ג'ודו - הדרך הרכה

[nitzano]

ג'ודו - הדרך הרכה

זכור לי כי בעבר הזכירה בודוקאן שג'ודו כמו שמפתחו המציאו אמור להיות רך וזורם ממש כמו שנרמז בשמו (או בערך משהו כזה נרמז בדבריה). עד כה התאפשר לי לראות ג'ודו אך ורק בקרבות אשר שודרו בטלביזיה ,שם הקרבות נראו אגריסיבים ביותר והתבססו על כוחם של הג'ודוקות ולא על זרימה (או לפחות כך נראה לי ) . האם לוחם ותיק אשר איינו הר שרירים אכן יכול לגבור ברכות וזרימה על באותם אתלטים חזקים ,או אולי בכלל לא מדובר באותו ג'ודו ? לאן בדיוק כיוון ממציא הג'ודו ומדוע התפתח לסגנון (שנראה לי) שונה כל כך משמו ?

 

[אוהד סמט]

הראה לי, על סמך מה שבודוקאן כתבה

פה, ששווה ללכת לראות קבוצת מבוגרים בג'ודו בשביל להבין. מצד אחד, אנשים יותר מבוגרים בלי הדחף להוכיח עליונות על היריב; ומצד שני, באימון הפורום הקודם היא "אכלה" כאלו הטלות מיונה, שאותי היו שולחות לאישפוז תוך דקה - אז כנראה שיש דברים בג'ו, כמו שאומרים.

 

[לורנס איש ערב]

ג'ודו - דרך הגמישות

לפי דון דראגר ואנשי koryu.com. ג'ודו אמור לעשות שימוש בעקרון הJU, היינו, גמישות,רכות וכיו"ב. במלים אחרות - לא נוקשות או הפעלה של כוח נגד כוח. ואולם, הג'ודו לא פוסל שימוש בכוח. העקרון המרכזי ביותר של ג'ודו הוא SEIRYOKU ZENYO, היינו ניצול מקסימלי של כוח פיזי ומנטלי. זאת אומרת, שעליך להשתמש בכוחו של היריב כדי להכריעו ולנסות להוציאו משיווי משקל בכל הזדמנות אפשרית, אבל זה פוסל הוספת עוצמה וכוח להטלות יחד עם יישום העקרונות האלה. העקרון הזה גם תקף לגבי עבודת קרקע ששונה במהותה מהעבודה בעמידה, ובה השימוש בכוחו של היריב, לא כל שכן הוצאתו משיווי משקל, פחות משחקים תפקיד. אין ספק שהג'ודו שאתה רואה בתחרויות בטלוויזיה שונה לחלוטין מהג'ודו המקורי של ג'יגורו קאנו. הג'ודו התפתח כפי שהתפתח עקב הפיכתו לספורט אולימפי שהקשר שלו עם רעיון הבודו, לפחות מחוץ ליפן, רופף לחלוטין. אני בהחלט משוכנע שאדם שמיומן בג'ודו יכול לגבור על חזקים ממנו, אבל שום דבר אינו קבוע, ואף אומנות לחימה היא מטה של קסם. אתה ודאי יודע זאת. למידע נוסף: www.judoinfo.com נראה מה בודוקאן תגיד (יש לי הרגשה שאני יודע

), לורנס

 

[שי רגב]

ג'ודו: הדרך הרכה והגמישות המחשבתית

הג'ודו הספורטיבי השתנה רבות לעומת "המסורתי". יש לכך המון סיבות. בין העיקריות שבהן הנה "הספקטאקולריות", כלומר - העובדה שלקרב יש צופים (ששילמו כדי לצפות בו) ושהוא הפך ל-"מסחרי", השפיעה רבות על התפתחות הג'ודו (בטח בודוקאן עוד תרחיב. לי אין כח). יש עדיין מקומות שניתן ללמוד בהם ג'ודו יותר "מסורתי" (גם בארץ). העיקרון המנחה, בג'ודו המסורתי, הוא "רכות העבודה" ו-"גמישות המחשבה" (אגב, אלו דברים שהם שני צדדים של אותו מטבע). בפועל זה מתבטא (ובכך אולי השוני העיקרי מהג'ודו הספורטיבי) באגרסיביות מעטה (אם בכלל...!) והתחושה היא של יותר "רכות" ו-"אהבה" בעת הקרב. טיפ נוסף: עקרונות העבודה (מן הבחינה המחשבתית/פילוסופית) מאוד דומים ל-נינג'יטסו/בודו-טאי-ג'יטסו. ול-"שאלת מליון הדולאר": אני, כאדם קטן וחלש, לא הייתי מנסה להתמודד עם הר-אדם גדול וחזק (ובעצם - לא עם אף אחד!), ולא משנה כמה אני בקיא ובמה. לעומת זאת, במצבים של "אין-ברירה" - אז אין ברירה (ובהחלט יש מה לעשות גם מול אנשים כאלה...). פירסומת סמויה: אתה מוזמן לאימון אצל סנסאי דני ווקסמן, בימי שישי בבוקר, ב-"מרכז מירב" מול מושב צרופה (על כביש 4, בין חיפה לזכרון-יעקב). דני מאמן ג'ודו מסורתי/לט-גו ג'ודו ותוכל להתרשם.

