גירסאות מיוחדות

[melancholy man]

אף אחד לא "מתנגד" לבוטלגים

זאת אומרת, אני רואה בזה סוג של גניבה, אבל לא מתנגד, אישית, הבוטלגים שיש לי ושמעתי נוטים לאכזב אותי, אבל אני לא חושב שמישהו יכול להתנגד לזה, זה בדרך כלל מסקרן לפחות בהתחלה. בקשר לסמייל, אני מסכים איתך, האלבום הגמור עשוי טוב בהרבה מהבוטלגים (ושמעתי די הרבה כאלה ואת כל השירים שיצאו באופן חוקי), זו חוכמה מאוד קטנה להגיד שאלבום כמו סמייל מתאים ל 67, וודאי שהאימפקט שלו על המאזין ועל עולם המוסיקה היה גדול יותר לו היה יוצא אז, אבל מה שהגיש לנו ווילסון כאן הוא כנראה, אחת הגירסאות היותר טובות של האלבום שיכלנו לקבל, אם לא הטובה שבהם. ובקשר להופעה של ארתור לי, אני חייב לא להסכים, זה לא ברמה של אלבום האולפן המקסים, אבל זו הופעה מצוינת, גם אם הקול שלו באמת גמור ובטח לא מגיע קרוב אפילו בשירים שבאלבום המקורי שר חברו Bryan MacLean וגם אם הוא רחוק מהאנרגיות של שנות השישים, עדיין מדובר בהופעה מצוינת בפני עצמה, הבעיה היחידה שלה היא ההשוואה למקור.

 

[ערןלוי]

מסכים לחלוטין

אין ספק שבוטלגים הם גניבה - בעיקר כשהאמן אומר במפורש שהוא מתנגד להם. בוב דילן הוא הדוגמא הטובה ביותר לזה - הוא מתנגד נחרץ להפצת שירים שלו שלא יצאו. ועם זאת, הוא גם דוגמא טובה לאמן שהחומר שלו שלא יצא רשמית בהרבה מקרים הרבה הרבה יותר טוב מהחומר שכן יצא רשמית! למשל, ההקלטות ל infidels. צריך לזכור שהרבה שירים שיש לנו היום בבוטלג סירייס היה אפשר להשיג לפני כן רק בבוטלגים. blind willie mctell למשל - זה שיר שדילן בחר *לא* להוציא, באותו זמן שהוא בחר כן להוציא שירים כמו "union sundown"! מקרה קיצוני של אמן שלא יכול לשפוט את המוזיקה של עצמו. ועדיין יש הרבה דברים נהדרים שלו שלא יצאו רשמית, אפילו אחרי 6 כרכים של הבוטלג סירייס (שלא הייתה קורית בכלל לולא תרבות הבוטלגים). כדאי גם להזכיר ש the basement tapes גם יצא רק כדי לדפוק את יצרני הבוטלגים, ועדיין הדברים הכי טובים מהסשנים האלו לא יצאו. במלים אחרות, אין ספק שזו פגיעה ברצונו של האדם ושזה לא לגמרי מוסרי, אבל במקרה הזה אני אומר באופן מפורש שיותר חשוב לי לשמוע את המוזיקה הזאת מאשר לעשות את הדבר ה"נכון". אין לי שום דרך לשמוע אותה בלי לעשות את העוול הזה. לגבי ארתור לי: מסכים איתך - אני מאוד אוהב את האלבום ואת הדיוידי של ההופעה. אגב, לפני שבוע ראיתי אותו בהופעה משותפת עם הזומביז בניו יורק, והוא היה מצוין (יותר טוב מהזומביז). אמנם הוא לא ניגן את כל forever changes אלא רק את רובו, והחברה השוודים שמנגנים בכלי נשיפה וכלי מיתר לא היו שם - הם היו באותו זמן ממש בקרנגי הול, מבצעים עם בריאן וילסון את "סמייל" (ראיתי יום קודם) - אבל עדיין היה מצוין. להקת הליווי שלו baby lemonade היא להקה טובה מאוד גם בזכות עצמה.

 

[Jflyaway]

ללהקת הליווי של

ארתור לי, שהזכרת, BABY LEMONADE יופי של אלבומים - לפחות אחד פשוט מבריק. בפאזה הקודמת להקת הליווי הייתה SHACK הבריטים, וגם הם עשו אלבומים טובים, אחד גם די פסיכדלי תחת השם המשני : MICHAEL HEAD AND THE STRANDS האלבום נקרא THE MAGICAL WORLD OF THE STRANDS (תחילת שנות התשעים) מומלץ!

