בית ספר יסודי

רזאי

New member
בפריפריה הדרומית שלנו, אני לא מכירה

בי"ס עם תוכנית ראויה. אולי הצפון יותר נחשב מהדרום, ומשקיעים שם יותר.
בשביל לשלב תוכניות לימוד, צריך הסכמה בין ההורים. רוב הילדים זקוקים לדברים שונים מהילדים שלי. לרוב ההורים יש השקפה שונה מאוד על חינוך מזו שלי. הסיכוי שיקרה כאן משהו חיובי, קלוש.
 
אני מסכימה עם מה שכתבת, ועדיין יש 2 בעיות מרכזיות (לתפיסתי):

1. המרחק הגאוגרפי. גם מבחנית ההסעות הלוך ושוב כל יום. (זה מעייף מאד).
וגם מבחינת חיי החברה בשעות שלאחר הלימודים.
&nbsp
2. כסף. חינוך פרטי עולה הרבה מאד כסף.
&nbsp
מעבר לזה- הלוואי וכל מוסדות החינוך בארץ היו כמו בתי הספר שתיארת. חינוך יצירתי, קשוב, מכיל ומאתגר צריך להיות נחלת הכלל.
&nbsp
שבוע נפלא
 
יש אפשרות לפנימיה יוקרתית

ואז זה פותר את הבעיה של הסעות : ואם אדם כבר חושב לשלוח את ילדו לפנימיה כזאת כנראה שיש לו כסף.
בזמנו שהייתי ילד הורי רצו לשלוח אותי : בסוף לא נשלחתי כי לא רציתי יש דווקא אחלה מקמות בארץ לא זוכר
מה השם של הפנימיה: אבל בזמנו זה היה עולה לפי זיכרוני זה עלה לא מעט, הייתי אז בן 10.
 
פנימיה בגיל הזה, זה מעט בעייתי לדעתי.

מדובר על ילדים בגילאי יסודי, שלצד חכמתם הרבה הם עדיין ילדים רכים שצריכים את ההורים שלהם והמשפחה שלהם על בסיס יום יומי (שלא נדבר על ההורים שצריכים אותם)

בגילאי תיכון זו כבר יכולה להיות אפשרות, אם כי, כזו שלא מתאימה לכל אחד. צריך אופי מאד בוגר ומיוחד בשביל ללכת לפנימיה.
&nbsp
 
כנראה שהורי חשבו אחרת

ועל זה שאני צריך אותם והם אותי על זה אני בכלל לא ידבר, כי תמיד אמרתי שלא משנה מאיזה מעמד איזה יחוס משפחתי
היה לך זה לא ערובה לאושר וליחס טוב, לכן מה שאת אומרת לי באופן אישי זר ולא מוכר, אבל באופן כללי את צודקת יש
פה עניין של הגיל, ובעני היצאה שלי מהבית בגיל הזה הייתה לי לעוגן והיה עדיף לי בהרבה והייתי מתקדם, כי הורים זה
נחמד, קשור מי הם ומה חשוב להם, לא כל הורים אותו דבר ולא כל הילדים אותו דבר.
 
ויש ילדים שיש להם הורים באופן יום ייומי ואין להם באמת הורים

והם לבד תמיד, למשל זה מה שאפיין אותי, לא חשבתי לעולם שהורי יכולים להגן עלי ,אני לא חושב במונחים האלו.
הייתי דואג לעצמי, והיה הכול מבחינה כספית, כסף תאמיני לא חסר להם ואני לא ארחיב, אבל הורים זה דבר מורכב
מאוד. אני לא פניתי עליהם, ולא אפנה עליהם, לכן בעני יש ילדים גם מעמד גבוהה מאוד מאוד שעדיף שהיו בפנימיה
או עם הורים מאמצים : ולא היו בתא המשפחתי, אני מדבר מניסיון אישי, לי זה לא תרם בכלום הפך הוא הנכון. לא כל
הורים מתאים להם ילדים, ולא לכל זוג צריך להיות ילדים ,ילד זה לא בובה, ואני מדבר בתור אחד שמכיר את זה
על בשרי. לכן המצב הוא כמו תמיד לא מוחלט אלה יש כל מיני צדדים למטבע, וכמו שאמרת כל אחד מה שמתאים לו.
זהו המשך יום טוב.
 
