בסה"כ אונס

kennycandoit

New member
המערכת המשפטית בארץ

הרעיון העומד מאחורי המערכת המשפטית בארץ וכל המקומות בהם אין עונש מוות הוא לא להרחיק את הפושע מהציבור אלא לשקם אותו בכדי שיוכל לשוב לחיות בציבור מבלי לפשוע. לאנשים שלא ניתן לשקם יש רק מקום אחד - בית משוגעים. לכל אדם מגיע לחיות- גם לאלה שנוטלים חיים של אחרים. מה עדיף - שהם יחיו ויסבלו כל חייהם בכלא ובמוסד סגור למשוגעים, או שימותו?
 

Deathatred

New member
תשובה

>> לאנשים שלא ניתן לשקם יש רק מקום אחד - בית משוגעים. << בבית משוגעים יושבים אנשים עם בעיות נפשיות חמורות (סכיזופרניה וכאלה) ולא צריך להעניש אותם ולהושיב אותם עם פושעים שפוים ומתועבים. >> לכל אדם מגיע לחיות- גם לאלה שנוטלים חיים של אחרים. << ברגע שחייו של אדם מוקדשים לפגיעה באחרים: לרצח ולאונס, לא מגיע לו לחיות. על חיים כאלה לא חלה שום הגנה ועדיף שיומת מאשר יהרגו אזרחים חפים מפשע או יאנסו בנות תמימות. >> מה עדיף - שהם יחיו ויסבלו כל חייהם בכלא ובמוסד סגור למשוגעים, או שימותו? << השאלה היא באמת אם בכלא הם יסבלו יותר והאם הם ישבו כל החיים או מספר מגוחך של פחות מ 20 שנה? האם תתמוך בעינויים במקום עונש מוות?
 

kennycandoit

New member
איפה אתה מציב את הגבול?

איפה אתה מציב את הגבול? האם גם לגנוב סוכריה על מקל נידון לעונש מוות? מי מציב את הגבול? מי מחליט מי מציב את הגבול? איך תוכל לערוב לי שלא יעלה אחד שינצל את זה בכדי להרוג את אויביו ולהקים דיקטטורה?
 
נו באמת

סה"כ תמיד יכולה להיות לך הפיכה שתוציא להורג את כל המתנגדים... אין ממש קשר... פשוט מאוד ע"י כך שמגדירים לאיזה פשעים העונש המקסימלי (או מעין "מעבר למקסימלי" במקרה חריג במיוחד) הוא עונש מוות (בינתיים בארץ זה רק לנאצים). מן הסתם, לא יהיה כך לגנבת סוכריה על מקל...
 

Julia L

New member
קודם כל,

לאף אחד אין זכות להחליט מי ראוי לחיים ומי לא. אם יש דבר שאני באמת גאה בו בהיותי ישראלית זה מיעוט ענשי המוות. דבר שני אני לא חושבת שלאנשים האלו יש זכות למות. אני יודעת שזה מרתיע הרבה יותר מעונש מאסר, אבל מהיכרות קרובה עם הנושא, אני חושבת שהדבר שבאמת צריך לעשות זה לדאוג שאנשים שהחריבו את חייהן של עשרות ילדות קטנות יקבלו יותר מחצי שנה על תנאי. באמת שאני לא מבקשת יותר. אם ההודעה הזאת מבולבלת, זה בגלל שגם אני, אז סלחו לי.
 
למה בית משוגעים?

רוב הרוצחים, האנסים והסרסורים הם אנשים שפויים לגמרי שפשוט... רעים ולא ראויים לשום שיקום ולשום דבר פרט להעלאת עובש בכלא...
 

lionalx

New member
אנס../images/Emo26.gifחולה../images/Emo35.gif

אני לא יכולה שלא לחשוב שמי שאונס, משהו ממש, אבל ממש, לא בסדר איתו. והשאלה הנשאלת היא כמה זה אשמתו ואחראיות?.. ואם לא, האם אנחנו יכולים להעניש או להרוג[!] אותו?
 

Roobie

New member
אלכסנדרה

אוקיי, נגיד שהוא חולה אז את אומרת שאנחנו לא יכולים להעניש אותו אז נשאיר אותו משוחרר, שיאנוס כמה נערות תמימות שהוא ירצה (זאת גם יכולה להיות את, וסליחה על הבוטות) רק כדי שנגיד ש"לא הענשנו בנאדם חולה"?
 
רק חבר בחברה חולה...

