במוצאי יום מנוחה

[פורץ מאה שערים]

במוצאי יום מנוחה

יום כיפור תשע"א 12:47 אני יושב במטבח, יושב וחושב. דבר לא נשמע מלבד תקתוק השעון המפלח את הדממה. "ונתנה תוקף קדושת היום" מרעים בקולו החזן מבית הכנסת הסמוך. ואני מה? בליל של רגשות ותחושות מעורבות מציף את כל כולי. אני לא מרגיש כלום, וזה אולי הדבר שהכי מציק לי. אני רוצה להרגיש אבל אני קר כקרח. אדיש בצורה מטורפת ועל כך אני בוכה. רבבות יהודים ברחבי העולם בוכים צמים מתפללים מתחננים, ואני מה? אדיש למה? איך הגעתי למצב הזה. למה אני לא מרגיש כלום? אתמול בערב הלכתי לבית הכנסת לשמוע את החזן אומר "כל נדרי" בנוסח שאני כל כך אוהב. אחרי זה מיד לאחר תפילת הלחש של ערבית הרגשתי כיצד האלרגיה מתחילה להכות בי ויצאתי מבית הכנסת לשאוף אוויר ולתת למוח שלי דרור למחשבות ...................................................................... מוצאי היום, סעודה, אני מסתכל על הנרות המרצדים שאימא שלי הדליקה, מהרדיו בוקע קולו של אברהם פריד "ונשתה לחיים אוי בירושלים". "נו תשתה לחיים" כך אימא שלי, "לא בא לי עכשיו" אני עונה. "מה יש לך?" היא שואלת. "ברוך השם עברנו את הצום, התקבלו התפילות, אז מה אתה עם פרצוף תשעה באב" ואני כל כך רוצה לענות לה אך שותק. מה אענה לה? אני חושב לעצמי. שעבר עלי יום מהגיהנום? שכל היום הסתובבתי כמו ארי בסוגר עם רגשות מעורבים. אם היה אפשר לחבר את המוח שלי לאלקטרודות במהלך היום אני בטוח שהאלקטרודות היו מתפוצצות. ............................................................................. 00:26 אני במיטה מנסה להירדם ללא הצלחה. נסער מהיום שעבר עלי. נראה כאילו הכול חזר לשיגרה אבל בתוך תוכי אני יודע שזה ממש לא ככה. נכון, מחר בבוקר אני אקום ואחזור ללופ של החיים. עבודה, שרות לאומי, לימודים, מכון כושר. ברגע אחד אחזור להיות פעיל ומלא מרץ אבל אני יודע שזאת בריחה, בריחה מהמחשבות שמציפות אותי, בריחה מההתעסקות וליבון הדברים היותר חשובים בחיים. אז מה בעצם מעיק עלי ומציק לי ??? ההרגשה שלעולם לא אמצא את המקום הטבעי שלי. אני לא מרגיש משוייך לשום חברה, לא חילונית ולא חרדית. חרדים וחילונים רואים בי כבחור שיודע