ברית מילה

  • פותח הנושא shno
  • פורסם בתאריך

schlomitsmile

Member
מנהל
../images/Emo45.gif רק הערה אחת- חוץ מעופר, אין לאף אחד מהמתנגדים כאן בן, לכן אין להם באמת מושג לגבי "הסבל לתינוק". כאמא מגוננת מאד, אני חייבת לומר שוב, ששלושת בניי לא הראו שום סימני מצוקה/סבל. לא תוך כדי (היתה הרדמה מקומית) וגם לא אחרי. אנחנו משליכים מעצמנו על התינוק- אם לנו יורידו חתיכת עור, זה יכאב לנו, אבל תינוק בן 8 ימים לא ממש מודע לגופו, בכל אופן, מנסיון של שלושה בנים, אני יודעת שאם מטפלים נכון, הוא רגוע.
 

akavishon

New member
../images/Emo45.gif מסכים. גם אני מלתי את בני

וחוץ מקצת בכי ברגע המילה עצמה, הוא לא הראה שום סימני סבל. בלילה הראשון, הוא הראה מעט סימני חוסר שקט, אבל למחרת כבר לא היה שום דבר חריג. כיהודי חילוני, שרוצה שגם בני ירגיש איזו שהיא זהות יהודית לי חשובה המילה. עם כל החילוניות שלי, אני עדין כן מרגיש זהות לעם היהודי מאחר ובזכות היהדות שלי, אני כאן. זה משהו שאני רוצה להעביר לבני וחלק מהמורשת זה גם המילה. שאלה למתנגדי המילה - האם אתם חוגגים את החגים היהודים ? סתם בתור חג או גם עם המשמעויות היהודיות שלו ? תיקחו את הילדים שלכם לבית הכנסת בחגים ? איך אתם מגדירים את היהדות שלכם ?
 

shno

New member
עכבישון, בתשובה לשאלותיך...

אנחנו לא מגדירים את עצמנו כחילונים - כי חילונים מעצם ההגדרה הם אנשים שמרגישים שייכות מסוימת, ברמה כזו או אחרת, לדת היהודי, למסורת היהודית, ורק לא מקיימים את מצוות הדת (מי יותר, מי פחות) (אולי אני חוטא קצת להגדרה - בכל אופן בויקיפדיה הגדרת ה"חילוני" קולעת לטעמי). אנחנו מגדירים את עצמנו כאתאיסטים - כלומר נטולי אמונה באל כלשהו, וחסרי כל הרגשת שיוך לדת זו או אחרת. אני מרגיש יהודי באותה מידה שאני מרגיש נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי או הינדי. ולא - אני לא חוגג חגים דתיים (יהודיים או אחרים), ולא - לא אקח את ילדי לבית כנסת כפי שלא אקח אותם לכנסיה או למסגד, למעט ביקורים "תיירותיים" כפי שאנחנו עושים בכנסיות שונות באירופה, במסגדים שונים במדינות מוסלמיות וכו'. והיהדות שלי מוגדרת כלא קיימת - אני אינני יהודי. אולי הממסד הרבני מחשיב אותי כיהודי - אבל זה עניין שלו, לא שלי. לאחר פסיקת בג"צ שיש להוריד את סעיף ה"לאום" מתעודת הזהות - בהזדמנות הראשונה (לאחר החתונה) מחקתי את הסעיף מתעודת הזהות על מנת שלא יהיה רשום בה "יהודי" (שוב - משום שאינני מחשיב עצמי ככזה).
 

limorune

New member
עונה בשם עצמי

ראשית, אני לא מחשיבה את היהדות כדת הבלעדית וה"טובה" ביותר וחושבת שכל ההבדלות שאנו עושים בין עמים ומנהגים רק מגדילות את הריחוק בין אדם לאדם באשר הוא. אני יהודיה כי נולדתי יהודיה מעבר לזה אין לזה יותר מידי משמעות בשבילי. שנית, אני לא אמנע ממנו להכיר מנהגי יהודים או לחגוג חגים כולל כל מה שעומד מבחינת המשמעויות של הדברים (ללמוד זה דבר טוב בלי קשר לכלום וכרגע חיי כאן ואלו המנהגים הנפוצים והבלתי מזיקים פה). אם יבקש ניקח אותו גם לבית כנסת למרות שכמה חילונים כבר הולכים לבית כנסת?? אבל אנחנו לא דתיים ולא נכנסים לקיום מצוות כגון לשמור כשרות או שבת וכו' ( אצלנו בבית ההורים כן שמרו כשרות אגב ומבחינתי זה היה מיותר). בדיוק כמו שאנחנו לא מקיימים מצוות אלו ואחרות בטח ובטח שלא אקיים את מצוות המילה שהיא על גופו שלו ושכוללת מבחינתי ניתוח לא נחוץ ובעל סיכוי לסיכון. לדעתי אפשר אם רוצים ליצור זהות יהודית גם בלי הניתוח הזה. ישנם מספיק הזדמנויות לזה אצלנו. אגב, אתה מקיים גם מצוות אחרות שתורמות לזהות היהודית שלך? מלבז זאת, ישנם מאמרים לגבי הסבל שהם עוברים במילה וההשפעות שלו, אפילו שמאוד קל להקל ראש בזה (אולי כדי להשקיט את המצפון?). אם מעניין אותך יכולה לתת קישורים.
 
