בנים גידלתי

[יערית]

בואי אני אגיד לך מה אפשר לעשות

להיות בדיוק כפי שהיית עד היום בשבילו,מעבר לזה כל תוספת של משפחה/חבר/מחנך וכו' בדמות גבר יעזור לו להסתכל על הגבריות שלו במידה מה. מזל טוב לגבר שלך ,חיים מלאים באהבה בריאות ושמחה.למעשה הוא קיבל מתנה גדולה בחיים,את אהבה שלך והכוח שיש בך מועבר אליו. אסיים עם

ענקית כיאה למרוקאית.

 

[לימונ דה]

תודה ואמן ../images/Emo57.gif

 

[אופק דגנית]

בשיחות האלה..

שיש לי עם הנער.... לפעמים יש איזה תחושה שככול שאנסה יש מקום שאליו הוא לא יתן להיכנס...וכשהוא נותן מעט זה רק כדי להרגיע... כדי שאפסיק ..זה בדר"כ קשור לבנות התפתחות גופנית..ניסיון ראשון.. היה לי הרבה יותר קל.. אילו היתי גבר...כך בטוחה שהוא היה משתף יותר... אבל גם שם.. יש דברים שלא משתפים בהם את ההורים כבר...לזה יש את החברים... כלכך מתלבטת עם עצמי..לפעמים אם לשאול להראות ששמתי לב..ככה כבדרך אגב כזה.. עם קצת מבוכה שלי...שלו... כך דולה מעט פרטים..נותנת המון הדרכה... שאר התחומים...זה כלכך קל ונגיש לדיון.. ושלא תחשבי שעם הנערה זה יותר קל...לפעמים זה יותר קשה...בגלל אופיה הסגור יותר. זה גם גישושים בדרך....עד שמגיעים לשיחות..

 

[לימונ דה]

בדיוק בגלל שהתחילו שיחות

התחלתי להרגשי בדיוק מה שתארת - שיש מקום שהוא לא בשבילי. וחשבתי אולי הוא כן לגבר. ואני רואה מהקריאה כאן שזה אולי לא קשור לגבר/אישה, אלא לפרטיות מסוימת או גבול מסוים שעד אליו הוא רוצה להחשף. אצלנו זה כנראה עוד יותר בולט, כי הבת שלי היא דוגמה לפתיחות רגשית נדירה. ולא רק איתי אבל בעיקר איתי. וכנראה שיחסית אליה הרגשתי את אותו הגבול איתו אפילו בצורה יותר בולטת. תודה דגנית. בהצלחה לנו האמהות המגששות

 

[שושן פרא]

תמיד יש מה לעשות ../images/Emo141.gif

אבל קראתי את כל מה שנכתב בשרשור הזה, בייחוד את מה שכתבת את, ואני מתרשם שאת כל מה שיש לעשות - את כבר עושה. דאגת שבנך יגדל סמוך לסבו (אותו את מתארת כגבר למופת), את חושבת היטב על צרכיו הרגשיים, את נותנת לו בסיס יציב ובטוח ליציאה אל החיים ... את עושה כל מה שצריך לעשות. אני מבין שמדאיג אותך שאין לו עם מי לדבר על "ענייני גברים", בניגוד לאחותו, שיכולה לדבר איתך על "ענייני נשים". תנוח דעתך: למרבית הגברים הצעירים אין מישהו כזה. החברה מחנכת גברים להימנע משיחות אינטימיות, גם כשיש בסביבתם פרטנר מתאים לשיחה כזו (וברוב המקרים אין, גם כשהאבא חי).

 

[לימונ דה]

בדיוק מה שאמרה לי חברה נשואה

היום. אמרה לי שאם כבר יש שיחות בנשואים אינטימיים, הבן שלה מדבר על מה שיכול איתה. עם בעלה בכלל לא. אז באמת אתה אמרת את הדבר הכי "מרגיע". תודה שושקי

 

[שושן פרא]

זה מה שנדמה לה ../images/Emo141.gif

תשאלי כל אחד כאן ויגידו לך, שעל הנושאים האינטימיים באמת אנחנו מדברים עם החבר'ה

 

[לימונ דה]

נכון, על מה שיכול

כתבתי במיוחד - על מה שיכול לדבר עם הורה - מדבר איתה ולא עם בעלה - על השאר (וזה כנראה הרוב) עם החברה או אולי מתיעץ בפורומים שיש ועוד.

 

[שושן פרא]

ועוד תובנה על אבהות ../images/Emo141.gif

נזכרתי במחשבה שהתגבשה אצלי בזמן האחרון, שהתפקיד החשוב ביותר שמילאתי בתור אב הוא לעזור למתלוננת לשחרר את הילד. להגיד לה כל פעם "תניחי לו", "תני לו להתמודד", "סמכי עליו", "הוא כבר ילד גדול" ו"אלה החיים שלו".