 

[ערןלוי]

BABY LEMONADE....

הם חלק מהסצנה של לוס אנג'לס - ביחד עם ה wondermints (שיש להם שניים וחצי נציגים בלהקה של בריאן וילסון, ביניהם דריאן סאהנג'ה שהוא גאון לדעתי), the negro problem ועוד... עיר עם הסטוריה מפוארת והווה שלא מבייש אותה.

 

[Jflyaway]

כן, ה WONDERMINTS

יש להם פיקסציה על בריאן ווילסון, באךבום הראשון וב BALLY זה בולט

 

[ערןלוי]

באלי טוב...

אבל לדעתי פחות מהראשון (the wondermints) והאחרון שלהם (mind if we make love to you), שהם נהדרים. באמצע הם גם הוציאו אלבום קאברים בשם the wonderful world of the wondermints. חברת התקליטים היפנית שלהם התעקשה על אלבום קאברים, אז הם הסכימו ובחרו שירים כמעט לא מוכרים משנות ה 60 וה 70 (למשל my friend jack המופתי, ועוד...). אחד הקאברים שהם הכניסו שם הוא קאבר לעצמם, מהאלבום הקודם... יש שם גם קאבר אדיר ל knowing me knowing you של אבבא, שהפך איכשהו בידיהם לשיר טוב. ועוד פינק פלויד, בכרך, וילסון כמובן.... דיסק מצוין, מומלץ לאוהדי גאראז' ובכלל 60-70.

 

[Jflyaway]

אה...יש לנו הרבה עניינים משותפים

ואני רוצה להוסיף...אבל אני חייס לעוף

 

[John LennonS]

הזומביז?!

היית בניו יורק וראית את ההופעה או שקנית אותה? אה... ומה ניגנו הזומביז? או שהם היו מעיין להקת ליווי של לי?

 

[ערןלוי]

הייתי בניו יורק וראיתי את ההופעה

הייתי צריך לכתוב "הזומביז" לא מדובר ממש בזומביז המקוריים. כריס וייט לא שם, ואחד מהם מת. החברים בלהקה הנוכחית הם רוד ארג'נט וקולין בלנסטון מהלהקה המקורית, ועוד מתופף ובסיסט בגיל העמידה (הבסיסט כנראה היה בקינקס ובארג'נט). יש להם אלבום חדש. הם ניגנו בהופעה שירים של הזומביז (לא מעט מאודיסיי אנד אורקל - ביניהם brief candles שהיה פנטסטי), ולמרבה השיממון גם שיר אחד (שנדמה כמו נצח) של ארג'נט. נראה לי שאחד היתרונות של הזומביז היה שהם ריסנו את נטיות הפרוג של ארג'נט, בין השאר בגלל דרישת השוק לסינגלים של 3 דקות, שבמקרה הזה הייתה כנראה דבר חיובי. קולין מתאמץ קצת בקולות הגבוהים, מה שגורם לכך שבקטעים הגבוהים הוא לפעמים צועק יותר משר, או שר בסגנון פברוטי כזה, אבל בסה"כ הקול שלו טוב. בכל אופן, הם לא ניגנו ביחד עם ארתור לי. ארתור לי ניגן את הסט הראשון ואז הייתה הפסקה ואז הם עלו. החלק של לי היה יותר טוב לדעתי, כמו שאמרתי להקת הליווי שלו מצוינת (וצעירה יחסית), והוא עצמו היה נלהב, אם כי זייף די הרבה.

 

[John LennonS]

אחלה של דבר!

ויאט היה החלק החשוב בהרכב אחרי ארג'נט ככה שאני מניח שחבל שהוא לא הופיע. איזה קול היה לו... כמה עולה הלוקסוס? אה, דרך אגב סיפרו לי שבפסטיבל בצרפת של להקות ראו את ארתור לי בהופעה והוא נראה כל כך זקן ובלוי שזה היה מפחיד... וגם הביצועים שלו היו בינוניים אבל מסתבר שאתה טוען שאלו העללות שווא..

 

[ערןלוי]

50 דולר כרטיס..

