גן תקשורת?

[שלומות0]

הדבר הטוב ביותר שעשית

שהלכת לאיבחון פרטי, אין כמו האיבחונים הפרטיים{וגם הטיפולים הפרטיים} ולכן עלינו ההורים לדאוג שלא ישללו לילדינו
זכויות! כי ללא המקומות הפרטיים ילדינו ואנחנו לידם נימצא במקומות ממש לא טובים!

 

[kerench]

קודם כל תודה תודה

גרמת לי להזיל דמעה
תודה על תגובתך חיזקת אותי
שאלה נוספת האם כל המונחים האלה משנים את חיינו לעד?

 

[אמיתמי]

כן ולא

כן, אלו מונחים לא פשוטים, שדורשים עיכול והתמודדות. לא, כי יש חיים מעבר לזה, כי המונחים פידידי הם רחבים מאוד והקשת היא מאוד מאוד רחבה. כי מה ששמענו או חששנו מפניו, לפני האבחון, הוא חיים מאוד שחורים, מרוב פחד ואימה מציירים את זה כמשהו בלתי אפשרי. וזה לא כך. אני מאוד מקווה בשבילך שתהיה לך מערכת תמיכה טובה , גן טוב הוא דבר נפלא בתחילת תהליך כזה, עד שאת תתאפסי על עצמך, הגננות כבר יעשו איתו פלאים. השנה הראשונה של הגדולה שלי בגן תקשורת, היתה מטאורית ממש. מדובר בגנים בליגה אחרת מכל מה שאת מכירה. הוא יקבל טיפול , תשומות, יחס שאין בשום מקום אחר. ויחד עם זאת, לא פשוט

 

[dina199]

החיים משתנים כל הזמן

כשהילד נולד , החיים משתנים לעד.
אז מה שחשוב אלה לא המונחים, אלה מה הדבר הכי טוב לילד.
אם הילד אכן בספקטרום האוטיסטי, הוא יהיה שם גם ללא ה'מונחים' , ועדיין ירגישו בזה כל החיים.(ובלי טיפול נכון , ירגישו בזה יותר)
וגם אם יש לו קשיים אחרים (ז"א יהיו אותיות אחרות באבחנה) , גם הקשיים יהיו שם ללא קשר ל'מונחים'.
המונחים עוזרים להגדיר את הקשיים , עוזרים להבין את הילד, עזרים להורים לדעת עם מה להתמודד ואיזה חומר לחפש והעיקר: עוזרים למצוא את הטיפול הנכון.

 

[kerench]

אוקיי אז איך אני מתחילה להיכנס לעניין האיבחון

הפרטי? איך אני מחפשת?
איבחון עיכוב התפתחותי? איך? יש למישהו/י המלצה באזור רמת גן והסביבה?
ובכלל אבחון פרטי איך נעשה? מן הסתם לא בפגישה אחת אני מניחה נכון? אלא בכמה מפגשים?

 

[אמא חדשה בתחום1]

אזככה...

אם זה משנה את חיינו לעד אני לא יודעת לענות לך... אני בהחלט מרגישה היום אדם שונה ממה שהייתי, אבל עם הזמן גדלה גם ההבנה כמו שכתבו לך שלא מדובר בענן אחד גדול ושחור אלא על ספקטרום רחב שגבולותיו לו ממש ברורים, סך הכל החיים ממשיכים כמו אצל כולם, מדי פעם יש קשיים רגעים לא פשוטים אבל גם רגעי אושר שלא הייתי חווה לולא כל הסיפור הזה, כי מן הסתם אני מתרגשת פי מאה מכל אמא אחרת מכל דבר קטן שהוא עושה. אני ממליצה לך על איבחון באסף הרופא איפה שאני הייתי, זה לא איבחון כללי לעיכוב התפתחותי אלא איבחון ספציפי לאוטיזם. בגיל הזה גם אם יש לילד הפאעת קשב או משהו ספציפי אחר לא יעלו על זה כל כך מוקדם כך שהדבר היחיד שאת יכולה לבחון זה אוטיזם. אם יגידו לך שזה לא זה אז כרגע תטפלו בעיכוב השפתי בלבד ולא כבעיית תקשורת שזה בעצם המהות של אוטיזם. בעתיד כשיהיה גדול יותר תוכלי לעשות איבחון נוסף ובעצם לקבל אבחנה מבדלת ספציפית יותר.