לשלב בין שני העולמות אבל בתוך תוכי אני ממש רחוק מהתדמית הזאת. אני לא יודע במה אני כן מאמין ובמה לא ואם לומר את האמת אני שונא להתפלסף יותר מדי עם שאלות על אמונה. כל מה שאני רוצה בסך הכול זה להרגיש טוב עם עצמי אבל זה קשה. אני מסתכל במחזור וקשה לי למלמל מילים שאני לא מתחבר אליהן. על חטא שחטאנו לפניך בעבירה כזאת ועל חטא שחטאנו לפניך בעבירה כזאת. אני לא מרגיש חוטא ולא מרגיש שעשיתי משהו לא בסדר. אולי קרוב המשפחה שלי שהיה באומן בראש השנה ולאחר מכן נסע לקייב שבאוקריינה וצלצל לבקש ממני שאזמין לו ולחברים שלו 4 נערות ליווי מהאינטרנט, אולי הוא צריך לעשות חשבון נפש. אני בטוח שהוא היה בבית הכנסת היום כאשר הוא לבוש באותו הלבוש כמוני עם המגבעת והקאפטן והיכה על חטא בזמן שהמילים יצאו אצלו מן השפה ולחוץ. אבל אני לא גנבתי אף אחד, לא אנסתי אף אחד ובוודאי שלא רצחתי אף אחד. אני בסך הכול בן אדם שמשתדל לעשות טוב ככל יכולתי. לעומת זאת מנגד אני מרגיש נורא עם עצם הרגשת האי שייכות. אני נמצא בבית הכנסת מוקף כל כך הרבה אנשים, דומים יותר ודומים פחות אבל בתוך תוכי השקפת העולם שלי כל כך שונה מהם. ואם לא די בזאת אני לא רואה כל דרך שבה אוכל למצוא פרטנרית לחיים. אני לא יודע איפה אוכל למצוא "עוף מוזר" כמוני. בשידוכים ??? בטח. לפני שבוע שדכנית צלצלה לשאול אותי אם אהיה מוכן ללבוש שטריימל, עניתי לה שכן אבל רק בפורים. בפאבים, בארים, מועדונים ??? אני לא ממש הטיפוס של מקומות כאלה. בערבי פנויים פנויות ??? כיפה שחורה לא ממש עושה את זה לבחורות דתיות לאומיות באינטרנט ??? כבר התייאשתי אני משווע אנושות לאהבה, למגע, לליטוף, למילה טובה, לאחת שתרצה לקבל ממני את כל הטוב שאני רוצה להעניק ולהרעיף עליה, ובעיקר ליום שבו אפסיק להיות בודד. אני רוצה להתחיל לעשות כל דבר "בשניים", נמאס לי לחיות את חיי כשכל דבר מסתיים בזה שאני מסתגר בחדר שלי, שומע מוסיקה ושומר את הכול בבטן. נמאס לי מלילי שבתות קבועים שבהם אני מרגיש שיורד מסף אפור שכזה ואני עוטה על עצמי מסיכה כמו גנב באפילה. נמאס לי ממחשבות שמציפות אותי ואין לי את מי לשתף פרט לאפלקציית הוורד של ה Office 2010 שברשותי. המשך בהודעה הבאה.......

