ביקורת אלבום - Lady Gaga - Born This Way

theone24

New member
../images/Emo41.gifלסיכום:../images/Emo41.gif

עברנו דרך לא קצרה. 17 שירים לא הולכים ברגל ויכולים להיראות כמו דחיסת שירים מיותרת. בסופו של דבר, כאלבום, חוץ משיר / שניים באמת מיותרים, רוב השירים עומדים יפה אחד ליד השני עם סאונד שמרגיש אחיד ונושאים חשובים. מדובר בעליית שלב מהאלבום הראשון והמפוזר. היא לקחה כל מה שטוב באלבום השני שיכללה ושיפצה אותו מחדש שיתאים לאווירה הכללית של האלבום הנוכחי. המגע שלה מורגש בכל אחד משירי האלבום, אם זה בכתיבת כל הליריקה, ביחד או לבד, או בהחלטות הפקתיות כיצד יתחיל ויסתיים כל שיר ושיר. היא היצירה, היצירה זה היא. האם מצאתי את הגאגא שאיבדתי? לא. גאגא של 2011 היא לא אותה גאגא של 2008. לגאגא הנוכחית יש אימרה חזקה, היא יותר מתגרה ולא מתביישת, וזה לאו דווקא רע. בBorn This Way גאגא נפרדה לשלום מזמרת הפופ שהיא הייתה ועלתה שלב - ליוצרת פופ. אחרי רק שלוש שנים זה הישג מכובד ביותר. היא כוכבת הפופ הכי גדולה שהעולם ידע בשלוש השנים האחרונות, זאת לא המצאה זאת עובדה. היא חיה בגדול, ולא שוכחת בכל ראיון מהיכן היא באה ואיך היא התחילה. מתחת לכל שכבות המייקאפ והתלבושות הסוריאליסטיות עדיין מסתתרת לה הילדה הדחויה והמפוחדת עם החלומות הגדולים. גם אם תקחו ממנה את מה שעושה אותה ליידי גאגא - התלבושות והפרובוקטיות, עדיין תשארו עם סטפני ג'ואן אנג'לינה גרמנוטה, הנערה המוכשרת עם הרעיונות הגדולים. היא כאן כדי להישאר, ומעל הכל האלבום הזה מוכיח את זה. אפשר להתמרד, אפשר להזעיף פנים או אפשר פשוט לחייך בהבנה ולהצטרף לשאגות הPaws Up האהובות עליה. עולם הפופ לא היה נראה אותו דבר בלעדיה. Born This Way -
 

AudiTT15

New member
ייאי! הידד שמח לשמוע ביקורת כל כך טובה

אני באמת מת עליה וכמו שכתבתי למישהו אחר פה, גם אם היה אלבום חרא הייתי ממשיך לאהוב אותה, כי יש בה תשוקה מסוג אחר. אז יש 17 שירים בסוף? זה הרגיל? ויש גם כל מיני דלוקסים ומהדורות מוגבלות, מישהו יודע אם משהו מזה מגיע לארץ?
 

Harel1444

New member
בדקתי

והכי משתלם בטוואר רקורדס ...זה 100 שקל +פוסטר ענקי
הרגיל עולה 70 אני חושב..
 

spiceupmylife1

New member
../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה../images/Emo47.gif

פשוט ואוו יוסי אהבתי את הביקורת שלך כמו תמיד
 

Someone 2011

New member
כל הכבוד על ההשקעה!!!

אני ממש לא חושב כמוך ... אני ממש לא מתחבר אליה ואל השירים שלה, השיר היחידי שאיכשהו אני יכול לשמוע אותו זה - The Edge of Glory‬ ... וגם זה נמאס אחרי כמה שמיעות ... אני מעדיף אותה פשוטה יותר כמו ב2008. ... מאשר פרובוקציה מהלכת על 2 ב2011 ....
 
|יפה כתבת!!מאוד נהנתי לקרוא את הביקורת שלך

הסכמתי עם הרוב, אבל אני אישית מעדיפה את גאגא של תחילת הדרך ב- 08 שהיא פשוט יצרה מוזיקה בלי להצהיר יותר מידי הצהרות הזוייות שבסופו דבר רק מאכזבים אותנו. מעניין לראות במה עוד היא יכולה להפתיעה אותנו איפה היא תהיה עוד 5-10 שנים. יש לי הרגשה שהיא לא הולכת להיעלם לשום מקום היא מוסיפה עניין לעולם המוזיקה וזה תמיד כיף ומעניין. BTW
וחצי. כל הכבוד על ההשקעה, אתה תמיד עושה עבודה מעולה
 
../images/Emo51.gif על הביקורת המדהימה!../images/Emo140.gif

ממש נהנתי לקרוא,עמוקה ומעניינת. The Edge Of Glory
ממש יפה בעיניי! הביצוע שלה בו מאוד מרגש והסקסופון הרטרואי אה לה ויטני 93' מוסיף!! (למרות שהפזמון קצת קלי קלרקסון-קייטי פרי-BTW) אבל נסלח
 

