גאווה- א-מינית

[inbardaf]

מה זה אומר?.. ../images/Emo2.gif ../images/Emo140.gif

 

[מקמיקא]

זה אומר 'תודה - אבל זה לא עוזר' ../images/Emo10.gif

ועכשיו אני רואה שהייתה גם שאלה בסיכום - ועל זה אני יכול רק להגיד, אני לא יודע. אם הייתי יודע מה עוד אני צריך לנסות בשביל להגיע למסקנה חד משמעית, הייתי עושה את זה וגומר עם זה כבר; אבל אני לא. חשבתי שמה שעשיתי זה מספיק, אבל אני כבר לא בטוח. מצד אחד את אומרת שכנראה שזה כן, ולפעמים אני מרגיש ככה; ומצד שני, דייזי אומרת שלא, ושייתכן ושאני פשוט צריך להתנסות יותר, ולפעמים אני מרגיש גם ככה.

 

[מיס דייזי הופקינס]

../images/Emo122.gif יקירי, אני ממש לא סמכות בנושא...

וכיוון שאני מתחילה להרגיש רע עם עצמי על שערערתי אותך, אני יכולה רק להתנחם בכך שאם "התערערת" בכזאת קלות, אולי בלאו הכי לא היית יציב במיוחד...

 

[מקמיקא]

אני יודע שאת לא סמכות

אבל גם עינבר לא, ובטח שאני לא.

אני מקשיב למה שאמרת מבחירה - ואת זה אני עושה, בין השאר, כי אני חושב שרוב מה שאת אומרת הוא חכם ומתאים לגישת החיים שלי, וכי אני הרבה פעמים מזדהה עם מה שאת מספרת על 'לפני'. ואל תרגישי רע - הא-מיניות שלי בשום אופן לא הייתה יציבה לפני שזה עלה פה.

 

[מיס דייזי הופקינס]

../images/Emo24.gif

 

[מיס דייזי הופקינס]

ואני מכירה מספיק בנים שלא חושבים ככה

ולא רוצים לזיין כל בחורה שהם רואים, או כל בחורה שנראית להם שווה, אז מי שלא מרגיש ככה לא צריך להתחיל לחשוד שהוא חריג או א-מיני באופן כזה או אחר. פרט לכך, את לא יודעת מה הם חושבים, את יודעת מה הם אומרים כשהם ביחד, ומנסים "להרשים" אחד את השני. כבר כתבתי לך דיבורים לחוד ומעשים לחוד, ואני מבינה שקשה לך לראות מציאות אחרת כי את חיה את המציאות שאת חיה, אבל היא לא מדגם מייצג של האוכלוסיה הגברית ואין טעם להתייחס אליה ככזאת.

 

[מקמיקא]

אני לא חושב ש

האנשים שאותם שאלתי אמרו את זה במטרה להרשים אותי. ורוב האנשים שאותם שאלתי, למרות שהם אנשים נחמדים ורגילים, ואפילו לא קרובים לתיאור של האנשים הוולגריים יותר בעבודה של עינבר - הם כן הודו שכשהם רואים בחורה שווה, הם חושבים על לזיין אותה.

 

[מיס דייזי הופקינס]

יודע מה, ייתכן שהם באמת הרוב, אבל לא הכול.

ואני עדיין לא משוכנעת שכל אלה שאומרים באמת חושבים ככה תמיד. לדעתי יש כאלה שלא בהכרח חושבים ככה אבל מרגישים איזושהי רצייה חברתית לומר שכך הם חושבים. זה מצריך המון אומץ (ובגרות נפשית וכו') להודות בקול רם (בפני עצמך בפרט והעולם בכלל) במשהו שעלול לכאורה לערער את הגבריות שלך.