 

[פורץ מאה שערים]

המשך

קשה לי למצוא סביבה תומכת מכיוון שאני לא ממש מתאים למסגרת כלשהי. אני קורא פסיבי בפורום "יוצאים בשאלה כבר קרוב ל-8 שנים וכן בפורום "חרדים בעל כורחם" מאז היווסדו. אני חייב לציין שקשה לי עם המון דברים שנכתבים בפורומים ולכן אני כמעט ולא כותב בו. אין לי "אנטי" נגד הדת או החרדים, אני לא מתחרה עם אף אחד כמה עוונות אני צובר, קשה לי נורא עם כל אלה שמזלזלים בדת או שמים למושא ללעג ולקלס אנשים גדולים באמת רק כי הם לא מסכימים עם הדרך שלהם. המוטו שלי בחיים הוא לא לזלזל באף אחד, "חיה ותן לחיות", אני מקבל כל אחד איך שהוא. נכון שיש דברים שלא נראים לי בדת ואני כל כך אדיש כלפיהם אך עדיין אני לא מזלזל בהם כי מי אני שאבוא ואקבע מה כן נכון ומה לא נכון. התאוריה שלי היא שישנם באדם שלושה מימדים ורק כאשר שלושת המימדים הללו תואמים ומסונכרנים, האדם באמת מרגיש טוב עם עצמו ומרגיש שהוא "עומד" במקום הנכון. ואני אסביר.... המימד הראשון הוא המימד החיצוני, התדמית החיצונית של האדם דהיינו הלבוש שלו. המימד השני הוא המימד של המעשים, אותם דברים שאדם בוחר לעשות או לעשות, לשמור או לשמור. המימד השלישי הוא המימד של האמונה הפנימית וההשקפה. כאשר ישנה סתירה פנימית בין אחד מהמימדים הללו לאחרים האדם מתחיל לחוות קונפליקטים ואז מתחיל תהליך ארוך כואב ומייגע. ביום יום שלושת המימדים אצלי די חופפים אחד לשני. אני לבוש בצורה "כללית" (אם כי נוטה יותר לאלגנט), לא עוקבים אחרי לראות מה אני שומר או מה אני לא שומר, ואת ההשפקת הפנימית שלי אני שומר לעצמי. המחשבות נמצאות על אש נמוכה למרות שבשעות הערב הערב שאלה בדרך כלל השעות הכי קשות אני יכול להתחיל להרגיש את הדגדוגים הלוחצים בתוך תוכי. לעומת זאת כאשר נוצר מגע עם אלמנטים דתיים אני נכנס למערבולת של תחושות ורגשות בין המימד הפנימי של ההשקפה והאמונה לבין המימד של המעשים המתבטא בעיקר בשאלה של מה עלי לעשות וכיצד עלי לפעול. אורח החיים שלי ביום יום כמעט ואינו מורכב מאלמנטים דתיים ואם לומר את האמת אין לי שום נקיפות מצפון על כך ואינני מרגיש שאני עושה דבר רע. אני מרגיש מאוד טבעי כאשר אני לא מקפיד על שמירת שבת או הנחת תפילין למרות שאני בהחלט מסוגל לשמור על הדברים הללו מדי פעם. אבל כאמור הדברים הללו הינם הדברים הפשוטים שבסופו של דבר אני מאמין שאוכל ליישר איתן קו ולשמור עליהן ביום מן הימים. 24 השעות האחרונות היו קשות עלי במיוחד. אציין שהיום עבר עלי בבית עם מחשבות טרופות ועם עלעול מדי פעם במחזור כדי לראות אולי ארגיש משהו, אבל כלום. לקראת תפילת נעילה גברה בי תחושת האמביוולנטיות. מצד אחד הייתי כל כך רגוע ושלו או במילים אחרות קר ואדיש אך מצד שני הכתה בי המחשבה "מה קרה לך ? למה אתה לא מרגיש כלום? הרי כל כל הרבה אנשים קורעים את ליבם עכשיו בתפילה, הרי כל כך הרבה טוענים שהרגע הזה הינו הרגע הכי מכריע ואתה פשוט יושב לך ולא מרגיש כלום". ואז....כאילו הכה בי ברק והדמעות פרצו החוצה. "למה הגעתי למצב הזה שאני צריך לשבת ולייסר את עצמי במחשבות, למה מגיע לי כל הבלבלות שבהם אני נמצא, למה לא יכולתי להיות כמו כולם וללכת בתלם, למה פעם אני כן מקיים דברים כלשהם ופעם אני לא מרגיש שום צורך לקיים את אותם הדברים, למה הגעתי למצב שיש לי רגשות כלפי מישהי כאשר היא לא מרגישה אלי כלום ולא מעוניינת בי." באותו רגע יצאה מליבי תפילה אחת, תפילה קצרה שאינה מזכירה בשום צורה את התפילות והבקשות של יום כיפור, תפילה אחת שאין בה ולו בקשת סליחה אחת, אבל תפילה שאני באמת יכול להתחבר לכל מילה ומילה שלה: (מתוך פזמון של שיר של איציק קלה) "אבא נשמה, אבא שבשמיים. אבא בורא עולם, תפקח לי את העיניים. שאלך בדרך ולא אמעד, יהיה לי ערך בעולם, מודה אני לפניך בורא עולם." ביקשתי רק דבר אחד שאזכה לבנות לי את הדרך שלי ביחד עם בת זוג אוהבת, ותו לא. ביקשתי, אם לא יועיל בטח לא יזיק. אני מבקש להתנצל אם כתבתי באי סדר או קפצתי מענין אחד לענין אחר. הדברים נכתבו כמקשה אחת עם המון כאב ולא רציתי לפגוע בקלחת הכתיבה עם מחשבות על עריכת התוכן. אני מאחל לכולנו שכל אחד מאיתנו ימצא את המקום הטבעי שלו ושיגיע אל המנוחה ואל הנחלה בקרוב. שבוע טוב שלכם פורץ

