../images/Emo45.gif רק הערה אחת- חוץ מעופר, אין לאף אחד מהמתנגדים כאן בן, לכן אין להם באמת מושג לגבי "הסבל לתינוק". כאמא מגוננת מאד, אני חייבת לומר שוב, ששלושת בניי לא הראו שום סימני מצוקה/סבל. לא תוך כדי (היתה הרדמה מקומית) וגם לא אחרי. אנחנו משליכים מעצמנו על התינוק- אם לנו יורידו חתיכת עור, זה יכאב לנו, אבל תינוק בן 8 ימים לא ממש מודע לגופו, בכל אופן, מנסיון של שלושה בנים, אני יודעת שאם מטפלים נכון, הוא רגוע.
אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ברית מילה
- פותח הנושא shno
- פורסם בתאריך
../images/Emo45.gif מסכים. גם אני מלתי את בני
וחוץ מקצת בכי ברגע המילה עצמה, הוא לא הראה שום סימני סבל. בלילה הראשון, הוא הראה מעט סימני חוסר שקט, אבל למחרת כבר לא היה שום דבר חריג. כיהודי חילוני, שרוצה שגם בני ירגיש איזו שהיא זהות יהודית לי חשובה המילה. עם כל החילוניות שלי, אני עדין כן מרגיש זהות לעם היהודי מאחר ובזכות היהדות שלי, אני כאן. זה משהו שאני רוצה להעביר לבני וחלק מהמורשת זה גם המילה. שאלה למתנגדי המילה - האם אתם חוגגים את החגים היהודים ? סתם בתור חג או גם עם המשמעויות היהודיות שלו ? תיקחו את הילדים שלכם לבית הכנסת בחגים ? איך אתם מגדירים את היהדות שלכם ?
וחוץ מקצת בכי ברגע המילה עצמה, הוא לא הראה שום סימני סבל. בלילה הראשון, הוא הראה מעט סימני חוסר שקט, אבל למחרת כבר לא היה שום דבר חריג. כיהודי חילוני, שרוצה שגם בני ירגיש איזו שהיא זהות יהודית לי חשובה המילה. עם כל החילוניות שלי, אני עדין כן מרגיש זהות לעם היהודי מאחר ובזכות היהדות שלי, אני כאן. זה משהו שאני רוצה להעביר לבני וחלק מהמורשת זה גם המילה. שאלה למתנגדי המילה - האם אתם חוגגים את החגים היהודים ? סתם בתור חג או גם עם המשמעויות היהודיות שלו ? תיקחו את הילדים שלכם לבית הכנסת בחגים ? איך אתם מגדירים את היהדות שלכם ?
עכבישון, בתשובה לשאלותיך...
אנחנו לא מגדירים את עצמנו כחילונים - כי חילונים מעצם ההגדרה הם אנשים שמרגישים שייכות מסוימת, ברמה כזו או אחרת, לדת היהודי, למסורת היהודית, ורק לא מקיימים את מצוות הדת (מי יותר, מי פחות) (אולי אני חוטא קצת להגדרה - בכל אופן בויקיפדיה הגדרת ה"חילוני" קולעת לטעמי). אנחנו מגדירים את עצמנו כאתאיסטים - כלומר נטולי אמונה באל כלשהו, וחסרי כל הרגשת שיוך לדת זו או אחרת. אני מרגיש יהודי באותה מידה שאני מרגיש נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי או הינדי. ולא - אני לא חוגג חגים דתיים (יהודיים או אחרים), ולא - לא אקח את ילדי לבית כנסת כפי שלא אקח אותם לכנסיה או למסגד, למעט ביקורים "תיירותיים" כפי שאנחנו עושים בכנסיות שונות באירופה, במסגדים שונים במדינות מוסלמיות וכו'. והיהדות שלי מוגדרת כלא קיימת - אני אינני יהודי. אולי הממסד הרבני מחשיב אותי כיהודי - אבל זה עניין שלו, לא שלי. לאחר פסיקת בג"צ שיש להוריד את סעיף ה"לאום" מתעודת הזהות - בהזדמנות הראשונה (לאחר החתונה) מחקתי את הסעיף מתעודת הזהות על מנת שלא יהיה רשום בה "יהודי" (שוב - משום שאינני מחשיב עצמי ככזה).
