גנטיקה

רפליקון

New member
גנטיקה

יש לי מבחן אוטוטו בגנטיקה וממש התבלבלתי בין גן דומיננטי לבין גן רצסיבי. מישהו מוכן בבקשה להסביר לי מה ההבדל? ראיתי בפורום גם מספר הודעות לגבי שיבוט וממש התבלבלתי שם. איך באמת קורה שבע"ח משובטים מתים מהר יותר. איזו טעות גנטית קוראת במהלך תהליך השיבוט שגורם לבע"ח המשובט לחלות מהר?
 

TheFinalCut

New member
גנים ושיבוט

בנוגע לשיבוט, אין תשובה חד משמעית לגבי איזה נזק גורם לבע"ח משובטים לחלות ולמות בגיל צעיר, ולרוב ניסיונות השיבוט להכשל. הועלו בדיון קודם בנושא מספר השערות, ואף אחת מהן לא מדברת על "טעות גנטית" ספציפית, אלא על דברים יותר כלליים וגדולים. אם אינך מבין משהו ספציפי, אנא שאל אך איני חושב שיש טעם לפרט את ההשערות שוב מחדש. בנוגע לגנים: 'גן דומיננטי' הוא האלל שמבטא חזק יותר או בבלעדיות בין שני העותקים של גן מסוים באורגניזם דיפלואידי, ואילו אלל רצסיבי הוא העותק שמתבטא חלש יותר או שאינו מתבטא כלל.
 

רפליקון

New member
שאלה נוספת אם אפשר

תודה רבה רבה על התשובה, עזרת לי מאד. השאלה שלי היא: האם בחיידקים ישנם גנים דומיננטים ורצסיביים בכרומוזום החיידקי או רק כשהחיידק נמצא במצב של דיפלואידיות חלקי? אודה לתשובה רפליקון
 

TheFinalCut

New member
לא, כי...

חיידקים הם האפלואידים ויש להם רק עותק אחד מכל גן. יתכן שיש חיידקים דיפלואידים אך לא זכור לי ששמעתי על יצור שכזה ולפי מיטב זכרוני כל החיידקים הידועים למדע האפלואידיים (אם מישהו יודע משהו אחר, אתם מוזמנים לתקן אותי). גם איני בטוח למה אתה מתכוון ב"דיפלואידיות חלקית"... ? האם אתה מתכוון למצב שנוצר לאחר הקוניוגציה? כי אם כן, אז לפי מיטב זכרוני המערכת הגנטית של חיידק אחד (המקבל) משתלטת על התהליך והשניה לא באה לידי ביטוי עד לאחר המיטוזה.
 

רפליקון

New member
בחיידקים אין מיטוזה

כמו שאמרת בעצמך, נכון שחיידקים הם אפלואידיים. לגבי דיפלואידיות חלקית, אני מתכוון שברגע של קוניוגציה/טרנספורמציה/טרנסדוקציה, כאשר DNA נכנס לחיידק, נוצרת דיפלואידיות חלקית. הכוונה היא שחלק מהכרומוזום החיידקי מכיל לרוב קטע הומולוגי לקטע ה-DNA הזר וזה מה שיוצר דיפלואידיות חלקית.
 

TheFinalCut

New member
המממ... (+תיקון)

לפי מיטב ידיעתי, מיטוזה אינה נחלתם הבלעדית של הדיפלואידים (חד-תאיים יוקריוטיים האפלואידים רבים מבצעים מיטוזה), אלא של היוקריוטים (ועל כך אתקן את דברי ואחזק את דבריך - בחיידקים אין מיטוזה). לעומת זאת, (ושוב לפי מיטב ידיעתי,) הרביה הנפוצה ביותר בחיידקים היא רביה אל-מינית - לרוב מסוג binary fission, ושלושת צורות הרביה המינית בחיידקים (אם אפשר לקרוא לזה כך) שציינת, הם דווקא מאורעות נדירים יותר. נחזור לשאלה (ונעשה קצת סדר): אני חושב שברגע שחיידק מקבל דנ"א זר שלא בדרך הקוניוגציה (משמע טרנסדוקציה או טרנספורמציה), שהוא אינו מפרק מיידית כחומר זר באמצעות אנזימי רסטריקציה ופרוטאזות אחרות, יש כמה אופציות: 1. הדנ"א החדש ישתלב בדנ"א ה"כרומוזומלי" של החיידק. 2. הדנ"א יכנס כפלסמיד נפרד כחלק ממערך הדנ"א החיידקי. 3. הדנ"א ישתלב בפלסמיד קיים. אם הקטע הזה הומולוגי לקטע מהכרומוזום החיידקי הנורמלי (ולמען האמת גם אם לא), מידת ההתבטאות שלו תלויה בטיב הפרומוטר לידו הוא יושב, בדיוק כמו כל קטע דנ"א אחר בחיידק. וזה מה שבעצם יקבע איזה מהעותקים יהיה "דומיננטי" או "רצסיבי". ואילו בתהליך הקוניוגציה נוצר מעין תא דיפלואידי, אך לפי מיטב ידיעתי רק (או בעיקר) גנים הקשורים לקוניוגציה מתבטאים בתהליך עד ששני התאים מתפצלים לאחר הרקומבינציה. משמע לא ממש נוצר תא דיפלואידי פונקציונלי, אלא משהו בסגנון של מיוזה ביוקריוטים.
 