 

[חעלמער רבי]

חבל חבל חבל

אתה בורח מפילוסופיה אבל בורח מעצמך - מפנימיותך אדרבה ! שבור את הראש. חקור, ברר, שאל. כשתתברר לך האמת תהיה רגוע פי מאה- גם אם הקשיים יגדלו פי אלף ! שנה טובה חעלמער רבי

 

[משתוקק10]

לא נקלט לי שאתה 8 שנים בפורומים אלו, ועדיין..

ואתה עדיין לא יודע במה אתה מאמין. דבריך נוגעים ללב, אני מבין את רגשותיך, אך אני חושב שכמו שאמר קודמי (בתגובה) הנך צריך להעמיק בידע וחקירה. אין צורך להיכנס לפילוסופיה מסובכת מדי ע"מ לדעת למי אתה משתייך מבחינה דתית. מספיק שיחה של שעה שעתיים עם כופר שבטוח בכפירתו, ואתה יוצא כופר מוחלט. אשמח להיפגש אתך במידה ותרצה, זהו אתגר בשבילי. בינתיים מי שישב איתי לשיחה רצינית, יצא כופר מוחלט. אם אתה רוצה להגיע לשם, אתה תגיע. בהתחלה תרגיש עוד קצת רגש לדת, אך עם הזמן אתה תבוז לדת, משום שהמושג "חיה ותן לחיות" לא קיים בדת. שאלה קטנה: אתה מתחרט על כך שהגעת למצב של ידע על אמיתות הדת? או שלמרות כל הסבל, אינך רוצה לחיות באשליה?

 

[אבי2322]

אני הייתי מוכן לשוחח איתך..

במסגרת הפורום ואולוי תצליח לשכנע אותי,אני חרדי לשעבר אבל לא ממש חוזר בשאלה. יש מצוות שאני עדיין מקיים אבל אני לא מרגיש מאמין אלא בגלל שככה טוב לי כרגע לפחות.בוא נגיד שני שלם עם עצמי בגלל שלא התנקתי לגמרי מהדת.

 

[אבי2322]

התכוונתי לכתוב שאני לא מרגיש פחות מאמין..

זאת אומרת שהאמונה אצלי עדיין קיימת אבלקשה לי לקיים את כל המצוות קלה כבחמורה.

 

[מבולבלונת]

ואינך חושש משכר ועונש?

 

[אבי2322]

אני לא ממש חושב על זה..

בקטע של שכר ועונש בעולם הבא.אני פשוט שלם עם עצמי בזה שאני מקיים מצוות בסיסיות אני פשוט לא מסוגל ולא יכול לקיים מצוה קלה כבחמורה. אבל שוב אני מאמין בה' ושהוא מנהיג וברא את העולם. כל הבסיס של האמונה זה שאתה מאמין במשהוא שאתה לא בטוח שהוא קיים ולכן זה נקרא אמונה כי אם אני בטוח שהוא קיים אז זה כבר לא אמונה אלא משהוא שראיתי ושאני יודע שהוא קיים. אני אישית די בטוח בשני דברים ובואי נעשה רגע הפרדה בין הדת לאל,יש אל לעולם ויש מישהוא שברא את העולם וזה בדוק וזה לא משנה איך שתקראי לו או איך שתגדירי אותו. השאלה היא אם הוא באמת ציווה עלינו את כל הציוויים הקיימים בתורה,וכאן מגיע הקטע של האמונה. הדבר השני שבדקתי וחקרתי ואני בטוח בו במאה אחוז הוא שיש חיים אחרי המוות,ושוב גם כאן יש לנו את הקטע השני בעלילה שהאם באמת יש שכר ועונש בעולם הבא אבל זה שיש עולם הבא או חיים אחרי המוות או איך שלא תיקראי לזה על זה אין ויכוח מבחינתי לפחות.