 

[nitzano]

תודהעל ההזמנה

והתשובות .קצת רחוק לי (אמנם לא כמו פעם אבל עדיין....) ץ האם יש עוד מקומות בארץ המתעסקים בג'ודו המסורתי יותר (מה שנקרא לט גו או לפחות רך) ?

 

[לורנס איש ערב]

שלמה דויד כמובן

הוא לא מגדיר את הג'ודו שלו כלט גו או רך וכיו"ב. הוא פשוט עוסק בג'ודו כפי שהוא למד אותו ביפן ללא שום אוריינטציה תחרותית.

 

[בודוקאן]

הלו??!! מה איתנו??../images/Emo46.gif

אני צריכה הכל לבד?? אבל אין דבר, יונה לא זקוק לפרסום. גם דני ושלמה לא, רק ששמו של יונה יותר מוכר מאחר והוא ממשיך לעסוק, במקביל, גם בג'ודו תחרותי, והוא מאמן את הנבחרת בשנתיים וחצי האחרונות. אני חושבת שכל מי שלא שבוי בעינינים פוליטיים (אין אצלנו הרבה כאלה לצערי...) מכיר בעובדה שהרמה של הנבחרת עלתה.

 

[לורנס איש ערב]

אחרי אינספור ההטפות שלך נגד הג'ודו

המסורתי ודיבורים על ג'ודו מודרני שחייב להתפתח וכיו"ב את שואלת את זה ברצינות?

שנתחיל לדבר על הדאי ניפון בוטוקוקאי?

 

[בודוקאן]

על מי אתה מדבר?

או שאני לא מבינה את ההומור שלך...

 

[tengu]

סתם בשביל הרקורד

דורון נבון ודני ווקסמן נפגשו בקודוקאן בטוקיו לפני שהתחילו יחד ללמוד אצל הצומי. שניהם היו ג'ודוקא מנוסים. דורון המשיך להתאמן וקיבל דאן 4 בבחינה בקודוקאן. הג'ודו שלו היה תמיד רך וזורם ולא רק הוא, שני תלמידיו: טולי הלבני ואורית בראון הגיעו לתוצאות ארציות ואורית אף עולמיות עם ג'ודו יפה. כשהוא אימן בירושלים, אצל יוסי, דורון תמיד אמר שלפעמים בתחרויות הוא לא מסתכל כדי לא לראות את הג'ודו הכוחני ולהיות מושפע ממנו. קאדר שלם של מדריכי נין ג'יטסו הושפעו מהג'ודו של דורון ויש כאלו (מוטי נתיב) שאף עשו שודאן בג'ודו. גם אצלנו, בארגון קבוצות, מאמינים בג'ודו רך וטכני ומספר גדול של מדריכים וותיקים מתאמן בתלפז בירושלים ואצל אורית בראון.

 

[שי רגב]

טנגו, משהו לא מסתדר לי בלו"ז...

אתה מתכוון לאורית בר-און, הבת של טריש

נראה לי שהיא היתה קצת צעירה מדי מכדי ללמוד אצל דורון, בזמנו. חוץ מזה, ראיתי קצת את העבודה שלה וגם של אימה. הן עובדות מאוד מאוד חזק ו-"תחרותי" (אני אהבתי את העבודה של טריש - אני אוהב "להוציא אנרגיה", אבל זה בהחלט לא ג'ודו רך ולא "לט-גו").

אגב, לדני דאן 6 מהקודוקאן.

 

[tengu]

אורית בראון למדה אצל דורון

תשאל אותה, וטריש התחילה את הג'ודו שלה במכון בקרית שאול אצל דורון גם כן. ובקשר לג'ודו של אורית, ראיתי אותו, היא מתאמנת לעיתים אצל יוסי בדוג'ו תל אביב ואני חייב להגיד שהיא יודעת לעבוד גם רך וטכני אז אולי בתחרויות היא חייבת לעשות ג'ודו יותר כוחני ובסיסי.

 

[בעזמר]

לאיזה יוסי את מתכוון ???

 

[שי רגב]

בעניין נוסטלגיות...

אולי אתה זוכר בחור בשם ישראל (שם משפחה מסובך. הכינוי שלו היה "ווילי", כי זה ההתחלה של שם המשפחה), שהתאמן פעם אצל דורון? (פרטים נוספים: הוא היה טייס בח"א). תודה.

 

[tengu]

נוסטלגיות

מאחר וקיבלתי את הכינוי בירושה מכותב וותיק יותר אני צריך להתוודות שבגילי (30-) לא התאמנתי מעולם אצל דורון בקריית שאול ורק הייתי באימונים כשהוא החליף את יוסי בדו'גו ירושלים. ובקשר לאצל איזה יוסי מתאמנת אורית מההודעה הקודמת, זה יוסי שריף.