אנחנו לא מגדירים את עצמנו כחילונים - כי חילונים מעצם ההגדרה הם אנשים שמרגישים שייכות מסוימת, ברמה כזו או אחרת, לדת היהודי, למסורת היהודית, ורק לא מקיימים את מצוות הדת (מי יותר, מי פחות) (אולי אני חוטא קצת להגדרה - בכל אופן בויקיפדיה הגדרת ה"חילוני" קולעת לטעמי). אנחנו מגדירים את עצמנו כאתאיסטים - כלומר נטולי אמונה באל כלשהו, וחסרי כל הרגשת שיוך לדת זו או אחרת. אני מרגיש יהודי באותה מידה שאני מרגיש נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי או הינדי. ולא - אני לא חוגג חגים דתיים (יהודיים או אחרים), ולא - לא אקח את ילדי לבית כנסת כפי שלא אקח אותם לכנסיה או למסגד, למעט ביקורים "תיירותיים" כפי שאנחנו עושים בכנסיות שונות באירופה, במסגדים שונים במדינות מוסלמיות וכו'. והיהדות שלי מוגדרת כלא קיימת - אני אינני יהודי. אולי הממסד הרבני מחשיב אותי כיהודי - אבל זה עניין שלו, לא שלי. לאחר פסיקת בג"צ שיש להוריד את סעיף ה"לאום" מתעודת הזהות - בהזדמנות הראשונה (לאחר החתונה) מחקתי את הסעיף מתעודת הזהות על מנת שלא יהיה רשום בה "יהודי" (שוב - משום שאינני מחשיב עצמי ככזה).
עונה בשם עצמי
ראשית, אני לא מחשיבה את היהדות כדת הבלעדית וה"טובה" ביותר וחושבת שכל ההבדלות שאנו עושים בין עמים ומנהגים רק מגדילות את הריחוק בין אדם לאדם באשר הוא. אני יהודיה כי נולדתי יהודיה מעבר לזה אין לזה יותר מידי משמעות בשבילי. שנית, אני לא אמנע ממנו להכיר מנהגי יהודים או לחגוג חגים כולל כל מה שעומד מבחינת המשמעויות של הדברים (ללמוד זה דבר טוב בלי קשר לכלום וכרגע חיי כאן ואלו המנהגים הנפוצים והבלתי מזיקים פה). אם יבקש ניקח אותו גם לבית כנסת למרות שכמה חילונים כבר הולכים לבית כנסת?? אבל אנחנו לא דתיים ולא נכנסים לקיום מצוות כגון לשמור כשרות או שבת וכו' ( אצלנו בבית ההורים כן שמרו כשרות אגב ומבחינתי זה היה מיותר). בדיוק כמו שאנחנו לא מקיימים מצוות אלו ואחרות בטח ובטח שלא אקיים את מצוות המילה שהיא על גופו שלו ושכוללת מבחינתי ניתוח לא נחוץ ובעל סיכוי לסיכון. לדעתי אפשר אם רוצים ליצור זהות יהודית גם בלי הניתוח הזה. ישנם מספיק הזדמנויות לזה אצלנו. אגב, אתה מקיים גם מצוות אחרות שתורמות לזהות היהודית שלך? מלבז זאת, ישנם מאמרים לגבי הסבל שהם עוברים במילה וההשפעות שלו, אפילו שמאוד קל להקל ראש בזה (אולי כדי להשקיט את המצפון?). אם מעניין אותך יכולה לתת קישורים.