(הכותרת היא פיקנטית ולא מביעה עמדה שבאמת מכילה 100% מהאנסים) כמובן שישנים אנסים שזו מחלה אצלם - משום מה יש לי את התחושה שאלו המקרי קצה ולכן לא אתייחס אליהם. (מה גם שאין לי את הידע הנדרש כדי להתעסק בכך). שאר האנסים הם פשוט חברים בחברה חולה, אין זה מוריד מרמת האחריות שלהם. האחריות היא מלאה שלהם והם צריכים לזכות בעונש מלא על כך, 20+ שנים זה בהחלט הכיוון שאני שואף אליו. מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מזועזע מהתופעה ולכן קשה לחשוד בי שאני מסנגר על אנסים, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד כמה מילים על הדיון שהתפתח פה.
אנחנו חיים בחברה אונסת. אין סטטיסטיקה ברורה על הנושא אבל בין 25% ל90% מהנשים מותקפות מינית... גם עם נילך על הסטטיסטיקה הנמוכה ביותר מדובר על 1 מתוך 4 (!!!).
אנחנו חיים בחברה אונסת. עד כדי כך שכבר הפסקנו להגדיר הרבה מאוד דברים כאונס, והם נחשבים כדברים מגניבים לעשות: עם מישהי ירדה למישהו והוא גמר לה בפה למרות בקשה מפורשת שלה האומרת הפוך זה מגניב ו"אחלה גבר" של דבר לעשות. מבחינתי זו תקיפה מינית לכל דבר. לאיים ברמיזה על מישהי שיפרדו ממנה אם היא לא תסכים לשכב איתך, לשקר לה שזה יגרום לך לאימפוטנציה (תצחקו, אני מכיר מקרים כאלו) וכל סוג אחר של אונס פסיכולוגי זה בכלל לא אונס בחברה שלנו.
אנחנו חיים בחברה אונסת. עד כדי כך שחבורה של נערים שאונסים קטינה אונס קבוצתי מקבלים שנה וחצי מאסר וחלקם אפילו עבודות שירות. ה"צדיק בסדום" בקרב השופטים שחשב שהעיסקת טיעון שהתבשלה שם אינה טועמת את חומרת המעשה הציע 3 שנות מאסר...
אנחנו חיים בחברה אונסת. נשים הן סחורה - לקנות נשים מאוקריאנה זה להציל אותן. ללכת לזונה זה "סתם" פורקן. מדינת ישראל היא המדינה ה"מובילה" בסחר בנשים בעולם. הכל בהתעלמות משטרתית כמעט מוחלטת. הפתרון לעולם לא יסתכם בענישה. מדינה דמוקרטית לא פותרת בעיות בענישה... לפחות לפי ראיית הדמוקרטיה שלי. הפתרון מתחיל קודם כל בחינוך. בחינוך שנשים הן לא סחורה ואין לאן הוראות הפעלה (כמה ספרים אתם מכירים של: "איך נשים חושבות?", "מאילו שורות התחלה נשים נהנות"). נשים לא נהנות מאונס ולא חושבות עליו, אישה שמתלבשת בצורה חושפנית לא מזמינה שום דבר, אישה יכולה להפסיק בכל שלב במהלך היחסים וצריך לכבד את זה. כל דבר שנעשה בניגוד לרצונה של אישה, גם אם ניראה שזה הדבר הכי טיזרי מצידה להגיד / לעשות
הוא אונס או תקיפה מינית אם אתם מתעקשים על טרמינולוגיה. לגבי ענישה ועונש מוות בפרט: אני יוצא מתוך נקודת הנחה רלטיביסטית שאין "טוב" ו"רע" מוחלטים. כל חברה של אנשים מחליטה ע"פ נורמות הרוב מה ה"טוב" וה"רע" שלה. כאשר היא שומרת על הזכות של האנשים ה"רעים" להביע את עמדתם ולשכנע כי משנתם היא "טובה" (אל תנסו להשליך את זה על אנסים, אני מסבר תאוריה כללית כאן). זאת נקודת ההנחה שלי. חברה מחליטה מהם הדברים אשר פוגעים בה, ומרשה לעצמה לנדות ולהרחיק מתוכה את אותם פוגעים לצורך שמירה על שאר החברה. אם הפוגע הורחק ואח"כ החליט שהוא מקבל על עצמו את הנורמות החברתיות, לאחר שהוכיח שאכן עשה זאת - רשאי הוא לחזור לחברה. לא נתנו חיים ולכן אין לנו זכות לקחת אותם. אנחנו לא נהיה אלו שנשפוט מי הוא בן-מוות ומי הוא בן-חיים. אבל יש לנו את הזכות המלאה להרחיק את האנשים האלו מתוכנו. אני אישית מאמין שגם אנסים הם אנשים בעלי שיקום, הכל עניין של מודעות וחינוך. שימו לב לריבוי האנסים הצעירים בני ה 12-18, האם אתם רואים את המדינה הורגת בצורה שיטתית בני נוער? אני לא. אני כן רואה את המדינה מכניסה אותם למוסדות ומשקמת אותם, ואני כן מאמין שהם בעלי שיקום. ואם לא, שיחיו להם בכלא - רחוק ממני, רחוק מאחיות שלי, מידידות שלי, מהבנות (אם יהיו) שלי. עוד שתי נקודות קטנות למחשבה: 1. דיברתם על הוכחה מוחלטת, אין מצב היום של הוכחות לא "מוחלטות" בבתי משפט, אם יש ספק קל הנאשם מזוכה. ועדיין ישנן טעויות. האפשרות של כליאה מאפשרת את הזכות של המערכת לטעות ולתקן את טעותה. 2. היום אין דיווח על אנסים. יש לזה הרבה סיבות, אני לא מתיימר להחליט למה זה. אבל אחת הסיבות שעולות בראש להרבה מהמותקפות זה העובדה שהם יפגעו במשפחת האנס (שהרבה פעמים היא אפילו משפחה שלהן) וכדו´, מכיוון שרוב האניסות מתבצעות ע"י אדם מוכר. האם אתם חושבים שתהיה הגברה של דיווח כאשר המותקפות יודעות שהן גוזרות מוות על האנסים שלהם? הם אחות תגזור מוות על אחיה? בת על אביה? חברה על חבר שלה? הפתרון מתחיל בחינוך. הפתרון נגמר בחינוך. באמצע יש מנגנונים אחרים שבאים לחפות על הטעויות של החינוך. (ועל מקרי קצה שלא משנה כמה חינוך, לא תוכל להגיע אליהם). המשך יום נעים לכם. *אלון מנפח בגאווה את החזה על הודעה מושקעת בהחלט*
 
