בקשה להתייעצות-

[shamon51]

אני רואה שכולם עברו למשמרת לילה../images/Emo13.gif

 

[מילה1]

היא אכן נכוותה קשות בעבר

ואפשר היה לרחם עליה, לולא גרמה לה הכווייה לשפוך שמן רותח על סביבתה. ייתכן שבמסרים אפרט יותר לכל מי שעזר לי בעניין ותרם את ניתוחו לכתב, כדי שתוכלו ללמוד כיצד מסתדרת אישיותה (לפי המוכר לי) עם הכתב שלה. תודה לכולם!

 

[graphein]

אודי, אני התייחסתי בעיקר

לאטיולוגיה של התופעות בזמן שאתה דיברת בעיקר על ההתנהגות. יתכן מאוד שלמילה הפן הזה לא רלוונטי אך חשבתי שהוא מעניין. גישה הגנתית - היא צריכה להקדים תרופה למכה. לא הצלחתי להבין בדיוק מה ההבדל אליו כוונת. (האם פאסיביות <-> אגרסיביות?)

 

[אודי בן יעקב]

הגישה ההגנתית שאני זיהיתי היא יותר

יוזמתית התקפית. אכן יש גם בה הגיון של 'להקדים תרופה למכה'. יתכן שההבדל הוא באופי הריאקציה על הפגיעה כוויה לשעבר. זה יפורט יותר בחומר שאני עוד מעט שולח. בכל מקרה, התחברתי מאד לניתוח שלך שגם התחבר במשהו לתוספת של שמעון, שכן באותם מקרים שלא תהיינה הצטלבויות שיגרמו לתכונות מסוימות להקצין, יתכן שהביטוי הנפוץ יותר של המצב יהיה כפי שאת תיארת כאשר היא תיתמקד יותר ב 'חצי הכוס הריקה', הבעייתית, כמחייבת אותה לנקוט פעולה הגנתית - כלומר הצורך להגן על דברים חשובים יותר הוא שנותן את הלגיטימציה לפגיעה באחרים וצמצום אפשרויות הנזק שלהם.

 

[מילה1]

גרפיין- מדוייק להפליא!

אכן נכוותה, אכן איובית בעברה ומאד זאבית בהווה !

 

[מילה1]

שמעון, אני מסכימה עם הרבה ממה

שכתבת, אך יש בה דברים עמוקים הרבה יותר מורכבים ולצערי שליליים, שאודי פירט בצורה טובה לדעתי. תודה רבה גם לך!

 

[נעמייה]

בלב כבד

החלטתי להרים את הכפפה ולנסות לנתח את הכתב שמילה העלתה כאן. למה בלב כבד? כי ידעתי מראש שאני לא אגיע למסקנות הברורות (דריכה על הסובבים אותה, פני מלאך אך בפנים שטן בהתגלמות), שכן התכונות האלה לא מופיעות אצלי בשום סימן. התכונות שאני מצאתי הן: עקביות, התמדה פאסיביות, סבילות רגשות קהים נוקשות תוקפנות חוסר ריכוז חיפוש אחר עמדות כח ושתלטנות איכשהו, התכונות האלה מסתדרות עם חלק ממה שניתחתם, אבל עדיין... כיצד ניתן לראות (אודי) ש: "מדובר בגברת שרשעותה והדחף שלה לפגוע, להרוס ולהסב עוגמת נפש עטופים באוקינוס של כוונות טובות וחיוביות לטובת הענין" - ? ועוד שאלה.. מה אומרות הזויות שבאותיות העגולות, למשל: ה- ב' ב'שישב', ה-ד' ב'פדגוגי' ועוד..

 

[sserez]

אני מצטרף לבקשתן של נעמיה ונילי

אודי, המסקנות שהעלת כאן כל כך חריפות וחדות שזה מאוד מסקרן לדעת על פי מה הגעת אליהן. גרפיין, האם את מסיקה את הכוויה מהעבר מאופן ההתגוננות ומהחסימה הרגשית שלה או שאת גם רואה סימנים מחזקים בכתב? אשמח אם תענו, ארז

 

[shamon51]

הלו נעמיה,../images/Emo61.gif../images/Emo15.gif

אני מסכים איתך ועם רוב הניתוח למעט "חוסר ריכוז". כנראה שמילה "נתקלה" איתה קשה ואפשר לנחש מהכתוב באיזה סיטואציה. כנראה שהגברת יכולה להיות כמו שאודי תאר אותה בסיטואציות מסוימות או עבור אנשים מסויימים. אבל אני לא יודע אם היא תמיד ועם כולם ובכל מצב מרשעת. ולסיום כל הכבוד על "ההעזה" לחלוק על גדולים כמו אודי שמנסיוני האישי (כשהכתב שלי עמד לדיון) היה ממש לעניין

שמעון

 

[נעמייה]

שמעון,

קודם כל תודה.. לגבי חוסר הריכוז באמת התלבטתי ובסוף החלטתי בכל זאת להוסיף. לגבי כל השאר הייתי בטוחה. האמת, שלא חלקתי על אף אחד מהמנתחים פה, גדולים כקטנים, אלא שאלתי (ועדיין שואלת) איך הגיעו למסקנות האלה. אז שאלותי בעיניהן עומדות ואשמח לקבל תשובה...

