גדולתה של סליחה...

[הציירת משנחאי]

אני חייבת לומר משהו..

ברשותך...

לגבי הסעיף הראשון שכתבת..
אני גם חושבת ובהחלט מסכימה עם כך שלחכות עד ליום כיפור על מנת לבקש סליחה מאדם שפגעתי בו זה רעיון דבילי.
אני לא מחכה ליום כזה או אחר על מנת להתנצל,במידה ופגעתי וראיתי לנכון להתנצל..
כשאומרים לך סליחה ולא באמת מתכוונים לכך-אתה יכול בהחלט להרגיש זאת,אם זה נעשה ״כדי לצאת ידי חובה״..

לגבי הסעיף השלישי שכתבת..
בתור מישהי שגרה בארה״ב והיתה בניו יורק כ״כ הרבה פעמים,אתה צודק,אנשים ברכבת התחתית דוחפים ונדחפים אבל אני לא מאמינה שהם עושים זאת בכוונה..
כל אחד ממהר להגיע לאן שהוא צריך להגיע ולעיתים קורה שדוחפים אותך כשם שאתה דוחף אחרים..
אז המילה ״סליחה״ נאמרת מטעמי נימוס..
והדוגמא הזאת שהבאת בעיניי אינה רלוונטית..
הלוואי והיתה קיימת בנו מעט מן התרבות האמריקאית והסובלנות וסבלנות שיש להם..

לא כל התנצלות צריכה לגרור אחריה את מבחן העשייה בשטח..
אם אתה בוחר לא לסלוח-זה שלך.

 

[puma141]

אתה! אתה אתה....

תראה-
לי יש תחושה שאתה ממש קשה איתך..אפילו לך אתה לא סולח *בהסתייגות*
כאילו המגננות שבנית-אתה לא מוכן לנתץ אותן אפילו לא בשבילך..
השאלה הנשאלת המתבקשת- אתה אוהב אותך?


הפילוסוף והרב לטענתך-בעיני לא משחקים אותה.
אני רואה חכמה רבה בדברים שלהם *זה בהכללה מידי, לא בהכל* אני רואה עניין,
אני רואה שהם חיים את זה באמת-לכאן או לכאן, והייתי מייעצת לך לבדוק שוב..
מעבר לעובדה שאתה לא חייב לקחת משם הכל-אלא רק חלק....
כלומר לבדוק את הדברים כמו שהם-בלי לפסול מראש את אותו אדם שכותב-בגלל המסקנות המאוד קיצוניות
לטעמי, שהגעת כלפי אותו אדם.


דבר קטן נוסף..
אני כבר הבנתי שלא אוכל לשנות את העולם מקצה לקצה..
אבל לשנות את העולם הקטן שלי, אותי, לטובה למען העולם ובעיקר למעני ולמען אלו שאני אוהבת-
אני יכולה..
אני צריכה לתרום את תרומתי לזה.
ולא להסתכל על הרכבת התחתית בנ"י במקרה הזה.....


"סלחנות לא משנה את העבר, אך מרחיבה את העתיד". ציטוט.

 

[BW37]

אל תקחי את זה כל כך קשה...

אני קשה לצורך הויכוח
אני מזל מאזניים
כל דיעה שלי אני מוכן להחליף תמורת טיול לאי יפה עם בחורה יפה

 

[puma141]

תפסיק כבר!

אתה גורם לי לרצות שהמצב בארץ יגיע לדדליין..

*עם איזה רכב אתה אוסף אותי שם?*

 

[איש המתח]

מ---------ה פתאום

הרעיון שכל מה שעשית השנה יסלח לך ביום מסוים - איך הגעת לזה?
[יצאת פיתה]

 

[broken mirror]

אז תיסע לאנגליה

לא לניו יורק.. שם הם אומרים סליחה גם כשאתה נתקלת בהם (ומתכוונים לזה

)

 

[קייזר סוזי]

אההמ

יכולים לקרות מצבים שבהם אני אומרת משהו שאני לגמרי מתכוונת אליו,
אבל בנאדם נפגע בכל זאת למרות שלא היה בדבריי משהו לפגוע.
את יודעת, תמיד יש את אילו שהם אובר רגישים ואת צריכה ללכת על קליפות ביצים לידם.
אני אתנצל אם פגעתי אבל לא אתנצל על דבריי כל עוד אני עומדת מאחוריהם.

לעומת זאת, כשאני מבינה שמה שאמרתי או עשיתי הוא בהחלט משהו פוגע וגם לא התכוונתי לעשות אותו,
אני מבקשת סליחה.


לגבי סליחה לאחרים, אני סולחת יותר מדי...
גם כשהאנשים חוזרים על טעותם, שוב ושוב

לא בטוחה שזה טוב.

לשכוח אני אף פעם לא שוכחת

 

[puma141]

את רואה למה הצחקת אותי גם אז?