 

[שי רגב]

אולי אתה יכול לברר לי בבקשה? תודה.

 

[אוֹריארד]

הייתי שם... ../images/Emo3.gif ../images/Emo26.gif

אורית אכן התאמנה בבוג'ין-קאן בקריית שאול (בלול...), אבל לפחות בהתחלה מי שאימן אותה הייתה אמא שלה...

אני באמת לא חזק ברכילויות, אבל אני יכול להעיד ממקור ראשון שכשהיא היתה חגורה כתומה (בת 7-8?) ואני צהובה (בן 6-7?) מי שאימן אותנו הייתה טריש (חגורה חומה דאז...

). אגב, מי שרוצה לראות ג'ודו לט-גו אמיתי - אני בטוח ששי רגב ישמח לארח אותו בשעורים של דני וקסמן במתנ"ס מירב...

 

[קוזושי]

צעירה?

אתה מדבר כאילו שדורון הוא כבר היסטוריה עתיקה. אני בגילה של אורית והתחלתי להתאמן מאד מאוחר ועוד הספקתי להתאמן תקופה די ארוכה בדוג'ו המדהים שהיה בקרית שאול, אמנם בתקופתי דורון באמת כבר לא אימן ג'ודו, אבל התאמנתי שם אצל טולי הרבה שנים. גם עם אורית התאמנתי שם ובמקומות האחרים שהמשכנו אחרי זה הרבה מאד זמן (כן טנגו אני זוכר אותכם מגיעים גם לאימונים שלנו מזיעים אחרי ריצות של קילומטרים

). גם היום לאחר שטולי כבר הפסיק לאמן אני רואה את עצמי כתלמידו ואפילו לאחר שהחלפתי מאמנים רבים לא מצאתי לו תחליף אמיתי, אני חושב שאין בארץ אף מאמן ברמה שלו, ואם זו היתה ארץ נורמאלית הוא היה מראשי הג'ודו בארץ. ולגבי אורית, אני התאמנתי איתה המון ובהחלט יש לה ג'ודו רך ויפה, הבעיה היא שכדי לשרוד בעולם הג'ודו המודרני היא עשתה גם אימונים חזקים ותחרותיים, מה לעשות. גם אני בעבר חשבתי כמוך ועשיתי רק ג'ודו כמו שאתה קורא לו "לט-גו" עד שהגעתי להתאמן עם חברה תחרותיים והבנתי שעם כל הכבוד אם אני לא יכול להתמודד גם נגד חברה כאלה הג'ודו שלי לא שווה כלום. העולם לא מורכב רק מאנשים נחמדים ויפים, וצריך להתמודד עם כולם. אני רק מקווה שזה לא קלקל לי את הג'ודו הרך והיפה שלמדנו אצל טולי. אגב התאמנתי בעבר עם בחור שמתאמן אצל דני ובאמת היה לו ג'ודו רך ויפה והיה כיף לעבוד אתו, זאת הצורה שכיף לעבוד בה, וזאת הצורה שהיינו מתאמנים אצל טולי. אבל שוב אני אומר שמי שיש לו את היכולת צריך לנסות גם להתמודד עם הצד האחר של הג'ודו.

 

[o603]

האם הדרך להתמודד

מול גודו תחרותי ( אגרסיבי ) היא רק באותו מטבע ? לפי קוזושי, בכדי שיוכל להתמודד מול החברה התחרותיים הוא נאלץ לזנוח את הגודו המסורתי לטובת הגודו התחרותי. האם מול אגרסיביות (+טכניקה) לא ניתן להתמודד ברכות ("לט-גו" ) ? O603

 

[קוזושי]

ממש לא לזה התכוונתי

אני לעולם לא אזנח את הג'ודו הרך וה"אמיתי" אני כן אומר שבשביל להתמודד מול ג'ודו אגרסיבי אתה צריך לנסות להתמודד אתו גם במציאות. ולא להתאמן רק בצורה רכה ויפה ולהתעלם מכך שהיא לא בטוח תוכיח את עצמה במקומות אחרים. כאשר אתה ניגש לקרב מול אחד שעובד רך כמוך אתה יכול לזרום אתו ולעבוד בכיף. אבל כאשר אתה ניגש לקרב מול אחד שלא בדיוק מאפשר לך לזרום אתו אין לך ברירה אלא להתאים את עצמך אליו, זה לא אומר להיות נוקשה כמוהו, זה אומר להשתמש בתקתיקה שונה, הסגנון של העבודה חייב להשתנות, ובקיצור ההתמודדות היא שונה. אתה צריך להיות זהיר הרבה יותר להתחמק הרבה יותר, ולהתלבש על נקודות תורפה בצורה מהירה וזריזה יותר, ההזדמנויות עם אחד כזה נדירות ומסוכנות יותר. בקיצור, סגנון עבודה שונה, ואפשר להנות גם ממנו. אני לא אומר שיש לי הצלחה גדולה מידי עם כאלה, אבל אני לפחות מנסה.