גירעון תקציבי מדיני

[2mor]

גירעון תקציבי מדיני

האם הגירעון יכול לגדול עד אינסוף?
איך ארה"ב מתכוונת להקטין את הגירעון שלה?
בקצב הנוכחי לא ישאר לארה"ב כסף מהתקציב השנתי? כי הרוב הולך לכיסוי הגירעון. מה שאומר שארה"ב הולכת אחורה במקום קדימה?

 

[paretomc]

גירעון יכול לגדול כל עוד מישהו מוכן לממן אותו

כל עוד ארה"ב (או כל מדינה אחרת) מסוגלת לגייס חוב - להנפיק אגרות חוב לאזרחיה, למוסדות פיננסיים ולגופים מקומיים וחיצוניים, ולמדינות אחרות - היא יכולה להמשיך להגדיל את הגירעון.
&nbsp
ככל שיגבר הסיכון שארה"ב (או כל מדינה אחרת, יון מלפני שנים ספורות למשל) לא תחזיר את החובות (כי הגירעון גדול מדי ביחס למשק, להכנסות המדינה וליתרות המטבע), הריבית תעלה ותעלה.
&nbsp
ביום שבו הריבית תעלה לרף שבו המדינה לא יכולה לעמוד (נניח 15% ריבית שנתית), החוב יוגדר כאג"ח זבל, ואז כמעט אף אחד לא ירצה בחוב הזה יותר.
&nbsp
בדרך לשם עוצמת הגידול בגירעון תקטן בהדרגה.
\
כנראה לא נגיע לשם, הניהול הכלכלי מופקד בידי שני גורמים - המדינה והבנק המרכזי, ששומרים אחד על השני באופן כללי, והרבה מאוד בעלי חוב שיעצרו את ההדרדרות הרבה קודם.

 

[2mor]

לממן את החוב על חשבון משהו אחר

המדינות לא צומחות בקצב גבוה.
הגירעון כל הזמן גדל וכך גם ההחזר שלו. וזה משפיע על הכלכלה הפנימית של המדינה? הרי פחות תקציבים מגיעים אל הבריאות, חינוך וכו'.
&nbsp
אתה מודע לכך שהמשבר של 2008 נגרם על ידי המדינה והבנק המרכזי.
המדינה והפד' איפשרו לבנקים לתת הלוואות לאזרחים שלא יכלו לעמוד בתשלומים.
תוסיף על זה את העלאת הריבית וההימורים שיצרו הבנקים בחסות הפיקוח של הפד'.
&nbsp

 

[paretomc]

הגירעון לא כל הזמן גדל, והמוסדות אכן אינם מושלמים...

המערכת הבעייתית עד כדי מושחתת של הון-שלטון אפשרה למשבר 2008 להתרחש.
לא רק המוסדות הפיננסיים, אלא גם הקונגרס, המדינה והבנק המרכזי אכן אחראים לכך במידה רבה מאוד.
&nbsp
אבל הגירעון לא גדל כל הזמן, בשנים האחרונות זה המצב בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה.
&nbsp
צריך לזכור שמול המוסדות הפיננסיים עמוד משקיעים, והרגולציה של המדינה, בעוד שמול החוב הממשלתי האמריקאי, ועל אחת כמה וכמה חובות של מדינות קטנות יותר, עומדים כוחות הרבה יותר חזקים - כוחות השוק הבינלאומי העצום בגודלו.
&nbsp
לכן יש מגבלה חיצונית, גם אם לא מובהקת, על הגירעון, ומה שעלה בסופו של דבר ירד.

 

[2mor]

עד שהגירעון ירד אם בכלל, יעבור הרבה זמן לדעתי.

הצפי הוא לצמיחה מתונה עד אפסית בשנים הבאות.
אתה רואה איזה תרחיש לצמיחה גבוהה בעולם בשנים הבאות?
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[paretomc]

