בת 45

ערב טוב

מצב של כעסים הוא לא בריא לא לך ולא לילדים החלפת הקשר הקיים בקשר עם גבר אחר זה להסתבך עם שקרים והסתרות רק יסבך יותר את החיים האם את בטוחה שזו הדוגמה שאת רוצה להביא לילדך , כי הם עוקבים אחריך יש פורום בו אני כותבת , ושם יש את המצבים הללו שאת רוצה מאהב על פני בעלך ושוב ושוב נתקלים במצב שאנשים אומרים הלוואי ולא התחלתי בזה ועדיף היה לנסות לבנות תקשורת טובה יותר באמצעות טיפול זוגי .ואם לא הולך אז להתגרש בהסכמה כי להחליף את הבעל במאהב לא פותר את בעיות התקשורת עם הבעל אלא רק מחריף את המצב בבית
 

kiki35

New member
החלפת הבעל במאהב זה אולי

לא "ה"פתרון האידיאלי אבל הרבה פעמים עדיף ממלחמה קשה שלא תמיד את בנויה לה. לא תמיד את רוצה תקשורת טובה יותר כי פשוט עייפת מהקשר הזה ומאהב במקרה כזה לא מחריף את המצב בבית אלא להפך, ממתן אותו כי את שבעה, מסופקת, מוציאה מהקשר "האסור" רק את החיזור, הפינוק, הכף בהתגלמותו, וכבר אין לך דרישות מזה שבבית ואין לך ציפיות לתקשורת משופרת וכבר הרבה הרבה פחות מפריע לך כי יש לך המון מהמאהב,,,איך יהיה המאהב כשיהפוך לבעל? זה כבר ספור אחר אבל בתור מאהב הוא מדהים { גם אם הוא בעל נורא לאשה אחרת}. תאמינו לי, אני חיה כך הרבה שנים והערצתי אליכן שהעזתן לעשות את הצעד בלי לחשוש ממלחמות גדולה.
 
kiki יקרה!

את מתארת פה מצב כל כך" אידילי" במערכת שיקרית ורמייה של שני צדדים את בן/בת הזוג של כל צד...אני דווקא רוצה "לתקוף" את הצעתך מצד יותר מיצאותי...בחייאת KIKI איפוא באמת אפשר למצוא " מאהב" שיביא אותך לדרגות גבוהות של הנאה וסיפוק עד כדי כך ששוחכים את כל בעיות הזוגיות. כמה זמן יכול להמשך קשר כזה? .את מתארת מצב כאילו רק צריך להחליט והשאר הכל קורה מאליו...אז דעי לך חביבתי אולי לך "שפר גורלך" למרות שאני רואה בזה בריחה בעצם מהמציאות..אולי את אשה מאוד מושכת ואטרקטיבית,אולי את אשה שמסוגלת לעשות את ההפרדה בין מין לרגש..ואני יודעת שיש נשים כאלו וזו זכותן..אבל הרבה נשים לא כך אפילו בינינו הפנויות..לא כל כך קל "למצוא" גבר שימלא את החוסרים, תסכולים,חלל שנוצר..אלא אם כן המערכת מושתת על סקס בלבד..ורוב הנשים לא מסתפקות רק במערכת שכזו...סקס אין בעייה למצוא..עד שאותה אשה תמצא את אותו מאהב שימלא את חייה בחיזורים והעלאת האגו הנשי היא צריכה " לנשק לפחות 50 צפרדעים" לשם כך צריך המון תעצומות נפש ..זה מצריך לשקר את בן הזוג כל יום שעה שעה..איפוא הילדים בתוך כל העניין...ילדים כמה שיהיו בוגרים מבינים לעולם לא סולחים להורים בוגדניים.. נ כ ו ן....זה קשה מאוד לחיות המערכת זוגית קשה , מתסכלת,ריקה מתוכן.....אבל גם קשה מאוד מאוד לפרק את החבילה כך בעשור החמישי שישי שלנו זה שונה כאשר צעירים...אני לא טוענת שאשה צריכה לסבול אבל פיתרון שנתת???נו באמת???
 

ben 911

New member
ערד' מז'תומרת "איפה באמת אפשר למצוא מאהב"?

כל מאהב שיתן לאותה אישה את מה שחסר לה הוא כבר מאהב טוב. אני לא מדבר על סקס, לא. אני מדבר על חיבוק קטן, מילה טובה, עידוד.. גם לא תמיד מדובר על מאהב, הוא יכול להיות ידיד טוב למשל. בקשר לילדים, אילו לדוגמא הייתי רואה את אמי שכל כך עושה וטורחת בשביל כולנו ויש לי בבית אבא "על הנייר" שאינו יודע להעריך את פועלה, אינו מפרגן לה.. אינו טורח לקבל את פניה עם חיבוק חם ונשיקה מכל הלב בשובה הבייתה מהעבודה.. חד משמעית.. הייתי מייעץ לה דחוף למצוא "מאהב" משלה.
 