 

[אמא חמסה]

אני ממליצה על אבחון כללי,

אבחון נוירו פסיכולוגי דידקטי.

כזה למשל יש בשערי צדק ובשניידר. זה אבחון יחסית לא יקר, אבל לא ננעל על תחום מסוים. כך הוא בודק חולשות וחוזקות, ועוד הרבה תחומים

המחיר יחסית לא יקר, וזה אבחון מומלץ מאוד!

 

[אמא חדשה בתחום1]

לא עושים איבחון כזה לילדים בגיל שנתיים

 

[אמא חמסה]

יש אבחונים כלליים, לפי הידוע לי, גם לגילאים

נמוכים.

למשל, בהדסה מציעים לקטנים אבחון התפתחותי או אבחון פסיכולוגי. וכן אבחון רגשי.

ויש בעוד מקומות, כמובן.

אני חושבת שעדיף לא להתמקד בדבר אחד, שהרי אם ישללו אוטיזם, לא יגידו לה איזו בעיה יש כן לילד, אלא רק מה לא, ואז במה זה הועיל?

 

[אמא חדשה בתחום1]

הקיים הוא בעייתי

יש איבחון התפתחותי "כללי" כמו שאת מגדירה בהתפתחות הילד שזה כולל גם פסיכולוגי וריגשי (וגם במרפאות לבריאות הנפש),, אבל הבעיה היא שבגיל הזה לא נותנים איבחונים ספציפיים בשום מקום, כלומר יגידו לך אולי זה ואולי זה ותצאי משם עם אבחנה שלא מספיקה לך בשביל להכניס את הילד למסגרת. בגיל הזה אי אפשר לאבחן למשל הפרעות קשב או בעיות פרגמטיקה וכו', אבל אוטיזם כן אפשר לאבחן ולמזלנו יש מרפאה כזאת באסף הרופא שמוציאה איבחונים חד משמעיים (גם אם אצל חלק מהילדים אומרים לך מפורשות שזה לא 100% וממליציםלך לאבחן שוב בגיל מבוגר יותר) ועם האיבחון הזה אוטומטית את הולכת למעון שיקומי, זה במקום לגרור איבחונים ארוכים שמבזבזים זמן יקר, וכמו שידוע בגיל הזה הזמן הוא אכן יקר, קודם כל כי הגיל להיכנס למסגרת טובה כמו אלוטף הוא מוגבל, ושנית כי השפעת הטיפול בגיל הזה עצומה. אם אני הייתי זורמת עם האיבחון ההתפתחותי ה"מקיף" שעשו לילד שלי בהתפתחות הילד את יודעת איפה הייתי היום? בטיפול חד שבועי עם קלינאית תקשורת בעקבות אבחנה של ואני מצטטת "עיכוב שפתי קל (!)".
ועוד משהו, הרבה לקויות בגיל הזה מצטיירות כמו אוטיזם, ולכן עדיף כרגע איבחון כזה כדי לקבל טיפול. אם ישללו לבן שלה אוטיזם (באסף הרופא), אז היא תוכל באמת ללכת בכיוון של עיכוב שפתי או משהו "קל" דומה ולהוריד הילוך.

 

[אמא חמסה]

זה לא השאלה מה עדיף.

הרי הציעו לה גן תקשורת גם בלי אבחון על הרצף. מכאן התחיל הפחד שלה בכלל.

יש ילדים רבים שמאובחנים גם בהתפתחות הילד על הקשת האוטיסטית, למרות שהם 'לא ממהרים'. ויש ילדים שגם באסף הרופא לא מוגדרים כאוטיסטים. ויש מקרים, שבאסף הרופא לא יודעים גם להחליט, ומעדיפים לחכות. כי לא תמיד רואים מה יש לילד.

