בשורות רעות

[בוטן קלוף]

בשורות רעות

כשבאו הבשורות הרעות
לא פינינו להן מקום
ליד שולחן ארוחת הערב.
הכיסא שלהן ממילא המתין ריק,
והשולחן הלך והתרוקן מיושביו.

כעת כבר לילה מאוחר
והן עוד ליד השולחן
בפינת האוכל החשוכה.
כולנו כבר התפזרנו לחלומותינו, אך הן
ישארו שם תמיד.

 

[שמים1]

אך הן תשארנה שם תמיד

הבשורות הרעות , והלב בוכה איתך .

לא יודעת איך לקבל את המילים אך יש תחושה שהגרוע מכל קרה .
חיבוק חם .

 

[aiziq]

שיר מטריד

לא השיר מטריד אלא שהוא עוסק בסוג כזה של טרדה, שאי אפשר להיפטר ממנה.
שיר שמתאר את שלב ההדחקה/ הכחשה בצורה מאד נאמנה. ( הנחמה היחידה שיש לי להציע היא שאחרי השלב הזה מגיעים שלבים נוספים

כך שה'תמיד' מקבל אופי מעט שונה ממה שנראה כרגע).
אהבתי את השימוש בפינת האוכל כסמל לתחום המשפחתי, אהבתי ביותר את "התפזרנו לחלומותינו". מציע לחשוב על גיוון באחד המופעים של המילה ריק ( המתין ריק/ התרוקן). כמו כן בפתיחת הבית השני לטעמי אחת המלים: כעת/ כבר מיותרת.
&nbsp

 

[אוראוראור1019]

מאוד יפה בעיניי

- לקחת את זה למקום הפיזי. בעצם, להפוך את הבשורות לבנות המשפחה הקרובות ביותר. חזק בעיניי.
מהדהד לי על איזה שיר (מו\זיקלית)...
כשבאו...
משהו שקשור למלחמה?...
ברכט אולי?...
כן, נדמה לי כשהצרות באות כמו גשם....

 

[אוראוראור1019]

זה השיר של ברכט:

כשהרֶשע בא כמו גשם נופל


כאחד המביא מכתב חשוב לאשנב לאחר שעות-
הקבלה: האשנב כבר נעול.
כאחד הרוצה להזהיר את העיר מפני שיטפון: אבל
הוא מדבר לשון אחרת. אין מבינים את דבריו.
כקבצן, הדופק בפעם החמשיית באותה דלת שבה כבר
קיבל ארבע פעמים: הוא רעב בפעם החמישית.
כאחד שדמו זורם מתוך פצע והוא מחכה לרופא:
דמו ממשיך לשתות.
כך באים אנחנו ומספרים שעשו לנו מעשים
שלא ייעשו.

כשסופר לראשונה שידידינו נשחטים בהדרגה
קמה זעקה של פלצות. אז נשחטו מאה. אבל
כאשר נשחטו אלף ולשחיטה לא היה סוף, נפוצה
השתיקה.

כשהרֶשע בא כמו גשם נופל, איש אינו קורא עוד:
עצור!

כשהפשעים נערמים, הם נעשים בלתי-נראים.
כשהסבל נעשֶה ללא-נשוא, אין שומעים
עוד את הצעקות.
גם הצעקות נופלות כגשם-קיץ.

 

[aiziq]

נהדר. חזק ביותר. מי אחראי לתרגום?

 

[אוראוראור1019]

ה. בנימין

מתוך הספר "גלות המשוררים"

 

[שמים1]

חזק ביותר

איזו עוצמה במילים .

 

[אוראוראור1019]

תודה בשם ברטולד

 

[אוראוראור1019]

לא בטוחה שמבינה למה הזכיר לי אותו