בנים גידלתי

אז אני אשמיע ככה אסוציטיבית

אבל רבים מאיתנו גדלו וגדלים ללא דמות אב ויוצאים מוצלחים רבים מילדינו גדלים למרות קיומיינו עדיין פה בלי להיות בקשר איתנו ( האבות ) רב הזמן אני מרגיש שאני לא מספיק מבלה את זמני עם ילדותי ועם הגדולה שבהם אני בכלל מרגיש שאני בכלל לא דמות של הורה אבל למדתי להבין שמה שיש יכול בנסיבות הקיימות להיות מספיק אז מורה דוד סבא הכל טוב ומכולם אפשר ללמוד אנשים בכלל גדלים עם הורים לפעמים שעדיף היה אילו גדלו בלי אני חייב להגיד לך שדמות אחת שדואגת וחושבת ושואלת על מנת לדעת וללמוד כדי להבין ולעזור כמוך יכולה ברוב המקרים להיות הרבה הרבה יותר חיונית משתיים בפרט שלמצב בו את נמצאת אין אשמים אמא כמוך זה שווה המון
 
../images/Emo51.gif../images/Emo25.gif

אחרי שכבר כמה שובועת אני מדברת על זה עם חברים שונים, חושבת עם עצמי, אתמול ככה עשיתי סיכום אישי: יש לי בבית שני ילדים, בן 14 ובת 11. שניהם מתבגרים ומשתנים, כולל התבגרות פיזית. עם הזמן בולט הבסיס המשותף על רקע נשי עם הבת מול ההבדל מול הבן. זה לא שאין לי איתו הרבה תחומי עניין אחרים - יש לנו בשפע. אנחנו מאד דומים בחשיבה, חולקים את אותו הומור ויש לנו בסיס רחב מאד לתקשורת. קוראים את אותם הספרים, רואים סרטים, משוחחים על המון נושאים. בכל זאת בנושא של זהות גברית/נשית בתוך התא המשפחתי, נראה כאילו זה היא ואני והוא קצת לבד. בשרשור הזה ביקשתי להיות ספציפית לנקודה הזו - ולא הצלחתי תמיד לחדד. בכל אופן קיבלתי דיי הרבה תגובות מרגיעות - ששלך בעצם מסכמת הכל.
תודה
 

קליל 1

New member
לדעתי צריך לדבר איתו על הנושא

פשוט לשבת עם הנער בבית קפה או סתם מחוץ לבית ולשאול אותו לדוגמא.. איך זה לגדול בלי אבא.. איך אתה מרגיש עם זה.. יש לך חברים באותו מצב? פשוט לפתוח את הקלפים ולדבר על זה.. והשיחה תתגלגל..ובטח תדעי לאן להוביל אותה.. מה שבטוח שאין מקום לצביטה בלב שלך..אין לך מה להכאיב לעצמך..אלא אם הצביטה באה ממקום של "עצוב לי שזה גורלו של הילד שלי" אז גם נושא זה ותחושותייך כאם..יכולה לתרום לפתיחות שלו בשיחה ולחשיפת החסכים שלו..
 
לאורך השנים מדברת איתו על זה

לא אפרט כאן את תשובותיו, אבל בהחלט חלק מהן הפתיעו אותי. בעוד הבת שלי מדברת מדי פעם על הנושא, ומזכירה את זה לגמרי בפתיחות, בזמן אמת, איתו זה באמת עולה רק כאשר אני שואלת.
 

magic40

New member
../images/Emo25.gif

צבטת לי בלב כי פה לא מדברים על גירושים והמצב ממש לא תלוי בך החשיבה שלך כל כך מוכרת הדאגה שלך גורמת לי להזדהות אבל ממקום אחר לחלוטין במקרים כאלו כמו אצלך הסבא היא דמות חיקוי ואם הסבא הוא כמוך אז בטוח אין מה לדאוג
בכל מקרה יקרה זה שאת שם עבורו כדי לשאול ולהתעניין שווה המון
 

ת י א ה

New member
ככה זה

ואין הרבה מה לעשות, פרט למציאת בן זוג שיהווה מודל גברי. אני, עם שלושה בנים שלא מרימים אסלה ולא צופים במשחקי כדורגל בטלויזיה (תודה לאל). אחלה גברים שבעולם.
 