 

[משתוקק10]

בכיף רב, דבר איתי במסרים.

 

[אבי2322]

כפי שכתבתי בתגובה הקודמת..

אני מאמין שיש ישות ששולטת ומכוונת אתהעולם ויש מי שברא את העולם,העניין של הדת כאן הוא משני. וכפי שאמרתי ואת זה אני יודע מהוכחות שיש חיים אחרי המוות ושוב השאלה של שכר ועונש עבור מצוות היא משנית כאן וכאן נכנס הקטע של האמונה. מעניין אותי לדעת מה אתה חושב כי אתה כל כך בטוח בעצמך.

 

[האדם הבודד]

אולי תשתף אותנו בהוכחות שיש חיים לאחר המוות

ואולי לאחר המוות ישאלו אותך למה לא לא האמנתה בבתולה הקדושה אולי ישאלו על מכה ואולי לא ישאלו.

 

[אבי2322]

הדגשתי שהשכר ועונש על פי המצוות..

ביהדות הוא הקטע המשני כאן אבל זה שיש חיים אחרי המוות זה דבר מוכח. השתתפתי בכמה סיאנסים וגם שמעתי שתי עדויות חיות משני אנשים שהיו במוות קליני וסיפרו את אותו תהליך שעברו לפני שהם חזרו לחיים. ואותם אנשים הם חילוניים גמורים שאין להם שום קשר לדת והם העידו שהם חוו חוויה של היתנקת הנשמה מהגוף. גם הנושא של גילגולי נשמות הוא אמיתי ונכון. בענייני דת אני לא מתווכח זה עניין של אמונה שהיא נובעת גם מחלק ממה שדיברנו עליו.

 

[סוג ב]

איך אומרים אצלנו?

חלום טוב חלום שלום

 

[משתוקק10]

אגב, לפי טענת הרמב"ם לא קיים סיאנסים.

http://www.youtube.com/watch?v=ChJXZPqKnA4&p=D80A912368C5D318&playnext=1&index=4 הראשון: סרטון החוקר איך נוצר מוות קליני, המחקר הוכיח שאדם שלא האמין במושג של חיים לאחר המוות, לא ראה כלום, בנוסף הומצאה טכנולוגיה (שהוא מדע מוכח שכל אחד יכול לחזור עליו מספר פעמים) ליצור מוות קליני ע"י קסדה ללא מוות. במוות קליני ניתן להסביר כל דבר, אלו שסיפרו לך, אולי לא היו דתיים, אבל בהחלט ידעו מה זה דת ואם לא האמינו, אז לפחות הכירו את המושג של חיים שלאחר המוות. חוץ מזה: אין כל קשר בין האמונה שיש חיים אחר המוות, לדת. האמונה בחיים שלאחר המוות לא נוצרה ע"י הדת היהודית. וגם אם יש אלוהים, איך זה מחייב אותך לקיים מצוות??? אין כל קשר בין דת לאלוהים. יש מיליארדים המאמינים באלוהים, אך לא מאמינים בדת היהודית. אז קודם תתחיל שלב שלב. באיזה חלק אתה מאמין ובאיזה לא. 1. אם יש אלוהים אם לאו? 2. האם התורה נכונה או לא? 3. ואם כן האם התלמוד נכון? ואם כן מהו תלמוד? דברי אלוהים חיים? הלכה למשה מסיני? או סתם הצעות למיניהם ע"י חכמי הדת?

