בקר טוב למשכמים

offe

New member
בוקר טוב מעונן ורטוב

למרות בקשותינו מאיזוזו שיירגע מרוח המלחמה - אינו מוכן להרים את הדגל הלבן - ולהחזיר לפורום את השלום. (ואגב דעתי מאוד נחרצת בעניין החשאיות של המסרים וזה בלתי נסבל כשאדם מפרסם מסר ברבים ישנה אינטימיות בין החברים - גם אם זו רכילות - לגיטימי - כל זמן שזה נעשה בחדרי חדרים ואינו פוגע באף אחד). איזוזו - שוב מבקשת ממך - אנא - פנינו לשלום ולא למלחמה - יש לנו די מלחמות בחיי היום-יום שנפשנו נקעה מהן - לפחות הפורום זו היא חלקת האלוהים הקטנה שלנו בה אנו שוכחים את תלאות היום-יום ונותנים לנפשנו להירגע. אני מציעה לחברי הפורום - כהצעתה של אנימו באם נחדול להגיב על ה"דו-שיח" שמתנהל בין שניים שאינם מסוגלים לפתור את הבעייה ביניהם, ורצוי שיעשו זאת אחד על אחד, ייתכן והנושא יימוג מאליו. איזוזו - אנא הישאר נחמד כמו שהיית. והשב את החיוך המואר לפניך. פאזי - המשך להיות נחמד כמו שאתה לאחרונה. המשך יום נעים ושנעסוק רק בענייני חולין מענגים. בידידות offe
 

אנימו

New member
לפי דרישת הקהל- קטע נוסף לבוקר זה

מתוך היומן שנכתב ב-1927. הנושא: "חצרנו": "במשך השנים שאני נמצאת ביבנאל התקשרתי קשר עז ואמיץ אל כל החי למינהו שבחצרנו ומתוך חיבתי להם בחרתי לי נושא זה.באמרי הבה אספר גם לפניכם מקצת מתמונות החיות היקרות האלו שהיכו שורש עמוק בלבי. .... אני מתגברת על יצר השינה וממהרת לקום ולהתלבש ונכנסת לחצר. עוד בפתח הבית מקדמת את פני נבחנית הכלבה הנאמנה, מתרפקת ומכשכשת בזנבה ומשמיעה קול המיה מקוטעת כאומרת "צפרא טבא לך"...התרנגולים, האווזים והברווזים ואף היונים כשרק מרגישים בי מיד אצים רצים ונדחפים סביב וכל פה ממלמל:"תני לנו אוכל כי שעת סעודת שחרית הגיעה". .... גם הפרות כשמרגישות בי הן ממהרות להסתדר במקומותיהם הקבועים אצל האבוסים, כל אחת על יד השרשרת שלה. גם החמור מכיר את מקומו ויודע את אבוסו. הפרות גועות והחמור נוער לעומתי לאמרו:"קשרי אותנו ותני לנו אוכל"? ... כמה מעניין להסתכל ולחיות מקרוב עם בעלי החי...מצד אחד גדולה ההתחרות והאהבה העצמית - כל אחד רב את ריבו ודואג לבשרו - ומצד שני עוד יותר מפותחה העזרה ההדדית והדאגה המשותפת, לפעמים עד כדי מסירות בלתי רגילה." הנ"ל נכתב בהיותה בת 19. ואכן כבר אז אפשר להבחין במסלול בו הלכה בהמשך ובו עבודת האדמה והטיפול בבעה"ח היו לערך עליון.
 

maxima

New member
תודה אנימו...מאד נהנית לקרוא

את התיאורים החיים האלה..
 

נֵנָה

New member
לאנימו היקרה המון ../images/Emo51.gif על קטעי

היומן המקסימים שהבאת לנו. נהניתי מכל מילה, ממש נוסטלגיה במיטבה
לא הבנתי מי בדיוק כתב את היומן הנ"ל ...?
 

אנימו

New member
המשך לעת לילה של סיפור "חצרנו"

ננה בתשובה לשאלתך: את היומן כתבה חמותי ז"ל שנולדה בנוה-צדק ועם הגירוש מת"א ע"י התורכים, הגיעה לעמק יזרעאל ושם הקימה משפחה.למדה בביה"ס ע"ש חנה מרזל בנהלל. כאמור כתבה את היומן ביבנאל בהיותה בת 19 בשנת 1927. ועכשיו אוסיף קטע לקראת שנת הלילה: "ובלילות כשהלבנה שופכת את אורה על כל היקום הצולל בדממה, אז בחצרנו הדממה עמוקה ...העופות נמצאים למנוחת לילה בלולים. לעתים תשמיע תרנגולת קול פחדים לרגל איזה מקרה מפחיד והנה התרנגול יענה בקול בקול משקיט ומרגיע: "אל נא תפחדי, אני לעזרתך" ושבה המנוחה לקדמותה..... מצד שוקת המים נשמעת איזה המולה: האוז הזקן מצא פחית מים וטובל את ראשו ואת רגליו ובדבקות רבה מזמין את יתר בני החבורה שלו להשתתף בשמחתו. אבל האוזים אינם זזים ואף לא משמיעים קול. נעימה וחמימה היא התרדמה.... ההסתכלות הקרובה לבעלי החיים והטיפול המתמיד הם מכניסים הרבה שמחה ללב העובד ויוצרים מרץ וכוח התמדה בעבודה. בלב קל הולכים לישון וברצון כפול וברוח חדשה קמים למחרת לעבודה. מתוקה שנת העובד ועוד יותר נעימה עבודתו".
 
