"סקס זה צורך אגואיסטי"?! ../images/Emo12.gif
אשכרה כואב לי לקרוא את זה. למה להכניס לעצמך לראש דבר כזה? אם את לא רוצה סקס, את באמת לא חייבת וזה הכי לגיטימי בעולם, אבל זה כבר רצון פנימי ופרטי שלך ושלך בלבד! כל המנטרות האלה שמנסות להציג פעילות מינית כמשהו רע ונחות נשמעות כמו הטפות דתיות של קבוצות חשוכות. במערכת יחסים בריאה בן בני זוג סקס הוא פעילות זוגית מהנה ונעימה לשני הצדדים שמקרבת ביניהם גם פיזית וגם נפשית (כן, כן). יחסי מין טובים במערכת יחסים טובה, בריאה ושיוויונית לא יכולים להיות אגואיסטיים כי יש בהם לא פחות נתינה מאשר קבלה, וכשאתה אוהב את בן/בת הזוג בהחלט חשוב לך שיהיה לו/ה טוב לא פחות משיהיה לך טוב. אז נכון, בצד השני של הסקאלה קיימים גם אנשים שרודפים אחרי סטוצים ויותר חשוב להם מין מזדמן מאשר עם מי, אבל אין להם איזושהי בעלות על הסקס והם לא מה שמגדיר אותו, ולא צריך לקחת אותם בתור דוגמה, בדיוק כפי שלא צריך לקחת משפחות הרוסות או הורים מכים כדוגמה מייצגת ל"משפחה". לפעילות מינית, כמו כל פעילות שהיא, יכולים להיות הרבה צורות, גוונים ודרכים ואפשר לבחור ביניהם, כל אחד/ת ומה שמתאים לו/ה. אם את מרגישה שאת רוצה לנסות להיות מינית, או לכל הפחות לחקור את המיניות שלך ולנסות כל מיני דברים, לכי עם האמת הפנימית שלך ואל תמנעי מעצמך חוויות רק כיוון שמישהו שכנע אותך שלוותר עליהן זו "ברכה". זכותו של כל אחד לחשוב כפי שהוא מוצא לנכון, אבל לדעתי האישית חבל להימנע מראש ולוותר על משהו שרצית מתוך עצמך בגלל זה. יום אחד עוד אכתוב על זה הודעה מפורטת וארוכה, אבל אני יכולה להעיד שהתחלתי בפורום הזה לפני כ-3 שנים והייתי נטולת מיניות ולא הרגשתי טוב עם זה; האירוניה היא שדווקא מתוך הפורום הזה מצאתי (לאט לאט ובשלבים) את המיניות שלי, ובשנה האחרונה גיליתי שהיא קיימת ועוד איך, וזה עושה לי רק טוב. אני עדיין מרגישה באיזשהו תהליך שטרם הסתיים, אבל אני כבר לא מי שחשבתי שאני כל חיי. תמיד חשבתי שאני מרגישה לא טוב כי הרגשתי שונה וחריגה, וחשבתי שזו הסיבה, אבל האמת היא שלא; כי זה לא גרם לי לצאת לעולם ולהסתכל עליו שונה, וזה לא גרם לעולם להסתכל עליי שונה, וזה לא שינה שום דבר חיצוני; אבל בהרגשה הפנימית שלי, אני סוף סוף מרגישה שלמה יותר - עם עצמי, עם הגוף שלי, עם הרגשות שלי; כאילו רובד נוסף נפתח. אני לא מרגישה רע מזה שאני נהנית ומסוגלת ליהנות מדברים פיזיים, ואף אחד בעולם לא יצליח לשכנע אותי שיש בזה משהו "רע" / "מלוכלך" או "לא ראוי". אני לא מחפשת סטוצים, ולא מזילה ריר על בנים; לא מתכננת את חיי סביב פעילות מינית ולא צופה בפורנו; לא מוותרת על הנאות "רוחניות" בגלל הנאות "פיזיות" - יש מקום בחיים להנאות מכל הסוגים. לא הפכתי להיות אדם פחות טוב רק כי גיליתי שבעצם יש לי צרכים מיניים. יש לי בן זוג שאוהב אותי ואני אותו, ואני נהנית להיות איתו, לבלות איתו, ללכת לישון לצדו ולהתעורר לידו בבוקר; טוב לי לעשות לו נעים וטוב לי שהוא עושה לי נעים, וכיף לגלות את זה ביחד. הוא מעולם לא ניסה לכפות עליי משהו שאני לא רוצה; אנחנו מדברים על הדברים שאנחנו אוהבים ולא אוהבים, על דברים שמפריעים לנו, ובסה"כ מנהלים זוגיות לא רעה, אני חושבת.
אני לא יכולה לטעון שכל בעיותיי נפתרו לחלוטין, אבל אני מרגישה שאני בדרך ושיש לי זמן, ואני הרבה יותר אופטימית משהייתי בעבר.