אני כל כך מסכימה!!!

אלון סיכם כאן את רוב מה שהיה לי להגיד בנושא. אני אישית הזדעזעתי לחלוטין מהעונש הקל שנגזר על הנאשם. שנה וחצי מאסר, שיקוצרו לשנה כמעט בטוח, הן עונש בלתי הולם לחלוטין למעשה. יש לציין גם את העובדה שלאחר השנה הזאת כשהטאנס ישוחרר הנאסנת תצטרך התמודד עם העובדה שהאדם שאנס אותה נמצא חופשי ברחובות, והיא לא יודעת מתי היא עלולה לתקל בו שוב, ובשביל בחודה שמנסה להתאושש מאונסס זו בהחלט יכולה להיות ידיעה טראומטית ביותר. מלבד זאת, זה אינו המקרה היחיד בו היתה ענישה כה קלה. למי שיפתח את העמודים החרונים של ידיעות האחרונות, מזומנת כל יום חווית קריאה מהנה ביותר של שניים או שלושה מקרים כאלה.
 
הרתעה ולא נקמה

משהו ממש ממש לא בסדר עם אנסים, אבל בנוסף, משהו ממש ממש לא בסדר עם רוצחים. אולי לא ממש ממש, אבל משהו לא בסדר גם עם גנבים, רמאים, סתם אנשים רעים. יש משהו לא בסדר בכל אחד מאיתנו. מה שאני מנסה להגיד, זה שבלי קשר למחלת נפש או לא, כל אדם פועל בעקבות כל האמוציות, המחשבות והחוויות שעבר בחייו, ואף אחד לא אשם בשום דבר וכולם אשמים בהכל. מראשית חייו נכנס האדם למסלול של חוויות שאין לו שליטה עליהן, ושמתוכן נאלץ לעצב את דמותו ואת מעשיו. לכן אני מאמין שמטרת הענישה היא לא הטלת אשמה, אלא הרתעה לאותו אדם ובעיקר לאנשים אחרים שעלולים, חלילה, לנהוג כמותו. כמובן שבמידה ומדובר בתוצאה מובהקת של מחלת נפש וביטול שיקול הדעת, יש לסייע לאותו אדם ולטפל במחלתו, אם אפשר. אבל הטיפול חייב להיות כפוי, בכדי לעצור את הסכנה ולשמור על אפקט ההרתעה. לדעתי.
 