עצוב לי לקרוא את מה שאתה כותב ואת מה שאתה מרגיש.

אתה מעלה כאן דיון מאד טעון שלדעתי לעולם לא יהיה לו מענה. אני לא חושבת שיש מי שיכול להנפיק רשיונות לילודה. אנחנו יכולים לקוות שתהיה תשתית תמיכה ורווחה טובה יותר שתוכל לתת מענה לכל מי שמתקשה במקצוע המסובך בעולם, ההורות. מבלי להכיר אותך אישית, אני כבר מחבבת אותך מאד, ואני מאחלת לך מעומק ליבי חיים מאושרים ובריאים ושתלמדו (המשפחה שלך ואתה) לקבל אחד את השני בצורה הטובה ביותר.

אם אני מנסה למקד את הדיון שלנו על ילדים מוכשרים מאד שמחפשים מענה במסגרת לימודית רחוקה, פנימיה (לדעתי בלבד) זה לא פתרון לילדים צעירים.
 
איני חולק על הטענה שלך שזה לא מתאים לילדים צעירים

אלה אומר שיש כאלו שכן : יש הורים שלא יכולים לטפל בילד באופן מוחלט : ולדעתי יטיב לילד להיות בפנימיה זה מקרה
קיצוני אבל יש מקירים חריגים שזה עדיף, בקשר לפרקטיקה ברור שזה אינו אפשרי וגם לא ביצועי אני מדבר מבחינה מוסרית
הגותית שיש הורים שעדיף שהייתה נשללת להם האפשרות להביא צאצאים, אין זה אפשרי במציאות אלה זה חשיבה סך הכל.
בקשר למשפחתי : זה סיפור מאוד כבד : וגם אני לא אפתח אותו פה כי זה לא המקום המתאים, אבל אני חושב שאני בדרך
הנכונה : אני לא מסתכל באופן של להצליח, אלה לעשות מה שטוב לי, אני כיום עובד על רעיון מהפכני שיכול לעזור לבני האדם
באופן קיומי ביחד עם יזם מנסה לגייס צוות, ואם זה יצלח אני מקווה שאני אהיה יותר מאושר, חוץ מזה אני עושה עוד הרבה
דברים ויש לי הרבה תחומים, אני לא כזה אומלל או עצוב, אני מאוד שאפתן וחולם בגדול, ומקווה להצליח בסופו של דבר.
 

tomi32

New member
ועוד נקודות בעייתיות

האליטיזם מחלחל לילדים. אני מכיר את אחד מבתי הספר המדוברים ושם חלק ניכר מהילדים הם "ילדים של..." אנשים שכולנו מכירים. חלק מההורים מוכשרים מאד, חלק עם ארנק שמן וחלק יועצים שונים של העיריה ...
הילדים בבית הספר בהחלט מודעים לכך שהם נבחרו בפינצטה (על אף שלפי נהלי משרד החינוך אסור לערוך מבחני כניסה לילדי גן) וככל שעולים בכיתות בהחלט גם מודעים לכך שהם "לא כמו כולם" (אין לי ביטוי מוצלח מזה שאינו שלילי). בעיני, אם אפשר לחסוך את התפישות האלו, לפחות ביסודי, עדיף.
מעבר לכך, עניין ההסעות יוצר בעיה חברתית קשה בגילאי יסודי. בניגוד לזמנים שאני הייתי ילד, ילדים לא נוסעים היום לבד באוטובוס, וההסעות בכל רחבי העיר קשות עד בלתי אפשריות על בסיס יומי, בפרט כשיש עוד ילדים בבית. אני מכיר אמא לילדה בכיתה ג' שמוכנה לשלוח אותה לחברה רק אם זה כולל לינה (באמצ"ש), כי היא לא מוכנה לפקקים של העיר שגורמים לכך שכל הקפצה לוקחת כשעה ומעלה.
כל זה ברמת שיקולי הפרט.
מבחינת שיקולי הכלל (שאני בהחלט מבין שאצל כל אחד מקבלים משקל שונה כשמול זה עומדת טובת הילד הפרטי), בתי הספר האלו הם פוטנציאל לאסון למערכת הציבורית. היום הם מועטים אז אין להם השפעה ממשית. ככל שהם יתרבו, הם ימשכו יותר ויותר תלמידים ששייכים כמעט תמיד למעמד סוציואקונומי גבוה וכך יחלישו את המערכת הציבורית. ככל שזו תיחלש, יותר הורים ישלחו ילדים למערכת הפרטית, ולמערכת הפוליטית יהיה אף פחות אכפת מהמערכת הציבורית, כי ממילא מי שמשפיע על סדר היום לא שולח לשם את ילדיו.
 
