הבעיה היא
שהגדרות של נורמה, לא תמיד מוכתבות על פי רצון הפרטים. זה נכון שבעולם הליברלי הכירו ברצון הזה ונתנו לו ביטוי חוקי. אבל מאוד יתכן שבסוג חברה אחרת יחשבו שהומואים הם מופרעים נפשית או סוטים, ואז אין מקום לתת הגדרה חוקית לדרישתם. הרי גם בארצות הברית של היום החלק השמרני מתנגד להכיר בנישואין חד מיניים כנישואין. אם חברה חושבת שהומואים הם כמו גנבים, או חושבת שהם יכולים להביא עונש מהשמים ומסכנים את הציבור, אז כמו שלגנבים לא יתנו לרצון הפרטי שלהם לבטל חוקים מטעמים ליברליים, אז ככה גם להומואים. זה שאדם יכול לרצות איך שיחיה, זה עוד לא קובע הגדרה חוקית או אפילו הגדרה במילון. גם התעוררות דתית לפעמים באה מלמטה. וגם השלטון הנאצי עלה בבחירות דמוקרטיות. אני לא טוען שזה המצב הרצוי. אבל הגדרות מטבען זה ענין שנקבע חברתית. אני מבין את החשיבות להילחם על כך שההשקפה הליברלית תנצח, וההגדרות שלה הם אלה שיקבעו, אבל אתה לא יכול לטעון שההגדרות שהוגדרו ע"י הליברלים הם הגדרות מוחלטות אמיתיות, והאחרות מיושנות, במיוחד כשרוב העולם חושב אחרת, והדבר נתון להשקפת עולם.