חחחח וגם עכשיו!

כי....קודם כל אני חושבת שעדיף לסלוח כמה שיותר,על להיות אדם קשה שלא סולח....
ואצלך בעיקר, במיוחד כשאני מכירה בחכמה שלך*אל תעופי לי* אני מבינה שאת אדם טוב!

לסלוח-בא מטוב סוז...רק משם!
וגם מהבנה כוללת של דברים....

 

[ebi83]

סליחה, לא סתם מילה..

לסלוח באמת למישהו שפגע בי דורש הרבה עבודה עצמית.

כיום אני סולח ולא מייחס חשיבות לרוב הדברים שנעשים לי, מה עוד שפיתחתי נקודת מבט כמעט קבועה של לנסות להבין מה גרם לצד השני לעשות את מה שהוא עשה. לרוב זה עושה את העבודה.

מה שכן, אני קצת נקמן מטבעי.. אז אם מישהו עושה לי קטע בחצי צחוק הוא לרוב יקבל נקמה אפילו אם ייקח לה זמן להגיע. מי אמר ילדותיות ולא קיבל??

ככלל ברגע שאדם בא לבקש ממני סליחה (באמת ובכוונה ולא סתם מהפה ולחוץ

) אני שולח לו גם אם אני עוד צריך לעבוד על עצמי כדי לסלוח באמת. אם מדובר באדם יחסית קרוב אליי אני גם אגיד לו את זה.

היה לי ויכוח רציני עם אחת השותפות שלי יום אחד- כזה שהעלה לשנינו את הגנים המרוקאים לראש והגיע לאוקטבות של זמרת אופרה מתקדמת.
אבל ברגע שהויכוח נגמר, נתתי לה דקה באתי, חיבקתי ואמרתי לה ש"נכון שהתווכחנו ויש פה הרבה אמוציות, אבל זה לא משנה את העובדה שאני אוהב אותך כבן אדם".
אז חלק ניכר מהעניין הוא לדעת גם לנתק בין עיקר לתפל, לא?

 

[puma141]

מי אמר

אגו-ולא קיבל?! חחחחחחח


אני רואה בך גדולה..ויש בך כעס שניתן לסלוח לו לפי מה שאתה מתאר
כי אתה מתנקה מהר, זה מעולה!

 

[ebi83]

תיאור מצב...

הגאווה בהקשר הזה מגיעה אחרי הרבה עבודה עצמית.. אז כן, אני גאה שהגעתי (כמעט) למקום שאני רוצה להיות בו בהקשר הזה.

ככה זה שאתה קריזיונר במקור

ותודה

 

[shayCn]

וולקאם טו דה לאב

 

[shayCn]

קלאבבבב

 

[broken mirror]

זה ממש יפה

וגם קשה להפריד בין הוויכוח לבין האדם עצמו.

לא חשבתי על זה אבל נראה לי אני אאמץ מעכשיו את הרעיון (עם אנשים שאני באמת אוהבת כבני אדם כמובן

)

 

[karmon4]

בוקר טוב

אני בן אדם סלחן.
עם כל החברים הכי טובים שלי כאשר אנחנו רבים זה מקסימום לשבוע.

 

[Anna Vasserman]

אז ככה...

אני סולחת ושוכחת בקלות. לרוב בכלל לא זוכרת על מה ולמה קרה הקונפליקט.
אם זה משהו חמור מבחינת הפגיעה (כמו למשל, לתפוס את החבר שלך מתכתב באופן לא תמים עם מישהי אחרת שבעבר היה לו קטע איתה) - קצת קשה לשכוח, אבל כן מוצאתי בי את הכח להבין, לסלוח ולהמשיך ביחד הלאה (לאחר שהבחור הבין כמה פגע בי והביע חרטה אמיתית).
אם זה משהו לא משמעותי - אני זו שמבקשת סליחה ראשונה ( ב- 95% מהמקרים) גם אם אני חושבת שאני צודקת. בעיקר כי אני מאמינה ש"צריך שניים לטנגו". וגם אם לא אני זו שיזמתי את הקונפליקט, אני זו שזרמתי איתו והמשכתי אותו במקום להפסיק אותו, ולכן, כך או אחרת, גם אני אשמה בכל קונפליקט בו אני מעורבת, לכן אין לי בעיה לבקש סליחה ראשונה.

נכון להיום, אני לא מצליחה לחשוב על אף אדם שאני שומרת לו טינה... (אפילו לא דניאל

)

 

[karmon4]

אנה

ברוך שובך .

 

[Anna Vasserman]

תודה

 

[karmon4]

התגעגנו אליך

לאן נעלמת

 

[Anna Vasserman]

איזה כיף

לא נעלמתי.
הלכתי רק להתאוורר קצת

נראה לך שאני יכולה בלעדיכם?