הגיוני וטבעי שאלו שאין להם יקנאו באלו שיש להם, וכחלק מהקנאה והשריפה אף ינסו להכחיש את ה"יש" של אלו שיש להם. עברתי את אותו הסיפור עם האתיופי, וכפי מה שאמרתי לו, כך אגיד גם לך עכשיו: במקום לקנא, תעשה, ואז גם לך יהיה. סבא שלי היה צריך לעבוד מאוד קשה בשביל הכסף הזה.
הקטע הכי מצחיק הוא שמרוב הקנאה והאטרף אתה לא מצליח לראות נכון בעיניים ולצטט נכון את הדברים. אמא לא שילמה 2,800 שקל. אמא שילמה 2,000 שקל. בהתאמה לאינפלציה, זה 2,800 שקל של היום.
עוד עניין-מילא הקנאה והשריפה על ה"יש" שלי, ומילא ההכחשה המגוחכת של ה"יש" הזה, אבל עד משקפי הראייה שלי הגעת?
לא זכור לי פתאט כזה מצידו של מישהו, כל אחד כלשהו, בעקבות קנאתו בי ובמשפחתי על הנושא הכספי.
טוב, נו, אני מניח שהייתה את הפעם ההיא שהתפוצצת עד הירח ובחזרה בגלל דברים שהיו לי כשהייתי תינוק. אני מניח שזה יכול להתחרות, ואף מתעלה
צפה בקובץ המצורף 125014
היה כואב לראות את רמת ההתפוצצות. היה כואב לראות את זה. היה כואב לראות לאיזו רמה של כאב הגעת. הרגשתי כאילו אני רואה את הסרטונים של הפיצוצים האטומיים בהירושימה ונגסאקי.
הסובבים אותך הזדעזעו עד עמקי נשמתם, הושווית, בצדק-משהו, לחומצת מלח ובקבוק של רעל עכברים:
צפה בקובץ המצורף 125015
אני באופן אישי התקשיתי וממשיך להתקשה לשפוט. אני, בתור אדם בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה במיוחד, סטודנט לתואר ראשון בפסיכולוגיה, פסיכולוג לעתיד, ככל הנראה גדול בני-האדם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה בכל הזמנים, זה פשוט שאף-אחד לא יודע את זה עדיין, מסתכל על אנשים שעד כדי כך כואב להם, ושואל את עצמי מאיפה כל הכאב הזה מגיע, ומנסה לספק עזרה וסיוע מתאימים. שוב פעם אני מצרף עבורך את מסקנותיי וניסיונותיי לספק עזרה וסיוע:
צפה בקובץ המצורף 125016
כאמור, ובסופו של דבר, אני, עם כל תכונותיי הטובות, לא שופט אותך, ורק רוצה שתרגיש טוב יותר.
במיוחד אני מאוד מנסה להבין אותך וללכת לקראתך, ונראה לי שאני מצליח לא רע, ומבין מה קורה פה.
ילד קיבוצניק מסכן, בן להורים חקלאים, אקדמאי חדש שנכנס לראשונה לאקדמיה עם זילות ההשכלה הגבוהה בשנות התשעים ביחד עם השחורים, המזרחים והפרירפריה.
באיזה עוני גדלת. באיזה קושי.
ובאיזשהו מקום, ובסופו של דבר, גם אני צריך לקחת אחריות למה שהתרחש, ואותה התפוצצות מפוארת, וגם כל שאר ההתפוצצויות הקטנות יותר, כמו לדוגמה בשרשור הזה.
כי בסופו של דבר, גם אני צריך לדעת, להבין ולזכור, שאנשים שונים מגיעים ממקומות שונים בחיים, וגם אני, מצידי, צריך לגלות רגישות וזהירות עם מה שאני מספר ומשתף.
בטח לא היה קל לקרוא את מה ששיתפתי על ימי ינקותי, מכיוון שדני פתח שרשור בנושא אז שיתפתי מסיפורי ומהניסיון שלי. בטח לא היה קל לקרוא את זה. גנים פרטיים בעשרות אלפי שקלים. בגדים באלפי שקלים, את חלקם לא לבשתי מעולם. עגלה לתינוק ב-15,000 שקל של היום.
פתאום אני נזכר בך בעבר מספר, משתף ונדמה לך שאתה מלך העולם כי כשהיית ילד קיבוצניק מסכן בן להורים חקלאים בשנות השמונים או משהו כזה אתה היית הילד היחיד בכיתה בקיבוץ עם נעליים של נייקי ב-300 שקל.
צפה בקובץ המצורף 125017
עכשיו אני יודע ומבין שפוצצתי לך בועה והוצאתי אותך מפנטזיה ולימדתי אותך דבר או שניים על עושר אמיתי, על אליטה אמיתית.