אחלה גברים = גברים שאחלה להם

הפואנטה היא לא כמה הילד יצא מוצלח, אלא כמה הוא ירגיש טוב. האם למשל בגלל שהוא "במיעוט" ואין לו בבית ערוץ להוציא כל מיני דברים שמעסיקים אותו... האם הוא מרגיש שיש מי שמבין אותו... אלו הם הדברים שעומדים מאחורי השאלה שהעלתי, הקרש של האסלה והכדורגל זה סתם סמלים. מתארת לעצמי שזה די ברור, אבל בכל זאת מבהירה. בדקתי אם יש משהו, אולי אפילו פעוט, שניתן היה להאיר בו את עיני, ויתרום ל well being שלו.
 
לקח לי זמן להיות מוכן לענות לשאלה

כי לא תמיד יודע מאיפה לגשת לתשובה אבל הנה מצאתי משהו אצלי בפנים: לפני הרבה הרבה הרבה זמן חבר נתן לי ספר ששמו הנבואה השמיימית ושם דובר באחד הפרקים הראשונים על דרמות השליטה ומפה אני מגיע לעניין הדמות הגברית : שעזבתי את הבית שלי (2002) וחזרתי לגור עם ההורים ואז למדתי להסתכל על ההורים שלי בגובה העיניים ולראות אותם כבני אדם ולא כבעלי התואר - "הורים " . פתאום התחלתי לראות את אבא שלי בתור בן אדם וכמו לכולנו יש לו חסרונות שחלק מהם אני ירשתי במסגרת המודל הגברי ודרך ההסתכלות עליו הצלחתי להבין למה אני מתנהג בצורה מסויימת במצבים מסויימים וזו חוויה מתקנת אבל ממש ממש לא נעימה !!! זה לא שחלילה אני אומר שהוא איזה אבא רע או משהו כזה אבל הדרך שהוא מתמודד עם דברים או מצבי לחץ שיקפו לי טעויות דומות אצלי שמן הסתם ירשתי ממנו כי הוא היה מודל החיקוי שלי וזה ראי שממש ממש לא החמיא לי ואז אני רואה את השרשור שלך ושואל את עצמי מה היה קורה אם לא היה לי את הדמות שלו בזמן שגדלתי ... לדעתי ? זה לא רלוונטי כי הוא כן היה אבל למרות שהיה אני לא זוכר "אהבת אב לבנו" למרות שהיום אני מבין למה . שורה תחתונה את נותנת לבן שלך את המקסימום שאת יכולה ואם הוא מקבל חום ואהבה ממך זה מספיק כי אצלי בזכרון אין גם חיבוק של אמא בעבר שלי כילד וזה בא מתוך מה שהיא הביאה מאמא שלה (הסבתא המפורסמת שלי) שלא ידעה לחבק כי גדלה אצל אמא חורגת בזבלוודווע (פולין) בתחילת המאה ...
 
כנראה שבאמת לא ניסחתי טוב...

את אהבת אב לבנו אני לא מנסה לתת לו. את זה ברור שאני לא יכולה לתת. חיפשתי משהו מתחום הפרקטיקה, משהו שיפצה במעט על כך שאין גבר בבית, ברמת הדוגמא, הדמות לחיקוי, הערוץ לשיתוף בענייני גברים ועוד. משהו לגמרי פרקטי. אני לא אוהבת משפטים כמו "את נותנת לבן שלך את המקסימום שאת יכולה", למרות שיש בהם המון פרגון. כי משפט כזה חוסם למידה שלי. הבן שלי גדל, ואיתו אני רוצה לגדול וללמוד לאפשר לו גישה גם דברים שפעם הוא לא היה צריך, או שלא שמתי לב שהוא צריך.
 
