melancholy man
New member
גירסאות מיוחדות
האלבום Smile של בראין ווילסון יצא לעולם קרוב ל 40 שנה אחרי שהביץ' בויז התחילו להקליט אותו, במהלך השנים שעברו יצאו לעולם עשרות גירסאות של האלבום, בהפקות שונות, ובאיכויות שונות, כולם כמובן מכריזים על עצמן, שהן הגירסא האולטימטיבית לאלבום האבוד. מאז יצא האלבום, הוא החדשות הכי חמות של עולם הרוק ואין קבוצת דיון או פורום בעולם (חוץ מכמה בארץ כמובן), שעוסקת ברוק שלא התקיים בה דיון על האלבום, אחד הדיונים שעקבתי אחריהם בקבוצת דיון חו"לית, עסק בנושא של גירסאות מיוחדות של אלבומים ושירים. יש בעולם תעשייה שלמה של אלבומי בוטלג (לא חוקית אגב ברובה) שמציע גירסאות אולפן, שלא יצאו מעולם, לשירים ואלבומים והופעות חיות שלא הוקלטו באופן רישמי או הוקלטו ולא הופצו לקהל, חובבי מוסיקה כבדים, או מעריצים שרופים של אמנים שונים רוכשים אלבומים כאלה בתקווה לשמוע שם את הדבר המיוחד הנוסף שהאומן "שכח" להכניס פנימה למרות שהוא טוב ממה שיש להם. אישית, אני רואה באלבום שיצא להפצה בסופו של דבר את המוצר האומנותי הסופי שמהווה את ההצהרה האומנותית של האומן, מעבר לזה, אם Smile יכול ללמד אותנו משהו לגבי העניין הוא שהאומן, כשמאחוריו הכח הטכנולוגי של חברת הקלטה מוציא תחת ידו מוצר איכותי ומעניין הרבה יותר מכל גירסת בוטלג שהיא טובה ואיכותית ככל שתיהיה (אגב, גם סדרת הבוטלג של דילן, שהחלה לצאת בשנים האחרונות מלמדת אותו דבר בדיוק) ולפיכך אני מתרחק מגירסאות כאלה, ובטח לא מוציא עליהם כסף, בעיני זה כמו לקנות רולס רוייס, בגירסא מיוחדת, בלי הגה מה איתכם?, יש לכם גירסאות מיוחדות, הוצאות נדירות וכו'?, אתם חושבים שזה מוסיף משהו?
האלבום Smile של בראין ווילסון יצא לעולם קרוב ל 40 שנה אחרי שהביץ' בויז התחילו להקליט אותו, במהלך השנים שעברו יצאו לעולם עשרות גירסאות של האלבום, בהפקות שונות, ובאיכויות שונות, כולם כמובן מכריזים על עצמן, שהן הגירסא האולטימטיבית לאלבום האבוד. מאז יצא האלבום, הוא החדשות הכי חמות של עולם הרוק ואין קבוצת דיון או פורום בעולם (חוץ מכמה בארץ כמובן), שעוסקת ברוק שלא התקיים בה דיון על האלבום, אחד הדיונים שעקבתי אחריהם בקבוצת דיון חו"לית, עסק בנושא של גירסאות מיוחדות של אלבומים ושירים. יש בעולם תעשייה שלמה של אלבומי בוטלג (לא חוקית אגב ברובה) שמציע גירסאות אולפן, שלא יצאו מעולם, לשירים ואלבומים והופעות חיות שלא הוקלטו באופן רישמי או הוקלטו ולא הופצו לקהל, חובבי מוסיקה כבדים, או מעריצים שרופים של אמנים שונים רוכשים אלבומים כאלה בתקווה לשמוע שם את הדבר המיוחד הנוסף שהאומן "שכח" להכניס פנימה למרות שהוא טוב ממה שיש להם. אישית, אני רואה באלבום שיצא להפצה בסופו של דבר את המוצר האומנותי הסופי שמהווה את ההצהרה האומנותית של האומן, מעבר לזה, אם Smile יכול ללמד אותנו משהו לגבי העניין הוא שהאומן, כשמאחוריו הכח הטכנולוגי של חברת הקלטה מוציא תחת ידו מוצר איכותי ומעניין הרבה יותר מכל גירסת בוטלג שהיא טובה ואיכותית ככל שתיהיה (אגב, גם סדרת הבוטלג של דילן, שהחלה לצאת בשנים האחרונות מלמדת אותו דבר בדיוק) ולפיכך אני מתרחק מגירסאות כאלה, ובטח לא מוציא עליהם כסף, בעיני זה כמו לקנות רולס רוייס, בגירסא מיוחדת, בלי הגה מה איתכם?, יש לכם גירסאות מיוחדות, הוצאות נדירות וכו'?, אתם חושבים שזה מוסיף משהו?