על ההבדל שבין העושר והאליטות של שנות ה-1980 לעושר ולאליטות של שנות ה-2000.
על ההבדל שבין העושר והאליטות של הקיבוצים לעושר ולאליטות של הערים.
מה הפלא שכל-כך נפצעת? שכל-כך כאב לך?
זאת גם הפעם האחרונה שנדמה לי שזכור לי שהחזרת אותי להתעלם, אחרי אותו סיפור שהכאיב לך כל-כך.
ת'אמת?
לא נעים.
לא נעים בכלל
סליחה lemner40.
סליחה שלא הייתי יותר רגיש אליך ולשאר האנשים הסובבים, שיש להם חיים אחרים וסיפורים אחרים.
סליחה שכל-כך הכאבתי לך.
סליחה שכל-כך פצעתי אותך.
לא נעים.
לא נעים בכלל.
בתור בלונדינית טבעית (גם העיניים הכחולות שלה אמיתיות לחלוטין, ואין היא עושה שימוש בעדשות), אמא כמובן אינה זקוקה לצבע בלונדיני לשיער.
סיפור שהיה כך היה (ואני מקווה שלא אעלה לאף-אחד על העצבים עם הסיפור הזה):
השנים היו שנות השמונים או משהו כזה. אמא הייתה אישה צעירה.
הייתה מן מנהג מצחיק כזה ללכת לסטודיו או חנות מתאימה ובתמורה לכמה אלפי שקלים לעשות צילום ענק של עצמך, תמונה גדולה, שאותה אנשים מסגרו ותלו בבית.
אז אמא עשתה כזאת כמובן.
הבעיה הייתה שאמא הייתה כל-כך יפה, והתמונה הייתה כל-כך טובה, וכל-כך מדהימה, שהבחור עשה לעצמו עותק ושם את התמונה בחלון של החנות בשביל לפרסם את עצמו ועסקיו.
תיכף ומיד כל בחורי השכונה כל הזמן נכנסו לחנותו ושאלו אותו מי זאת האישה הזאת, מה המספר שלה, אולי תפגיש בינינו, ועוד כהנא וכהנא.
סבתי הרופאה, שהייתה רופאה ואקדמאית הרבה שנים לפני שהאקדמיה פתחה את שעריה והכניסה את כל הבררה (כמוך לדוגמה, כמו נוסטלגיה לדוגמה, כמו דיברגנט לדוגמה), תיכף ומיד רצה אצה אל החנות של האיש ודרשה ממנו להסיר את תמונתה של אימי מעל חלון הראווה.
עם כזה סיפור, על כזאת אישה, שהיה לה כזה יופי, מה הפלא שעשורים אחדים לאחר מכן בנה בכורה נחשב לילד השני החתיך ביותר בבית-הספר שלו מהבנים? (כי הרי לבנות המין היפה לא נשווה, זה לא הוגן)
ואז גם לילד ממש היפה ביותר בבית-הספר מהבנים בכיתה י"ב?
ושכשהוא סיים י"ב, בספר המחזור, לצד עוד כמה מתכונותיו הבולטות, צויינה על-ידי תלמידי כיתתו עובדת היותו יפה תואר בצורה נדירה ומיוחדת?
ושכשהוא היה בכיתה י"א, במהלך משימה בשיעור חינוך, אחת הבנות כתבה לו "סקסי שכמותך"?
ושלכל אורך שנות חטיבת הביניים והתיכון הכינוי שלו בפי הבנות היה "מיסטר סקסי"?
פשטני משהו, אבל חשוב לזכור שהכינוי הומצא עבורי ב-2011 ובעודי בן 13, על-ידי ילדה בת כיתתי ובת גילי, אז לא יכולנו לצפות ליותר מידי תחכום, אבל העיקר שזה קלע למטרה.
צפה בקובץ המצורף 125018
צפה בקובץ המצורף 125019
תמונה שמצאתי באינטרנט של מישהו שדומה לי:
צפה בקובץ המצורף 125020
לאחר כל זה, ולאחר העובדה המוכחת, המבוססת היטב, המגובה בראיות, הידועה, המוכרת והמוסכמת על המראה הנאה מאוד שלי, כמובן שבאופן טבעי ומובן עולה השאלה והתהייה באשר לפשר השקר הבוטה והחוזר על עצמו מצידו של גולש בשם "דיברגנט חדש" שאני אדם מכוער?
וובכן, בתור התחלה, בואו נתחיל מעצם העובדה שמדובר באחד מן הגולשים הטיפשים ביותר בתפוז, וש-11 גולשים שונים מעידים על העובדה הידועה, המוכרת, המוסכמת, המוכחת ראייתית והמבוססת היטב שהוא מפגר:
צפה בקובץ המצורף 125021
צפה בקובץ המצורף 125022
צפה בקובץ המצורף 125023