צמיחה גבוהה לנפש? אולי. הפחתת גירעון? לאט לאט

מה שנדרש על מנת להפחית גירעון של מדינה הוא עלייה במסים ו/או ירידה בהוצאות.
&nbsp
צמיחה אכן תומכת בעליית מסים, אך גם בתנאי צמיחה מתונה אפשר להגדיל מסים בלי לפגוע בצמיחה - למשל מס מחזור על תנועות הון ספקולטיביות, למשל מס ירושה או מסוי משכורות גבוהות (שממילא רובן מופנה לחסכון ולא לצריכה מקומית).
&nbsp
ירידה בהוצאות אפשרית בכפוף להחלטה על צמצום שירותים. מאחר ומגזרים ציבוריים הוכיחו שקשה מאוד לייעל אותם בטווח קצר, צמצום תקציב מדינה משמעו צמצום שירותים.
גם בארה"ב הקפיטליסטית, יש שירותים שאפשר לקצץ בשוליים שלהם כדי להעביר את המדינה לצד הזכות.
&nbsp
בסופו של דבר, גירעון יכול להצטמצם לאטו, עם קשר רופף לגובה הצמיחה. הכל תלוי איך מגיב השוק לגירעון. כל עוד השוק מקבל באהבה אג"ח אמריקאיות בתשואה אפסית למרות הגירעון - אין תמריץ אמיתי לבצע שינוי מדיניות, והגירעון ימשיך לצמוח.

 

[2mor]

אכן יכולים לקצץ פה ושם, אבל השאלה האם זה יספיק

אני לא רוצה להטריח אותך בחישובים.
&nbsp
לא הבנתי את הפיסקה השלישית, "יש שירותים שאפשר לקצץ בשוליים שלהם כדי להעביר את המדינה לצד הזכות"
מה הכוונה זכות?
&nbsp
אם המדינה מלווה כסף מהבנק המרכזי, היא צריכה לשלם ריבית?
מה הבעיה שהמדינה תסגור את הגירעון מכספי הבנק המרכזי (הדפסת כסף) ללא ריבית?

 

[paretomc]

אסבי

צד הזכות הכוונה היא עודף תקציבי לשנה מסויימת.
כשיש עודף תקציבי אז הגירעון מתחיל להצטמצם.
&nbsp
המדינה לא יכולה ללוות כסף מהבנק המרכזי על פי חוק. תפקיד הבנק המרכזי הוא לספק יציבות למטבע, ואם הוא ישמש ככלי לאיזון תקציבי הוא יעשה בדיוק את ההיפך.
&nbsp
לגבי הדפסת כסף - זו פשוט אינפלציה, עוזרת למדינה בטוח הקצר אך פוגעת בכלכלה כולה ובעיקר באזרחי המדינה בטווח הבינוני.
ראה את השרשור בשאלה למטה לגבי השמדת מזון - שם הסברתי מעט את העניין.

 

[2mor]

מתי בפעם האחרונה היה לארה"ב עודף תקציבי?

הגירעון היום בסביבות 60 טריליון?
התמ"ג בסביבות 20 טריליון?
&nbsp
אבל הבנק המרכזי יכול לקנות אג"ח מדינה, ללא ריבית?
&nbsp
אינפלציה מתונה היא טובה ואם היא גדלה אז אפשר לעלות את הריבית או את המסים.
&nbsp
&nbsp

 

[tomtom54]

איך מישהו חושב שארצות-הברית

תוכל להחזיר את חובותיה?
כשמישהו מחזיר חובות אז החוב צריך לקטון כל שנה (לקטון אבסולוטית, לא לקטון יחסית לתוצר) ואחרי 20 - 30 שנה להעלם כליל.
אבל החוב האמריקני כל הזמן גדל. כדי שהחוב יקטן צריך לעבור מגרעון לעודף. מתי אי-פעם היתה ארצות-הברית בעודף?
כנ"ל לגבי כל המדינות בעולם.

 

[ai21]

