גילוי אלצהיימר

hregev1

New member
לזה שחולם כל הזמן

אין בדיקות ביתיות לגילוי אלצהיימר, אפשר לחוש בירידה הקוגניטיבית ובזיכרון אבל הכי טוב שרופא המשפחה יפנה אותך לפסיכוגריאטר או נוירולוג שיעשו מבחנים אמיתיים וגם למדו לשם כך. חני
 
תן פרטים

אם אתה דואג להורים שלך, הרבה יותר חשוב שתתן לנו פרטים עליהם, כמובן לא אישיים בן כמה אבא, בת כמה אמא, מה הסיבות שאתה דואג שמא יש להם אלצהיימר, ולמה לשניהם ביחד? האם שוחחת אתם על החשש שלך? האם אתה חושב שהם יסכימו שתיזום בוחן עצמי (שזה לא רציני ויכול להטעות). האם יש לך אחים/אחיות, בני כמה, ומה דעתם על החשש שלך?
 
פרטים

אמא שלי בת 49, אבא 52 אין באמת משהו שיצדיק את הדאגה שלי... אני דואג כי אמא שלי אשה די קטנה היא אוכלת בעיקר חסות וירקות... ז"א שהיא לא מקבלת מספיק ויטמין B-12 (ועוד כמה ויטמינים וחומרים חשובים אחרים) והבנתי שיש קשר בינו לבין אלצהיימר. בזמן האחרון שמתי לב (ואני לא יודע אם זה בגלל שאני פשוט מאוד חושש מהמחלה הזאת או שזה משהו חדש) שלפעמים היא שוכחת דברים, זה לא קורה לעיתים קרובות ואלה דברים מאוד קטנים... למשל היום: אמא שלי קצת נחה והכנתי לי משהו קטן לאכול, היא שאלה אותי מה אכלתי (אמרתי לה) ואז אחרי כ-10 דקות היא שאלה אותי אם אכלתי מאכל מסוים.. (זה היה אחד הדברים שאמרתי לה שאכלתי) לפני כשבוע קרה עוד 'מקרה' כזה... היא שאלה אותי משהו ואז כדקה אחר כך היא שאלה אותי שוב אבל אז נזכרה שכבר שאלה היא אומרת שזה בגלל שהיא טרודה במחשבות.......... התזונה הלקויה שלה והדברים הקטנים האלה מציקים לי מאוד.. אני מפחד שבאמת מתפתח אצלה שטיון או אלצהיימר עשיתי לה את המבחן מההודעה הראשונה שכתבתי והיא קיבלה 42-43 לאבא שלי אני כרגע פחות דואג... לא היו לי 'מקרים' כאלה איתו... פשוט הגיל זה בעיה יש לי אח קטן ואני לא מתכוון להטריד אותו עם דברים כאלה
 

zs1957

New member
ברוך הבא לפורום חולם כל הזמן

כל הכבוד שאתה שם לב לירידה בזכרון שיש לאמך. ירידה בהזכרון יכולה להיות מסיבות שונות לפני מגיעים למסקנה שיש אלצהיימר יש לבצע בדיקות מקיפות המורות מדוע יש לאמך ירידה בזכרון? גורמים לירידה בזכרון: מחסור בויטמין B12, אנשים שאינם אוכלים בשר,אנמיה, חוסר ברזל,מחלה ממאירות,גידול במוח, חוסר שינה,הפרעת קשב וריכוז,חרדות דיכאון גיל המעבר,בעיות הורמונליות,ועוד. הכי חושב שתשכנע את אמא ללכת לרופא נמשפחה לעשות בדיקות דם מקיפות. ועוד בדיקות שונות כמו :CT מוח הבודק גידולים, הסתיידות תאים במוח. בדיקת דופלר הבודקת היצרות עורקים. לאחר קבלת תוצאות הבדיקות ניתן יהיה להגיעה לאבחנה. עד אז. אל תכניס את עצמך למתח וחרדה מיותרת. חשוב שתלווה אותה לבדיקות ותתמוך בה נפשית כמובן יחד עם אבא. לא להטריד את האח הקטן בבעיות של אמא. אשמח לסייע בכל עת. זהבה
 