אנימו - חמותך ז"ל היתה בעלת נפש של

משוררת - אהבתי מאוד את תיאוריה. המסמך שנותר בידכם הוא מסמך מעניין ומעניין להשוואה לבני הנוער דהיום מבחינת הלך המחשבה והרגשות..ממש כמו בשיר: "איפה איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן...
 

offe

New member
הסיפורים המתואר בנאיביות ../images/Emo99.gif

ותמימה - לוקחת אותי אחורה במנהרת הזמן לימים שהייתי חבוקה בזרועותיה של אמי לפני השינה, והיא הייתה מספרת לי סיפורים על החיים בתחילת המאה שעברה בארץ. נעים על הלב offe
 

bimbo.

New member
אנימו, כבר מזמן לא נהניתי כל כך.

מזכיר לי את הסיפורים ששמעתי בילדותי.
לך
 

אנימו

New member
גלריית גרשטיין דוד-יפיפיה אבל

במציאות היצירות צבעוניות ומרנינות את העין והלב. הוא גם איש נחמד ומוכן חשיתוף פעולה ומגלה פתיחות. נתן כתף לתערוכה במרכז העשרה "נתנאל" לגני ילדים בנתניה שעושה נפלאות לאוכלוסיה המקומית שברובה נמנת על יוצאי אתיופיה. איפשר למרכז לקיים תערוכה ללא תשלום ולחשוף את ילדי הגנים והוריהם לאמנות. יישר כוח.
 

yaely2

New member
מנהל
אם נסיק מסקנות ממה שקרה - נרוויח

שלום כולם, בכל ויכוח בכל אי הבנה בכל סכסוך ובכל ריב לא משנה מין המתווכח, רמתו, מוצאו ועוד. אנו דנים לגופו של עניין ולא לגופו של אדם., א. אין שום תכונה ופריבילגיה לגברים או לנשים בנושא סכסוך, או בכל נושא אחר. ב. במסר אחד הזכירו את התכונות הטובות של אחד הצדדים. זה אינו שייך לעניין, כפי שכתבתי העובדות והמעשים הם הקובעים, ובהם אנו חייבים להתרכז. אני רוצה לומר מתוך כנות, שהצד השני בסכסוך גם הוא אינו נופל בתכונותיו הטובות, כל התכונות הטובות שיש בצד אחד יש גם בצד השני. לא זה הוויכוח. אנו מביעים את דעתנו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. אנא, בכל הודעה לפורום נשים לנו למטרה ונבדוק שההודעה הזו תגרום נחת לאנשים ולא כעס.
ובקשה. כל מה שנאמר בשמי, או טוענים שזו דעתי או שנאמר שנשלח אלי אנא התייחסו אל זה בספקנות.
 

מנורה

New member
צהרים טובים חברים../images/Emo140.gifליעלי ואופי

חשוב מה שאתה אומר לא פחות חשבו איך אתה אומר. במוצאך אדם שכדאי לדבר אליו ונכשלת בדיבורך איבדת את האדם במוצאך אדם שלא כדאי לדבר אליו ודברת, איבדת את דבריך חכם אינו מאבד את האדם ולא את דבריו קונפוציוס
 

boaz31

New member
תביאו לי גננת.

תביאו לי גננת. מאת יורם טהרלב מתוך הספר החדש "אין כבר דרך חזרה" שירים וסיפורים על ישראל אחרת. תביאו לי גננת, גננת ישנה, שתעמיד את כל הארץ בפינה, גננת שנותנת מכות על הישבן, לכל החנטרישים של הגן. תרחיקו מעלי את הסלבריטיז, מן היפים והיפות נמאס לי כבר, לא מעניין אותי באיזה פאב ישבת, עם מי תפסת ראש בלילה על הבאר. נמאס לי גם לשמוע מה הולך בשיינקין ואין לי סבלנות לכל המופלאים, לשמוע פילוסופים בני עשרים ושתיים, שילמדו אותי ואותך על החיים. כל דוגמנית היום, היא פרשנית פוליטית ועומק המחשוף, הוא עומק מחשבה ומי שלא נמצא לרגע בתקשורת, בשביל הרייטינג הוא מוכן לחזור גם בתשובה. חצי עם ישראל היום סוגד לכסף, חצי עם ישראל סומך על הנסים ובגלל זה, רעי, אם נסתכל סביבנו, מה שהולך חזק זה דווקא פספוסים. אז אולי תפרידו לי את העיתון מהמסאז'ים, תפרידו את הזמר מהווידיאו-קליפ, תפרידו את האושר מהמכנסיים וקצת תפרידו את האגו מהטריפ. ואל תיקחו אותי ליאכטה במרינה ואל תכירו לי עוד מצליחן חמוד ואל תציעו לי מסע תלאות בג'יפים, עם כמה נובורישים - וטבח צמוד. תביאו לי גננת, גננת ישנה, שתעמיד את כל הארץ בפינה, גננת שנותנת מכות על הישבן, לכל החנטרישים של הגן.
 
למעלה