ראשית, אני לא מחשיבה את היהדות כדת הבלעדית וה"טובה" ביותר וחושבת שכל ההבדלות שאנו עושים בין עמים ומנהגים רק מגדילות את הריחוק בין אדם לאדם באשר הוא. אני יהודיה כי נולדתי יהודיה מעבר לזה אין לזה יותר מידי משמעות בשבילי. שנית, אני לא אמנע ממנו להכיר מנהגי יהודים או לחגוג חגים כולל כל מה שעומד מבחינת המשמעויות של הדברים (ללמוד זה דבר טוב בלי קשר לכלום וכרגע חיי כאן ואלו המנהגים הנפוצים והבלתי מזיקים פה). אם יבקש ניקח אותו גם לבית כנסת למרות שכמה חילונים כבר הולכים לבית כנסת?? אבל אנחנו לא דתיים ולא נכנסים לקיום מצוות כגון לשמור כשרות או שבת וכו' ( אצלנו בבית ההורים כן שמרו כשרות אגב ומבחינתי זה היה מיותר). בדיוק כמו שאנחנו לא מקיימים מצוות אלו ואחרות בטח ובטח שלא אקיים את מצוות המילה שהיא על גופו שלו ושכוללת מבחינתי ניתוח לא נחוץ ובעל סיכוי לסיכון. לדעתי אפשר אם רוצים ליצור זהות יהודית גם בלי הניתוח הזה. ישנם מספיק הזדמנויות לזה אצלנו. אגב, אתה מקיים גם מצוות אחרות שתורמות לזהות היהודית שלך? מלבז זאת, ישנם מאמרים לגבי הסבל שהם עוברים במילה וההשפעות שלו, אפילו שמאוד קל להקל ראש בזה (אולי כדי להשקיט את המצפון?). אם מעניין אותך יכולה לתת קישורים.
גם אני רוצה לענות על זה.
אני חוגגת את חלק מהחגים - אלה שאני אוהבת. פסח על-פי ההגדה הקיבוצית, ט"ו בשבט, שבועות. הילדים מתחפשים בפורים, אני לא, כי אני לא אוהבת את זה. בתור ילדה צמתי ביום-כיפור, ואבא שלי היה צם איתי בשביל החוויה. אם הילדים שלי ירצו לצום ביום כיפור, אני חושבת שאצום איתם. מה משמעות החג בשבילי? - מסורת, נוסטלגיה, והכי חשוב לי - פגישה משפחתית. איך אני מגדירה את היהדות שלי? - אחרי הרבה התלבטות הגעתי למסקנה שאין לי צורך להגדיר אותה. אני מחליטה אילו מסורות מתאימות לחיים שלי ואילו לא. אני עושה מה שנעים לי. אני מעדיפה לוותר על קניות בשבת ועל לחם בפסח מאשר למול את בני. בפועל אני לא מוותרת לא על זה ולא על זה, אבל זה סדר העדיפויות שלי.
אני חוגגת את חלק מהחגים - אלה שאני אוהבת. פסח על-פי ההגדה הקיבוצית, ט"ו בשבט, שבועות. הילדים מתחפשים בפורים, אני לא, כי אני לא אוהבת את זה. בתור ילדה צמתי ביום-כיפור, ואבא שלי היה צם איתי בשביל החוויה. אם הילדים שלי ירצו לצום ביום כיפור, אני חושבת שאצום איתם. מה משמעות החג בשבילי? - מסורת, נוסטלגיה, והכי חשוב לי - פגישה משפחתית. איך אני מגדירה את היהדות שלי? - אחרי הרבה התלבטות הגעתי למסקנה שאין לי צורך להגדיר אותה. אני מחליטה אילו מסורות מתאימות לחיים שלי ואילו לא. אני עושה מה שנעים לי. אני מעדיפה לוותר על קניות בשבת ועל לחם בפסח מאשר למול את בני. בפועל אני לא מוותרת לא על זה ולא על זה, אבל זה סדר העדיפויות שלי.
אני מסכים עם השורה האחרונה שלך
שבסופו של יום - כל אחד עם אמונותיו וערכיו. כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה - אני אתאיסט ולכן כל הטיעונים הקשורים לדת, יהדות, אלוהים, טהרה וכד' - רחוקים ממני מרחק רב ואני אדיש אליהם לחלוטין. אבל אני לא פוסל את מי שהדברים הללו מהווים חלק ממערך השיקולים שלו.
שבסופו של יום - כל אחד עם אמונותיו וערכיו. כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה - אני אתאיסט ולכן כל הטיעונים הקשורים לדת, יהדות, אלוהים, טהרה וכד' - רחוקים ממני מרחק רב ואני אדיש אליהם לחלוטין. אבל אני לא פוסל את מי שהדברים הללו מהווים חלק ממערך השיקולים שלו.