 

[inbardaf]

ואני חושבת, כמו מקמיקא

שאולי לא כל הבנים וולגרים כמו חק מהגברי בעבודה שלי (שכמובן עושים את רוב הרעש...) בל גם כל האחרים (כולל אלה שבכלל לא מדברים...) חושבים ככה. חלק יותר, חלק פחות, אבל רובם חושבים כשהם פוגשים / רואים בחורה שמושכת בעיניהם על האקט עצמו. זה גם מתמתן אצל חלק(!) עם השנים ועדיין - זה חלק מרכזי מעולם הגברים. ולקבור את הראש בחול כמו בת יענה לא נותן כלום. ראיתי / חוויתי ודיברתי עם מספיק גברים. יותר מכל מדגם מייצג שמספק ל'מחקר' מדעי'. עשיתי את המחקר שלי. ובהחלט חקרתי. רציתי כ"כ להאמין שזה לא הרוב, כך שאי אפשר להאשים אותי אפילו בהטיה והתאכזבתי קשות לגלות שזה הרוב. גם גברים שנתפסו בעיני 'כטובים'. הם פשוט לא יחצינו את זה. בטח לא ידברו ככה ליד בחורה. (וירגישו לא נוח כשאחרים עושים את זה) אבל עדיין הם חושבים ורוצים. יש להם רק יותר גבולות. והסיבה שלך יש 'מזל טוב' קשורה קשר ישיר לכמות האינטרקציה שלך וסוג האינטרקציה שלך עם גברים. לא בהכרח לעובדה שהם גברים אחרים.

 

[inbardaf]

*כמו חלק מהגברים... אבל

 

[snoopytush]

ומה רע בזה?

כל עוד הם לא עושים לי שום דבר רע ומשאירים את המחשבות שלהם עמוק בראש שיחשבו מה שהם רוצים.זה כמו שאני רואה בחור נחמד וחושבת וואי איזה כייף בטח להיות חברה שלו. אז מה זכותם. לא יודעת לא חושבת שצריך לשנוא אותם בגלל זה.

 

[מקמיקא]

זה לא רע - זה פשוט לא נכון להתכחש לזה

 

[inbardaf]

../images/Emo45.gif הוצאת לי את המילים מהפה...

 

[מיס דייזי הופקינס]

חוויה היא לא משהו שאפשר "ללמוד" מנסיון של אחר

אני בטח שלא חושבת שצריך לחוות מה שלא רוצים, אבל אי אפשר לחוות "יד שנייה", זה לא עובד ככה. [וההשוואה לסמים לא רלוונטית, כי אין כאן כוונה לחוויות מסוכנות בריאותית, שלא לדבר על לא חוקיות].

 

[inbardaf]

יש כאן כוונה לחוויות שמשאירות

תחושה נפשית לא טובה. לא הייתי מזלזלת בזה. להסתובב כל היום בהרגשה של חוסר שלמות ולכפות על עצמך לנסות משהו שאין לך עניין פנימי בו - רק כי כולם נהנים מזה ואיך אני לא? ועד שאני לא אנסה לא אדע איך זה באמת.. - בעיני זה טיפשי. קל לנו לראות את הנזקים הפיזים שדברים מסויימים עושים ולהמנע מהם. נזקים נפשיים הם לא פחות גרועים...

 

[מיס דייזי הופקינס]

השאלה היא מהי "כפייה" ומהו "עניין".

אני לא יכולה לטעון שהיה לי "עניין" פנימי בסקס, כי (כפי שסיימתי לכתוב לפני שנייה בהודעה אחרת) הרצון שלי לא הגיע ממקום מיני של תסכול, או משיכה לא ממומשת, או איזשהו צורך פיזי. הוא הגיע לגמרי מהמקום של "למה כולם כן ואני לא? לא מתאים לי לחיות ככה". זה נשמע אדיוטי, אולי, ויש הרבה אנשים שיגידו במצב כזה "מטומטמת, תהני מחייך כמו שהם" (וגם אמרו, רק בלי ה"מטומטמת" בהתחלה