../images/Emo24.gif אני אנסה להבהיר

לדעתי האישית העובדה שאין לו דמות אבהית לא גורעת ממנו כלום ! קחי למשל את הצד הפסיכולוגי של ההתפתחות הילד במשפחות חד-מיניות עד כמה שידוע לי אין שום הוכחה שיש איזה שהוא בעיה התפתחותית עם ילדים שגדלים במשפחות חד-מיניות.... לחוות/לשתף דברים שאולי היו יכולים להיות שייכים במקור לחוויות עם הדמות האבהית הוא יכול לחוות עם חברים שלו, עם חברים/ידידים שלך, עם דודים וכדומה.... אם הייתי גדל בלי אבא לא היה מי שילמד אותי לכסח דשא ? אם הייתי גדל בלי אבא לא הייתי יודע לשטוף מכונית ? (אולי לא הייתי מקבל ביקורות שאני לא שוטף טוב) האם העובדה שהיה לי אבא עזרה לי בגיל העשרה בדברים "הגבריים" ? ממש לא ! לאונן למדתי לבד . על מין ומיניות למדתי מדו"ח הייט (1977) שהפך לתנ"ך שלי באותם ימים על החיבור העולם הריגשי למדתי בגיל מאד מאד מאוחר למרות שאהבת הנעורים הגדולה שלי היא כבר בגיל 15 אז איפה פה האבא בתמונה ? זה שנתן בגיל 17 עונש לא לקבל את האוטו כי ..... ואז הייתי צריך ללכת ברגל לשכונת בן ציון כדי לראות את טיטי ? אז מה היה קורה אם לא היה אבא ? הייתי גדל בכל מקרה ! נ.ב. תקני את לבן שלך את דו"ח הייט ועזבי אותך מכל החיפושים לצדדים הפרקטים ומידה ויהיו עוד דברים פרקטים "דברי איתי"
 
../images/Emo24.gif

קצת עצוב לי לשמוע. אבל כמו שאמרת קודם, אנחנו ילדים גדולים ורואים את ההורים כבני אדם, אז גם אם הזכרומנות לא משהו, זה כבר עבר את שלב העצב או תחושת הקיפוח. עכשיו שאלה - הבן שלי עדיין צעיר.פה לא מדבור בלהשלים עם מה שהיה, אלא יש הזדמנות להשפיע על מה שיהיה. תאר לך את עצמך בגילו. האם לא היה יכול להיות משהו/מישהו שהיה יכול לחסוך לך כאבי גדילה? לא חייב להיות משהו גרנדיוזי. יכול להיות משהו קטן, אבל עם תרומה להמשך הדרך. למה להגיד "עזבי אותך"? ספרים על מין לא חסרים בבית. הנושא הזה אצלנו לא טאבו. נהפוך הוא. עדיין אני לא רואה אותו מנקודת מבט של גבר, אלא של אישה. בוא נעזוב גבריות ומיניות רגע. זה נושא שאנשים מלבישים עליו כל מיני אמוציות. נניח והבן שלי מתקשה בלימוד אנגלית, אבל הידע הזה נחוץ לו מאד על מנת לפתח דברים אחרים שהוא אוהב. ונניח שאני לא יודעת מילה אנגלית. האם זה לא טבעי לחפש ידע בחוץ? נראה לי שהיכן שאני מחפשת קצת עצות לגמרי פרקטיות, נכנסו נושאים אמוציונליים כבדים - שכול, משקעים של חסך הורי, מיניות. ואני כולה רוצה שיהיה לו ערוץ זמין במידה ומה שאני יכולה לתת לו לא מספיק.
 