TheFinalCut

New member
תיקון נוסף

אתקן את דברי, רק קוניוגציה יכולה להחשב כרביה מינית מבית 3 האופציות שהוזכרו, מאחר ורק במקרה הזה מתרחשת רקומבינציה.
 

רפליקון

New member
המשך לדברי...

לא רק בתהליך קוניוגציה מתבצעת רקומבינציה. תהליכי רקומבינציה מתבצעים גם בתהליכי טרנספורמציה וטקנסדוקציה. אין כל סיבה שלא יתרחשו רקומבינציות בתהליכים אלו.
 

רפליקון

New member
כאשר הזכרתי את ....

הקוניוגציה/טרנפורמציה/טרנסדוקציה לא התכוונתי לומר שזוהי רביה מסוג כלשהוא. שלושת הקללות הללו מדברות על העברת DNA בין חיידקים ואלו לא דרכי רביה, עד כמה שאני יודע. עד כמה שאני יודע אין חיידק שמתרבה ברביה מינית. רוב החיידקים ככולם מתרבים ברביה אל מינית. לגבי המיטוזה, איני מכיר תאים האפלואידים המסוגלים לבצע מיטוזה. תוכל אולי לתת דוגמא או לכוון אותי למקורות כלשהם?
 

TheFinalCut

New member
אז זה היה Freudian slip ../images/Emo13.gif

מאחר וקוניוגציה היא אכן צורת הרביה המינית בחיידקים שמבצעים אותה. היא אינה שונה במהותה מרקומבינציה בין החומר הגנטי ההומולוגי של שתי גמטות יוקריוטיות; שני תאים האפלואידיים מתחברים לתא דיפלואידי, הדנ"א עובר רקומבינציה ומתפצל שוב לשני תאים האפלואידיים נפרדים (במקום 4 תאים האפלואידיים במקרה של מיוזה אצל יוקריוטים האפלואידיים שהתמזגו לזיגוטה דיפלואידית; ביקשת דוגמאות ליצורים שכאלה: מינים רבים של שמרים, מינים רבים של פטריות רב-תאיות, מינים רבים של פרוטיסטה. הרביה האל-מינית אצל יצורים אלה היא מיטוזה פשוטה, חלקם מסוגלים לבצע קוניוגציה וכאמור לעיל, חלקם, כמו הדוגמא המפורסמת של הכלמידומונאס ורבים אחרים, מסוגלים לבצע רבייה מינית של חיבור 2 גמטות ומיוזה). ביולוגים מולקולריים משתמשים בקוניוגציה ככלי להנדסה גנטית, כמו בטרנספורמציה ובטרנסדוקציה - כולם תהליכים טבעיים במקורם. אולם ההבדל הוא במהות, כאמור קוניוגציה היא צורת רבייה, שני התהליכים האחרים אינם. מה שלא הזכרתי זה שיש 2 סוגים של רקומבינציה ואני מניח שהבלבול הקודם נוצר באשמתי, מאחר וטענתי שרק במהלך קוניוגציה מתרחשת רקומבינציה (בין שלושת התהליכים שהוזכרו) - כשבעצם הכוונה היתה שרקומבינציה כללית (general recombination, הידועה גם בשם רקומבינציה הומולוגית, שמתרחשת ברביה) ולא רקומבינציה ספציפית לאתר (site specific rec) מתרחשת בקוניוגציה ולא בשאר התהליכים. הספר Mollecular biology of the cell עזר לי לעשות קצת סדר, לקריאה נוספת: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/bv.fcgi?tool=bookshelf&call=bv.View..ShowSection&searchterm=recombination&rid=cell.section.1075#1076
 

TheFinalCut

New member
ואם נדייק עד הסוף

במעבדה יכולה להתרחש רקומבינציה הומולוגית בטרנסדוקציה או בטנרספורמציה אם אחת השיטות תשמש להכנסת קטע דנ"א גדול או גן הומולוגי שלם לחיידק - אך זה לא כל כך מתרחש בטבע, מאחר וקצת קשה לקטע דנ"א גדול כמו גן לשרוד מספיק זמן כדי לנדוד מאתר כלשהו לתוך חיידק, בלי להתעכל ולהתפרק בדרך. בכל מקרה, זה כבר עובר את הגבול בין רבייה להנדסה.
 

רפליקון

New member
את/ה מוכן להסביר לי בבקשה...

איך קוניוגציה היא סוג של רוויה מינית? אני לא מוצא את הענין בספרים שאיתם אני לומד. אני למדתי שהחיידקים מתרבים ברביה אל מינית בלבד. אם אני טועה ואת/ה אומר/ת שהקוניוגציה היא רביה מינית, בבקשה תסביר לי שאבין זאת. אודה לך מאד לתשובה, יש לי מבחן אוטוטו במיקרוביולוגיה וחשוב לי לדעת. תודה רפליקון
 
למעלה