Dool

New member
לא מסכים עם רוב הדירוגים, אבל אחלה ביקורת../images/Emo45.gif

רק מה, זה שת'ה פיים היה יותר קליט, ילדותי ברוח ואופטימי לא הופך אותו לפחות יצירתי מBTW, לדעתי. אני חושב שהושקעה בו (ובמיוחד בEP שבא לאחר מכן, שהוא בקלות יכול להיחשב לאוסף, גם אם הוא לא. הדבר הכי טוב שגאגא הוציאה) לא פחות מחשבה ויצירתיות. אם חושבים על זה, ההפקה המוגזמת בBTW הופכת אותו ליותר רדיו-פרנדלי ופחות מאתגר משני האלבומים הראשונים. גיטרה פה ושם לא עובדת עלי - ההפקה כאן נוצצת עד בחילה, ועושה עוול להרבה שירים (הקורבן הראשי - You and I, שסובל מהפקה טורדנית שמונעת ממנו להיות בליגה של Speechless או Wish You Were Here, וחבל) הבעיות העיקרית כאן (חוץ מההפקה), הן הליריקס, הדמיון הרב מדי בין השירים והעובדה שגם השירים הטובים ביותר (לטעמי, Scheiße, Government Hooker, Judas ו-Heavy Metal Lover) רחוקים מלהיות קלאסיקות פופ כמו כל הEP הקודם (ואני אכן מתכוון לכולו, כל שניה ושניה), או הסינגלים מהראשון. עכשיו, אני מוכן לוותר על העדר קלאסיקות, אם מדובר בהתפתחות והתבגרות של אמן, אבל אם כבר, נראה כי מדובר ברגרסיה. ההומור והשנינות שאפיינו אותה בהתחלה אבדו, וכל מה שקיבלנו זה קשקושי ישוע-הומואים (להרגע, אני אחד) שהיו נועזים אולי ב1988, לא בעידן בו אובאמה נשיא, מחצית מהנוער בעולם המערבי אתאיסט והומואים דומיננטים בתקשורת. Jesus is the new black? בחייכם. זו אותה אישה שכתבה את Paper Gangsta? נסיון מגוחך לכתוב שורות המנוניות ומעוררות מחלוקת. אבל זה לא מעורר שום מחלוקת, אולי רק בקרב כמה קשישים קתולים, לא בקרב העם, זה בטוח. רצועות הבונוס נוראיות (לא הבנתי עד עכשיו למה היא שינתה את השם לקאבר לI wanna dance with somebody...). עד לThe Queen לא חשבתי שגאגא יכולה להוציא משהו באמת חסר תועלת... טעיתי. זה בקלות השיר הגרוע ביותר בקריירה שלה, והיה עדיף שישאר בחוץ. בקיצור, נהנתי מרוב האלבום, אבל אני עדיין מאוכזב. כששמעתי את הדמו של שייסה וזונת ממשלה, לפני כמה חודשים, ציפיתי לאלבום ברמה הנ"ל, ובנוסף האמנתי שגאגא סוף סוף מבטאת קצת מההשפעות המוזיקליות שהיא טוענת שהושפעה מהן. במקומן, זכיתי לסקסופון(?) בבלדת פופ ומסע יחצנות שלא נראה כמותו. אה, וגם מחזור של Bad Romance (אם כי התוצאה מוצלחת, ע"ע Judas), גניבה מוויטני יוסטון ודמיון מחשיד למדונה. גאגא הצליחה לקנות אותי, חובב אינדסטריאל ופאנק לרוב, בעיקר כי היא הוכיחה שכשרון מושך, לא משנה הז'אנר, הפופולריות או התדמית. The Fame Monster היה יצירת אמנות מופתית מבחינתי (כן, כן). Born This Way מרגיש כמו אוסף שירים 66% אפויים, שדומים אחד לשני בטירוף, אבל עדיין לא מעבירים הרגשה של אלבום. עם זאת, זה לא גרוע בשום אופן. ואם להיות שטחי
: Scheiße - 10/10 Highway Unicorn - 9/10 Heavy Metal Lover - 9/10 Government Hooker - 9/10 Judas - 9/10 The Edge of Glory - 8/10 Marry the Night - 8/10 BTW - 8/10 Bad Kids - 7/10 Bloody Mary - 6/10 Electric Chapel - 6/10 Americano - 5/10 Hair - 5/10 You And I - 4/10 Black Jesus - 4/10 Fashion of his love 2/10 The Queen - 1/10 110/170 65% 3.5 כוכבים |כוכב|
 