 

[אבי2322]

בוקר טוב משתוקק

מסכים איתך לגמרי וזה מה שהדגשתי בתחילת דבריי שאין קשר בין שני הדברים. אבל בחיים שלאחר המוות ובגילגול נשמות ובזה שיש מי שברא את העולם ושולט על הטבע זה ברור לי ואני בטוח בזה. כל מה שקשור לדת ולמצוות זה כבר עניין של אמונה ,אלו שני דברים שונים. מה אתה חושב על התורה??זאת המצאה של איזה פילוסוף קדום מלפני 3500 שנה??עובדתית התורה נשמרה במשך אלפני שנים ככתבה וכלשונה אם היא היתה תורת שקר היא היתה נמחקת מזמן אתה לא חושב?? שוב אני לא דתי,הייתי פעם חרדי ויש לי המון דברים נגד העדה החרדית שלא מקובלים עליי,אבל אני חושב שהחרדים לא אחראים על התורה והמצוות.

 

[משתוקק10]

אז כעת אנו מדברים על התורה.

התורה לא קיימת 3500 שנה, ובוודאי לא נשמרה כלשונה. עד לפני כ2600 שנה, לא היה מושג של דיו, ועד אז היו חורטים על עץ ואבן, אז איך כתבו את התורה. עד לפני גג 3000 שנה לא היה קיים שפה עברית, אלא עברית עתיקה, וגם זאת לא קיימת 3500 שנה. בנוסף עיין בספר מלכים ב פרק כ"ב החל מפסוק ח' אתה תראה שגם עפ"י כותב הטקסט, הייתה תקופה של 300 שנה ללא ספר תורה. לפי התאוריה שלי: הלאום היהודי כבר קיים כנראה 3200 שנה. הדת החלה להיכנס אט אט באזור המאה ה7 לפני הספירה, ע"י אנשים (כמו מוחמד) אשר טענו שהם נביאים, ונשלחים ע"י אלוהים לתקן את העולם, ובד בבד הם החדירו לציבור הלא מאמין, שזאת דת וותיקה הקיימת כבר מאז בריאת העולם,אך הציבור הלא מאמין לא הושפע כנראה מספיק, ואז החלו כהני המאמינים בכל מיני תיאוריות, שהיהודים קיבלו תורה, אך בגלל שאנו חוטאים, ואבותינו עזבו את הדרך, ולכן גם נענשו על כך, (ובכך המציאו אגדות למיניהם) ואנו לא זוכים לראות את התורה. לאט לאט הציבור החל מאמין, אך עדיין לא קיים מצוות, ואז הופיע חלקיה הכהן יחד עם שפן הסופר, והמציאו (או שעבדו עליהם) שמצאו את ספר התורה. ואז חשפו אותו לפני המלך, או אז, המלך (אע"פ שכבר היה מאמין, אך לא הכיר את התורה) קרע את בגדיו, והחליט לקיים מצוות נוספות. (המשפט האחרון כתוב בכתובת שהבאתי לך) ולכן כותב הטקסט אף כתב כל מיני סיפורי אגדה על מלכים קודמים, כולל מלכים שכלל לא היו. הכל על מנת להראות שתורה וותיקה ביותר. ולתרץ את השאלות שנשאלו ע"י בני הלאום הישראלי: למה לאבותינו לא הייתה תורה? למה אבותינו לא קיימו מצוות? מדוע לא ידענו עד היום על אלוהים? למה אנו לא רואים ניסים? התשובה שנתנו להם היא: אבותיכם היו חוטאים, ואבות אבות אבותיכם שרפו את התורה, ולכן אבותיכם כבר לא הכירו את המצוות, ומשום שלא עבדו את יהוה, הם לא רואים ניסים, אלא רק צרות. (ואכן זאת הייתה תקופה קשה ללאום הישראלי, כך שהתירוצים האלו נתפסו טוב) וכשכל בני הלאום הישראלים סובלים צרות, מלחמות וכו' הפתרון הכי טוב זאת אמונה שאם יחזרו בתשובה, הכל יהיה בסדר. וכמו שחותם אחד מן החברים: מי שמפחד מאמין. בגלל תקופת הפחד הזאת, כולם האמינו לתותים שמכרו להם, (יציאת מצרים, מכות מצרים, ועוד אגדות למיניהם) עד כאן התאוריה שלי. יש שאלות??? אגב הידעת? התפילין הוותיקות ביותר שנמצאו, הם מהמאה הראשונה לפני הספירה. וגם אלו אינם תואמים כלל לתפילין שלנו, הן בצורתה, הן בתוכן הכתוב ובצורתו. הן בסדר הכתיבה. הלזאת תקרא תורה שמחזיקה 3500 שנה? ללא שינוי?

