מאד נהניתי משיטת ההצגה שלך. כל הכבוד
אני בדעה שהמחשת חלופות עתידיות שונות בצורה של נרטיב דמיוני עשויה להיות הרבה יותר משכנע מסתם הבעת דעה ועשית את המלאכה באופן יוצא מן הכלל. כל הכבוד למאמץ שהשקעת!
אפשר לכתוב עוד סיפור כזה אודות קטרי הקיטור התיירותיים המופעלים מפעם לפעם בקו מלחה-תל אביב בהם הסגל לבוש בסגנון ישן, מוגשת ארוחת תה ועוגות טעימות, ומקיימים קטעי הופעות היסטוריות במספר תחנות בדרך...
בברכה,
דוד
מאד נהניתי משיטת ההצגה שלך. כל הכבודתאר לך את הערך באתר "לונלי פלאנט"
שימו לב שהכיתוב ב"תיירותית" ומבוסס על אופן הביטוי האנגלי, כך "העיר הישנה" ולא "העיר העתיקה", "שדה התעופה תל אביב (TLV) ולא בן-גוריון" ועוד כמה תופינים לשוניים... כמו כן האמור מתייחס למצב בו הקו מהאומה מגיע רק עד ממילא.
"ירושלים:
ההגעה לירושלים מאד פשוטה, בשדה התעופה תל אביב יש רכבת ישירה לעיר שמגיעה ממש עד למרכז ההיסטורי, ועל רחוב המלונות הראשי כך שגם אם אינכם שוהים בוולדורף-אסטוריה או במצודת דוד (שלעבר ההילטון) לא תהיו יותר מתחנת אוטובוס או שתיים מתחנת הרכבת ירושלים-ממילא. אם החלטתם שהעיר הקדושה כבדה מדי לחופשה שלמה תוכלו עדיין להרגע בחוף הים של תל-אביב ולהגיע הישר ללב העיר ההיסטורית ב40 דקות. לרוב התיירים אנחנו ממליצים לעלות מהתחנה הישר לשער יפו ולהמשיך ברגל בסמטאותיה ההיסטוריות של העיר הישנה, להגיע לאתרים דתיים כמו כנסיית הקבר ואז לרדת בשוק המדורג לרחבת הקיר המיילל, שם תוכלו לחזור לתחנת הרכבת בחשמלית שסובבת את חומותיה הדרומית והמערביות של העיר, עם נופים פנורמיים של הים המת. תיירים שאינם מטיבי לכת יכולים לוותר על ההליכה ולהשתמש בחשמלית ממפלס הרחוב בשער יפו, ממש ביציאה מתחנת הרכבת. לאתרי הנצרות מומלץ לרדת בתחנת הר-ציון ולעלות על מיניבוס לכנסיות הדורמיציון וכנסיית הקבר.
הסקרנים שבכם יכולים להמשיך בחשמלית (הקו השחור, חלק ממערכת החשמליות בעיר) לרחוב יפו שבעיר החדשה שם ישנן מסעדות שתעברו בדרך לתחנת החשמלית "קינג ג'ורג' ". בעיר החדשה יש גם מוקדי חיי לילה כמו אזור נחלת שבעה התוסס, ואזורי מסעדות כמו רחוב בן-יהודה שהוא רחוב להולכי רגל. המסעדות בעיר החדשה מתאימות למי שרוצה לאכול ארוחת ערב בעיר ים-תיכונית תוססת שמערבת בין המזרח התיכון ואירופה. למי שלא בחר לשהות לילה בעיר מומלץ לחזור לתחנת הרכבת ירושלים-ממילא לפני השעה 10 בערב על מנת שלא תפספסו את האוטובוס למלון מתחנות הרכבת בתל-אביב או נתניה.
אזור תחנת ירושלים-ממילא הוא אזור היסטורי ששוחזר. כמו ברלין, גם ירושלים חולקה בין שני צדדים יריבים, ואזור התחנה היה בעבר שטח הפקר. מסיבות כאלו ואחרות קניון ממילא נפתח רק בעשור הראשון של המאה ה21, כ40 שנים אחרי מלחמת 67 שביטלה את החלוקה הפיזית של העיר. הקניון שמעל לתחנה כולל רחוב שחציו בניינים משוחזרים מהמאה ה19 - תחילתה של העיר החדשה מחוץ לחומות העיר הישנה, וחציו בניין מלון מודרני שאמור להשתלב בארכיטקטורה האיטלקית-ויקטוריאנית מבלי להתחרות בה. המשך הקניון בטיילת לכיוון שער יפו, וברחבה ממש מחוץ לשער עצמו שבה נמצאת תחנת החשמלית והמעלית ופיר המדרגות הנעות לתחנת הרכבת.
