למה שנצרה להילחם בזה?
אני אוהב את מי שאני, אוהב את מה שאני, ואוהב את מי שהפכתי להיות. זה כולל כל דבר- בין אם אני הומו, סטרייט, טרנס או קרנף סגול עם ארבע קרניים. אני חושב שיש מקומות שדורשים שיפורים, אבל זה לא הופך אותי לפגם. האם אני מעוניין בהקמת משפחה? בהחלט! שלושה ילדים וכלב. האם אני מעוניין לאהוב ולחיות חיי אהבה מלאים עם אהבתי? ברור! האם אהבתי היא אישה? לא. אז תגיד לי דבר אחד- מה מונע ממני, לפגוש מישהו שאני אוהב, לחיות את חיי איתו, להינשא בטכס אזרחי- ולאמץ שלושה ילדים? מה ימנע ממני להפוך להורה? לי אין את צבע העניים של אבא שלי, או את האף של אמא שלי. למען האמת- הרבה אנשים מהמשפחה חושבים שאני מאומץ. אני לא דומה לאף אחד ולשומדבר מהמשפחה שלי, מורחבת או מצומצמת. האם זה אומר שההורים שלי פגומים? הרי הם לא יכולים להביט בי ולומר שיש לי את העניים שלהם- האם הם צריכים להילחם בזה? תשאל כל ילד או ילדה מאומצים- מי הם ההורים שלהם- 1)אלה שילדו אותכם, ושאתם דומים להם בחיצוניות? 2)או אלה שחינכו, אהבו, טיפלו, עזרו, תמכו ותרמו לכם במשך כל חייכם? אני חושב שהתשובה ברורה. אני לא צריך להביט אל ילדי בעניים ולומר שהוא דומה לי- כדי להרגיש אבא שלו. כשאקים משפחה- ואני אקים משפחה- אני מתכנן לאהוב את בן זוגי ואת ילדי מכל לבי. האם הילדים יהיו דומים לי? לא. האם זה יפריע לי לאהוב אותם? ממש לא. אני גם חולק על דעתו של מי שאמר "כולנו היינו בוחרים אחרת". אולי לפני שנתיים הייתי בוחר להיות סטרייט, הרבה פחות כאב. אבל היום- אם תביא לי את "גלולת הפלא" הנפלאה שתפוך אותי לסטרייט- אני אתן לך הוראות מדויקות לאן בדיוק אתה יכול לדחוף אותה. אני מאושר ממי שאני- והאלים יודעים שזה תהליך שלקח לא מעט זמן. אני לא מתכוון להשתנות- לא בצורה דראסטית כזאת. אני אוהב את עצמי, ואוהב את חבר שלי. שום גלולה, או טיפול, או שוקים באשכים לא יצליח לגרום לי להפסיק. אני אוהב, ואני נאהב. ההבדל היחיד ביני לבינך- הוא שאני אוהב אותו- ואתה אוהב אותה. האם זה באמת משנה מה יש בין הרגליים לאדם שאני אוהב? כל עוד אני אוהב- כל עוד אני מסוגל לאהוב- ומוכן לאהוב, כל עוד אני צריך לאהוב- אין בי שום פגם, שום בעיה, או שום מחלה. אני ממש לא מבין אותך- (שוב, לפותח השרשור). אני אוהב בנות- אני מקבל את זה, סבה מצדי. סקס של גבר ואישה- אם לומר את האמת- מחליא אותי. אבל אם זה מה שעודה לך טוב- תהנה. אני אוהב בני- תקבל את זה. אני בנאדם נורמלי- בדיוק כמוך. אתה לא חייב לאהוב את מה אני עושה בחדרי חדרים, לא חייך לאהוד את האדם שאני מתנשק איתו, אתה לא חייב להביט לאן שאני מביט אם דודי בלסר יעבור לידי. אני מקבל אותך- ואני מבין שאתה מקבל אותי. אני לא ביקשתי ממך להילחם במשיכה שלך אל בנות- כי אתה יודע טוב מאוד שככל שתנסה- כך תתרחק יותר מהמטרה, כי אתה נמשך אל בנות. זה טבוע בתוכך כמו שלבי טבוע בחזי. אז למה אתה מרגיש צורך- לפנות אל חבורה של אנשים בוגרים, שמכירים את עצמם טוב יותר מרוב בני גילם, שעברו גיהנום וחזרה כדי להשלים עם עצמם- ואתה בא לכאן ואומר לנו להילחם בעצמנו? למה? הרי בקרב הזה כבר ניצחתי! נלחמתי בעצמי לא מעט! וניצחתי. זכיתי באהבה, בקבלה העצמית, ובקלבת השנונה- ניצחתי בקרב הזה. מצדי- להיות סטרייט, זה להפסיד. כי אני לעולם לא אהיה מי שאני אמור להיות. האלים (כן, האלים, לא אלוהים) עושים טעויות, אולי אני אחת מהן- אבל מה שהאלים עשו נכון או לא נכון לא מזיז לי. אני מי שאני- אני אוהב את עצמי, אוהב את חיי- ומאושר עם מי שאני. גם אם אני טעות- אני טעות גאה!