 

[shamon51]

מוסיף שמן למדורה ../images/Emo93.gif../images/Emo110.gif

באיזה שהוא מקום נדמה לי שמילה "הרימה להנחתה" ואודי "הריח" את הציד ואז שחרר את ה

אודי

 

[שייקה לנדאו]

תגובה קצרה

דווקא במקרה זה, אודם נותן מפתח טוב להבנת הפרובלמטיות של הכותבת, המבוססת על שילוב של רפורמטורי ובמידה מסויימת גם נרקיסיסטי, שנותנת לרמה הטובה כביכול של הארגון, עיצוב האות וחדות הקו, גוון שלילי למדי. יחד עם זה, אני חושד שהתיאור של אודי מופרז ואודמיסטי מדי, אבל אתייחס יותר במפורט אם תהיה דוגמת כתב מקיפה יותר. וכן,מילה, את באמת סובייקטיבית כאן, ואין פלא. האופי הישיר והספונטני שלו עומד מאד בסתירה לאופי ה"פדגוגי-מטיפני" של הגברת ה"מורתית" הזאת, לקפדנות הפדנטית שלה לקטנות, למעודנות הסנובית האליטיסטית שלה, ולהעדר היכולת שלה לסבול כל חריגה מן ה"טעם הטוב", המוסר והנאות, לפי הדרך בה היא התחנכה. האם תוכלי להשיג כתבים בעט רגיל, ובהיקף נרחב יותר?

 

[nili6]

הערה לכולם

אם לא תפרטו את הסימנים עליהם אתם נשענים בניתוח לא נוכל ללמוד מכם,- וחבל. נילי.

 

[מילה1]

כן. אני סובייקטיבית ולכן ביקשתי

התייעצות. מבחינה אתית קשה לי לפרסם עוד כתב שלה בלי להסתכן בזיהוי. אם תשלח לי את האימייל שלך במסר, אשלח תאור מפורט של השתלשלות העניינים שהביאתני לפרסם את הכתב. ומבחינה גרפולוגית/אודמיסטית- לדעתי קיימים גם סימנים איוביים-זאביים לא מעטים: למשל- זויות מעוותות, שבירת קו שאמור להיות קשתי (ראש "ש", ראש "ד"), חידודיות בבריח העילי, קוי כיסוי בלחץ חזק במרכזי ה"ב" - היוצרים זוית פנימית ובהמשכם קו אנכי היורד כלפי מטה במקום שמאלה, ועוד... וגם סימני פסאדה וחוסר גילוי לב, הבדל בין פנים וחוץ וצורך להפגין חיצוניות מושלמת- תיקון ע"י תוספת ב"פ" במילה "פדגוגי", הרחבת ראש "ש" במילה "ישיבה",התקהות לסוף שורה.

 

[שייקה לנדאו]

כן, יש גם אלמנטים איוביים זאביים

מה שכתבתי הוא שהמפתח להבנת האישיות מצוי בפוטנציות הדומיננטיות שהן הרפורמטורי והנרקיסיסטי, האיובי זאבי הוא כבר פועל יוצא של קשיי ההסתגלות שלה, היוצרים מרירות ותסכול מצידה.

 

[אודי בן יעקב]

הי נעמייה.

איכשהו הגעת גם לתכונות כגון נוקשות, תוקפנות כך שהפער בין המימצאים שאת העלית בניתוחך לבין מימצאים אחרים אינו רב כל כך. לעומת זאת ארגון הפאזל והדברים שגם את ציינת תוך הגדרת כוונים והיפוכים למיניהם כבר מצריך נסיון רב יותר ואת בדרך הנכונה. קוים מודגשים, מורחבים וחדים שמאלה מחזקים את הפן השתלטני שציינת, ובצירוף הזוויות גם את העקשנות ועד קשיחות. הפניה בקוים אלה שמאלה משקפת מימד של הפעלת לחצים על גורמים ומערכות למען יאמצו אלה את מסקנותיה והמלצותיה, כדי שלא יתחמקו מההחלטה המתחייבת והברורה לכול. הצורך הכל כך חזק שלה ללחוץ ולהשיג את התוצאה יכולה להיות כרוכה בשימוש סלקטיבי בעובדות ודיווחים, שכן מה ההגיון ללחוץ ככה חזק ומצד שני לספק מידע שיגרום בדיוק לתהליך ותוצאה ההפוכים ? במקרים כאלה ניתן לפעמים לצפות להסתרת חלק מהאמת שמא זו תטרפד תכנית ומהלך. הכוון השמאלה עוד מימים ימימה משקף מגמה של מסירות, שירות, אכפתיות, תרומה, יוזמה ומעורבות, ומנתבת את האנרגיות לפעילות 'בונה' מקדמת, מפתחת, תורמת במסגרת פעילותה ותפקידה ולטובת החברה. האימוץ והאילוץ בהנעה הנ"ל רומזים על אפשרויות נסיגה ( הצרה ) ולכן זה לא עקבי ומשכנע, אלא יותר בבחינת דימוי עצמי של 'כזו' או שהסתירות בין הזיקה המודגמת לבין היפוכה יוצרים סדק אמינות ניכר. רווח המלים מוגדל + זקיפות - חלקית מוצר מעט. מגמת ההצרה כנראה תיתבטא בצורה מודגשת יותר בטקסט רב יותר והיא מחוזקת בזווית הקהה. תוכלי לראות כאן 2 מערכי כוחות, האחד בזקיפות + הרחקת הרווח נותן ביטוי לפן רציונלי, והשני, שקיים, אך נדיר יותר בטקסט הנוכחי הוא רווח צר יותר ולצידו זווית קהה ונותן ביטוי לכוחות ולחצים נפשיים בלתי רציונליים, כאשר בין 2 המגמות מתנהל מאבק איתנים. כאמור, למרות שבכתב עצמו נדמה שהמגמה הראשונה שלטת ודומיננטית ללא עוררין. עד כאן בינתיים, אלך ואכתוב על זה משהו מפורט יותר בWORD ואעביר במייל, ככה זה יהיה ברור יותר, כי נדמה לי ככל שאני מתקדם בכתיבה שזה רחוק מלהיות ברור.