התשובה שלי

ישנם המון מחקרים עם תוצאות שונות שמנסיון אישי שלי ושל חברים אחרים בפורום הן לא תואמות את המציאות. למשל ויטמים B12. לי היה חוסר כנראה שנים ארוכות עד שהתגלה ואני מקבל כעת כדור B12 כי לחסרון יש השפעה עקיפה על ההליכה שלי. לאשתי אין חוסר ב B12 ודוקא היא חולה באלצהיימר. יש מחקרים ששתיית קפה (קופאין) משפרת את הזכרון. אני שותה בדר"כ כוס אחת ליום ואילו אשתי עשרות שנים שתתה 4-6 כוסות ליום וכאמור יש לה אלצהיימר. לכן אינך צריך להתחשב במחקרים, אפילו כאלו שנראים רציניים, אלא לראות באופן אובייקטיבי את המצב הנוכחי. ואכן, לפי מה שאתה כותב המצב של אמא דורש בירור. כדאי מאד שתתייעץ עם רופא/ת המשפחה. חשוב שיש לכם רופא שמכיר את אמא 2-3 שנים. הוא יוכל לזמן את אמא ולחוות דיעה. לגבי אבא שלך אינני מסכים שהגיל (52) הוא בעיה. אם אבא שלך הוא אדם לא מתחת לממוצע באינטליגנציה ושיקול דעת (תנסה לבחון אותו כאילו אינו אביך) הוא צריך להיות האחראי לטיפול באמא ויכול כמובן לשתף אותך. יתכן מאד שאינו רואה מה שאתה רואה, למרות גלך הצעיר. בענינים של שטיון יש, בעיקר בשלבים התחלתיים, לעתים קרובות אי הסכמה בין בני המשפחה. יש כאלו שלא מבחינים ויש כאלו שמדחיקים. לכן, לפני שתפנה לרופא המשפחה אתה צריך לדבר עם אבא ולהגיד לו את החששות שלך לגבי אמא. אם דעתו שונה, אל תכנס איתו לויכוחים שרק יעכירו את האוירה ויזיקו לאיבחון וטיפול מקצועי באמא. לדעתי אתה רשאי לפנות במקרה כזה בשאלה לרופא המשפחה בלי נטילת רשות מאבא. גיל 49 הוא צעיר אבל יש בהחלט מקרים של חולי אלצהיימר בגיל הזה, אפילו כאן בפורום. מה לגבי שיתוף דודים ודודות בעיקר מהצד של אמא בחששות שלך? ובעצם מה מביא אותך למודעות למחלה ולחשש ממנה? האם יש מקרה כזה במשפחה? איך הסבים והסבתות משני הצדדים והאם יש לך מערכת יחסים טובה אתם או עם חלקם? בכל מקרה, תשומת הלב שלך והיחס שלך לאמא מעוררות כבוד. אני מתייחס אליך כאדם בוגר ולכן מייעץ לך כבר בשלב זה לא להכנס לויכוחים ועימותים עם אמא. תסכים כאילו לתשובות ולנימוקים שלה. לידיעתך הרופאים המקצועיים לאיבחון וטיפול בדמנציות (שטיון זה המונח העברי) לסוגיהן, שאלצהיימר היא הנפוצה והגרועה, אבל יש גם דמנציות שניתן להבריא מהן בטיפול נכון - הם פסיכוגריאטרים או נוירולוגים. והמבחן הקלאי שהם עורכים לקביעת היכולת הקוגנטיבית והזכרון נקר "מינימנטל". אתה יכול למצוא אותו בגוגל אבל בשום אופן אל תערוך אותו לבד. צריך נסיון וגישה נכונה לנבדק. אתה יכול רק להזיק, וגם התשובות שתקבל כבן לא יהיו אותן תשובות שאמא תתן לרופא שיש ל כאמור גישה נכונה ונסיון. תדווח לנו תוצאות.
 
דברתי עם אמא שלי בקשר לפגישה עם נוירולוג

היא הסכימה, אני מקווה שכבר בתחילת השבוע היא תעבור את הבדיקות הרלוונטיות לפני כמה חודשים כששאלתי אותה בקשר לתזונה שלה היא אמרה לי שהיא עוברת בדיקות דם תקופתיות (בגלל אופי העבודה שלה) - היא אומרת שהכל יוצא תקין דברתי עם אבא שלי על זה והוא אומר שהזכרון של אמא שלי מעולה בקשר למודעות למחלה... לפני כמה שנים הכיתה שלי קיבלה הרצאה באונ' תל אביב על זכרון וחלק מההרצאה היה גם על אלצהיימר, קראתי גם על המוח ועל הזכרון כי זה עניין אותי... קרה שבלי לרצות נחשפתי למחלה אני גם סוג של היפוכונדר כשזה מגיע למחלות שמתאפיינות בירידה חדה ביכולות עד כדי מוות בגלל ששוכחים או לא מסוגלים לעשות דברים כמו לנשום מחלות כמו ALS, ALD ואלצהיימר.... תודה רבה על התשובות, אני אכתוב פה שוב לאחר הבדיקות
 
אני מופתע ושמח שאמא הסכימה ללכת לנוירולוג

אבל בכדי שלא תתאכזב, כך בחשבון שאם אכן יש לה דמנציה, היא עלולה לשכוח שהסכימה ולהתנגד ללכת ביום המדובר. במקרה כזה אני מציע שתגיד לה שאתה עובר את הבדיקה והנוירולוג ביקש שאמא תתלווה אליך.
 
לשכוח שהסכימה ללכת? זה לא מצב מתקדם?

