בתורה יש פשט, וכשמגלים שהפשט הוא אידיוטי
ממציאים דרש, ועם הזמן מגלים שהדרש הוא אידיוטי - אז אומרים שזה סוד.
וככה אין שאלות, כי בסופו של דבר הכל זה סוד.
למשל שכתוב בתורה: ״וַיִּרְאוּ בְנֵי-הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנוֹת הָאָדָם, כִּי טֹבֹת הֵנָּה; וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. ג וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. ד הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ, בַּיָּמִים הָהֵם, וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם, וְיָלְדוּ לָהֶם: הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, אַנְשֵׁי הַשֵּׁם״
שזה נשמע סיפור עם אידיוטי למדי
אז אומרים שזה סוד
וכשכתוב את זה: ״כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו. וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ.״
כלומר שצריך לכרות לאשה את היד (כמובן לאשה - הרי היא טמאה) - אז אומרים שזה דרש - זה בעצם דמי יד. (כמובן לא יכלו לכתוב דמי יד, הרי רוב התורה מבוזבזת על טומאה וטהרה וקורבנות - ולא יכלו להוסיף ״דמי״)