היה כאן,

לפני המון המון זמן שעסק בנושא. לא הועלה נושא עונש המוות, אלא נושא הסירוס דווקא. גורלו של השירשור היה יפיפה דווקא (והמבין יבין) כל כמה זמן עולה הנושא הזה, של האונס והעונשים... כל פעם שיש אונס מזוויע... אני אסכם את דעתי, היא לא עונה לכולם (מאוחר מדי) ולא יודע כמה עניינית, אבל היא על נושא הענישה באופן כללי... אם היא חוזרת על כמה דברים שנאמרו לפני (במיוחד רועי), אני מתנצל, ראו בזה סיכום דבריכם: כאשר מענישים אדם, יש לזכור ולבדוק תמיד מהי מטרתו של העונש. עונש שמטרתו נקמה או סיפוק יצרים פסול, ואני חושב שזה די מובן למה. לכן, עונש בבית המשפט אפשר לסווג לשלוש קטגוריות, כולן באות מתוך מטרה: למנוע ממעשה שכזה להעשות שוב בחברה, עד כמה שניתן: 1. עונש שמטרתו לימוד לקח של העבריין (היינו "שיקום"...) - מטרתו היא שהעבריין לא יחזור על המעשה לאחר שימוצה עמו הדין. 2. עונש שמטרתו הרתעה - הרתעה של אנשים מפני עשיית מעשה כלשהו, או חזרה על מעשה שנעשה כבר, מתוך חשש להענש 3. הרחקת העבריין מן הציבור, כך שלא יוכל לפגוע באיש. כל עונש שחורג מהקטגרויות האלו, נראה לי פסול בהחלט. גם כל שימוש מוגזם שאינו נחוץ ולא יועיל לשלוש מטרות אלו נראה לי פסול, כיון שאז הופך להיות השופט - לעבריין (שפוגע באדם בלא סיבה מצודקת) השאלה היא, כמובן, האם עונש מוות (או סירוס) משרת את המטרה... צריכים למצוא את הנקודה שהיא מצד אחד לא לא הוגנת כלפי הנאשם, ומצד שני הכי מרתיעה... גם אני חושב שעונשים כמו אלו שניתנים הם מגוכחים למדי, ובכל זאת, אני לא רואה סיבה להסחף עד מוות. אבל זה לא משנה כמו מה שאמר אלון - החינוך הוא ראשית לכל, לפני כל דבר, הוא זה שהכי יעזור למנוע מקרים כאלו.... אגב, אם מדברים על חינוך, אפשר לבדוק לדוגמא את החינוך המוזר למדי שיש בחברה הדתית ומונע מאוד או לפחות מפחית את ההטרדות המיניות, מקרי האונס ועוד.
 

Deathatred

New member
עוד מילה בקשר לעונש מוות

רוב התומכים בעונש מוות לא רוצים שיוציאו להורג אנשים בסיטונות, דבר שיגרום זילות לעונש המוות. עונש המוות אמור להיות מוצא אחרון, העונש הקשה מכולם, על העברות החמורות, הלא-הומניות והאכזריות מכולם. הרעיון הוא שעל מעשים אכזריים ומקוממים במיוחד יוטל עונש המוות שבאמצעותו החברה מראה שהיא לא מוכנה בשום אופן לסבול מעשים כאלה ולמי שמבצע אותם אין כפרה ואין מקום יותר בחברה והוא איבד את זכותו לחיות. דוגמאות: לא על כל רצח ינתן עונש מוות. אבל על רצח שבו הרוצח רוצח באכזריות למשל משפחה שלמה, מתעלל בגופות ויורה באכזריות בתינוקות - עונש מוות ראוי בהחלט. למבצעי לינץ´ - ראוי עונש מוות. לאנס שאונס ילדה קטנה באכזריות במשך זמן, מתעלל בה מינית ואח"כ רוצח אותה ומבתר את גופתה - עונש מוות, לא פחות. כאן הדברים נתונים לשיקול דעתו של השופט.
 

SMOLANIT1

New member
דבר אחד

בחברה הדתית אין פחות הטרדות מיניות ומקרי אונס, התופעות האלה נפוצות למדי בישיבות (כל מיני מקרים של הטרדות מיניות בין גברים לגברים למשל) ואני מכירה באופן אישי אנשים שחוו זאת על בשרם. אם כבר מדברים על החינוך בחברה הדתית, אז לדעתי ההבדל היחיד בין החברה הדתית לחילונית היא שבחברה הדתית מקרי ההטרדה המינית והאונס נשמרים בסוד בחדרי חדרים.
 