יכול להיות שהיו יותר זולים, אבל אני לא בטוח. זה בכל אופן היה זול יותר מההופעה של בריאן וילסון, שעלתה לי 85 דולר לא כולל עמלה... אבל אלה היו המקומות הטובים..... בקרנגי הול.... וזה היה סמייל +++. דווקא אני תמיד מאוד אהבתי את הקול של בלנסטון. איזה שירים וויט שר? ארתור לי הוא זקן, אבל הוא דווקא לא נראה לי זקן בהופעה. שוב, הוא זייף פה ושם, אבל בסה"כ הוא שר טוב לדעתי והלהקה גם מאוד טובה. והיה מאוד ברור שכולם, הוא והלהקה, מאוד מאוד נהנו מכל רגע, וזה דבר מאוד חשוב בהופעה. זה גם הרושם שקיבלתי מההופעות של וילסון. שכחתי לציין שלגרסה החדשה של "לאב", מעבר ללי ולבייבי למונייד, הצטרף גם אחד הנגנים המקוריים של הלהקה המקורית (שמשום מה נראה לי כמו צ'אק ברי), אני לא יודע אם זה היה רק להופעה הזאת.

 

[Jflyaway]

הדיבור על זומביז

עושה לי חשק לשמוע את הסולו הנהדר של בלנסטון, שיש לי פה בתקליט... כל כל 'יום ששי' כזה...

 

[John LennonS]

עזוב סולואים...

לך על אודסי... זה אחלה של דבר - כל פעם מחדש אני נפעם ומתפעל! תגיד איך לעזאזל הם עשו את זה?!

 

[Jflyaway]

אני אגיד לך...

חברות התקליטים רכבו עליהם שנים ופשוט אסרו (!) עליהם לעשות את מה שהם באמת רצו... ואז...עם תום החוזה האחרון, כל מה שהיה עצור - פרץ החוצה

 

[John LennonS]

אז תודה לכל מי שעצר אותם...

הרווח כולו שלנו...אוו שנת 68' איזו שנה נהדרת למוסיקה...בכלל 66 67 ו68 שנים שכולן מוסיקה מעניינת איכותית כייפית ובלתי נידלת.

 

[Jflyaway]

איתך בעניין 66 67 68 !

הרבה מעל לחצי מכל התקליטים והדיסקים שלי - הן מו השנים האלו

 

[Miss CB]

הכל תלוי, הכל קלוי

אף פעם לא הצלחתי להתחבר לרדיפה הזו אחר בוטלגים, ואם לגלות משהו, גם לא אחר הופעות חיות. אבל כמובן, שזה תלוי ובעל נסיבות מקלות: בוטלגים למשל, אם מדובר באיזה שיר שאף פעם לא יצא, אז כן, יעניין אותי לשמוע אותו. אבל גרסאות אחרות של שירים? זה סתם להתברבר סביב כלום; בוטלגים אין לי אבל ממה שיצא לי לשמוע בכל האלבומים עם ה"תוספות המיוחדות", הרבה פעמים פשוט מדובר באותו שיר, עם ליריקס טיפטיפה שונה בהתחלה, והפקה קצת יותר חלשה. מה זה נתן לך להכיר את הגרסא הזו? שירים בגרסאות שלא נבחרו להיכנס לאלבום הסופי זה כמו סצנות שנכתכו מהסרט: יש סיבה מסוימת שהם לא שם, ולא, זה לא כי לא היה מקום. בעניין ההופעות: אם מדובר בהופעה באמת מיוחדת, שבה הלהקה או האמן לוקחים את השיר, משנים קצת, מוסיפים דברים, מחברים, סטייל כל מיני דברים מגניבים לאללה ב"האו דה ווסט וואז וואן", אז באמת זה מעולה, ונורא כיף לשמוע משהו שהוא אותו אחד, אבל כל כך שונה. אבל יש אמנים שבשבילם הופעות זה אלבום, רק בלייב. אז יש מחיאות כפיים ברקע, הסולו קצת יותר ארוך, והשירה קצת יותר מגוונת. ברור שלראות את זה בטלויזיה, שלא לדבר על לייב, זה כיף גדול - אבל סתם לשמוע את זה? אני אשים את האלבום וזהו.

 

[John LennonS]

מה שתלוי מתייבש ונופל!../images/Emo9.gif

 

[John LennonS]

ועכשיו ברצינות...

אני פשוט מסכים עם על מילה שלך...כאילו הוצאת לי את המילים מהפה. פשוט נכון! יישר כוח! חחח

 

[ganooov]

לימיטד אדישן של ../images/Emo13.gif

אלבום האוסף של דייר סטרייטס נחשב? כלומר, זה לימיטד אדישן שמוכרים היום בלי הטייטל המפוצץ

. אין לי כלום. אפילו לא תקליט ויניל חורק :|.