זה דבר מאוד מקובל בחברה

וזה לא אומר שזה דבר טוב, אלה שהורים כמו שאתה אומר "שכולנו מכירים" כלומר במעמד גבוהה רוצים שהילדים
שלהם לא היו כמו כולם, ואז הם שולחים אותם לאותם בתי ספר מיוחדים, כי יש להם את האפשרות הכלכלית אבל
אני בתור אחד שמכיר את זה מקרוב : ושהייתי ילד הייתה לי בזמנו אפשרות להיות בפנימיה דרשה כלך חודש הרבה
כסף. שאני חושב על זה כיום : אני חושב שעשיתי טעות : יכולתי מאוד להצליח ובחרתי להשאר עם חברי ולא להיות
שונה. ואני היום מבין שעדיף לי כן לבקש מסבי כסף וללכת ללמוד למשל במוסד יוקרתי באמריקה למשל שיעלה הרבה
מאוד כסף, ולא ללמוד בארץ, כי בסופו של דבר יש ערך למוסד שאתה לומד בו, יש קשר ישר לקשרים שלך בתור אדם.
לכן אני אומר שילד צריך להיות בחברת בני אדם ולא לחושב שהוא יותר טוב מהם : אבל בשטח זה מאוד קשה, כי בסופו
של דבר המחשבה הזאת היא חלק מאותם אנשים עשירים - מקושרים- מפורסמים, אני לא חושב שהיה קל לגורם לאותם
אנשים להתקרב לעם, בזמנו ראיתי סרט על עשירי אמריקה ועל היחס שלהם כלפי עצמם וכלפי שאר פושטי העם, בעניהם
הם שלחי הצדק, ויש להם תכונות שאין לאחרים, ומכאן נובע גם התנשאות, זה לא מעכשיו אלה לפי דעתי אלפי שנים.
מאז שיש ערך לכסף וגם מלפני כמו בסחר חלפין, לכן זה בעיה מאוד גדולה ומאוד מושרשת, אבל דור/שת תיקון לפי
דעתי, אבל היה קשה מאוד לגשר על הפערים בין העשיר לבין פשוט העם, זוהי דעתי.
 
העלית כאן דיון מאד כואב של החברה כולה, ובישראל בפרט!

הרצון הקיומי ליצור כאן חברה טובה יותר (מנקודת המוצא שאם כל אחד יעשה מעשה קטן, ביחד נוביל לשינוי גדול) לצד הייאוש ממה שקורה כאן, לעיתים מתנגש (במחשבות שלי בלבד) ברצון לעשות את הטוב ביותר לבני ביתי.
לא אחת השתעשעתי במחשבה שאם היה בסביבת ביתי בית ספר פרטי במחיר "שפוי" (נגיד בשווי גן פרטי שהתרגלנו לשלם...) אולי אולי הייתי שוקלת לשלוח לשם את ילדיי תוך ויתור (משמעותי) כלכלי אחר. אני מודה שזו מחשבה שעצובה לי מהשיקולים הרבים שמנית. אך המציאות היום יומית שלנו די עצובה גם היא ואני מאד רוצה לראות ניצני שינוי.
בינתיים אני ממתינה לשינוי וילדיי בחינוך הציבורי הרגיל, ואני חיה לי בין מחשבה אחת לשנייה
 
ילדים צריכים להיות עם - ילדים שדומים להם

בעלי אותו תחומי עניין בעלי אופי דומה : ואם יש בית ספר שיכול לקדם את הילד מבחינה זאת והוא היה מאושר
אני לא רואה בעיה,הבעיה מתחילה שהילד חושב שגבגלל שהוא מחונן והשני לא מוגדר כך הוא טוב ממנו, ואז
יש התנשאות, ובעני זה פסול, אני רואה עצמי כאדם פשוט אדם ללא קשר לכמה נקודות מנת משכל יש לי, או
"לכשרונות המיוחדים שלי" אני כותב לכל מיני אנשים, החל מאנשים מאוד משכלים ועד אנשים פשוטים, אני
כמו שאמרתי לא עושה הפרדה בין הגובה לנמוך, אני מסתכל על האופי ועל החיבור ותו לא, כך צריך לפועל
לדעתי כך לפחות אני חושב.
 