גרעון מוגבל ביכולת המימון

אם למשל המדינה מכריחה את כל תושביה לקנות 35% אג"ח מדינה בפנסיות שלהם - זה יהיה רף המימון המקסימלי.
זה למשל המצב ביפן.
במצב כזה - גורמים מחוץ למערך הפנסיה היו כבר מעדיפים למכור - אבל בהעדר קונים, פשוט ממתינים שהאג"ח יפקע - במיוחד אם יש להם כמויות גדולות מאותו אג"ח.
&nbsp
&nbsp
יש 4 דרכים להקטין חובות:
1. להפחית הוצאות כך שהחוב יפחת (לפני שאובמה עלה לשלטון הוא הבטיח את זה, גם הרפובליקאים הבטיחו זאת, אבל בתקופות רייגן והבושים החוב דווקא עלה)
2. לחזור לצמיחה מהירה מהגרעונות שתקטין את החוב יחסית (כמו שישראל עושה מאז 1985, אז החוב הישראלי היה ברמה דומה לחוב היפני היום)
3. פשיטת רגל/תספורת: לקבוע שרק אחוז מסויים מהחובות יוחזר. המשמעות היא שהחוסכים חוטפים מכה, ולכן רמת החיסכון יורדת, והאמון בהלוואות למדינה יורדות - מה שגורם לריביות לזנק כדי לקזז את העלייה. זה אומר שהמדינה חייבת לוודא שלאחר התספורת היא לא תחזור לגרעון, אחרת היא תיכנס לסחרור חובות חמור אף יותר.
4. במצב הכי גרוע - המדינה מגיעה למצב שהריבית על החוב עולה במשך תקופה ארוכה, עד שלמדינה פשוט אין כסף למימון שוטף.
במצב כזה היא לאלצת לבצע תספורת לאחר שהריביות שהיא משלמת כבר גבוהות, מה שאומר - שאזרחי המדינה משלמים גם בכיסוח החסכונות וגם באחוז גבוה מהמיסים שהולך למימון החוב הנותר.
&nbsp
&nbsp
בעקבות לחץ רפובליקאי כבד, שיעור הגרעון ירד מאוד.
אם ממשלת ארה"ב תפסק לדכא את תעשיית הנפט (אובמה מונע פרוייקטים חיוניים ותשתיות בטענה שהתעשייה מזהמת) - היא עשוייה לחזור לצמיחה שתעבור את קצב הגרעון.
מצד שני - גם טראמפ וגם הילרי מבטיחים הורדת מיסים ופרוייקטים יקרים.
זה אומר שאם ההבטחות ימומשו עלולים להישאר בגרעון (אלא אם יפרסו את המימון על הרבה שנים).

 

[2mor]

שהבנק המרכזי ידפיס כסף

מי קובע את את רף המימון המקסימלי? למה לא לקבוע 70 אחוז?
"במצב כזה - גורמים מחוץ למערך הפנסיה היו כבר מעדיפים למכור" אבל יש מימון ע"י התושבים, מי שרוצה למכור יכול למכור. גם תמיד יש סחירות באגח מדינה.
&nbsp
1. החוב כל הזמן גדל, גם של התושבים וגם של המדינה.
2. אתה יכול לפרט קצת יותר? אתה מתכוון לאינפלציה? כמה החוב היפני היום?
3. "מה שגורם לריביות לזנק כדי לקזז את העלייה" עלייה במה?
הגירעון תמיד קיים, פשוט הוא צריך להיות ברמה נמוכה ביחס לתמ"ג.
&nbsp
הגירעון ירד? על איזה גירעון בארה"ב אתה מדבר?
הנפט הולך ונגמר, הבנתי שארה"ב מייצרת פצלי שמן.
&nbsp

 

[ai21]

