בלי לומר שלום...

[השינגימל]

רק כדי להבהיר את המצב:

יש לך עזרה משמעותית מהורים, חמים, בייביסיטר, מטפלת, או-פר, צהרון? או שאת עכשיו לבד עם 4 ילדים 24/7 במשך שבוע? בנוסף, האם יש אופציה שהוא לא נסע לבד או נסע לפגוש מישהי שם? עצם זה שחשת שעליך לאפשר לו לצאת לחופשה, מספר משהו על היחסים שלכם גם לפני החופשה. יש לי רושם שהסיפור הזה הוא רק קצה של קרחון בתוך סיפור הזוגיות היותר גדול שלכם. נראה שהבחור לא באמת מבין כמה עול יש עליך. כמו כן, יתכן שהוא חש עול רב משלו. האם תהיי מסוגלת להפוך את היוצרות, להשאיר אותו לבד עם הילדים לשבוע גם?

 

[אמא אישה אמא]

א. עזרה יש 4 ימים מתוך 8 שאננו נמצא השאר לבד

וזה בסדר לי ב. הוא נסע עם בנו בן ה13 מנשואיו הקודמים

 

[puzz2002]

"... מנישואיו הקודמים"....

... מנישואיו הקודמים. שתי מילים פשוטות, וכל כך משנה את התמונה הגדולה. כל כך הרבה מטען. כל ההשערות שהועלו פה, היו על סמך זה שאלה נישואים ראשונים. לנישואים שניים, יש: 1. שתי נשים. תוסיפי לזה שתי חותנות, הזכרנו ציפיות? 2. ילדים משתי המשפחות, הזכרנו צרכים של ילדים? 3. חובות והתחייבויות לשתי המשפחות. .. הרשימה ארוכה מאוד. ברור שצריך חופש. יפה שזיהית את הצורך, ותמכת ופרגנת לו. אולם אפשר והצורך נובע מכך שישנם דברים ותהליכים לא סגורים עם המשפחה הקודמת, והוא לא עומד בעומס. אפשר שלרגע זיהה את עצמו בנקודה בה נפרד מגרושתו, אולי האומללות שלך, אולי הצפה רגשית, ומשם הגיב כלפייך. כהמלצה: תשאלי את עצמך האם את בפנים או בחוץ? רוצה לפרק או לבנות? אם בחרת לבנות/להשאר בפנים: תשוחחי איתו כל ערב בטלפון, ותעדכני אותו לגבי כל מה שקורה בבית. תתייעצי, כמו שהיית מתייחסת לשותף, ולא כמו אל ה"ילד" שיצא מהבית. ספרי לו שכאב לך, אבל קחי שליטה על מערכת היחסים, אם את יכולה לזהות על מה הוא כואב בסיטואציה, ותוכלי לשקף את זה, אחלה. כך יישאר לו מקום להגיב כבוגר. מה שנוגע לרגשות שלך, אהבה/שנאה וכל מה שביניהן, תשתמשי בהן בזהירות, הן כמו פפריקה חריפה. מעט = אחלה, קצת יותר והתבשיל מתקלקל. בהצלחה, לידיה להב