) אבל לא רציתי, לא התאים לי להשלים עם המצב. מבחינתי השלמה עם המצב הייתה בררת המחדל, המוצא האחרון שתמיד אפשר לחזור אליו אם אנסה ולא אצליח, אבל לא הייתי מוכנה לוותר לעצמי על הניסיון בשום פנים ואופן. רק שלא הצלחתי לאזור אומץ לנסות בכלל להתמודד עם כל הבעיות שלי, שנראו לי עצומות ובלתי פתירות, אז נשארתי סטטית ואומללה במשך הרבה מאוד שנים. היה ברור לי ש"כפייה" לא תעזור כאן, וזה לא שיום אחד קמתי והחלטתי ש"היום אני עושה סקס ויהי מה". זה לא היה מעשי... זה היה תהליך, ודווקא נהניתי ממנו, ולמדתי לגלות על עצמי הרבה דברים חדשים שלא חשבתי שיש בי (אבל נחשבים, מסתבר, לנורמלים לחלוטין... כנראה שמתחת לכל החסמים והבעיות הייתי קצת יותר נורמלית משחשבתי, וב"נורמלית" אני מתכוונת בהתאם למצב הרווח בעולם). אני לא חושבת שסקס "נכון" יכול להשאיר חוויה נפשית לא טובה. כשמגיעים אליו מוכנים פיזית ונפשית, עם הפרטנר הנכון, ברגישות, עדינות וסבלנות, גם אם הוא לא מוצלח, אני לא חושבת שצריכה להיות חוויה נפשית טראומטית. אני אגיד את זה הכי דוגרי שיש: עד כה הסקס שחוויתי (לא הרבה פעמים) לא היה מוצלח פיזית. עוד לא הגעתי לשם. אבל מבחינה נפשית לא הייתה בו שום חוויה לא טובה, כי הגעתי אליו בהדרגה, ברצון מלא, עם מישהו שאני אוהבת ואוהב אותי, בשליטה על הדברים ובידיעה שמה שאני לא ארצה לא יקרה וכו'. אני בהחלט מתכוונת להמשיך ולנסות כי אני מאמינה שזה יכול להשתפר (וכשכתבתי על חוויותיי בפורום אחר קיבלתי הרבה תגובות מחממות לב מנשים אחרות).

 

[inbardaf]

ברגע שלא רצית להשלים עם המצב

ברגע שהיתה בך הנחישות והרצון לזה - זה רצון פנימי. אני אף פעם לא הרגשתי צורך לשנות את זה. נסיתי לשנות את זה בגלל ההנחה הרווחת שאני 'לא נורמלית' וזה 'דורש תיקון'. והחוויה הראשונה שלי, אחרי החתונה, היתה מאוד הדרגתית ומאוד מכילה וכו' וכו'. וגם אחרי שחוויתי אורגזמה, זה עדיין נשאר טפל ולא מעניין בעיני. וזה נראה כאילו את, כמו כל האנשים המיניים, מתקשה לקבל שיש גם אנשים כאלה. ולאנשים כאלה הנסיון רק מזיק. כי כשאדם מנסה כי הוא חייב לדעת, כי החברה מסבירה לו שכנראה יש לו איזו הדחקה, אז ככה זה נראה. בטח שקיבלת תגובות תומכות. הכי קל לקבל תגובות תומכות מהצד הזה. כי הרבה בנות שרוצות סקס מתקשות להנות ממנו עד הסוף.. ולכן אנשים מיניים עסוקים הרבה באיך ליצור את המצב הזה ויש שפע מאמרים על 'נקודת הג'י' וכו'.. אז שיהיה בהצלחה ובתחום הזה תמצאי שפע של עזרה ובקלות... זה היתרון בצד המיני..

 

[מיס דייזי הופקינס]

זו אני וזה מה שהרגשתי שטוב לי

והטענה שלי תמיד הייתה שמי שטוב לו ושמח - אחלה בחלה. אני ממש לא מתקשה לקבל את העובדה שיש נטייה מינית כזו של אנשים שלא מעוניינים במין. אני רק חושבת שיש הרבה אנשים שאצלם זו ממש לא נטייה מולדת אלא נובע מהרבה סיבות אחרות, כך שזו לא גזרה משמים. הסיבות לא רלוונטיות אם בן אדם מאושר וטוב לו; אבל מנגד אני רואה אנשים שכותבים (לפעמים באופן מוצהר ולפעמים מבין השורות) שלא טוב להם, אבל הם "לומדים להשלים עם המצב" שזו גישה לחיים קצת מבאסת בעיניי. "לשפר או לוותר"? זה נכון להרבה דברים בחיים. אם אתה לא מרוצה, האם לוותר ולהכריז "אוקיי, ניסיתי, לא מתאים לי" או לנסות לשנות ולשפר? זה נכון למשל גם בזוגיות. אם יש איזשהו משבר אפשר להיפרד, או לנסות לפתור אותו. אם משהו מקולקל, לנסות לתקן, או לקנות חדש? אדם חכם אמר לי "פח האשפה סופג הכול". כשביררתי למה הוא מתכוון, הוא הסביר לי "לזרוק לפח - תמיד אפשר, בכל שלב" ובאנלוגיה: לוותר תמיד אפשר. אבל מבחינתי זה המוצא האחרון, אחרי שניסיתי. אני לא רוצה לוותר מראש. קיבלתי תגובות תומכות פשוט כי זה לא חריג, והבעיה העיקרית היא שאף אחד לא מדבר על זה, אז את מרגישה חריגה, אולי, ובתשקורת נוטים להציג סקס כ"חוויה שמימית" גם בפעם הראשונה, על אף שאני לא מכירה אישית אף אחד שבאמת הרגיש ככה (להיפך, כולם אמרו שזה ממש לא מלהיב בפעמים הראשונות). את זו שאמרה שכדאי ללמוד מניסיונם של אחרים, לא? אז זה בדיוק מה שאני עושה... (וכל מה שכתבתי עכשיו או בהודעה הקודמת לא קשור בכלל נק' הג'י. זו ממש לא הנקודה).