יש חסרי מזל שהסיכון לא השתלם
ברית מילה זה מעשה מסוכן ויש הרבה מיקרים של פציעות שונות ומשונות וגם מות בגיל כה רך האיברים של התינוק כה רכים וזעירים שיש סיכויין גדולים יותר לטעות בכל אופן ברית שנעשית בגיל מבוגר כאשר האיברים גמרו להתפתח היא הרבה פחות מסוכנת וגם אין את הצלקת המפורסמת באשר לאמונה הרי הזמנים משתנים כשם שפעם הקרבת קרבנות אדם היתה דבר של מה בכך דוגמת יפתח הרי שהיום יש מקום לעדן מנהגים "ומלתם את ערלת לבבכם"
ברית מילה זה מעשה מסוכן ויש הרבה מיקרים של פציעות שונות ומשונות וגם מות בגיל כה רך האיברים של התינוק כה רכים וזעירים שיש סיכויין גדולים יותר לטעות בכל אופן ברית שנעשית בגיל מבוגר כאשר האיברים גמרו להתפתח היא הרבה פחות מסוכנת וגם אין את הצלקת המפורסמת באשר לאמונה הרי הזמנים משתנים כשם שפעם הקרבת קרבנות אדם היתה דבר של מה בכך דוגמת יפתח הרי שהיום יש מקום לעדן מנהגים "ומלתם את ערלת לבבכם"
וזאת בעיה אחרת
יש המוני שרלטנים שהם גם מוהלים. כאן משרד הבריאות חייב להכנס ולחייב שמוהלים ייעברו קורס עזרה ראשונה ועוד קורסים בסיסים. אני הייתי שמח אם כל מוהל יהיה גם רופא (כמו המוהל שמל את בני) מאחר שכידוע לי שאין סטטסטיקות רשמיות על טעויות עבודה אצל מוהלים רגילים לעומת רופאים - אני אסתמך בניחוש שהם יותר נדירות אצל הרופאים (ולא הם לא אפס - אבל מצד שני אמא של חבר של נפטרה לאחר סיבוך שהיה מעיקרת שן בינה - אז אין מאה אחוז לעולם)
יש המוני שרלטנים שהם גם מוהלים. כאן משרד הבריאות חייב להכנס ולחייב שמוהלים ייעברו קורס עזרה ראשונה ועוד קורסים בסיסים. אני הייתי שמח אם כל מוהל יהיה גם רופא (כמו המוהל שמל את בני) מאחר שכידוע לי שאין סטטסטיקות רשמיות על טעויות עבודה אצל מוהלים רגילים לעומת רופאים - אני אסתמך בניחוש שהם יותר נדירות אצל הרופאים (ולא הם לא אפס - אבל מצד שני אמא של חבר של נפטרה לאחר סיבוך שהיה מעיקרת שן בינה - אז אין מאה אחוז לעולם)
קבל את כל הדף
טעיתי בבחירה של מודעה מייצגת חשוב לזכור שחלק ממעגל הקסמים הוא שאנו עוסקים באיבר מין זכרי שממילא אנו פוחדים מחשיפה ושונות יש להניח שמבוגרים שהאיבר שלהם נדפק מהברית מצניעים את העובדה נדמה לי שבכלל יש נטייה להסתיר את הפאשלות התאונות ומיקרי המוות אזכיר כאן מתוך שולחן ערוך תקנה בקשר לכך שאם מת תינוק מברית ואם גם אחיו מת מהברית בתינוק השלישי ידחו את מועד הברית נראה שההלכה לא מתרגשת כל כך ממות תינוק על כרית הברית זה מחזיר אותנו לשורשים של הקרבת קורבן והסימליות של קרבן הערלה שולחן ערוך סימן ר"סג אחד מל בנו ראשון ושני ומתו מחמת מילה, לא ימול השלישי, בין שהיו לו מאשה אחת בין משתים. (ויש חולקין וסבירא להו דלא שייך באיש רק באשה (חידושי אגודה פר"א דמילה) ונראה דספק נפשות להקל). ג והוא הדין אם אשה מלה בנה ומת מחמת מילה וגם אחותה מלה בנה ומת מחמת מילה, שאר האחיות לא ימולו בניהן אלא ימתינו עד שיגדלו ויתחזק כחם.