גם אני רוצה לענות על זה.

אני חוגגת את חלק מהחגים - אלה שאני אוהבת. פסח על-פי ההגדה הקיבוצית, ט"ו בשבט, שבועות. הילדים מתחפשים בפורים, אני לא, כי אני לא אוהבת את זה. בתור ילדה צמתי ביום-כיפור, ואבא שלי היה צם איתי בשביל החוויה. אם הילדים שלי ירצו לצום ביום כיפור, אני חושבת שאצום איתם. מה משמעות החג בשבילי? - מסורת, נוסטלגיה, והכי חשוב לי - פגישה משפחתית. איך אני מגדירה את היהדות שלי? - אחרי הרבה התלבטות הגעתי למסקנה שאין לי צורך להגדיר אותה. אני מחליטה אילו מסורות מתאימות לחיים שלי ואילו לא. אני עושה מה שנעים לי. אני מעדיפה לוותר על קניות בשבת ועל לחם בפסח מאשר למול את בני. בפועל אני לא מוותרת לא על זה ולא על זה, אבל זה סדר העדיפויות שלי.
 

hirshfe

New member
בקשר לזה

אני חייב להגיד שבסופו של דבר אני חושב שהברית הייתה אירוע הרבה יותר קשה לי מאשר לנדב. אני עוד כמה שעות טובות אחרי הברית ישבתי בצד, חיבקתי את נדבי (שישן) ורעדתי
 

shno

New member
אני מסכים עם השורה האחרונה שלך

שבסופו של יום - כל אחד עם אמונותיו וערכיו. כפי שכתבתי בהודעתי הראשונה - אני אתאיסט ולכן כל הטיעונים הקשורים לדת, יהדות, אלוהים, טהרה וכד' - רחוקים ממני מרחק רב ואני אדיש אליהם לחלוטין. אבל אני לא פוסל את מי שהדברים הללו מהווים חלק ממערך השיקולים שלו.
 

doron1955

New member
יש חסרי מזל שהסיכון לא השתלם

ברית מילה זה מעשה מסוכן ויש הרבה מיקרים של פציעות שונות ומשונות וגם מות בגיל כה רך האיברים של התינוק כה רכים וזעירים שיש סיכויין גדולים יותר לטעות בכל אופן ברית שנעשית בגיל מבוגר כאשר האיברים גמרו להתפתח היא הרבה פחות מסוכנת וגם אין את הצלקת המפורסמת באשר לאמונה הרי הזמנים משתנים כשם שפעם הקרבת קרבנות אדם היתה דבר של מה בכך דוגמת יפתח הרי שהיום יש מקום לעדן מנהגים "ומלתם את ערלת לבבכם"
 

hag70

New member
מותר לי לכתוב כאן "פדגוגיה זולה"? כ

כי זו דעתי על התגובה שלך. שים לב שבכתבה כתוב שמדובר על מוהלים לא מיומנים ושרלטנים ולא מומסכים (אפילו בכותרת). היית הולך לעשות ניתוח לב אצל מישהו ברחוב? לא נראה לי. זה המקרה גם כאן.
 

hirshfe

New member
וזאת בעיה אחרת

יש המוני שרלטנים שהם גם מוהלים. כאן משרד הבריאות חייב להכנס ולחייב שמוהלים ייעברו קורס עזרה ראשונה ועוד קורסים בסיסים. אני הייתי שמח אם כל מוהל יהיה גם רופא (כמו המוהל שמל את בני) מאחר שכידוע לי שאין סטטסטיקות רשמיות על טעויות עבודה אצל מוהלים רגילים לעומת רופאים - אני אסתמך בניחוש שהם יותר נדירות אצל הרופאים (ולא הם לא אפס - אבל מצד שני אמא של חבר של נפטרה לאחר סיבוך שהיה מעיקרת שן בינה - אז אין מאה אחוז לעולם)
 