חה...

אני אענה קודם כל לkennycandoit ואחר כך נרד לרמת ויכוח דתיים חילונים: השאלה היא: מי קובע? שיקול דעתו של השופט זה יפה מאוד גם שיקול דעתה של החברה כולם הסכימו שאייכמן, לדוגמא, צריך למות אבל תמיד יהיו גבולות דקים - כולנו מזדעזעים מאונס ילדות, לדוגמא - אבל חלקנו יותר - אמא לילדה לדוגמא, תוציא את אותו אנס להורג, כמה פעמים ברצף, - היא תגיד: מה ההבדל בין אנס שאנס ילדה לאנס שאנס ילדה ואח"כ הרג אותה? הילדה המתה לא סובלת יותר, הילדה שחיה תזכור את זה כל החיים! אולי נהרוג את הראשון ולא את השני? ובכל מקרה לאנסים לא מגיע לחיות! ואדם שקול יותר יגיד, שמע, זה קורה הרבה, אי אפשר להרוג בסיטונאות, ואולי הוא אפילו ישתקם... מי קובע? איפה הגבולות? אל תשחק כאן ברגשות, ואלו אכן רגשות - כי לכל אחד רמת זעזוע שונה, ונעשים דברים מזעזעים רבים מדי... מבחינתי, לכל רוצח מגיע עונש מוות, מבחינת הפמנסטית - כל אנס... איפה הקו? אתה משחק כאן בחיי אדם, חייב להיות קו. ולפי דעתי, הקו לא צריך להיות בכלל... לא צריכים להוציא להורג אנשים. מספיק לתת להם להרקב בכלא בלא אפשרות שחרור כלל. רק לא לחצות את הקווים. לשלומית1. יקירתי, כמו שאפשר ללמוד מהניק הנחמד שאני נושא בגאווה, אני דתי, אני חי בחברה דתית, מבקר בישיבת ההסדר באופן קבוע למדי ואפילו מכיר חרדים. אני לא יודע איך את מגדירה "נפוצות למדי" אבל לי נדמה שאת מגזימה בהחלט. נכון, לא אכחיש, יש בחברה שלי דברים כמו אלו, בני אדם הם בני אדם, אחרי הכל. אבל להגיד ש"אין פחות" מאשר בחברה החילונית... אני חושב שזה נסיוןלשכנע את עצמך ש"הם לא יותר טובים" אני לא יודע בקשר למקרי אונס שהם מקרים חריגים, מבחינה התנהגותית - אצל בן לכל חברה, אבל אני יכול בהחלט לדבר על הטרדות מיניות למינהן, מעשים מגונים וכו´ וכו´ וכו´ - אמנם יש יותר מאשר נראה שיש, אבל יש פחות, הרבה פחות, מהחברה החילונית. מספיק שאסור לגבר ואישה לא נשואים (בינהם) להישאר לבד בחדר סגור, מספיק שאסור להם *לגעת* אחד בשניה, אפילו לא בשביל להעביר עט, מספיק שהחינוך מרחיק בינהם מילדות (כיתות שונות וכו´ וכו´) - כל ההתנהגות משתנה, כל התפיסה של "מה מותר" ו"מה אסור" משתנה. ויש פחות. אז אפשר להתווכח על האם השיטה טובה או מטופשת (מטופשת!) על היתרונות והחסרונות שלה, על המון דברים בקשר אליה - את התוצר לוואי הנ"ל אי אפשר להכחיש.
 
אפשר!

אני לא אתייחס לסקטור ה´דתי-לאומי´, אבל נראה לי שהחברה החרדית מספיק סגורה בכדי שלא תהייה לא לי ולא לך שום דרך יעילה לקבוע אם צורת המחייה האדוקה, הקפדנית ונטולת הביקורת מאפשרת יותר או פחות הטרדות מיניות, אפילו אם אנחנו מכירים אנשים מתוך החברה הזו. הרי המקרים, אם קיימים, נעשים בדלתיים סגורות, ובשום אופן לא מדווחים לא למשטרה, לא למרכז תמיכה כלשהו ובוודאי לא לסביבה הקרובה.
 
לא

משהו באמת לא בסדר עם מישהו שאונס, למשהו הזה קוראים רוע, רוע טהור, ועל רוע צריך לשלם. רוב האנסים (פדופילים למשל לא נכללים כי פדופיליה זו באמת מחלה) הם אחראים למעשיהם, ועשו אותם כי בחרו לעשות כך, בדיוק כמו רוב הרוצחים.
 
למעלה