tomi32

New member
אני שותף לתחושותייך

המצב אצלנו יחסית טוב כי לילדיי יש מורים טובים וחברים טובים מהשכונה בכיתה ובמקביל אין תחרות מצד החינוך הפרטי.
אני מניח שאם, למשל, רוב הילדים ביום השליפה של בני היו הולכים לבית ספר פרטי, היה לי בעייתי יותר לדבוק בעקרונותיי.
 
בית ספר זה טוב בשביל ילדים מסיומים

בעני יש ילדים מברקים -וגאונים שלא מתאמים בשום אופן למסגרת הזאת : ואז הם נופלים בין הכסאות, בעני חינוך
ביתי יכול לעזור להם, אני בעד הגישה " חנוך הנער על -פי דרכו" בעני זה יובל לשנוי ולצמיחה של מוחות גדולים.
בעני כל ילד צריך לקבל עזרה במה שקשה לו ולטפח את כשרונו, אני נגד השיטה החינוכית כיום בעני ללמוד ולקבל
מאה לא הופך אותך לחכם, אלה הבנה והתעמקות, בעני הצעד הבא זה חינוך לפי צרכיו של הילד וכך היו לנו
הרבה תגליות והרבה השיגים, זוהי דעתי. ושהיה בהצלחה לילדך הכי חשוב זה לפתח את הרצון לידע וסקרנות
זה יעזור לו יותר מלשנן או לקבל מאיות: אלה לפתח חשיבה ביקרותית וטובה, בהצלחה.
 
מה שאתה מתאר בהתחלה הוא לא בהכרח שלילי.

אמונה של ילד בכך שהוא מיוחד, מוכשר, ואפילו טוב יותר מאחרים בתחומים מסוימים, יכולה להוביל אותו רחוק (אפילו אם היא לא מוצדקת בכלל), ויחד איתו את החברה, המדינה, אולי את העולם - ולא ברור שלא רצוי שכמה שיותר ילדים יאמינו שיש בהם משהו מיוחד. היא לא סותרת קבלה של האחר, ויחס מכבד לאחר.
 
ענווה היא תכונה חשובה מאוד בעיני

ילד יכול לחשוב שהוא טוב בתחום פלוני יותר מאלוני בתחום אחר : אבל עצם החשיבה שאדם טוב יותר מאדם
אחר ,היא שלילית אדם צריך לאמין בעצמו לקבל את עצמו ולדעת שיש לו יכולת זה כן, אבל מחשבה כללית שאני
טוב יותר מאחרים היא בעייתית, יש ילדים חכמים יותר מבני גילם זה נכון, אבל זה לא נכון לשדר להם שהם טובים
יותר, אלה שיש דברים בהם הם טובים יותר, לכן אני מסכים עם האבחנה שלך שהבנה שאתה מוכשר תוביל אותך
להישגים וגם הידעה שאתה טוב מאחרים בתחומים מסיומים, אבל התנשאות חשיבה שהתחום שבו אתה מצטיין
חשוב יותר והשני פחות חכם ממך, בעני היא בעייתית, לא צריך לשדר לילד שהוא הכי גאון והכי טוב ותמיד צודק.
הבעיה שיש הורים שכך משרים לילד,ואז הוא מפתח בעיות חברתיות כי הילד חכם הוא חושב שהוא הכי גאון ואףך
אחד לא ברמה האניטלקטאולית שלו, לכן כן הורים צריכים לעודד אבל לא על חשבון הילד השני, דוגמה אתה חכם
יותר מפולני, אל תהיה חבר שלו כי הוא לא ברמה שלך השכלית- , תסתובב רק עם חברים מחוננים כמוך, אני
שמעתי על כאלו, וגם מכיר שהרחיקו את הילד מחברת ילדים רגילה : והילד פשוט נהיה מתנשא, רק עם החברה שלו.
מזלזל, בעני זה גרוע, לי לא משנה שיש לי 150+ נקודות מנת משכל ואני מחונן ב3 תחומים, לא אכפת לי מזה, ומה
שאני מנסה לומר, שחברות צריכה להבנות על כימיה, על חיבור, על תחומי משותפים, ולכן אני נגד הפרדה של ילדים
משאר הילדים, מקווה שאני ברור, אני יודע שזה לא בהכרח קשור למה שאמרת ,אלה רציתי להביע את דעתי על הנושא
ביותר הרחבה, המשך יום טוב.
 

