גירעון תקציבי מדיני

[2mor]

אולי בגלל החסכונות וההלוואות

החסכונות יורדים וההלוואות חונקות.
אנשים קונים משכנתאות ומכוניות. אז איך תהיה אינפלציה?
&nbsp

 

[ai21]

קונים כמות אדירה של מכוניות ודירות יקרות - כי יש כסף

ורמות החיסכון - גבוהות יותר מרמת החובות (היקף החובות הכולל יורד ויותר ויותר חסכונות עוברים לחו"ל).
&nbsp
וזה העניין:
גם כשזה נוגע להוצאה וגם כשזה נוגע לחיסכון,
העובדה שהשווקים פתוחים וניתן לרכוש דברים שיוצרו בחו"ל או להשקיע בחו"ל,
גורמת לכך שלמרות העלייה בהון הזמין - אותו הון לא מוביל לאינפלציה.

 

[2mor]

מלכודת הנזילות

כסף שיוצא מהמדינה שופך עוד שמן למדורה.
כנראה שהמדינות יצטרכו להגדיל את הגירעון כדי ליצור צמיחה. וכדי לגייס כסף הם יצטרכו להעלות את הריבית ואולי אפילו את המיסים כדי להשתלט על הגירעון.

 

[ai21]

ושוב - כשהמשק בצמיחה ומאזן התשלומים חיובי - זה לא רלוונטי

מלכודת נזילות - היא תיאוריה קיינסיאנית המיועדת לתאר מיתון כבד שהורדת ריבית לא הצליחה לנטרל, וכאמור - מתארת מצב תיאורטי במשק סגור.
אלא שבמצב שבו מלכתחילה נמצאים בצמיחה ולא במיתון - היא לא רלוונטית (בטח לא בקונטקסט הקיינסיאני).
ומלבד זאת המוניטריסטים מטילים ספק רב לגבי נכונותה.
הנסיון היפני, האירופי, והאמריקאי לפעול לפי התיאוריה הזו - הראה שהיא ככל הנראה מנותקת לחלוטין מהמציאות.
והובילה לבזבוז של טריליונים על כלום.
&nbsp
&nbsp
לגבי מיתון:
רמות החוב הכוללות של המשק (באחוזי תוצר) - יורדות (בדומה לתקופות צמיחה),
גם החוב הממשלתי, וגם החוב העיסקי (ושוב - שניהם באופן הפוך מהתיאוריה הקיינסיאנית שהבאת)
ורמת התעסוקה - עולה (מצב הפוך ממיתון).
יותר כסף זורם לחיסכון וסגירת הלוואות מאשר להלוואות חדשות (עקב מאזן תשלומים חיובי).
במצב כזה - הכסף יוצא החוצה (להשקעות בחו"ל), במקום ליצור אינפציה (עקב השקעת-יתר-בועתית, או צריכה מעבר ליכולות הייצור), או להוביל להשקעה מקומית.
ובכך מופרת את האקסיומה (הבלתי-נכונה בעליל מלכתחילה) מאחורי התיאוריה הקיינסיאנית.
אמנם במצב כזה היינו מעדיפים שיותר כסף יזרום פנימית (השקעה בעסקים או העלאת רמת החיים), אבל במשק פתוח הדיון הזה פחות רלוונטי,
מה שיותר רלוונטי - זה שהגיוון הזה הופך את המשק לחסין יותר בפני זעזועים.

 

[2mor]

רלוונטי בגלל הריבית הנמוכה וצמיחה מתונה

למה הורידו את הריבית לאפס? כדי ליצור צמיחה!
האם יש צמיחה? בקושי.
משק סגור? כן פחות או יותר כי עובדה שהמדינות מתאמות את הריבית.
התאוריה כן עובדת, עובדה שמדיניות פיסקלית יוצרת צמיחה וריבית נמוכה לא מביאה לצמיחה. וזה לא משנה אם יש מיתון או לא. זה המצב כיום בשטח.
&nbsp
לא אמרתי שאנחנו במיתון. אבל מצב הריבית מתאר את מלכודת הנזילות.
ריבית אפס זה מצב דיי מסוכן ולא בריא לאורך זמן.
אמצעי התשלום של הציבור גדלים, כמו שהתאוריה אמרה.
מכאן מחירי האג"חים יכולים רק לרדת.
אם יבוא משבר כלכלי, אז לא יהיה אפשר להשתמש עוד בנשק הריבית.
מה שאומר שרק מדיניות פיסקלית תפתור את הבעיה.
&nbsp

 

[ai21]