הדפסת כסף זו אינפלציה

משמע - מי שיש לו חסכונות מקבל תספורת.
רק שאתה מקבל כבונוס - סחרור של כל המערכת הכלכלית,
ואם אתה לא משתלט על הגרעונות, אתה מקבל סחרור אינפלציוני מהסוג שנגמר ב1985.
&nbsp
מי שקובע את רף המימון המקסימלי זו המדינה, שקובעת תמהיל של קרנות פנסיה, ומחייבת מעסיקים להפריש אליהם, ונותנת הנחה ממס לצד קנס כדי לוודא שהכסף יישאר שם.
לא 70% כי אז אנשים יבינו את התרגיל.
&nbsp
"מי שרוצה למכור יכול למכור. גם תמיד יש סחירות באגח מדינה."
לא ביפן, ביפן יש מעט מאוד דרישה לאותו אגח, והסינים והאמריקאים שבעבר קנו כדי לגוון את התיק, היום נוקטים במדיניות פאסיבית, לא רוכשים אג"ח יפני חדש, ומחכים לפרעון של מה שרכשו.
&nbsp
1. החוב כל הזמן גדל, גם של התושבים וגם של המדינה.
בישראל החוב ביחס לתוצר יורד (גם של המדינה וגם של העסקים - משכנתאות זה סיפור אחר). פעם הוא עלה עד שהגענו לסחרור והמדינה נקטה צעדים אגרסיבים.
&nbsp
2. אתה יכול לפרט קצת יותר? אתה מתכוון לאינפלציה? כמה החוב היפני היום?
החוב היפני עומד סביב 200 אחוז, תלוי איך מודדים. אבל זה חוב פנימי ולכן נפיץ פחות (במקרה הגרוע ניתן לשדוד עוד קצת את הפנסיות) ואין גרעון בסחר החוץ.
האינפלציה בישראל הייתה נסיון להתמודד עם החוב הגבוה, ללא שינוי רדיקלי.
מיותר לציין שזה לא עבד.
&nbsp
3. "מה שגורם לריביות לזנק כדי לקזז את העלייה עלייה במה"?
הגירעון תמיד קיים, פשוט הוא צריך להיות ברמה נמוכה ביחס לתמ"ג."
אם יש עלייה בסיכון (לתספורת או לאינפציה) תהיה דרישה לקזז אותה בריבית גבוהה יותר.
אחרת מגיעים במקרה הטוב למצב היפני (רק פנסיות משקיעות באג"ח מדינה) ובמקרה הרע למצב הארגנטינאי (הרחובות סתומים במפגינים שחוששים שישדדו להם את הפנסיה)
&nbsp
"הגירעון ירד? על איזה גירעון בארה"ב אתה מדבר?
הנפט הולך ונגמר, הבנתי שארה"ב מייצרת פצלי שמן."
הגרעון בארה"ב היה אדיר בשנים הראשונות של אובמה.
בשנים האחרונות הקונגרס (עם רוב רפובליקאי) כפה הפחתה בגרעון (סיקווסטר שכמעט שיתק את פעילות הממשל) והביא את הגרעון מ10 אחוז מהתוצר ל3 אחוז מהתוצר.
ארה"ב מייצרת נפט - חלקו בפצלים חלקו בקידוחים עמוקים בקידוחים שטוחים או בשמורות טבע. אבל צריך תשתית.
אובמה הטיל ווטו על תשתית כזו בטענה שנפט מזהם והוא רוצה מהפכה ירוקה,
חילק המון סובסידיות למקורבים,
והחברות קיבלו מליארדים, חילקו בונוסים נדיבים - ונסגרו.

 

[2mor]

על אינפלציה אפשר לשלוט

החוסכים לא יקבלו תספורת, אם גם התוצר יעלה.
&nbsp
ריבית שלילית זה פשוט הזוי. למה לא פשוט להעלות מסים?
&nbsp
הגירעון בארהב הוא יותר מ100 אחוז מהתוצר:
http://www.usdebtclock.org/index.html
איפה אתה רואה 3 אחוז מהתוצר?

 

[2mor]

*הגירעון בתקציב הוא 3 אחוז.

אבל הגירעון הכולל גבוה בהרבה.
&nbsp

 

[ai21]

זה מה שחשבו בשנות השבעים והשמונים

אבל כשהחוסכים קולטים מה מתרחש - קשה לשלוט עליה.
&nbsp
אינפלציה היא בפועל - תספורת.
כל חיסכון שלא צמוד למדד - עובר תספורת.
כל שקל בעו"ש, מזומן בארנק - מאבד ערך.
מי שנפגע הכי חזק - זה לא המליונרים שיודעים איך להעביר את החסכונות לחו"ל ולברוח מהאינפלציה,
אלא מעמד הביניים.
&nbsp
לא מעלים מיסים בגלל מספר סיבות:
האחת היא שהתיאוריה הכלכלית הסטנדרטית גורסת שהורדת מיסים מובילה להאצת הפעילות הכלכלית (כיוון שזו יותר יעילה מניהול ממשלתי).
הסיבה השנייה היא שתמיד מי שמעלים לו מיסים מתעצבן מזה, והאופוזיציה תמיד תשחק על זה כדי להבטיח שדווקא בתקופתה המיסים ירדו.
זו הייתה חשיבות "עיסקת החבילה" של מודעי ופרס: פרס הסכים לוותר על קטנוניות מפלגתית כדי להציל את כלכלת המדינה.
&nbsp
החוב בארה"ב הוא מעל 100 אחוזי תוצר,
הגרעון - מעל 3 אחוזים (בתחילת כהונת אובמה עמד על שיעור מזעזע של 10 אחוז)

 

[2mor]