בנתיים אלה היו דברים מאוד מאוד קטנים... אפשר לדעתי לקשר אותם לכך שהיא מאוד עסוקה וכל הזמן "מתרוצצת"... גם הקטע ההוא שהיא 'שכחה' את אחד המאכלים שאמרתי... כשהיא שאלה אותי בהתחלה היא הייתה עסוקה במשהו וכנראה לא הקדישה כל כך תשומת לב לכל מה שאמרתי.. בכל מקרה אני מקווה שזה כלום... פשוט תמיד אני משתדל לשים לב לכל דבר קטן כדי לגלות בהקדם האפשרי
 
אתה צודק. נסחפתי קצת...

במקום לחשוב על אמך, נזכרתי באשתי בשלבים הראשונים ואין כאן מה להשוות, כי כאשר שמתי לב להתנהגות ולשכחה שלה, זה היה עדיין מוגדר כשלב ראשון (מתוך שלושה מקובלים) אבל היא כבר היתה במצב הרבה יותר מתקדם בתוך השלב הראשון. כשהיא היתה במצב דומה לאמך, לא היתה לי הבחנה חדה כמוך ורק במבט לאחור אני מבין. אתה גם לא מתאר שינויי התנהגות שזה אופייני לאלצהיימר לא פחות מהשכחה, כך שיתכן שאין לאמך דמנציה, או דמנציה שניתנת לריפוי ואני מקוה מאד שלא אלצהיימר. חשוב מאד לגלות קרוב להתחלה, בעיקר אם זה לא אלצהיימר. אם חלילה זה כן,כמובן שתזונה נכונה ואף תרופות שנותנים בשלב הראשון יכולות לעזור, אבל אל תתלה בכך יותר מדי תקוות. לצערנו טרם מצאו תרופה אמיתית, והתרופות במקרה הטוב אמורות להאיט את ההתקדמות, שזה חשוב מאד כשלעצמו אם אכן הן גורמות לכך..
 

zs1957

New member
מקווה שהבדיקות יהיו שליליות ואין לאמא דמנציה

יש לך רגישות יתר לנוש א הזכרון כי אתה חשוף לחומר , למדת בבית הספר וקבלת הרצאה. טוה מאד שאתה עם אצבע על הדופק. מקווה שהכל לא נכון וכל זה נובע ממתח שיש לאמא שלך ותזונה לא נכונה זהבה
 
תודה רבה

אני משתדל לשים לב לשינויים הקטנים האלה כי אני מבין כמה חשוב גילוי מוקדם בנוגע לתזונה, לחצתי עליה לפני כחודש לקחת מולטי-ויטמינים (בגלל שהבנתי כמה התזונה שלה גרועה) ועכשיו היא לוקחת אני רק מקווה שאין ירידה בזכרון ואם יש אז רק שזה לא יהיה משהו בלתי הפיך או סופני
 
בהמשך למה שכרגע כתבתי

אני מציע שתתן תרופות שהרופאים ממליצים לך. יש סברה שויטמינים ומולטי-ויטמינים למיניהם עוזרות רק לייצרן ולמשווקים. אם בבדיקות נמצא חוסר של משהו, הרופא אמור לרשום תרופה נקודתית שמתאימה למצב.
 

תמר 45

New member
כוון אחר לגמרי

אני רוצה להציע לך הצעה מכוון אחר לגמרי. לדעתי גם אתה , וגם חלק מאנשי הפורום רתמו את העגלה לפני הסוסים. לדעתי, אתה זקוק לכמה שיחות עם פסיכולוג שעוסק בתחום של חרדה והיפוכונדריה. לא יתכן שנער בן 17 יחשוש כל כך ממחלת האלצהימר. לדעתי, 80 אחוז מתלמידי לא יודעים כלל מהי מחלה זו. ישנם פסיכולוגים רבים העוסקים בתחום ספציפי זה. פסכולוגיה קוגניטבית לתקופה קצרה מומלצת ביותר. אתה בעצמך מצהיר שאתה היפוכנדר, לכן אני מציעה קודם כל לטפל בעצמך... חבל שחיי הנעורים המדהימים "יבוזבזו" על חרדות ופחדי מחלות. זו עמדתי.
 

תמר 45

New member
יתכן שלא מקובל עליך אבל...

מותר לי לחשוב קצת אחרת ממך. בעיני , נער בן 17 שחושש ממחלות לא צריך להלהיט אותו באינפורמציה נוספת על המחלה , שרק יכולה להלחיץ אותו יותר. מדובר [על פי התאור] במשפחה נורמטיבית , שיש אבא בתמונה, שסביר להניח שער למצב אשתו]....
 
הנחתום מעיד על עיסתו

לא הייתי מתייחס לתגובתך לולא כתבת בהתנשאות כמורה. אני מצטט איך שאת מתארת עצמך כמורה: צטט. מחר סוף כל סוף חוזרים לבית הספר.[פעם ראשונה בחיי שאני מתגעגעת לעבודה]. סוף צטט. אנא שמרי על כוחותייך לתלמידייך. ההורים דורשים מורים עירניים.
 
למעלה