tomi32

New member
אני לא מאחל לילדיי לגדול במקום בו כולם כאלו

ובפרט שמההתרשמות שלי אכן אין לכך הצדקה.
אני גם לא יודע עד כמה זה מעשי לגדל ילדים מגיל 6 בסביבה הומוגנית, לתת להם תחושה שהם משהו יוצא דופן ולכן מפרידים אותם מבני השכונה, ועוד לקבל ילדים שמקבלים ומכבדים את האחר.
באופן כללי, כדאי שכל ילד יאמין שהוא מיוחד ויכול לכבוש את העולם. אני מסכים לחלוטין שדברים טובים צומחים מכך.
 
הם לא גדלים בסביבה הומוגנית ולא מופרדים מבני השכונה.

הם בסך הכל לומדים בכיתה אחרת ובבית ספר אחר. בסוף יום הלימודים הם חוזרים לשכונה, חוגים הם יכולים לעשות בשכונה, וכו'.
שמע, גם אני פגשתי אנשים יהירים בצורה יוצאת דופן, שלא מן הנמנע שמיונים מהסוג הזה תרמו ליהירות שלהם (ספציפית מי שאני חושבת עליו היה במקום מסוים בצבא) - אבל זה בהחלט לא מה שקורה בשגרה לכולם - וסביר שזה קשור גם לבית, לסביבה שהיא לא רק בית ספר, וכו'. חלק חשוב מהחינוך של ילדים הוא לנתב את האמונה בעצמך למקומות טובים, להבין שזה לא אומר שאחרים לא שווים כלום ושאפשר להסתדר ואף להפיק לא מעט מחיבור עם כל אחד, לא לרמוס אחרים בדרך אלא לעזור להם, וכו'. אני בכלל לא בטוחה שילד שגדל בסביבה הטרוגנית שבה הוא הכי טוב יוצא יהיר פחות, מקבל את האחר יותר, וכו'. שוב, תלוי בילד, תלוי בשאר החוויות שלו, תלוי בחינוך שלו, וכו'.
 

tomi32

New member
טוב, אכן המבחן הוא ביישום

ההרגשה שלי, שאינה מגובה במספר רב של מקרים שאני מכיר, היא שבגלל שילדים היום מבלים פחות בחוץ, ילד שלא לומד בשכונה מתקשה לשמור על קשר עם ילדים מהשכונה אם הוא נפרד מהם בכיתה א' (להבדיל מפרידה בגיל מבוגר יותר). מעבר לכך, יש לי תחושה שהחברה היום מעמדית יותר מאשר כשאני הייתי ילד, אני חושש שיש יותר מבוגרים ששופטים אחרים לפי כמה שהם מרוויחים, איפה הם עובדים וכיוצ"ב. החשש שלי (שכאמור, מגובה במעט מאד מקרים שהכרתי) הוא שבבתי ספר אליטיסטיים כאלו, יהיו יותר ילדים שבאים מבתים שזה השיח בהם.
 
טוב, הנושא המעמדי

באמת לא עלה בזמני בכיתת המחוננים או בבתי הספר שבהם הייתי - והאמת שגם היום אני לא שמה לב למשהו כזה בכיתות של הילדות שלי. אולי זה תלוי בסביבה הספציפית. אני מניחה שגם בזמני מי שהיה מאוד עשיר היה בדיוק כמו שאתה מתאר - והאמת שנראה לי שגם אז הם לא למדו עם כולם. אולי ההבדל הוא שהיום אנחנו מכירים יותר את בתי הספר האלה כי מדברים עליהם יותר בתקשורת. ואולי גם יש יותר עשירים בגלל ההיי טק. לא יודעת. בסביבה שלי כל הדברים האלה או לא קיימים גם היום, או חולפים לי מעל לראש (כי כן יש אנשים עשירים בבית הספר של הבנות שלי, אם לשפוט לפי איך שהבתים שלהם נראים, אבל אני לא שמה לב להבדל באיך מתייחסים אליהם או אל הילדים שלהם).
 
למעלה