בוא ואספר לך סיפור שקרה" לחברה שלי"

המשבר בחיי הנישואים של החברה שלי התחיל כבר ממש על מדרגות הרבנות ממש כך עוד ליפני שנישאה...אבל היא בכל זאת התחתנה..לא מאהבה..אלא כבריחה ממציאות של בית של הורים גרושים..מאוד כועסים אחד על השני .כשהייתה מגיע לחופשה מהצבא אף בית לא קיבל אותה בחום שלו הייתה זקוקה אחרי שבועיים בבסיס שכוח אל....שהאפסנאי מקבע חיזר אחריה בלהט..היא ידעה שהוא לא מתאים לה..היה ביניהם פער מאוד גדול מבחינה מנטלית..א בל....הוא נתן לה חום, חיזורים,מתנות,באחד הימים כשבא לביתה בתור ידיד מהבסיס ..אמא שלה אמרה לו: צ'מע..עם הבת שלי לא מסתובבים ככה להעביר את הזמן אתה רציני תביא את ההורים שלך...וכך הנושא התגלגל ככדור שלג ..מקץ שלושה חודשים מצאה חברתי את עצמה נשואה ובהריון...[בחופה עוד פזלה בעין דומעת לעבר קובי ששירת איתה באותו גף ושבסתר ליבה קיוותה שישיב לה אהבה אך הוא לא השיב] וכך המשיכה בחיים של בית, עבודה,גידול ילדים,חצי שנה אחרי הנישואים לא העריכו את חוזה הקבע לבעלה והוא נפלט מהצבא...במשך 10 שנים לא עבד במקום יותר מחודשיים, החובות הלכו ותפחו, לא זו בלבד עוד הוסיף לחובות בית קניות מיותרות ,חברתי הייתה מאוד ממורמרת, עבדה בכמה עבודות כדי לנסות להתגבר על החובות...במשך הזמן הפכה לאשה מרירה, עצבנית, אפילו בני משפחתה התרחקו ממנה,,נמאס להם לשמוע את הקיטורים שלה...אחרי 10 שנים בעלה סוף סוף מצא עבודה באחד מבתי המלון בסביבה...החל להיעדר ולהגיע בשעות מאוחרות, בהמשך אף לא להגיע בכלל בלילה הבייתה בתירוצים שבדיוק הגיעה משאית סחורה ופספס את ההסעה ונשאר ללון במלון..."נשמה טובה" דאגה לבשר לה שבעלה בעצם בוגד בה עם אחת מעובדות המלון...השמיים נפלו על ראשה..בדמיון הכי מופרע לא האמינה..ביררה ואכן חשדותיה התאמתו...בגידה ובנוסף לכל החובות,והיחס המשפיל ,החליטה להתגרש אוההו..איזה לוקסוס זה להתגרש...כשהרבנות מחליטה על פרוטות כמזונות, שכעת גם תצטרף להתמודד לבד עם מספר משרות במשמרות,חובות, התדמית שלה בעיני המשפחה והסביבה [כן פעם להיות גרושה היה כתם בקיצור החליטה לסלוח לבעלה ולנסות לשקם את האמון שהופר...כמובן שזה החזיק רק מספר חודשים ובעלה חזר לסורו..ותמיד...נכון..היא האחרונה שידעה...בינתיים החלו להגיע שוטרים לעצור את הבעל בשל חובותיו , עיקולים,..כן,,,,היו רגעים שאפילו חשבה לשים קץ לחייה...אבל ידעה שאף אחד לא יקח אחריות להמשיך לגדל את הילדים..והם בעצם הקרש היחידה שהחזיקה אותה במצב שפוי ולרצות לחיות בשבילם... החליטה להוסיף עבודה נוספת על מנת לשרוד...והיה נהג נחמד שהיה מסיע את כל הצוות לעבודה במשך הזמן התפתחה שיחה בינהם שהלכה והעמיקה ל י ד י ד ו ת. א פ ל ט ו נ י ת...גם אותו נהג לא היה טוב מערכת הזוגית..כך לפחות טען...והם נכנסו לשיחות תוך כדי נסיעה..בהמשך גם בטלפון מחוץ לשעות העבודה..בהמשך דאג להוריד אותה אחרונה אחרי משמרת וכך ישבו ודיברו שעות ...לתוך הלילה באוטו..בעלה החל בסצינות קנאה...אך היא הייתה מרוצה..שייקנא מה יש רק לו מותר?? אוזנו הקשבת והזדהות עם מצבה הביא ותה לפתח רגשות כלפי אותו נהג ..חשבה עליו כל היום [ באמת סוף סוף הסיטו את מחשבותיה מחשבות אחרות] בסוף משמרת הייתה מצפה בקוצר רוח לסיומה להגיע להסעה ולפחות לראות אותו...והכל אפלטוני...מצאה את עצמה כנערה צעירה מאוהבת עד האזניים...רצתה להעמיק את הקשר ,רצתה לחוש אותו,התחילה להפליג בדמיונות לו הוא יתגרש וגם היא ויחיו להם יחד..איך הוא יהיה כבן זוג????המציאות טפחה על פניה מקץ חודשים רבים...אותו נהג חשש להעמיק את הקשר..לזכותו ייזקף שלא "ניצל" את מצבה ושימש רק כאוזן קשבת...אבל היא כילדה פתייה הפליגה בדמיונות..כי היה לה קשה..ומה שחיפשה זה קצת חום אמפטייה,לשוב לחוש אשה,,,,ולאט לאט האיש התרחק [נהג בחוכמה רבה] והיא סבלה מאוד כל כך רצתה לראות אותו לשמוע אותו..אבל הוא תימרן את עבודתו כך שלא יצטרכו להתקל אחד בשני...והיא ממש סבלה מכל אותם סימפטומים של אהבה נכזבת..כאן כבר זה היה אחרת ...זה היה כשיש ילדים ברקע וזקוקים לה..והיא בכאבה משני צדדים..מגבר שלא השיב לה אהבה....ובעל שממרר לה את החיים ...עברו השנים חברתי התחזקה..לקחה אחריות על חייה, הסתכלה בעין מפוקחת על מציאות חיים שנמאס לה מהם..עשתה מעשה אמיץ והתגרשה למרות כל ההשלכות בעיקר הכלכליות...למרות שילדיה גדלו בגרו עדיין בתוכה חשה רגשות אשמה שהייתה צריכה לחשוף את ילדיה לחיים בבית ואווירה קשה...ושאף אחד לא יגיד שזה לא משפיע לטווח הארוך...
 

