סיכום המשחק
1. היה יותר תחרותי ממשחק שעבר כך שהתוצאה קצת משקרת. קליבלנד התמודדה הרבה יותר טוב בפאסט ברייק וניצחה בנקודות בצבע. אלה סימנים חשובים. הדיפרנציאל הפעם הגיע מקשת השלוש (גולדן 18 שלשות ב-42%, קליבלנד 8 שלשות ב-27%). זה לא לגמרי מקרי כי לגולדן קלעים עדיפים ומבטים עדיפים אבל לדעתי הייתה כאן מידה של אקראיות שהלכה לטבת הווריורס. קליבלנד ירדה יותר טוב להגנה, סגרה יותר טוב את הצבע ובכל זאת חטפה 130 כי כל אחד מהביג 4 של גולדן קלע את הזריקות שלו.
 
2. ברבע הראשון הקאבס פתחו מצוין וגולדן נשארה צמודה בזכות כמה שריקות ביתיות. לא שזה שינה את תוצאת המשחק אבל צריך לציין שהדינמיקה הייתה יכולה להיות טיפה אחרת.
 
3. פעם שנייה שקליי תומפסון שומר על קיירי בצורה מדהימה. הפעם הוא גם קלע סלים חשובים וסיים עם 22 נקודות (כתגובה הולמת להצעה להעביר אותו בטרייד).
 
4. למרות המאמץ ההגנתי המוגבר של קליבלנד היא עדיין נשרפת בדברים הקטנים- באק דור קאטס, מעבר בחסימות, תקשורת בסיסית בהגנה. כל העונה דיברו על הסוויץ' ההגנתי של קליבלנד אבל בינתיים הוא לא שם והם ממשיכים לחטוף מבול של נקודות.
לברון כפי שצוין פה לא דומיננטי בהגנה כמו בעבר. קווין לאב נותן יותר מדי חופש לפאצ'וליה, שיוצא לחסום לקלעים על קשת השלוש ותורם למבטים פנויים. הספסל האנרגטי משנה שעברה (דלבדובה, שמפארט, ריצ'רד ג'פרסון) הרבה יותר כבד (דרון וויליאמס, קורבר, ג'פרסון הזדקן בעוד שנה).
טריסטן תומפסון האכזבה הכי גדולה בסדרה, הוא פשוט לא מורגש.
 
5. דוראנט הלפ דפנדר מפחיד. יחד עם דריימונד גרין הם הצמד הכי ורסטילי בליגה מבחינה הגנתית. אפשר לציין לטובה בסעיף הזה את קווין לאב שהצליח לתפוס עמדה בצבע ולהעניש את שחקני הפרימטר של גולדן, כולל את דריימונד כמה פעמים (שהסתבך שוב בבעיית עבירות).
 
6. לברון היה פנטסטי בפתיחה אבל כפי שצוין פה נגמר לו האוויר. מחליפים עליו שומרים, מביאים עזרה בצבע ומה שהופך את גולדן לכל-כך חזקה הוא היכולת לכסות שטחים בהגנה ולסגור את הקלעים הרבה יותר טוב ממה שראינו מקבוצות המזרח. נראה שהמאמץ ההתקפי של לברון יחד עם הצורך לשמור על דוראנט זה כבר יותר מדי אפילו עבור מפלצת הסיבולת הזאת.
 
7. קרי בפלייאוף יחסית שקט אבל פנטסטי. הוא יוצר כאוס בהגנה של קליבלנד, מגיע לעונשין בצורה חכמה ועוזר בריבאונד. דפק טריפל דאבל הלילה. הוא גם מגלה קשיחות בהגנה ולא נותן לשחקנים הרבה יותר גדולים ממנו לתפוס כדור בעמדה נוחה בפוסט. אחד הסיפורים הגדולים של הסדרה בינתיים הוא חוסר היכולת של קליבלנד להשיג חילוף של קרי על לברון. השומר של לברון עובר מתחת לחסימה, קרי מתמקם נכון בין לברון לשחקן שלו וחוזר להיצמד אליו בתזמון הנכון. כמובן שכל הווריורס לוקחים צעד לכיוון האקשן ויותר זמינים לעזרה.
 
8. קיירי לא מספיק חכם במשחק שלו. הוא כמעט ולא זז ללא כדור, הוא פספס כמה מסירות ובכלל עולה ליותר מדי זריקות contested. בגיים 1 היו לו כמה סלים משוגעים אבל האחוזים מתחילים להתיישר למטה. רק מול קרי הוא השיג זריקות טובות באחד על אחד.
 
9. ג'בייל מקגי שוב לא מקבל דקות בגלל הרגליים הכבדות שלו בהגנה. לברון סיים בלייאפים כשעירב אותו בפיק אנד רול. הסדרה הולכת יותר ויותר לכיוון של סמול בול כך שמצד אחד הוא לא נחוץ, מצד שני הוא יכול להיות קאונטר להרכב נמוך מדי של קליבלנד ולחגוג מעליהם בלובים. בינתיים KD עושה את העבודה של רים פרוטקשן וריבאונד אז גולדן מסתדרת.
 
10. ג'ייאר סמית' קלע סל אחד בסדרה הזאת. תתייחסו לנתון הזה איך שאתם רוצים.
אולי זה בכל זאת עדיף על פני בחירת הזריקות של אימן שמפארט. הספסל של קליבלנד ממחיש עד כמה הוא יעיל כשלברון מפעיל אותו ועד כמה הוא חסר תועלת בכוחות עצמו.
 
בראייה רחבה: קליבלנד שיחקה לדעתי לא רע ועדיין חטפה 20 הפרש. למרות שהתוצאה לא לגמרי משקפת היא נותנת מושג לרמת השלמות שהקאבס צריכים להגיע אליה בכדי שיהיה להם עוד סיכוי בסדרה הזאת. אני מניח שלברון מתחיל לחוות דז'ה וו מהתבוסה מול הספרס ב-2014. עכשיו קליבלנד חייבת לנצח 2 רצוף מול קבוצה שלא הפסידה משחק כבר חודשיים.
