים היום ואני בחופש מהעולם!! המחשב נישאר איתי ליתר ביטחון... ואני יוצאת ליצלול לי בבריכה לשחרר קצת כאב בתוך המים התכולים. סליחה מכולכם-אתם באמת לא חייבים ליקרא, אבל את זה הייתי צריכה לכתוב למעלה. ורק להוסיף שאני מאמינה שזה כניראה מה שטוב בשבלנו..ואנחנו מישתדלים לקבל את הכל באהבה..(רק עם קצת כעס שהיום עלה לו שוב) רחלי.