למשל, פנו אל קלינאית התקשורת בשאלה:
ש: מה ההבדל בין איחור בהתפתחות שפה להעדר דיבור כחלק מהפרעה תקשורתית?
ת: ילדים רבים אמנם מתחילים לדבר מאוחר אך מתקשרים בעזרת סימנים, הבעות פנים, שפת גוף. הם נהנים לשתף את הזולת גם ללא שפה מילולית. מאידך, כאשר ילד לוקה בבעיות תקשורת, הוא מעדיף "להיות עם עצמו", לא מעוניין להיעזר באחר לפתרון הבעיות, לא משתמש בהבעות פנים ושפת גוף.

ואני מכירה ילדה בת 3 שאובחנה עם בעיות פרגמטיקה (נדמה לי בשניידר או בגהה, לא זוכרת). וההורים בהתחלה חשבו שלא רוצים להגיד להם אוטיזם, ולכן אמרו להם ככה, ועם חלוף הזמן וטיפול מתאים, הם אומרים שזה בול מה שהיה לה. כי עכשיו הם רואים שהילדה ממש לא קשורה לקשת האוטיטסית. ויש ילדים שמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז כבר בגן, כשהם לא יכולים לשבת בשקט למשל ועוד. אני מכירה כמה ילדים שאובחנו כבר בגן. ואני מכירה ילדה שאובחנה עם דיספרקציה ומטופלת בנושא.

יש לי הרגשה, שרוב ההורים פה מכירים בעיקר ילדים אוטיסטים, וצר עולמם כעולם נמלה, כאילו כל בעיה שהיא, יכולה להיות רק אוטיזם. אבל לא. יש עוד בעיות, ולכן לדעתי חשוב מאוד אבחון נכון, שיביא בעקבותיו טיפול נכון.

ילד שלא צריך עזרה בנושא התקשורת יכול גם להנזק מזה כי הוא יהיה בקשר בעיקר עם הצוות, ולא עם ילדים בני גילו (אם יפול על גן של ילדים שלא ממש יוצרים קשר). אנחנו לא יודעים באיזה גן ישימו את הילד, ואולי עדיף לו להיות בגן רגיל?

במקרה הזה, הם כנראה מתקשים להחליט, ולדעתי, לא תמיד החלטה מהירה היא לטובה. הם רוצים שהוא יילך לגן והם יוכלו לראות אותו ולפי זה לגבש עמדה.

דבר אחד בטוח, כנראה שהוא לא אוטיסט קלאסי, כי כזה מאבחנים בדרך כלל מאוד מהר. ויש פה כמה מקרים של הורים שהילדים שלהם אובחנו בהתפתחות הילד כאוטיסטים. ואפילו, מישהי שבפרטי אמרו לה שהילד לא אוטיסט, ובהתפתחות הילד אמרו שהילד כן.

דרך אגב, אני פניתי לאסף הרופא למטרות אבחונים. בקשו ממני לשלוח ניירות, שלחתי, ומאז לא חזרו אלי פשוט. התקשרתי כמה פעמים, אמרו שהם יצרו איתי קשר, וזהו. פשוט נעלמו.

 

[אמא חדשה בתחום1]

השאלה בעיניי היא כן מה עדיף, כרגע!