 

[לימונ דה]

../images/Emo13.gif רשמתי בפניי את כל המלצותיך

 

[שושן פרא]

אלה לא היו המלצות ../images/Emo13.gif

זה שלי, את יודעת.

 

[לזרוס]

חסך וחוסר אונים.

לבנך יש חסך בדמות דמות אב ואת מרגישה (קצת או הרבה) חסרת אונים לגבי מה אפשר לעשות בענין. מי יודע אם יש פיתרונות או פיתרון. לגבי החסך שיש לבנך בדמות גברית לחיקוי שמעת כמה אפשרויות מאחרים כאן, כמו תחליפים כמו פסיכולוג, מדריך טניס, מורה לספורט וכולי. אמרת שהמחנך שלו משמש לו כדמות להערצה ויש את אחיך שגר לא רחוק, וכן הלאה. זה מה שיש, יותר מזה מה כבר ניתן לעשות אם לא לקבל את המציאות? זה מה שיש לי להגיד, שעלייך לנסות לקבל את המציאות כפי שהיא. רגע, זה בנוסף לדאגה ולעשייה כמובן. ראייה מפוכחת של המציאות והשלמה איתה יכולות לעזור לך גם לגבי הרגשת האין אונים שיש לך בנושא הזה. את נשמעת אמא נהדרת, דואגת ועושה. זה כשלעצמו מהווה הישג. וזה שיש לך כל כך הרבה תמיכה מכל כך הרבה חברות וחברים כאן זה פשוט נפלא. סליחה על סיסיותי. שתצליחי!

 

[לימונ דה]

../images/Emo13.gif אכן, קבלת המציאות

כנראה שמה שנשאר לי להשלים איתו זה שהמציאות שלי כוללת מדי פעם אפיזודות ותחושות של חוסר אונים, ואין הרבה מה לעשות עם זה. זה בא והולך.

 

[galia1962]

../images/Emo65.gifיומולדת שמח לבן שלך../images/Emo25.gif

ובקשר לשאלה שלך, אולי ניתן לאפשר לסבא ו/או לאחיך ליזום איתו פעילויות , מפגשים, של בנים רק הוא והם או עם אחד מהם.

 

[לימונ דה]

זה גם כוון

ויסלחו לי כולם על הסטיראוטיפ שאני "דופקת" עכשיו, אבל מבחינתי גם ללכת עם מישהו למשחק כדורגל זה משהו בתחום החסר.

 

[שושן פרא]

עם איך שנראה הכדורגל בארץ ...

זה לא כזה חסר. ואנקדוטה: בשנת 94' עבדתי בחברת סטארטאפ קטנה, והייתה לנו מזכירה נחמדה שרוב הזמן לא היה לה מה לעשות. התידדתי איתה. הימים היו ימי מונדיאל, וגיליתי עד מהרה שהיא מגלה בקיאות במה שקורה, ושבנה בכורה מעריץ אותה על זה. שאלתי אותה מאיפה הבקיאות, והיא סיפרה לי שהיא גדלה ביפו הבולגרית, אבא שלה היה אוהד שרוף של מכבי יפו, ומכיוון שהיו לו שלוש בנות, היא (הבכורה) הייתה זו התלוותה אליו למשחקים.

 

[לימונ דה]

בוא נאמר שגם אם אביו היה בחיים

בנושא הכדורגל לא ממנו היתה מגיעה הישועה. דוקא הגיס הצעיר שלי, אוהד שרוף של מכבי חיפה, לקח אותו פעם למשחק ואפילו החזיר לי הביתה ילד ירוק מכף רגל ועד ראש. נזכרתי בזה פתאום. עכשיו הגיס גר בצפון קליפורניה. אבל הנה עוד דמות גברית ברקע.

 

[naama78]

../images/Emo20.gif

נאמר הכל וגם ככה לא יודעת מה להגיד...

המון מזל טוב

 

[לימונ דה]

../images/Emo51.gif../images/Emo25.gif

 

[R a c h e li]

כלל ראשון.....

מערכת אחידה המאפשרת לו לקבוע כיצד כל תכונה משפיעה על הקרב (חיים) וכך גם משפר את תכונותיו על פני הזמן..... אחד מכללי השחקן המיומן במבוכים ודרקונים זו הייתה מטאפורה מאחלת לו להיות השחקן הגדול מכולם מרחלי שמאמינה שהוא אימץ לו דמות שהיא שייכת רק לו המון מזל טוב..........