בנים מול בנות.

[שי רגב]

רוצה עזרה? ../images/Emo13.gif

אחרי שעברתי (ועובר) "מסע השרדות וגיבוש" שבועי עם הילדים - אני מוכן להשתפשף עוד קצת, בחברתך, שהיא תמיד נעימה לי (מה גם שזה צ'אנס ענק בשבילי ללמוד ממך...!

). אזזזז??

 

[בודוקאן]

תמיד בברכה ../images/Emo24.gif

אבל אם יש לך זמן לבוא מכל כך רחוק, עדיף להקדיש אותו קודם כל לאימונים עם הקבוצה.

 

[שי רגב]

יודעת מה??

בשני הקרוב אני בחיפה (סמינר של יעקב חזן). אפשר לדבר על השבוע שאחריו??... (את רואה? אם תרצי זו לא אגדה!

)

 

[אליקום]

לדעתי מה שצריך להפגין מדריך

הם סמכותיות וכוח וגישת עבודה קבועה ללא סייג. לשמור על המשמעת ולא לחרוג ממה. לצערי אכן בארץ החינוך משתרש רע לילדים בפרט. תרבות של ערס חושב שמותר הכל. לפני שנים רבות היה מקרה בהמורה שחשב שמותר לא לעשות הכל והוא השריש את זה תלמידיו. באחד המקרים קבוצת ילדים שיחקה בכדור והמורה החרים להם את הכדור יצא גבר לחשיבתו מה הם ילדים ואני גבוהה גדול. אגב זה מעין קאנטרי אז מותר להם לשחק. אני אחד הותיקים דאז ראיתי את המאורע לקחתי את הכדור מידיו של המורה והרחקתי אותו מהילדים. אתמול למשל הייתי במשרד הפנים ומחשב דילג על המספר שלי ושל עוד כמה אנשים ישר פוף כולם קופצים לתור. אני ניגש לעמדה פיתאום באה ילדה חוצפנית אומרת היי אתה עוף זה התור שלי אני עונה לה מצטער אבל אני לפנייך המחשב דילג מעליי לכן אני קודם אלייך. היא אומרת זה לא מעניין אותי תחכה תורות אחרי השעה. אני נעמדתי ובמבט רציני אמרתי לה גם אותי זה לא מעניין לכי אחורה. והיא נסוגה לדעתי כאשר אתה רציני ומדבר בקול תקיף (לא קול הערס המזלזל מתלהב הצחקוקי המעצבן) אז אנשים רואים את האחראיות וקביעת העובדה בשטח. ככה התלמידים שומרים נפלא על הכללים. אני מכיר לשמחתי את הדרך שבה הדברים עובדים נפלא בחול. חוסר יושר וחוכמה וטקט נמצא הילד הקטן לישיש. נשאלתי אתמול מה דעתי על המצב. עניתי בשתי שורות בהולנד וגרמניה לעולם לא תמצא מפלגה שמתקיפה מישהו על רעיונותיו אבל כשהיא עושה את זה, זה בסדר וכולם שותקים.

 

[דוד כפרי]

הערה:

לדעתי, מדריך לא צריך "להפגין סמכותיות", אלא להיות סמכותי - או לוותר על זה לגמרי, ולהשתמש בכלי אחר. אחת הסיבות שאני לא מלמד ילדים, היא שלא התאים לי להיות סמכותי; כשניסיתי "להפגין סמכותיות" זה היה מזוייף, הילדים הרגישו את זה, וזה לא עבד. כשאני מלמד מבוגרים, אני מלמד אנשים שמתאימה להם צורת ההדרכה שלי, שהיא לא ממש סמכותית. אני חושב לפתוח קבוצה לנוער, לקראת השנה הבאה, וצריך לחשוב איך ללמד שם...

 

[שי רגב]

סמכותיות מול ילדים

דוד, אמנם אני רק בראשית דרכי בעניין (רק כ- 4 חודשים), אבל הגישה שאני מנסה לנקוט היא קודם כל שיטת ההסברה. אני חושב שהילדים הם הרבה יותר חכמים ממה שנידמה לנו (ולעיתים רבות - אפילו ה-ר-ב-ה יותר חכמים מבני דורנו!). אני משתדל ומסה להתמודד איתם, קודם כל, אינטלקטואלית. רק בחוסר ברירה אני עובר לסמכותיות, אבל גם במקרה כזה (מעבר ל-"סמכותיות חזקה"), לאחר ה-"רגיעה", אני תופס אותם לשיחה "בגובה העיניים" (כן, ממש כך!) ומסביר להם: 1. מה רע וטוב בהתנהגות שלהם. 2. מה זה (ההתנהגות) מתאים/מתנגש עם אמנות הלחימה שלנו. 3. למה אני נאלצתי לעשות מה שעשיתי. 4. יחסית בין חברים בדוג'ו. התנהגות בין-אישית. אין מצב שניפרד בכעס!! תמיד, גם אם "הפגנתי סמכותיות", והילד נפגע - אנו נפרדים בסחבקייה גדולה. זו הגישה שלי. אני לא יודע אם היא טובה, רעה, נכונה, מוטעית, או כל דבר אחר. הגישה הזו מתאימה לי, מתאימה לתפיסה שלי ולדעתי גם מתאימה לאמנות הלחימה שאני לומד. שנה טובה ועיד אל פיטר שמח!