מה שאת מתארת נכון מאוד אבל מתאים לילדים גדולים יותר, אף אחד לא יאבחן ילד בן שלוש עם הפרעת קשב וריכוז.
גם אני היתי במצב הזה עם הפחד הזה של להכניס לגן תקשורת כי הילד שלי רחוק מלהיות אוטיסט קלאסי. בדיעבד אני אומרת שזאת לא היתה טעות גם אם הוא לא אוטיסט, כי מה שהוא מקבל בגן זה מדהים התוצאות, אף אחד בגן לא מתיחס אליו כאל ילד אוטיסט אלא מתיחסים אליו בהתאם ליכולות שלו ומודעים טוב מאוד ליכולות הגבוהות שלו. הילד בן שנה ושמונה וכבר התחילו איתו גמילה מטיטולים ביוזמתם, מה שלא התחילו עם ילדים בני שלוש פלוס. לא מפספסים שם את היכולות שלו וזה חשוב מאוד. יש משהו מאוד חשוב שמארה לי מתנחת ההתנהגות שלו בגן, קודם כל הילד צריך לפתח יכולת לשחק ולתקשר עם מבוגר ולאחר מכן הוא יהיה מסוגל לפתח תקשורת ומשחק עם ילדים בני גילו, הבן שלי כבר בשלב השני ועובדים על זה חזק, קוב הזמן הוא נמצא עם עוד ילד או ילדים ועובדים על התקשורת ביניהם, יוצרים להם כל מיני סיטואציות, ואני רואה אחר כך בבית ובחוץ את תוצאות התירגול הזה. אז מה איכפת לי שקוראים לגן גן של אוטיסטים????
דרך אגב הבן שלי כשהוא עדיין לא דיבר, הוא בהחלט תיקשר באמצעים חלופיים, ונהנה לשתף מאז ומתמיד את הזולת, הוא היה מוצא דרך להביא אותי למקום "הבעיה". למרות זאת אני לא משוכנעת שהוא לא בספקטרום לגמרי, למרות שאני נוטה לחשוב כך בתקופה האחרונה, אני לא נותנת לזה להשתלט עלי או לפתח לי כביכול תקוות. הזמן יגיד ויעשה את שלו. אני ממש אבל ממש לא מאלה בפורום שמקובעים על אוטיזם וכל דבר נראה להם כמו אוטיזם, מה שאני אומרת הוא שונה לחלוטין, אני אומרת שהפיתרון הכי טוב בגיל הזה כדי לקבל מקסימום טיפול זה לקבל איבחון של אוטיזם (אם יש ספק), כמובן שאם זה לא זה לחלוטין ידעו באסף הרופא להגיד לה, בהתפתחות הילד לא ידעו! היתי שמחה אם מישהו היה מוכן לאבחן את הילד שלי בגיל הזה מכמה בחינות נוספות כמו הפרעות קשב, פרגמטיקה וכו' אבל אף אחד לא מוכן!!! היתי במרפאת בריאות הנפש אצל מישהי באמת מקצועית, האיבחון שלה אמר ככה- אולי PDD NOS ואולי בעיית פרגמטיקה ואולי לא זה ולא זה.... היא הבהירה לי שבגיל כזה אי אפשר לומר בודאות ולכן זה נשאר אולי, היא מבחינתה דרך אגב אמרה לי מחוץ לאיבחון הפורמלי שלדעתה בהמשך נראה שאין לו בעיית תקשורת.
את מכירה מקום שיסכים לאבחן ילד בן פחות משלוש בכיוונים האלו שדיברנו עליהם? אני עכשיו נכנסת לאוטו....!
דרך אגב בן כמה הבן שלך? כי באסף הרופא למיטב ידיעתי עם ילדים קטנים הם קובעים תורים ממש מידיים.

 

[אמא חמסה]

יש פה דברים שונים:

א. הגן: כותבת השרשור פתחה בכך שהציעו להם גן, שאמור לשמש לתצפית בילד והיא הבינה שזה גן תקשורת. אמרתי לה שדלעתי אין לה מה לפחד מגנים כאלה, כי הגנים האלה הם הכי טובים שיש. וזה לכן, ממש כדאי לה! גם אם היא חוששת מהתווית - חבל לפתח חששות, כי בגן יוכלו יותר לאות את הילד ולראות מה הקשיים שלו, ואילו הילד יקבל את הגן הכי טוב שיכול להיות.

ב. אם חשוב לה אבחון - אז היא אכן יכולה ללכת לאבחון פרטי. הבעיה, שאף אחד לא יכול להבטיח לה שגם באבחון הפרטי יתכנו לה תשובה חד משמעית, לכאן או לכאן.

