החיים שלי, בדוגרי.
חוץ מזה שיש לי את החיים הכי פסיכיים לפעמים, אני גם לוקחת דברים נורא ללב, הדברים הכי קטנים. בדרך הקטעים שאני כותבת זה סיטואציה שקרתה לי, אבל בהגזמה מטורפת, ובצבעים, ובסוף אחר, ולפעמים סתם. שירים זה של הרגע, בדרךכלל כשאני מרגישה חוסר אונים או אי קשירות וכשירות, וזה קורה לי הרבה. רוב הפעמים יהיו בדפים האחוריים של מחברות תנ"ך, מתמטיקה והיסטוריה. (אני לא חושבת שיש לי מחברת לשאר)