doron1955

New member
קבל את כל הדף

טעיתי בבחירה של מודעה מייצגת חשוב לזכור שחלק ממעגל הקסמים הוא שאנו עוסקים באיבר מין זכרי שממילא אנו פוחדים מחשיפה ושונות יש להניח שמבוגרים שהאיבר שלהם נדפק מהברית מצניעים את העובדה נדמה לי שבכלל יש נטייה להסתיר את הפאשלות התאונות ומיקרי המוות אזכיר כאן מתוך שולחן ערוך תקנה בקשר לכך שאם מת תינוק מברית ואם גם אחיו מת מהברית בתינוק השלישי ידחו את מועד הברית נראה שההלכה לא מתרגשת כל כך ממות תינוק על כרית הברית זה מחזיר אותנו לשורשים של הקרבת קורבן והסימליות של קרבן הערלה שולחן ערוך סימן ר"סג אחד מל בנו ראשון ושני ומתו מחמת מילה, לא ימול השלישי, בין שהיו לו מאשה אחת בין משתים. (ויש חולקין וסבירא להו דלא שייך באיש רק באשה (חידושי אגודה פר"א דמילה) ונראה דספק נפשות להקל). ג והוא הדין אם אשה מלה בנה ומת מחמת מילה וגם אחותה מלה בנה ומת מחמת מילה, שאר האחיות לא ימולו בניהן אלא ימתינו עד שיגדלו ויתחזק כחם.
 

hag70

New member
עדיין לא הרור לי מה אתה מנסה להוכיח

בכתבות האלה וכנראה זה לא ממש רלונטי כאן: אתה חושב שאתה צודק ואני לא. ועוד משהו - פרופיל 97 הוא בגלל ברית מילה. בדיחה טובה. עוד אגדה אורבנית.
 

doron1955

New member
תודה

מסתבר שהרבה הורים מקיימים את ה"מצוה" הזאת בלי שום רצון אלא בגלל פחד חברתי עלום נראה שיש הרבה מאוד בורות וגם הדחקה לגבי המעשה אני בכלל לא מבין בשביל מה צריך לעשות את זה כלומר צריך סיבות טובות מדוע כן למול ולא להיפך לסיכום זה לא מעשה שמיוחד ליהודים לפי הרמב"ם מטרת הברית להחליש את איבר המין - למה זה טוב ובכלל איך זה יתכן שקבלת פנים של תינוק כל כך רך בימים תעשה על ידי סכין חדה
 

hag70

New member
יש סיכוי לקבל תשובה עניינית להודעות

שלי ולא מנטרה חוזרת וחוזרת?
 

doron1955

New member
מה השאלה../images/Emo12.gif

ברצוני להוסיף עוד נקודה לימודי הרפואה בארץ מדיווחי סטודנטים מתעלמים מקיומו של האיבר שנקרה עורלה ואז מוסמכים להיות רופאים חסרי כל ידע בפיסיולוגיה של איבר המין הטיבעי למותר לציין שההעורלה מכילה ריכוזי עצבים ובלוטות העורלה קשורה לעטרת הפין בריקמת עור ורופאים ואחיות שנתקלים באיבר לא נימול נוטים להציץ ולקרוע בטעות את ריקמת העור ולגרופ לפציעה ודימום המוהל מבצע פעולה זאת עם ה"מפריד" לפני חיתוך הערלה
 