 

[inbardaf]

צודקת, רק ש...

לפעמים אנשים לא מרגישים שלמים עם עצמם, כי זה מה שמשדרים להם. משדרים להם שלהיות א-מיני זה משהו לקוי וניתן לשינוי. תראי יותר טוב בין השורות ותראי שאפילו אצל מקמיקא, חוסר השלמות נובעת בעיקר מהתחושה שהסביבה נותנת. זה לא בהכרח שהוא מרגיש הוא מחמיץ משהו, כמו שזה מה שהחברה משדרת לו. וכשכתבתי שברור שקיבלת תגובות תומכות, התכוונתי בדיוק לזה: "כי זה לא חריג" כי אנחנו חיים בעולם מיני. ורוב האנשים אוהבים / רוצים / וצורכים מין. והרבה!!! נשים חוות קשיים בתחום. ואכן ברוב המקרים הפעם הראשונה - לא משהו. והשאלה: 'האם זה גזרה משמיים או לא' - לא רלוונטית למי שלא מעוניין להשתנות. ובעיני, שום דבר הוא לא גזרה משמיים... והכל מתחיל ונגמר ברצון שלנו.

 

[מיס דייזי הופקינס]

אצלי לא הייתה ממש "סביבה" כי הסביבה לא ידעה

למעט קומץ אנשים, שאיתם דברתי בעבר (עם כל אחד לחוד, כמובן) והם לא ניסו לשכנע אותי לנסות מה שלא מתאים לי או לגרום לי לא להרגיש שלמה עם עצמי. הם כיבדו את הרגשות שלי ולא הגיבו ב"איך זה הגיוני שאת מרגישה ככה" או "מה דפוק אצלך?". יכול להיות שזה כיוון שידעתי לבחור היטב את מי שבפניו אני בוחרת לפתוח את הלב (ולא התאכזבתי). הדעה הנוכחית שלי לא נובעת ממקום של מיניות כיוון שהחזקתי בגישה הזו למין בפרט ולחיים עוד בשלב שבו המיניות הייתה ממני והלאה. אני פשוט מתקוממת מגישה של "למה לנסות, זה רק עלול לגרום לטראומה", כי זה בדיוק הצד השני של המטבע והוא לא שונה מהותית מהגישה שלי, הוא פשוט הגישה ההפוכה ובעיניי היא לא יותר לגיטימית מהגישה שלי. חשוב לי להדגיש שכשאני אומרת "לנסות" אני לא מתכוונת ל"יאללה, היום קופצים למיטה". ממש לא. הכוונה היא לנסות לברר, לבחון את הדברים, לאפשר לעצמך להתמודד דווקא עם הפחדים, עם החששות, עם המקומות שבהם קשה לך, ולא לברוח מהם (כמובן, כל אחד ומה שרלוונטי לו). כי ההתמודדות שלי לא הייתה בסופו של דבר עם הסקס עצמו. למעשה כשהגעתי לשלב שבו באמת קיימתי יחסי מין בפעם הראשונה, זה כבר היה הרבה פחות ביג דיל. ההתמודדות הייתה הדרך, כל השלבים שהייתי צריכה לעבור לפני שבכלל הגעתי לנקודה הזו.