טעיתי בבחירה של מודעה מייצגת חשוב לזכור שחלק ממעגל הקסמים הוא שאנו עוסקים באיבר מין זכרי שממילא אנו פוחדים מחשיפה ושונות יש להניח שמבוגרים שהאיבר שלהם נדפק מהברית מצניעים את העובדה נדמה לי שבכלל יש נטייה להסתיר את הפאשלות התאונות ומיקרי המוות אזכיר כאן מתוך שולחן ערוך תקנה בקשר לכך שאם מת תינוק מברית ואם גם אחיו מת מהברית בתינוק השלישי ידחו את מועד הברית נראה שההלכה לא מתרגשת כל כך ממות תינוק על כרית הברית זה מחזיר אותנו לשורשים של הקרבת קורבן והסימליות של קרבן הערלה שולחן ערוך סימן ר"סג אחד מל בנו ראשון ושני ומתו מחמת מילה, לא ימול השלישי, בין שהיו לו מאשה אחת בין משתים. (ויש חולקין וסבירא להו דלא שייך באיש רק באשה (חידושי אגודה פר"א דמילה) ונראה דספק נפשות להקל). ג והוא הדין אם אשה מלה בנה ומת מחמת מילה וגם אחותה מלה בנה ומת מחמת מילה, שאר האחיות לא ימולו בניהן אלא ימתינו עד שיגדלו ויתחזק כחם.
תודה
מסתבר שהרבה הורים מקיימים את ה"מצוה" הזאת בלי שום רצון אלא בגלל פחד חברתי עלום נראה שיש הרבה מאוד בורות וגם הדחקה לגבי המעשה אני בכלל לא מבין בשביל מה צריך לעשות את זה כלומר צריך סיבות טובות מדוע כן למול ולא להיפך לסיכום זה לא מעשה שמיוחד ליהודים לפי הרמב"ם מטרת הברית להחליש את איבר המין - למה זה טוב ובכלל איך זה יתכן שקבלת פנים של תינוק כל כך רך בימים תעשה על ידי סכין חדה
מסתבר שהרבה הורים מקיימים את ה"מצוה" הזאת בלי שום רצון אלא בגלל פחד חברתי עלום נראה שיש הרבה מאוד בורות וגם הדחקה לגבי המעשה אני בכלל לא מבין בשביל מה צריך לעשות את זה כלומר צריך סיבות טובות מדוע כן למול ולא להיפך לסיכום זה לא מעשה שמיוחד ליהודים לפי הרמב"ם מטרת הברית להחליש את איבר המין - למה זה טוב ובכלל איך זה יתכן שקבלת פנים של תינוק כל כך רך בימים תעשה על ידי סכין חדה
מה השאלה../images/Emo12.gif
ברצוני להוסיף עוד נקודה לימודי הרפואה בארץ מדיווחי סטודנטים מתעלמים מקיומו של האיבר שנקרה עורלה ואז מוסמכים להיות רופאים חסרי כל ידע בפיסיולוגיה של איבר המין הטיבעי למותר לציין שההעורלה מכילה ריכוזי עצבים ובלוטות העורלה קשורה לעטרת הפין בריקמת עור ורופאים ואחיות שנתקלים באיבר לא נימול נוטים להציץ ולקרוע בטעות את ריקמת העור ולגרופ לפציעה ודימום המוהל מבצע פעולה זאת עם ה"מפריד" לפני חיתוך הערלה
ברצוני להוסיף עוד נקודה לימודי הרפואה בארץ מדיווחי סטודנטים מתעלמים מקיומו של האיבר שנקרה עורלה ואז מוסמכים להיות רופאים חסרי כל ידע בפיסיולוגיה של איבר המין הטיבעי למותר לציין שההעורלה מכילה ריכוזי עצבים ובלוטות העורלה קשורה לעטרת הפין בריקמת עור ורופאים ואחיות שנתקלים באיבר לא נימול נוטים להציץ ולקרוע בטעות את ריקמת העור ולגרופ לפציעה ודימום המוהל מבצע פעולה זאת עם ה"מפריד" לפני חיתוך הערלה
לא מאנשים שעסוקים במסע צלב...