 

[sserez]

היי אודי,

ראשית, תודה על התשובה המפורטת. שנית, אתה יכול לפרט באיזה מילים ישנם "קוים מודגשים, מורחבים וחדים שמאלה" למרות שינויי לחץ הכתב, הלחץ נראה ברובו חלש ולכן אינני מבין למה אתה מתכוון במודגשים. כשאתה אומר מורחבים, אתה מתכוון למשיכות שמאלה? על כל פנים, המשיכות שמאלה למשל של הד' לא תמיד חדות. ראה "מאוד" סוף שורה ראשונה (גדם), לעומת ללמוד שמסתיימת בצורה חדה.

 

[nili6]

אני חושבת שהכוונה באמת ל-ד'.

בשורות שלוש וארבע. אגב אף אחד לא העיר נדמה לי על הרטט שבכתב.

 

[אודי בן יעקב]

אכן יש ריטוט, ושבירות מחמת נוקשות

יתר כגון ראש פ' "פדגוגי". בהנחה שראשי פ' ד' אמורים לפתוח פחות או יותר מאותה נקודה ופתיחה קמורה, הרי יש לנו שבירה כמו ב פ' לעומת הקמרה רחבה ורגועה יותר כמו ד' "כדי". היות שלא ניתן לגשר על פני שחור/להן, חלב/בשר וגם לכתוב בצורה שטפית קינטית, הרי המיפגשים הללו טעונים ברגישות יתר של רטט, בתחושה חשדנית מתגוננת לנוכח פגיעה בתדמית, תחושה של 'מחפשים אותה' ונטפלים למשגה שעשתה כדי לנגח אותה. מה שמלמד שכנראה חשוב לה מאד מה הדעה והרושם עליה מצד 'נחשבים' למיניהם ומבחינת מי שבריב אתה זו נקודה למחשבה ורגישות ניתנת לניצול. כלומר, ברגע שפרסום מסוים יחצה גבולות ועלול להזיק להם, היא יכולה אולי להיבהל ולסגת.

 

[אודי בן יעקב]

קוים מודגשים שמאלה

לא כולם מיקשה אחת, יש הבדלים ביניהם אך ניתן לראות ב: ז' "זמן" - ת' "אתכם" צ' ת' "צוות" ש' "שלכם". כאמור, לא כולם כמיקשה אחת ולא דומה עיצוב וסיום חדים במיוחד באות צ' "צוות" לסיומת המשמאילה באות ת', שנכתבה בלחץ מתמיד, גדום, סימטרי אטי. אכן, בניגוד לרחבות הבולטת הלחץ נראה מעט חלש, אך לדעתי יש כאן משהו מטעה, או בגלל סוג העט, התצלום, שכן ליקויי לחץ כנראה מאותם סבות יש גם בכוונים אחרים, ללא עקיבות בכך, כגון קו עולה ש' "הנושא" "מחדש" בסיס ד' "מחדש" ל' "שלכם". היות שהתופעה מוכרת לי אני מרשה לעצמי לשדך לה את הלחץ שמתאים לה גם ולמרות שוויזואלית, לאור הנתונים הטכניים, לא ניתן לקבוע זאת. בסיומת ד' אין משיכה שמאלה והיא מקבילה באופיה לקו הכיסוי באות מ' בתחילת המלה, ויש כאן כבילה חזקה יותר, מתגוננת, עוקצנית, חושפת אמת כלשהי אך נמנעת מאקט לוחץ, שתלטני, מתערב וכאילו מסתפקת בחיווי דעה, הסתייגות ובקורת ולא הולכת עם זה עד הסוף.