אתה עונה על השאלה של עצמך..
אותו רגש של קירבה למשפחה הוא, כאמור, לא-רציונאלי. כמו שכתבתי, העדפת בן-הלאום שלך היא "קצת גזענית אבל במידה נסבלת ואנושית". לא טענתי נגדה, ולא אמרתי שהיא אינה לגיטימית - כמו אהבה לבן משפחה, הרגש של קירבה לבן-לאום הוא, שוב, מאוד אנושי. אבל אשאל אותך שאלה - האם אמא שמגינה על בנה הפושע זה דבר בריא לעולם, או אפילו לאותה אמא עצמה (פעולה שנובעת מאותו רגש הירואי שאתה מתאר)? אתה תסכים איתי שלא.. אבל אולי תטען שקל מאוד להבין אותה. עם זה אני מסכים - גם אני לא יכול להילחם בטבע האנושי שלי.