 

[אבי2322]

כל מה שאתה אומר זה טוב ויפה..

אבל עדיין זאת רק תאוריה של אדם שהוא לא מאמין,אבל גם חז'ל אומרים שהתורה עלתה על הכתב בכדי שלא תישכח אבל בהתחלה התורה עברה מדור לדור בעל פה עד שהחליטו לעלות אותה על הכתב בכדי שלא תישכח ואת זה עשו אנשי כנסת הגדולה. ברור שנוספו המון הלכות ודינים שאינם כתובים בתורה ואלו נוספו על ידי חכמי התלמוד . ההיסטוריה של העם היהודי חוזרת על עצמה והצרות של העם היהודי הנרדף היא עובדה קיימת. אם אתה שואל אותי ההיסטוריה עוד תחזור על עצמה שוב אבל אני לא יודע מתי. בתקופת השואה למשל אף אחד לא האמין שהיא באמת תיתרחש למרות הסימנים המוקדמים,הרי כבר לפני 70 שנה העולם היה נאור יחסית לתקופה של לפני כמה מאות שנים. אני לא אומר שאנחנו נענשנו על אי קיום מצוות,הרי מי אני שאשפוט?אבל עובדתית העם היהודי סבל בעבר ועוד יסבול בעתיד. שמע יש לי הרבה שאלות שאין לי עליהם תשובות,הרי יש גם נוצרים אדוקים שמאמינים שיש להם חלק לעולם הבא והם מקימים את הדת שלהם עד סוף החיים ואז הם עולים למעלה ורואים שעבדו עליהם.

 

[משתוקק10]

התורה לא נכונה!!!! זאת לא תאוריה.

זה מוכח מבחינתי שהתורה הומצאה ע"י בני האדם. מה שכתבתי בתגובה הקודמת זאת אכן התאוריה האישית שלי, ואיני בונה עלי בניינים. אך אתה שאלת מתי התורה נכתבה ועל ידי מי, אז עניתי לך לפי התאוריה שלי. בעניין מה שאמרת על כתיבת התורה, יש מחלוקת גדולה בעניין עפ"י החז"ל. הדעה הרווחת היא: שהתורה מתחלקת ל3 חלקים 1) נכתב ע"י אלוהים והועבר למשה, 2) נכתב ע"י משה, 3) חלק קטן על מותו של משה ואחריו, נכתב ע"י יהושע. אחרים טוענים, שהתורה כולה נאמרה למשה ונכתבה יותר מאוחר על ידי משה\יהושע. והרמב"ם טוען שהתורה נכתבה ע"י משה בעצמו, ולפי שיקול דעתו האישית, לאחר שקיבל מאלוהים ידע פוליטי,מדעי,פיזיקלי, יכל לכתוב את ספר החוקים והמשפטים בעצמו ועל דעתו, ואלוהים לא ביקש זאת כלל. אך לפי כולם: בני ישראל נכנסו לארץ ישראל עם ספר תורת משה בידיים, ואת התורה הזאת לא כתבו אנשי כנסת הגדולה. כך ששאלתי מהתגובה הקודמת עדיין בעינה. לעומת זאת: התורה שבעל פה, עפ"י רוב הדעות, נתנה אף היא בהר סיני, ועלתה על הכתב אלפי שנים מאוחר יותר. הצרות של העם היהודי בדומה לעם הכורדי ולעמי המורדים הפזורים בכל מדינות אפריקה הן אכן עובדה קיימת, הצרות של העם היהודי כלאום, ואין לזה כל קשר למצב דתם. בשואה היו גם המון משכילים שעזבו את הדת, ונלקחו אף הם לבית המטבחיים. (חלק גדול מהן חזר בתשובה ברגע שלפני המוות, אלו לא היו הכופרים) לגבי אותו נוצרי אדוק, אני לא חושב שהוא רואה שעבדו עליו, משום שאחרי המוות לא נשאר מאיתנו כלום, אז איך הוא יראה???? ואם כבר, יש לי גם שאלה: הרי יש הרבה יהודים מאמינים שמגיעים לשמיים ורואים שעבדו עליהם??? (אני כבר קלטתי את זה פה) אני מתקשה להבין חלק משאלותיך, אשמח אם תכתוב אותן בקצרה. במה אינך מאמין, ובמה הנך מאמין? תורה? נביאים? כתובים? אל? אלוהים שקוראים לו יהוה? אל נקבה? אל זכר? גמרא? משנה? הרב אלישיב? הרב קנייבסקי? הסבר פרט מ