kiki35

New member
צודקת יקירתי

כבריחה ממציאות זה לא פתרון אבל זו המציאות ולא בריחה ממנה. יש מצב נתון ואין עדיין כוחות לשנותו בגלל שיקולים לאו דוקא כלכליים כי רוב חיי אני מפרנסת את ביתי וגם עוזרת לחברים אם צריך ובעלי תמיד חסך כמו פולני מבית טוב ואכן התמזל מזלי והיה לי חבר מאהב ידיד במשך 15 שנה שהיה מדהים במיטה ומחוץ למיטה ,,בהכל,,כפי שאמר בן"לא רק סקס", היינו מקורבים גם במשפחותינו והילדים היו חברים, בילינו ביחד אבל אף פעם לא הייתי חברה של אשתו כי אנחנו שונות כמו שני קווים שלא נפגשים אבל היא אשה טובה ונאמנה שתלויה בבעלה ואפילו לא עשתה רשיון נהיגה כדי שיצטרך להסיע אותה. בעל נוראי שלא שם קצוץ על אשתו מבחינה נפשית אך תמיד דאג לצרכי ביתו.אבל חבר? מאהב? היה אידיאלי,,,,עד שהחלו סצנות הקנאה: לא רצה שאלך לספורט כדי שלא אפגוש אחרים, כעס שנסעתי לעניני עסקים, שנא כל עיסוק שלי שלא היה מעורב בו וברגע שהתחלתי לא לספר לו ידעתי שזה נגמר ואז הסקס היה טעון והכף התמוגג. לקח לי 4 שנים לסיים את המערכת הזו לגמרי אבל 10 שנים היו קסומות והקלו מאד על חיי בבית שהיו חסרי תוכן לגמרי.והילדים? אני חושבת שהייתי אמא טובה יותר כי בבית הייתי רגועה יותר ולא היו מריבות או מתחים כמעט בכלל כי בעלי שיחיה היה תמיד ועדיין כדור שינה עבורי וזה גם מה שמקשה עלי לבקש פרידה: הבן אלף הזה לא עשה לי מעולם רע, רק חי עם עצמו בשלום, מהצד . איך אומרים הילדים הבוגרים שלי?"לך אנחנו לא דואגים אבל איך אבא יסתדר?"כשנודע לו בדיעבד על הרומן הארוך שלי הוא שאל אותי שוב כפולני מבית טוב"מי יודע על זה?"הלללללללללללללו? כל מי שמכיר אותנו אולי?ועבר לסדר היום, יעני תעשי בשקט ואל תזעזעי את המערכת ה so called אז מה את אומרת יקירתי? איפה פה בריחה ממציאות? יש מציאות יותר מציאותית מזו?? בוקר נפלא
 
kiki מי אני שאשפוט אותך???