אנחנו עוד לא הגענו לשלב ההכרעה עצמו
כי יש לנו רק בת אחת בלבד, אבל הנושא הטריד אותנו בעבר ולא "נרגענו" עד שגילנו שיש לנו בת. ההתלבטויות נובעות מכל הנושאים שהועלו פה - אין לנו ממש זיקה לדת ולמסורת, פוגעים בתינוק חסר ישע ועוד עוד. אבל אני חייב להודות שאחרי כל ההתלבטויות נראה לי שאנחנו כן נימול את בננו (אם וכאשר יהיה). אצלנו הנושא עלה באופן תאורטי (כי מעולם לא היינו צריכים לקבל את ההחלטה באמת) והעלנו בעדו ונגדו טיעונים רבים, אבל הנושא הפך ליותר מוחשי כאשר אחותי היתה צריכה לקבל החלטה "אמיתית" לפני כשנה. ותאמינו לי שהיא "חרשה" את הנושא בלי סוף, התייעצה איתי על כל זוית חדשה שהיא קיבלה ולכן הגענו למסקנה החיובית (אני ובתזוגתי). אחד הגורמים שהכריע לכיוון ברית המילה (הם כן עשו בסוף) היא העובדה שהיא דיברה עם לא מעט הורים שלא מלו ובנים שלא נימולו (גדולים, ילידי הארץ). ההורים העלו את כל הטענות שהועלו בשרשור הזה והמסקנה הכללית שלהם היתה שזו היתה בחירה טובה. אבל!!!! הילדים עצמם אמרו שזה ממש סיוט וחלק אמרו שזה גובל בהתעללות (ילדים בתיכון). אחותי אמרה להם מה דעות ההורים שלהם והם ענו שלהורים שלהם אין מושג למה הם הכניסו אותם. אמנם לא נעשה חקר רב משתתפים, אבל מדובר על 4-5 משפחות עם ילדים מעל כיתה ז'. הועלה בשיחות גם הנושא שהיום יש הרבה עולים מחבר העמים שלא נימולו ובעצם הישראלים הלא נימולים נכנסים לקטגוריה, אמנם חדשה, אך קיימת. הילדים טוענים שזה לא אותו דבר ולא משנה. נכון שאנחנו עושים לילדים שלנו כל מיני דברים שהופכים אותם ל"מנודים" ו"שונים בחברה" בצורה כזו אחרת לעפמים בדברים קטנים ולפעמים בדברים גדולים, אבל פה נראה לי שעובר הגבול. אצלי עובד גם הרעיון (שכנראה לי לא מוסכם על כולם) שמיליוני אנשים עוברים את הטקס הזה: כולם סובלים? כולם בעלי מום? כולם גרועים במיטה? כולם חיים בחסך מיני? לא נראה לי. ההשוואה למילת בנות נראית לי שונה, כי בנות נימולות בגיל מבוגר ואין מנה להשוות עם תינוק בן 8 ימים (כמו שיש לי בעיה מסויימת עם ברית מילה בגיל 13). בעיה נוספת עם מילת נשים שהיא נעשית בתת תת תנאים, מה שלא נכון בברית מילה (ועם כל פרוצדורה רפואית יש בעיות. נכון. אני לא תמכחש לזה). ונקודה אחרונה - מתי פעם אחרונה שאלתם תינוק בן כמה ימים איזה טיפול רפואי להעניק לו? קיים תחום מסובך לא פחות של ביו-אתיקה: עד כמה שווה להציל עוברים/תינוקות ובני אדם בכלל לטובת פתרון הבעיות הרפאיות שלהם. האם החיים שהצלנו שווים את איכות החיים שהועדנו לאותם מטופלים. הדיון הזה רחוק מאד מנושא ברית המילה ועדיין אני חושב שהרבה הורים שלא מלים מבצעים פעולות להצלת חיים שלא ברור מה הם התוצאות שלהם בהמשך. ולכן זה נראה לי קצת "צדקנות" להטפל לנושא ברית המילה.