 

[שי רגב]

הגהות... ../images/Emo10.gif

"מסה" צ"ל - "מנסה". 1. "מה טוב ומה רע בהתנהגות...". 2. "במה זה (ההתנהגות שלהם השיעור) מתאים/מתנגש עם..." 4. "יחסים בין חברים בדוג'ו".

 

[מטאטא]

בני כמה הילדים בקבוצה?

 

[שי רגב]

8 עד 11

 

[מטאטא]

ועיקר שכחתי: המלצות!

ספרים, רבותיי, ספרים! "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו" "איך לדבר כך שהילדים ילמדו בבית ובבית הספר" מאת אדל פייבר ואיליין מייזליש זאת בעצם סדרת ספרים מצויינת, המבוססת על עבודתו של הפסיכולוג חיים גינות משנות השישים. הספרים בהירים, מלאים בדוגמאות מעשיות, והם בעצם די פשוטים מבחינה עקרונית. היישום שלהם הרבה יותר קשה, מכיוון שקשה לנו לשנות הרגלים. אבל כשזה עובד, זה עובד כמו שטאי צ'י צריך לעבוד. כל הספרים מאוד דומים מבחינה עקרונית, אבל אלה שני הספרים שעליהם הייתי ממליץ בהקשר הזה.

 

[nitzano]

דרישת כבוד

המורה לקורס "טראומה" נכנס לכיתה ופתח בהרצאה על דרישותיו מאיתנו . בסיכומו של דבר השתמע מדבריו שדרש "תכבדו אותי" ! ולאחר איים בבחינות אם לא נתייצב לשעורים החל כותב על הלוח בכתר חרתומים ואף התעלם מבקשותינו לכתב ברור יותר . אותי לימדו שבכבוד והערכה זוכים בעקבות מעשים ולא דרישה ,ולכן מאד חרה לי. מתמיה יותר היה לגלות כי לקוריאנים ,הרגילים לחלוק כבוד לרם והנישא (מעמד, כסף, חוזק, גיל, מורים, והורים), חרה הדבר לא פחות . מסכים בהחלט כי יש להיות סמכותי ואף לדרוש כבוד מהתלמידים אך אין לשכוח כי גם צריכים להיות ראויים לכבוד .

 

[crane]

אולי ככה אמור להתחיל שיעור בקורס זה

... בטראומה.

 

[דלית - delete]

../images/Emo3.gif

אפשר גם לגלוש לפסיכולוגיה בגרוש ולטעון כי כיוון שמעירים לו רבות על כתב החרטומים שלו, הוא מתחיל קורסים חדשים במגננה שכזו..

 

[nitzano]

סינבריש

בארץ מתלוננים על הכתב של הרופאים ("נראה כמו א.ק.ג") . אתה יודע איזה כאב ראש זה לקרוא את הקישקושים שהרופאים כאן כותבים ?! במקום 20 משיכות מכחול לסימניה ,יש קו אחד קצר ומעוקל ונקודה לידו

יוונית בשבילי ! מצד שני ,גם הכתב שלי מתחיל להראות כמו תרשים תעוקת לב עם נזק לחדרים

 

[בודוקאן]

מה לא ברור../images/Emo35.gif

 

[דוד כפרי]

*זה* "תעוקת לב עם נזק לחדרים"???

אז מה זה כל הדברים שניצן כותב כאן???

 

[סלבו לוי]

8AMI-{../images/Emo184.gif

 

[דוד כפרי]

"תרשים תעוקת לב עם נזק לחדרים"../images/Emo6.gif

 

[N641]

מה שנקרא: "בשביל כבוד - צריך לעבוד"

 

[nage]

בודוקאן יקירתי - איך ילד ישראלי

ייתן כבוד למבוגר אם הוא רואה שהמבוגרים עצמם לא נותנים כבוד אחד לשני? אם לדוגמא נכנס הורה באמצע אימון ומחיל לצרוח על המאמן למה ככה ולמה ככה (ואני לצערי לא מדבר על מקרים היפותטים), מה הילדים חושבים אח"כ? חוץ מזה צריך לזכור שארה"ב, וגרתי שם כך שאני לא מדבר באוויר, היא, בנוסף להיותה ארץ האפשרויות, גם ארץ הפוליטיקלי קורקט, ומה שנראה בעין הוא לא תמיד מה שבאמת מתרחש מתחת לפני השטח. בקשר למה שזותי כתב על שוויון הזדמנויות לנשים לדוגמא, אז מהנסיון שלי הזדמנויות אולי יש, אבל שוויון בוודאי שלא, בטח לא איפה שאני גרתי (מיד-ווסט או רד-נק לנד). גם בארץ יש ילדים מנומסים אבל באיזשהו שלב הם מגלים שבלי לדחוף קשה לזוז קדימה בארץ (קשה, קשה)