hag70

New member
אנחנו עוד לא הגענו לשלב ההכרעה עצמו

כי יש לנו רק בת אחת בלבד, אבל הנושא הטריד אותנו בעבר ולא "נרגענו" עד שגילנו שיש לנו בת. ההתלבטויות נובעות מכל הנושאים שהועלו פה - אין לנו ממש זיקה לדת ולמסורת, פוגעים בתינוק חסר ישע ועוד עוד. אבל אני חייב להודות שאחרי כל ההתלבטויות נראה לי שאנחנו כן נימול את בננו (אם וכאשר יהיה). אצלנו הנושא עלה באופן תאורטי (כי מעולם לא היינו צריכים לקבל את ההחלטה באמת) והעלנו בעדו ונגדו טיעונים רבים, אבל הנושא הפך ליותר מוחשי כאשר אחותי היתה צריכה לקבל החלטה "אמיתית" לפני כשנה. ותאמינו לי שהיא "חרשה" את הנושא בלי סוף, התייעצה איתי על כל זוית חדשה שהיא קיבלה ולכן הגענו למסקנה החיובית (אני ובתזוגתי). אחד הגורמים שהכריע לכיוון ברית המילה (הם כן עשו בסוף) היא העובדה שהיא דיברה עם לא מעט הורים שלא מלו ובנים שלא נימולו (גדולים, ילידי הארץ). ההורים העלו את כל הטענות שהועלו בשרשור הזה והמסקנה הכללית שלהם היתה שזו היתה בחירה טובה. אבל!!!! הילדים עצמם אמרו שזה ממש סיוט וחלק אמרו שזה גובל בהתעללות (ילדים בתיכון). אחותי אמרה להם מה דעות ההורים שלהם והם ענו שלהורים שלהם אין מושג למה הם הכניסו אותם. אמנם לא נעשה חקר רב משתתפים, אבל מדובר על 4-5 משפחות עם ילדים מעל כיתה ז'. הועלה בשיחות גם הנושא שהיום יש הרבה עולים מחבר העמים שלא נימולו ובעצם הישראלים הלא נימולים נכנסים לקטגוריה, אמנם חדשה, אך קיימת. הילדים טוענים שזה לא אותו דבר ולא משנה. נכון שאנחנו עושים לילדים שלנו כל מיני דברים שהופכים אותם ל"מנודים" ו"שונים בחברה" בצורה כזו אחרת לעפמים בדברים קטנים ולפעמים בדברים גדולים, אבל פה נראה לי שעובר הגבול. אצלי עובד גם הרעיון (שכנראה לי לא מוסכם על כולם) שמיליוני אנשים עוברים את הטקס הזה: כולם סובלים? כולם בעלי מום? כולם גרועים במיטה? כולם חיים בחסך מיני? לא נראה לי. ההשוואה למילת בנות נראית לי שונה, כי בנות נימולות בגיל מבוגר ואין מנה להשוות עם תינוק בן 8 ימים (כמו שיש לי בעיה מסויימת עם ברית מילה בגיל 13). בעיה נוספת עם מילת נשים שהיא נעשית בתת תת תנאים, מה שלא נכון בברית מילה (ועם כל פרוצדורה רפואית יש בעיות. נכון. אני לא תמכחש לזה). ונקודה אחרונה - מתי פעם אחרונה שאלתם תינוק בן כמה ימים איזה טיפול רפואי להעניק לו? קיים תחום מסובך לא פחות של ביו-אתיקה: עד כמה שווה להציל עוברים/תינוקות ובני אדם בכלל לטובת פתרון הבעיות הרפאיות שלהם. האם החיים שהצלנו שווים את איכות החיים שהועדנו לאותם מטופלים. הדיון הזה רחוק מאד מנושא ברית המילה ועדיין אני חושב שהרבה הורים שלא מלים מבצעים פעולות להצלת חיים שלא ברור מה הם התוצאות שלהם בהמשך. ולכן זה נראה לי קצת "צדקנות" להטפל לנושא ברית המילה.
 

shno

New member
יש לי הסתייגות אחת

(מעבר לזה שאני מסתייג מהמסקנה שלך, אבל כאמור - לא חייבים להסכים) ההסתייגות שלי היא מהפסקה האחרונה שלך - נכון, אנחנו מקבלים החלטות לגבי טיפולים רפואיים בנוגע לילדים שלנו. ואולם - ברית מילה היא לא פעולת רפואית, היא לא פעולה להצלת חיים, היא לא פעולה נדרשת בשום צורה - זה אקט שמגיע מהדת, מהמסורת, ורק בדיעבד התחילו לחפש (ויש הטוענים שגם למצוא) צידוקים אחרים לאקט הזה (כמו הצידוק הבריאותי).
 

hag70

New member
מקווה שלא יצא בטעות שאני מצאתי לאקט

הזה צידוקים רפואים. בחיים לא.
 

GRoy

New member
רוב שלומות

ראשית, הרשו לי לציין לחיוב את רמת הדיון. זו הפעם הראשונה שלי פה וכבעל "כרטיס חבר" במס' פורומים נוספים רמת הדיון המופגנת גבוהה ועניינית. כמי שעומד להיות אב לבן זכר, הסוגייה המדוברת עלתה על הפרק, בעיקר מצד בת הזוג שלי. הטענות העיקריות נגעו לכך שהיא רואה בברית מילה מנהג פרימיטיבי וברברי של הטלת מום. בתור אחד שהגיע מבית מסורתי הרעיון זיעזע אותי, אולם, מכיוון שהיו לנו שנים רבות ל'התבשל' עד שהחלטנו שהביא ילד התפיסה של זוגתי חילחלה ואף הביאה אותי לשקול בחיוב את עניין אי המילה. מה שהכריע את הכף לטובת המילה היו הזכרונות שלי מתקופת הצבא - חיילים שעשו כל דבר אפשרי על מנת להסתיר את העובדה שלא נימולו כמו גם חיילים שסבלו מהצקות והתעללויות מצד אחרים. נראה לי שככל שיורד הגיל רמת האכזריות ואי קבלת השונה בקרב ילדים עולה כך שקשה לי להעלות על הדעת אילו התעללויות סובלים ילדים שלא נימולו (בחברה היהודית, כמובן). ברור לי שאני לוקח החלטה לא לי. זוהי זכותו של אדם על גופו. אולם אני מחשיב נזק נפשי באופן לא פחות חמור מאשר נזק פיסי. מבחינתי, וכל אחד מכם רשאי לא לקבל זאת, זהו סיכון שאיני מוכן לקחת.
 
למעלה