כי יש לנו רק בת אחת בלבד, אבל הנושא הטריד אותנו בעבר ולא "נרגענו" עד שגילנו שיש לנו בת. ההתלבטויות נובעות מכל הנושאים שהועלו פה - אין לנו ממש זיקה לדת ולמסורת, פוגעים בתינוק חסר ישע ועוד עוד. אבל אני חייב להודות שאחרי כל ההתלבטויות נראה לי שאנחנו כן נימול את בננו (אם וכאשר יהיה). אצלנו הנושא עלה באופן תאורטי (כי מעולם לא היינו צריכים לקבל את ההחלטה באמת) והעלנו בעדו ונגדו טיעונים רבים, אבל הנושא הפך ליותר מוחשי כאשר אחותי היתה צריכה לקבל החלטה "אמיתית" לפני כשנה. ותאמינו לי שהיא "חרשה" את הנושא בלי סוף, התייעצה איתי על כל זוית חדשה שהיא קיבלה ולכן הגענו למסקנה החיובית (אני ובתזוגתי). אחד הגורמים שהכריע לכיוון ברית המילה (הם כן עשו בסוף) היא העובדה שהיא דיברה עם לא מעט הורים שלא מלו ובנים שלא נימולו (גדולים, ילידי הארץ). ההורים העלו את כל הטענות שהועלו בשרשור הזה והמסקנה הכללית שלהם היתה שזו היתה בחירה טובה. אבל!!!! הילדים עצמם אמרו שזה ממש סיוט וחלק אמרו שזה גובל בהתעללות (ילדים בתיכון). אחותי אמרה להם מה דעות ההורים שלהם והם ענו שלהורים שלהם אין מושג למה הם הכניסו אותם. אמנם לא נעשה חקר רב משתתפים, אבל מדובר על 4-5 משפחות עם ילדים מעל כיתה ז'. הועלה בשיחות גם הנושא שהיום יש הרבה עולים מחבר העמים שלא נימולו ובעצם הישראלים הלא נימולים נכנסים לקטגוריה, אמנם חדשה, אך קיימת. הילדים טוענים שזה לא אותו דבר ולא משנה. נכון שאנחנו עושים לילדים שלנו כל מיני דברים שהופכים אותם ל"מנודים" ו"שונים בחברה" בצורה כזו אחרת לעפמים בדברים קטנים ולפעמים בדברים גדולים, אבל פה נראה לי שעובר הגבול. אצלי עובד גם הרעיון (שכנראה לי לא מוסכם על כולם) שמיליוני אנשים עוברים את הטקס הזה: כולם סובלים? כולם בעלי מום? כולם גרועים במיטה? כולם חיים בחסך מיני? לא נראה לי. ההשוואה למילת בנות נראית לי שונה, כי בנות נימולות בגיל מבוגר ואין מנה להשוות עם תינוק בן 8 ימים (כמו שיש לי בעיה מסויימת עם ברית מילה בגיל 13). בעיה נוספת עם מילת נשים שהיא נעשית בתת תת תנאים, מה שלא נכון בברית מילה (ועם כל פרוצדורה רפואית יש בעיות. נכון. אני לא תמכחש לזה). ונקודה אחרונה - מתי פעם אחרונה שאלתם תינוק בן כמה ימים איזה טיפול רפואי להעניק לו? קיים תחום מסובך לא פחות של ביו-אתיקה: עד כמה שווה להציל עוברים/תינוקות ובני אדם בכלל לטובת פתרון הבעיות הרפאיות שלהם. האם החיים שהצלנו שווים את איכות החיים שהועדנו לאותם מטופלים. הדיון הזה רחוק מאד מנושא ברית המילה ועדיין אני חושב שהרבה הורים שלא מלים מבצעים פעולות להצלת חיים שלא ברור מה הם התוצאות שלהם בהמשך. ולכן זה נראה לי קצת "צדקנות" להטפל לנושא ברית המילה.
יש לי הסתייגות אחת
(מעבר לזה שאני מסתייג מהמסקנה שלך, אבל כאמור - לא חייבים להסכים) ההסתייגות שלי היא מהפסקה האחרונה שלך - נכון, אנחנו מקבלים החלטות לגבי טיפולים רפואיים בנוגע לילדים שלנו. ואולם - ברית מילה היא לא פעולת רפואית, היא לא פעולה להצלת חיים, היא לא פעולה נדרשת בשום צורה - זה אקט שמגיע מהדת, מהמסורת, ורק בדיעבד התחילו לחפש (ויש הטוענים שגם למצוא) צידוקים אחרים לאקט הזה (כמו הצידוק הבריאותי).
