אז ככה:
בתקופה הרומית, כנראה היה שם מקדש ליופיטר, יהודים לא יכלו לגור בירושלים, יש מעט עדויות על ביקור של יהודים על ההר (רבי עקיבא המפורסם שבהם) כשהרומאים התנצרו, ונהיו ביזנטים, הם השאירו את מתחם הר הבית הרוס. עדויות נוצריות בנות הזמן, מתארות את עליבותם של היהודים קרועי הבגדים העולים להתפלל על ההר החרב. כ-50 שנה אחרי הכיבוש המוסלמי, בסוף המאה ה-7 נבנתה כיפת הסלע ומסגד שלימים יקרא אל אקצה. כיפת הסלע נשארה פחות או יותר כפי שהיא מאז ועד היום, אל אקצה נהרס ושוקם פעמים רבות, אבל בסופו של דבר, יש בקצה הדרומי של ההר מסגד במשך כל השנים מאז. מהתקופה ההיא, יש עדויות לכך שיהודים חיפשו חלופה- כבר לא יכולים להתפלל על חורבן במקום שבו יש בניין מאוד מפואר- אז התפללו על הר הזיתים וגם הקיפו את ההר סביב סביב, וליד כל שער נשאו תפילה. הצלבנים לא פגעו בביניינים שעל ההר, רק ניצרו אותם, והפכו אותם לכנסיות בשם מקדש שלמה ומקדש האדון. חוץ מזה, הם רצחו את כל מי שלא היה נוצרי. האיובים החזירו את ההר לידיים מוסלמיות ומאז ועד היום ההר מוסלמי. הממלוכים בנו (לפני כ-700 שנה) סמוך להר שכונה, כך שאי אפשר היה להמשיך להקיף את ההר, ואז התחילה המסורת להתפלל ליד חלק קטן מהכותל, שנשאר חשוף ונגיש ובתוך העיר. כך "נולד" הכותל המערבי כמקום קדוש.