הכוונה בלשלוט זה להעלות ריבית

המדינה יכולה לנתב את החיסכון אל הלוואות צמודות מדד.
המדינה יכולה להעלות ריבית למגזר הפרטי ולהוריד ריבית למגזר הציבורי או ההפך.
&nbsp
המדינה רוצה להוריד את הגירעון, אז או שהיא מחליטה על ריבית שלילית והחוסכים נפגעים כמו באינפלציה וגם פחות משקיעים מחוץ למדינה ילוו לה כסף או שהיא תעלה מסים וזה יביא לפחות צמיחה, פחות אינפלציה, והיא תקבל כספים מחוץ למדינה וגם החוסכים ירוויחו ריבית גבוהה שיכולים בחלקם לקזז את המסים אם המדינה תחליט על כך.
כמובן שצריך להסביר לציבור במדינה שהעלאת מסים היא הכרחית ועדיפה על ריבית שלילית.
יהיה מעניין לחשב את הכנסות המדינה מריבית שלילית על פני אלטרנטיבה של ריבית גבוהה.

 

[ai21]

בשנים האחרונות רואים שזה כבר לא עובד

ולא ממש ברור למה.
למרות שהורידו את הריבית לרמה מאוד שלילית, 1מה שהיה אמור לגרום לאינפלציה לזנק - זה לא קורה.
יש סברה שהתיאוריה שנכונה לשוקים סגורים כבר לא עובדת בשווקים שהם חלק מכלכלה גלובלית, ולכן היצע הכסף לא מתורגם ישירות לאינפלציה מקומית.
&nbsp
המדינה יכולה לנתב חיסכון חדש להלוואות צמודות מדד, ובמידה מסויימת לא תהיה לה ברירה.
אבל חיסכון וותיק - הם לא יעבירו מסלול, ושם נמצאים עיקר החסכונות. לוקח הרבה זמן עד שזה משתנה, ובזמן הזה החוסכים חוטפים (ומשם למעשה הרווח של המדינה)
&nbsp
אם המדינה חוזרת "לרמות" ולהעניק הלוואות בתנאים מועדפים למגזרים מועדפים - חוזרים לשנות השבעים המושחתות. מבחינת גיוס כספים בינלאומי - מתייחסים לזה באופן מאוד שלילי.
חלופה מאוד אמריקאית - זה גיוון מסלולי אג"ח: הפרדה בין אג"ח מדינה, אג"ח עירוני, ואג"ח ייעודי-פרוייקטלי, כאשר רק אג"ח מדינה צמוד לריבית הממשלתית והשאר צמודים לסיכון ולמחיר השוק.
&nbsp
העלאת מיסים - מביאה להפחתת השקעות: עסקים שיש להם חלופות מעדיפים להשקיע במקום שהורידו בו את המיסים ולא להפך. קבלת יותר כספים בעקבות העלאת הריבית - זה משחק סכום אפס (כי הכסף עלה לך יותר ולכן תהיה חייב תשואה גבוהה כדי שההלוואה לא תגרום להאצת הגרעונות).
מריבית גבוהה החוסכים (שנוטים להיות עשירים יותר) ירוויחו והמלווים (לרוב עניים וצעירים יותר) יפסידו - זה משחק סכום אפס שלא מניב תוצאות טובות.
&nbsp
במדינת ישראל - מה שנעשה זה הפחתת הוצאות ממשלה:
נתניהו יצא ואמר שחייבים להוריד הוצאות כדי להציל את הכלכלה,
והעם נתן בו אמון וקיבל את הגזרות.
אבל זה נעשה בסביבה שבה למשק היו תנאים בסיס טובים לצמיחה.
&nbsp
במצב שבו מעלים מיסים לעומת זאת - המגזר הנפגע מצמצם פעילות:
זה אומר שהעלאת מיסים על עבודה - גורמת לאנשים לעבוד פחות,
העלאת מיסי עסקים - גורמת לעסקים לפטר ולצמצם פעילות,
העלאת מע"מ - מפחיתה צריכה.
אם נמצאים במצב שבו כבר העסקים מצטמצמים וכח האדם העובד בירידה - אלו צעדים שקשה לעשות.