(מעבר לזה שאני מסתייג מהמסקנה שלך, אבל כאמור - לא חייבים להסכים) ההסתייגות שלי היא מהפסקה האחרונה שלך - נכון, אנחנו מקבלים החלטות לגבי טיפולים רפואיים בנוגע לילדים שלנו. ואולם - ברית מילה היא לא פעולת רפואית, היא לא פעולה להצלת חיים, היא לא פעולה נדרשת בשום צורה - זה אקט שמגיע מהדת, מהמסורת, ורק בדיעבד התחילו לחפש (ויש הטוענים שגם למצוא) צידוקים אחרים לאקט הזה (כמו הצידוק הבריאותי).
רוב שלומות
ראשית, הרשו לי לציין לחיוב את רמת הדיון. זו הפעם הראשונה שלי פה וכבעל "כרטיס חבר" במס' פורומים נוספים רמת הדיון המופגנת גבוהה ועניינית. כמי שעומד להיות אב לבן זכר, הסוגייה המדוברת עלתה על הפרק, בעיקר מצד בת הזוג שלי. הטענות העיקריות נגעו לכך שהיא רואה בברית מילה מנהג פרימיטיבי וברברי של הטלת מום. בתור אחד שהגיע מבית מסורתי הרעיון זיעזע אותי, אולם, מכיוון שהיו לנו שנים רבות ל'התבשל' עד שהחלטנו שהביא ילד התפיסה של זוגתי חילחלה ואף הביאה אותי לשקול בחיוב את עניין אי המילה. מה שהכריע את הכף לטובת המילה היו הזכרונות שלי מתקופת הצבא - חיילים שעשו כל דבר אפשרי על מנת להסתיר את העובדה שלא נימולו כמו גם חיילים שסבלו מהצקות והתעללויות מצד אחרים. נראה לי שככל שיורד הגיל רמת האכזריות ואי קבלת השונה בקרב ילדים עולה כך שקשה לי להעלות על הדעת אילו התעללויות סובלים ילדים שלא נימולו (בחברה היהודית, כמובן). ברור לי שאני לוקח החלטה לא לי. זוהי זכותו של אדם על גופו. אולם אני מחשיב נזק נפשי באופן לא פחות חמור מאשר נזק פיסי. מבחינתי, וכל אחד מכם רשאי לא לקבל זאת, זהו סיכון שאיני מוכן לקחת.
ראשית, הרשו לי לציין לחיוב את רמת הדיון. זו הפעם הראשונה שלי פה וכבעל "כרטיס חבר" במס' פורומים נוספים רמת הדיון המופגנת גבוהה ועניינית. כמי שעומד להיות אב לבן זכר, הסוגייה המדוברת עלתה על הפרק, בעיקר מצד בת הזוג שלי. הטענות העיקריות נגעו לכך שהיא רואה בברית מילה מנהג פרימיטיבי וברברי של הטלת מום. בתור אחד שהגיע מבית מסורתי הרעיון זיעזע אותי, אולם, מכיוון שהיו לנו שנים רבות ל'התבשל' עד שהחלטנו שהביא ילד התפיסה של זוגתי חילחלה ואף הביאה אותי לשקול בחיוב את עניין אי המילה. מה שהכריע את הכף לטובת המילה היו הזכרונות שלי מתקופת הצבא - חיילים שעשו כל דבר אפשרי על מנת להסתיר את העובדה שלא נימולו כמו גם חיילים שסבלו מהצקות והתעללויות מצד אחרים. נראה לי שככל שיורד הגיל רמת האכזריות ואי קבלת השונה בקרב ילדים עולה כך שקשה לי להעלות על הדעת אילו התעללויות סובלים ילדים שלא נימולו (בחברה היהודית, כמובן). ברור לי שאני לוקח החלטה לא לי. זוהי זכותו של אדם על גופו. אולם אני מחשיב נזק נפשי באופן לא פחות חמור מאשר נזק פיסי. מבחינתי, וכל אחד מכם רשאי לא לקבל זאת, זהו סיכון שאיני מוכן לקחת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.