אלה חייך והעיקר שאת שלמה עם עצמך....אבל..אנחנו צריכים קצת לקחת אחריות לדעתי..למרות שהפנייה של הגברת הייתה אנונימית ולמרות שכתבה רק שתי שורות. אני ראיתי שדר של מצוקה גדולה .וראי איזה הדים עשתה...לדעתי האישית מאוד הפיתרון שהצעת לא בריא בכלל על אחת כמה וכמה שהמשפחות היו מקורבות והילדים היו חברים....SORI לי קשה מאוד לקבל לא לחיות באינטגרטי ועוד להטיף לאחרים לנהוג כפי שאת נהגת ...בשורה תחתונה שבת לאותו מצב...
 

kiki35

New member
לא הטפתי

לעשות כמוני ואפילו לא פניתי לאותה אישה שבמצוקה. עניתי לטיעונים שלך וכמובן שהדרך שלי מתאימה לי ולא לכל אחת אחרת. חיים שקריים? אולי אבל חיים של מי לא רצופים בחלומות, שבירתם וויתורים על מה שבאמת רוצים? ואז מתמרנים ומחפשים אלטרניבות והכל כדי להיות מאושרים ולצאת ביום קר ורטוב ולא לקטר אלא סתם להנות מהאויר הצח והשלוליות בדרך.את כמובן מבינה את הדימוי,,,
 
לדעתי הפרטית מאוד - בתנאים מסויימים רומן

מהצד הוא דבר טוב. כשאת נמצאת במערכת זוגית שגורמת לך להרגיש הכל חוץ מאישה מושכת ונחשקת - רומן צדדי הוא בהחלט לא בגידה אלא שיקום עצמי, וכשבדימוי העצמי והביטחון עולים - אז, ורק אז, ימצא גם האומץ לפעול לשינוי. כשהבעל שלך משפיל אותך, מדכא, מקטין, רומס ומעליב - האם זוהי לא בגידה באמון שנתת בו?
 

גאיה ק

New member
איך אפשר לחיות

עם בעל שלך משפיל , מדכא, מקטין, רומס ומעליב?! גם 10 מאהבים לא יפצו.
 

גאיה ק

New member
תיקונים

איך אפשר לחיות אם בעל שלך משפיל , מדכא, מקטין, רומס ומעליב?! גם 10 מאהבים לא יפצו. או איך אפשר לחיות עם בעל משפיל , מדכא, מקטין, רומס ומעליב?! גם 10 מאהבים לא יפצו.
 
בשקט!

בדיוק כמו אותן אלפי נשים שחיות עם בעל אלים וכמו כל אותן נשים שמגיעות מדי יום למקום העבודה שם הן פוגשות בממונה שמטריד מינית. בשקט!
 
ושוב אני פותחת את הפורום הבוקר

בברכת בוקר טוב, הרבה אור ואהבה, ואופטימיות...[למרות הצפרדעים] גם השמיים לעיתים מחייכים[להגדיל את התמונה]
 
בוקר טוב מתוקה

הדיון שלכם ממש מעניין , יקרתי יש לנו שכנים פורום שעוסק באילו הנשואים שבחרו להוסיף מאהב/ת לחיים אם תדלגי ותקראי שם תגלי שהצעירי מאיתנו מוסיפים מאהב/ת כדי להגדיל את הריגוש בחיים וככה שומרים על הבית שקט ושלו ולא באים בטענות לבן/בת הזוג אני לא שופטת ולא הייתי נשואה אבל יודעת שלפעמים במסגרת שלא באים בטענות ויש פינוק ותשומת לב מהצד זה משמר זוגיות שיש בה חסכים , ואני דיי מבינה את הגברת ששלחה את ההודעה , מקווה שהיא מצאה פתרון ולא כועסת יותר,חבל לי שהיא לא חלק מהדיון בנושא
 

תותח256

New member
בן 47

במצב דומה הבעיה אינה הכעס הבעיה הינה הריקנות אל בן הזוג וחוסר השיתוף הזוגי אשמח להתכתב אתך אל תתיאשי
 

xorgad

New member
הרבה נשים כאן מתחסדות...

אל פחד - תזרמי עם התחושות... רומן בצד זה דבר טוב מאוד!
 
למעלה