בתקופת חלוקת העיר נבנו בצד המערבי (הישראלי) מספר מוקדים חילוניים-תרבותיים כמו מוזיאון ישראל (קומפלקס נרחב על גבעה עם אוספי ארכאולוגיה, אומנות, ומגילות ים המלח המפורסמות שמצדיק יום ביקור שלם), וכן מוזיאון השואה המפורסם יד-ושם. המקומות רחוקים אולי ממרכז העיר, אבל אם אתם שוהים בעיר או אם כבר ביקרתם בירושלים הם שווים ביקור. למוזיאון יד-ושם יש קו חשמלית (הקו האדום, תחנה סופית, הר הרצל) אם אתם מגיעים ממחוץ לעיר תוכלו אפילו לחסוך רבע שעה ולרדת בתחנת ירושלים-האומה שתיירים אינם משתמשים בה בדרך-כלל (מידע פיקנטי - התחנה נקראת על שם מרכז כנסים בו התקיים בין השאר משפט אייכמן בו ישראל שפטה פושע נאצי שהמוסד תפס בארגנטינה) בעוד למוזיאון ישראל יש לקחת אוטובוס ממרכז העיר, אך ישנן תוכניות להמשך קו החשמלית לאוניברסיטה בגבעת רם עד למוזיאון עצמו.
לחובבי הרכבות שביניכם: כקילומטר דרומית לתחנת ירושלים-ממילא שוכנת תחנת ירושלים ההיסטורית, שאינה בשימוש יותר. בעשור הראשון של המאה ה21 המתחם עבר שיפוץ וכיום יש בו מספר מלכודות תיירים וניתן לשכור ממנו אופניים ולרכב על שביל אופניים לאורך המסילה ההיסטורית עד לתחנת הרכבת הפעילה "ירושלים-מלחה". לא היינו ממליצים לנסות את הרכיבה הזו בחודשים יוני-אוגוסט, אך באביב ובסתיו זו חוויה מהנה. תחנת ירושלים ההיסטורית נפתחה ב1892 והיתה על אחד הקווים הראשונים שהוקמו במזה"ת. עברו בה אישים היסטוריים מהקייזר ווליהלם II ועד לקיסר היילה סאלאסי. השכונה שבה היא שוכנת היא המושבה הגרמנית, אחד האזורים הבורגנים-בוהמיים השוקקים שבהם התושבים מבלים על מנת להמנע ממרכז העיר המתוייר לעייפה. הרכבת במסילה הישנה פעלה כמאה שנה עד שהשירות הופסק כי המסלול ההסיטורי שעבר בעמקי נחלים בין חורש ים-תיכוני היה מעוקל מדי וזמן הנסיעה היה כפול מזמן הנסיעה באוטובוס. אחרי הפסקה של כעשור הקו חודש, אך רק עד תחנת ירושלים-מלחה שמדרום לעיר. במשך היום אפשר להמליץ לחולי הרכבת שבכם על הנסיעה הנופית מירושלים-מלחה לתל-אביב, אך זמן הנסיעה יותר מכפול מזמן הנסיעה ברכבת לממילא, והמשך הנסיעה מהתחנה לעיר עצמה תלוייה בשימוש באוטובוס מקומי או במונית. בגלל המרחק הקצר בין שני הקווים ישנם דיבורים על חיבור המסילות, אך אלו אינם בתיכנון מיידי."
אני בדעה שהמחשת חלופות עתידיות שונות בצורה של נרטיב דמיוני עשויה להיות הרבה יותר משכנע מסתם הבעת דעה ועשית את המלאכה באופן יוצא מן הכלל. כל הכבוד למאמץ שהשקעת!
אפשר לכתוב עוד סיפור כזה אודות קטרי הקיטור התיירותיים המופעלים מפעם לפעם בקו מלחה-תל אביב בהם הסגל לבוש בסגנון ישן, מוגשת ארוחת תה ועוגות טעימות, ומקיימים קטעי הופעות היסטוריות במספר תחנות בדרך...
בברכה,
דוד