ג. אני חושבת שאם עושים אבחון כללי, זה עדיף. ואני מכירה כמה מקומות שאבחנו פרגמטיה בגיל הזה, כמו למשל בי"ח גהה ובי"ח שניידר. דברתי עכשיו עם חברה, שכך אבחנו לבן שלה, והיא ספרה שלפני גיל 3 היא הגיעה לאבחון בשניידר להתפתחות הילד, ושם שלחו אותם לאבחון פסיכולוגי. היא אומרת ,שהיתרון של שניידר הוא שגם את הטיפולים אפשר (אם רוצים) לקבל במקום, כי יש שם המון טיפולים. בעקבות האבחנה, בת נשלחה לגן שפתי והיא מאוד מרוצה.
למשל, הבת שלה הייתה עונה לא לעניין, מה שגרם לאנשים לחשוב גם לכיוון האוטיסטי. למשל, הייתה תקופה שכל הזמן דברה על כלבים, ולכן זה היה נראה כאילו יש לה איזו אובססיה לכלבים, אבל הפסיכולוגית אמרה שבמקרה הזה זה לא נובע מאוטיזם, אלא בגלל שהילדה הרבה פעמים לא מבינה על מה אנשים מדברים, והיא מנסה להגיע לנושא מוכר לה, שבו יש לה מה לומר, והנושא הזה היה משתנה כל הזמן. ואכן, זה חלף מעצמו.

 

[אמא חדשה בתחום1]

שאלה

בשניידר זה איבחון פרטי? איך מגיעים לשם?
מה שתיארת על הבת של חברה שלך מתאים לבן שלי... למעשה כיום זה הדבר היחיד שמלחיץ אותי בהתנהגות שלו, שהוא פתאום מדבר על דברים לא קשורים, וזה באמת נראה כאילו הוא מנסה לסובב את כיוון השיחה למשהו שיש לו מה לומר עליו....

 

[אמא חמסה]

זה פרטי, וזה מעולה.

http://www.schneider.org.il/Index.asp?CategoryID=142&ArticleID=198

פשוט מתקשרים לשם וקובעים תור. אפשר לקבל סבסוד, אבל המחיר לא מאוד יקר. שווה לדבר איתם, כי כמו שאמרתי הם גם נותנים טיפולים.

למשל, היא סיפרה לי שהיה איזה ילד שהגיע עם גמגום, אבל הם לא רק בודקים שהוא מגמגם, אלא גם למה וכו'. מקום מעולה!

 

[אמא חדשה בתחום1]

איך מקבלים סיבסוד?

את יכולה לרשום לי כמה זה עולה? אפילו בהודעה פרטית. אני צריכה להגיד להם שאני רוצה איבחון כללי?

 

[אמא חמסה]

בעקרון, זה שייך לכללית

אם את בכללית, את צריכה לפנות לרופא שלכם, ולבקש ממנו טופס 17 להתפתחות הילד בשניידר.

זה לא משנה איפה את גרה, כל מי שבכללית יכול לבקש להגיע לשניידר.

ואז זה לא עולה כסף. (מחיר של טופס 17 בערך).

אני מתארת לעצמי שאם את מגיעה בלי הפניה של רופא, זה עולה כסף. אני לא יודעת בדיוק כמה, אבל את יכולה להתקשר ולשאול אותם.

בקישור שצרפתי לך כתוב את הכל. ואני מעתיקה לך את הקטע הרלוונטי.

ימי פעילות: א'- ה'
שעות פעילות: 15:00 - 8:00
טלפון במרפאה: 03-9253614, פקס: 03-9253871
מיקום: קומה 3

אופן הפניה: באמצעות מכתב הפנייה מהרופא המטפל
במקרים דחופים, יפנה רופא הילדים טלפונית לרופאי המכון:
ד''ר דב ענבר 03-9253877, ד''ר יהודה סנצקי 03-9253867, ד"ר תמר שטיינברג 03-9253612
קביעת תורים: באמצעות מוקד לזימון תורים: 03-9253210

 

[אמא חדשה בתחום1]

תודה רבה

אני הולכת לבדוק את זה. אני יעדכן

 

[אמא חמסה]

אני אכן אשמח, ואם את רוצה, אני אנסה לבדוק

עם עוד אמא, שבתה אובחנה כדיספרקציה גם בגיל נורא צעיר. אבל באוזר אחר בארץ.

 

[אמא חדשה בתחום1]

אני לא מצליחה להשיג אותם כל היום

או שתפוס או שלא עונים... אוף.