עדיין לא רלוונטי בעולם עם שוק פתוח

לא יכולה להיות בישראל ריבית גבוהה בזמן שלמדינות אחרות ריבית נמוכה. הכסף יזרום במהירות לישראל וייצר שתי בעיות:
1. עודפי ביקושים לאג"ח
2. וולטיליות - כמות גדולה של כספים שזורמים באופן זה עלולים ליצור משבר מטבע במידה והכיוון משתנה.
והכל במצב שבו אין חוסר בכסף ועלייה בחובות - אלא להפך: מצב של צמצום הדרגתי החובות, כהכנה למשבר עתידי.
במצב זה - אף מדינה בעולם לא יכולה להישאר עם ריבית גבוהה - אלא אם מלכתחילה היא סובלת מבעיות מבניות (למשל אינפלציה גבוהה - שאין בישראל שבה האינפלציה אפסית ואף שלילית).
השאלה הייתה לגבי היחס בין הריבית בישראל לריבית האמריקאית, ולאחר רכישה של עתודות מט"ח רבות כדי למתן זעזועים - החליטו להפסיק להילחם בדרישת השוק - ולהוריד את הריבית לרמה שהשוק מתמחר אותה.
&nbsp
לגבי הצמיחה - הצמיחה בישראל חזקה ועקבית,
מאז 2007 - מהמובילות מבין המדינות המפותחות, ובאופן העובר את הריבוי הטבעי (הגבוה בפני עצמו באופן חריג).
והכל כאמור - במצב של צמצום מהיר בחוב העסקי והממשלתי (בזמן שבעולם מגמה הפוכה - העלולה להוביל למשבר קשה).
&nbsp
לעסקים בישראל לא חסרים מקורות למתן הלוואות - להפך: אותם עסקים בוחרים כחלק מאסטרטגיה עיסקית להימנע מהרחבה מהירה - מתוך חשש שמשבר החובות העולמי ייצר מיתון. לבנקים יש כספים לחלק כהלוואות - ואין דורש.
כך שישראל היא המדינה האחרונה שאתה יכול להגיד עליה שהיא במלכודת נזילות.
&nbsp
מהנתונים על היצע הכסף, אכן עולה שהוא גדל - אבל לא באופן החורג משמעותית מהעלייה בתוצר.
התוצר צמח מ154 מליארד דולר ב2006 ל296 מליארד דולר ב2015 (92%),
והיצע הכסף עלה מ380 מליארד שקל - ל800 מליארד שקל (110%).
יש אמנם פער של 18%, אבל זה לא פער אדיר.
http://www.tradingeconomics.com/israel/money-supply-m3
וזאת באופן השונה מהותית - מהמצב במדינות אירופה וארה"ב, שמבצעים את המדיניות שתיארת (באופן הכושל לחלוטין לייצר צמיחה כלשהי).
&nbsp
מתגובת העסקים והממשלה עולה - שבמידה מסויימת אתה צודק,
כשיבוא מיתון (לא אם יבוא), הממשלה לא תוכל להוריד ריבית,
אלא שהיות ורמות החוב היום כבר נמוכות ויורדות - הממשלה והעסקים יוכלו פשוט להגדיל את היקף החובות שהם נוטלים (גם ללא התערבות מלאכותית),
במיוחד היות - ובמצב של משבר עולמי, היציבות בישראל תגרום לשיפור יחסי בדירוג.
במקרה הרע של חוסר היצע, הממשלה תוכל לנקוט במדיניות מרחיבה ולהגדיל הוצאות, לעשות הרחבה כמותית, הבנק המרכזי יוכל להפחית את דרישותיו הרגולטוריות מהבנקים, או אפילו (אבסורדית ובמצב קיצוני) לנקוט במדיניות של העלאת ריבית כדי להחזיר אנשים להשקיע באג"ח (ושוב - כנראה כחלק ממגמה עולמית).
מגוון הפתרונות קיים - בגלל שבזמן צמיחה נוקטים מדיניות מצמצמת חובות - כהכנה למשבר.
&nbsp
ריבית אפס זה מצב דיי מסוכן ולא בריא - מסיבה אחרת,
ריבית כזו פוגעת בפנסיונרים לעתיד, וזה לא טוב לאורך זמן.
זה גם גורם לאנשים לברוח להשקעות אחרות (מניות ונדל"ן) ובהעדר היצע מספיק - תורם ליצירת בועה.

 

[2mor]

בוא נראה

הריבית בארה"ב עומדת על חצי אחוז בעוד בישראל ואירופה על אפס. סין מסוכנת ויפן שלילית.
ומה עם הולטיליות של הריבית? יהיה משבר אגח"ים.

אכן המצב בישראל הוא טוב ביחס לעולם.