 

[2mor]

עליית השכר בקושי עולה

והחסכונות נפגעים, לכן צריך לחסוך.
&nbsp
מי שלקח ריבית משתנה כנראה שצריך לספוג את התוצאות.
&nbsp
"ריבית גבוהה לא טובה למלווים עניים וצעירים", על אילו גופים אתה מדבר? רוב המלווים הם המדינה ובנקים.
&nbsp
אם יעלו ריבית ומיסים בכל העולם או בכלכלות משותפות אז לא תהיה ברירה למשקיעים ולחברות אם הם ירצו להמשיך להתפתח.
יש מדינות שמקימות קרן שמשקיעה כספים כדי להגדיל את ההון.

 

[ai21]

זה נראה כך - בגלל שאין אינפלציה

בשנים שבהן הייתה אינפלציה מהירה, היה צורך בתוספת יוקר גבוהה כל הזמן, כדי לאזן את האינפלציה
בפועל זה אומר שהשכר טיפס במהירות - אבל בעצם נשאר במקום.
בשנים האחרונות יש אינפלציה אפסית ואף שלילית - ולמרות את עלייה של 2-3 אחוז בשנה בשכר.
&nbsp
פעם לא היה פנסיה, ולכן "צריך לחסוך" היה מאוד רלוונטי.
היום כל עובד חוקי חוסך הרבה לפנסיה ולהשתלמות בלי קשר לרצון המעביד.
במגזר הפרטי ספיציפית ריבית גבוהה רעה - ללוקחי המשכנתאות. כך שהמשחק בריבית הוא כיפוף ידיים בין 2 מגזרים: צעירים (שצריכים בית ולכן משכנתא) ומבוגרים (שצריכים שהפנסיה שלהם תטפס כמה שיותר, ולא יכולים להסתמך על שוק ההון).
המגזר העיסקי והמגזר הממשלתי - נוטלים הלוואות באותו סדר גודל כמו הפרטי. גם שם השיקולים זהים.
כך שהמשחק בריביות הוא ליהטוט חסר משמעות.
&nbsp
כך שמה שבאמת קובע את הריבית - זה ביקוש:
כל עוד יש ביקוש גבוה לאג"ח מדינה, ואין אינפלציה - המדינה תעדיף לשלם פחות ריבית (ולתת יותר שירותים ולקחת פחות מיסים),
רמת החופש של המדינה בנושא - תלוייה בחלופות (רמות הריבית בכלכלות הגדולות, רמת הסיכון שמשייכים למדינה שלך), ומצומצמת.
&nbsp
אבל יש קאץ':
פעם הכלכלות הגדולות יצרו "מחזור עיסקי": כשהיה משבר כלכלי החסכונות ירדו ואיתם הביקוש לאג"ח,
ולכן הריבית עלתה, העסקים השקיעו פחות בהתרחבות, ויותר בהתייעלות,
ועסק שלא יכל להתייעל - קרס ונרכש בידי עסקים אחרים.
כך יצאו מהמשבר רק עסקים יעילים יותר, שהתרחבו במהירות כשהריבית ירדה בסוך המשבר.
בשנים האחרונות הכלכלות הגדולות מגיבות למשבר בעזרת "הקלה כמותית", כדי להימנע מהעלאת הריבית.
ולכן הריבית לא עלתה בזמן המשבר - עסקים לא התייעלו, ולכן לא תהיה צמיחה מחודשת.
אם היום יהיה משבר - למדינות יש יכולת מופחתת להיכנס לחובות כדי למתן אותו,
ולכן הוא יהיה משבר חמור מאוד.
לכן יש ספק רב אם נראה עליות בריבית.
&nbsp
מדינות שמקימות קרן כזו - הן לרוב מדינות שיש להן מאזן תשלומים וסחר חיובי (פחות מ20 מדינות כאלו - ובשנים האחרונות בהן ישראל)
ומסתמכות על משאבי טבע מתכלים שערכם עלול לרדת.
.
קרן כזו היא הצעד הבא לאחר הפחתת היקף החובות הממשלתיים, ובניית עתודות מט"ח:
המדינה רוצה חובות בהיקף מסויים כדי לסבסד את הפנסיות (נניח בין 40 ל60 אחוז מהתוצר), ורוצה מט"ח בהיקף מסויים כדי להתמודד עם משבר קשה שעלול לרסק את המטבע (אסון טבע או מלחמה למשל)
מרגע שמגיעים להיקפים הללו, המדינה מחליטה האם להפחית מיסים ולהעלות שירותים,
או לבנות קרן כזו כדי שגם משבר כלכלי לא יגרום להקטנת היקף ההוצאה הממשלתית.