 

[משתוקק10]

התורה לא נכונה!!! וזאת לא תאוריה!!!

זה מוכח מבחינתי שהתורה הומצאה ע"י בני האדם. מה שכתבתי בתגובה הקודמת זאת אכן התאוריה האישית שלי, ואיני בונה עלי בניינים. אך אתה שאלת מתי התורה נכתבה ועל ידי מי, אז עניתי לך לפי התאוריה שלי. בעניין מה שאמרת על כתיבת התורה, יש מחלוקת גדולה בעניין עפ"י החז"ל. הדעה הרווחת היא: שהתורה מתחלקת ל3 חלקים 1) נכתב ע"י אלוהים והועבר למשה, 2) נכתב ע"י משה, 3) חלק קטן על מותו של משה ואחריו, נכתב ע"י יהושע. אחרים טוענים, שהתורה כולה נאמרה למשה ונכתבה יותר מאוחר על ידי משה\יהושע. והרמב"ם טוען שהתורה נכתבה ע"י משה בעצמו, ולפי שיקול דעתו האישית, לאחר שקיבל מאלוהים ידע פוליטי,מדעי,פיזיקלי, יכל לכתוב את ספר החוקים והמשפטים בעצמו ועל דעתו, ואלוהים לא ביקש זאת כלל. אך לפי כולם: בני ישראל נכנסו לארץ ישראל עם ספר תורת משה בידיים, ואת התורה הזאת לא כתבו אנשי כנסת הגדולה. כך ששאלתי מהתגובה הקודמת עדיין בעינה. לעומת זאת: התורה שבעל פה, עפ"י רוב הדעות, נתנה אף היא בהר סיני, ועלתה על הכתב אלפי שנים מאוחר יותר. הצרות של העם היהודי בדומה לעם הכורדי ולעמי המורדים הפזורים בכל מדינות אפריקה הן אכן עובדה קיימת, הצרות של העם היהודי כלאום, ואין לזה כל קשר למצב דתם. בשואה היו גם המון משכילים שעזבו את הדת, ונלקחו אף הם לבית המטבחיים. (חלק גדול מהן חזר בתשובה ברגע שלפני המוות, אלו לא היו הכופרים) לגבי אותו נוצרי אדוק, אני לא חושב שהוא רואה שעבדו עליו, משום שאחרי המוות לא נשאר מאיתנו כלום, אז איך הוא יראה???? ואם כבר, יש לי גם שאלה: הרי יש הרבה יהודים מאמינים שמגיעים לשמיים ורואים שעבדו עליהם??? (אני כבר קלטתי את זה פה) אני מתקשה להבין חלק משאלותיך, אשמח אם תכתוב אותן בקצרה. במה אינך מאמין, ובמה הנך מאמין? תורה? נביאים? כתובים? אל? אלוהים שקוראים לו יהוה? אל נקבה? אל זכר? גמרא? משנה? הרב אלישיב? הרב קנייבסקי? הסבר פרט נמק.

 

[oliver2311]

מרתק ומעניין- תודה