למדי אותו כיצד לחפש מידע

זה יכול להיות מאד פשוט ומאד יעיל ... לומר לך שעכשיו אני מבין מה הקשר לדמות האבהית ? עדיין לא מבין אבל זה לא חשוב העיקר שאת מבינה ... האם היה מישהו שיכול היה לחסוך לי כאבי גדילה ? היה ולא חסך !!! אם מישהו היה מלמד אותי כיצד להשיג מידע והבנה לגביי כל מיני דברים זה היה עוזר לי המון בחיים . בלי שום קשר לכל הנאמר עד עכשיו במידה ותהיה לך מערכת יחסים יציבה ורצינית יש להניח שגם הוא יוכל להשיג מתוך זה משהו אבל ברור לשנינו שזו לא "הסיבה" למערכת יחסים עם גבר
 
יפה - אז הנה העצה

למדי אותו לחפש מידע. כלומר - כמו שכבר לקחתי לי מן השרשור הזה - לפתוח בשבילו ערוצים אצל חברים/אחי/חומר כתוב. זה לא אותו דבר כמו "תעזבי". הנה כבר דבר שניתן לעשות משהו עכשיו ולא להסתכל לאחרו ולהגיד - זה מה שהיה. אמא שלי לא ידעה יותר טוב. בן זוג לאמא יהיה כאשר יהיה - ובדיוק כמו שכתבת: זה לא יהיה בשביל הילדים אלא בשביל אמא. אני שאלתי כי אין כרגע בן זוג שגר איתנו, ורציתי לדעת מה אני יכולה לעשות. בהנתתן המצב הזה - אמא לבד, עם בת ובן.
 
בנושא כל כך עדין ומורכב

אתה מגיע למסקנה חד משמעית. ממש "מה שהיה צריך להוכיח" במבחן בלוגיקה. יפה לך
 
מממממממממממממ

תנועת נוער עם מדריכים גדולים ממנו
משפחה, דודים וכו'.. להדק קשרים איתם
ולסמוך על זה שבמשך כל הזמן נתת כל מה שיכולת ולפחות הוא יכיר את הצד הנשי טוב כשיהיה גדול
אין לי הרבה רעיונות, רק חושבת על כמה כוחות יש לך לעבור כל כך הרבה שנים בלי שיהיה עם מי לחלוק... כל הכבוד!!
 
../images/Emo210.gif השרשור הזה גורם לי להתעודד

את תנועת הנוער הוא עזב לפני שנה, אבל הוא מתאמן בקבוצת כדוריד 3-4 פעמים בשבוע: ושם יש לו מאמן גבר גבר.
רוב המשפחה שלי גרה קרוב ויש לי לא מעט בני דודים שהם בגיל המתאים + אחי כמובן.
יש לו די הרבה חברים קרובים שהוא בן בית אצלם, ולכל אחד מהם אבא מדהים, שבהזדמנויות רבות אמרו לי כמה הם אוהבים אותו ושהוא מתארח אצלם. גם הוא ציין רבות את ההורים של החברים שלו. אפילו בחגיגת בר המצווה שלו, ב"נאום התודות" (שהיה מלא הומור) הוא הקדיש להם תודה מיוחדת.
את אומרת כוחות ואני ישר חושבת על המשפחה שלי. זה מקור הכח שלי - ללא ספק. בקיצור - בורכתי. עם כל הקשיים שהיו. עם כל האתגרים שעוד צפויים לנו. בורכנו כולנו.
תודה תותי
 

ירון109

New member
דמות הגבר במשפחה חשובה כמו דמות האם

לא יותר חשובה ולא פחות חשובה לפתור את הבעיה זה לא קל אך אפשר למצוא פתרונות שיכולים לעזור מעט כמו סטודנט מפרוייקט פר"ח, דודים, חוגים עם מדריכים ועוד ירון קהילת יפו
 
למעלה