theone24

New member
אני מסכים שיש בה משהו מאוד יומרני בימינו,

מאשר ב2008, וכמו שכתבתי היא ניסתה חזק ללכת על הימנונים, וזה לא ממש הלך לה. זה גם למה היא הלכה לי לאיבוד...זאת לא אותה הגאגא של 2008/09, ואני מתגעגע אליה. עם זאת, הגאגא החדשה מצליחה לסקרן אותי, ואני גם מצליח להבין מאיפה כל היהירות הזאת מגיעה... שמלקקים לך במשך 3 שנים כאילו אתה תופעת המוזיקה הכי גדולה שהעולם ידע, באיזשהו שלב השתן יעלה לך לראש...אין אדם חסין למחמאות, ושהן מגיעות מכל עבר אחד בהחלט יכול לחשוב שהוא משהו מיוחד. דווקא מבחינת הפקה אני מרגיש שמדובר כאן בעליית מדרגה משמעותית. דה פיים היה מאוד אקלקטי ולא אחיד, הרגישו שהוא אלבום שהוקלט במשך כמה שנים, יש בו שירים עדכניים ל2008 ביחד עם שירים שגם בשנות ה90 היו כבר פאסה... דה פיים מונסטר כבר היה צעד ענקי בכיוון הנכון. יותר אלקטרוני יותר אפלולי, ואז, כאמור, היא עשתה את הצעד הסופי עם האלבום הזה. דה פיים מונסטר הוא עדיין האלבום הכי טוב שלה לדעתי, אבל אני לא יכול הגיד שהתאכזבתי מBTW גם כן. בכל אופן, ברוך הבא, ותודה שמצאת זמן להגיב ולקרוא.
 

2Dirrty4U

New member
תודה רבה על הביקורת המושקעת ../images/Emo24.gif

עברתי ככה זריז על השירים מהקישורים ובתכלס לא התלהבתי. השירים נכנסו באוזן אחת ויצאו מהשניה ולא היה אף שיר שתפס אותי והייתי אומרת עליו "וואו, אני צריכה את זה באייטונס שלי!". אלבום סביר בסך הכל אבל ממש לא מתקרב לתיאורים שגהגה זרקה עליו לפני שהוא יצא. ואם כבר אז אני בהחלט מעדיפה את גהגה של 2008.
 

The Gloaming

New member
תודה יוסף!

ביקורת ממש מושקעת! כל הכבוד. על חלק מהדברים הסכמתי איתך ממש ועל חלק לא. אחרי שלא אהבתי את הדיסק, ואז אהבתי מאוד, עכשיו אני ממש פושר איתו. שום שיר לא מצליח להחזיק אותי ממש, או להגיד "וואי בא לי לשמוע ______". אני מסכים שהשירים החזקים ביותר הם: Schisse, Bloody marry ולדעתי גם Goverment hokker (שמשומה מזכיר לי את סאדו מאזו של רירי). לדעתי ל Bad Kids מגיע קצת יותר מכוכב אחד, הוא אולי סתם אבל הוא השיר היחיד שאפשר לקרוא לו "קליל" באלבום, ביחד עם זה הייתי מוריד נקודות ל "אתה ואני" שהיה הרבה יותר יפה בגרסא הרגילה וההלבשה שלו על We will rock you של קווין לא עושה לו חסד בכלל. אני הייתי נותן לאלבום 2 וחצי נקודות. לא כולל הבונוסים כי עוד לא שמעתי אותם. ובנימה זאת, שבוע שעבר הזמנתי את מפלצת התהילה, האלבום הכפול, מאמזון ב 12 שקל
.
 

WhyTheFace06

New member
תודה על הביקורת!! ../images/Emo140.gif

אני לא מתכוון לשמוע את כל האלבום כי אין לי כוונה, היא לא הטעם שלי. אבל שמעתי כמה רצועות שהפורום אהב, ואהבתי את: Born This Way- נכון שמאוד כעסתי שהיא ניפחה אותו לפני שהוא יצא, והוא נמאס עליי אז די מהר, עכשיו אני מאוד מחבב אותו ויש משהו בדברים שהיא אמרה לפני שהוא יצא. הוא מאוד מאוד המנוני. Marry The Night- שיר חביב ומדבק. אני הכי אוהב את השירים שלה שהם פשוטים, ולא מורכבים ועמוסים מידי (מבחינת הסאונד) כמו כמעט כל האלבום הזה. The Edge Of Glory- מזכיר לי מעט את BTW בפזמון, אבל גם שיר יפה. חוץ מאלה, יש את Judas שהוא עושה כאב ראש וממוחזר מBad Romance. שאר השירים שהתלהבו מהם פה בפורום בכלל לא נפלתי... כמובן שאני מעדיף בהרבה את הגאגא של 2009, שהשירים שלה היו הרבה יותר טובים ופשוטים. שוב תודה על ההשקעה
 

Music Man XD

New member
איזה כיף, ביקורת! :)

כיף לראות כאלה כאן. קראתי אותה ואגיב על כל שיר בהמשך
 
ואוו כל הכבוד על ההשקעה !!תודה!../images/Emo140.gif

היה כיף לקרוא שמעתי את האלבום בשבוע שעבר ,וממש לא היתלהבתי היו שמה כמה שירים חמודים וטובים,וחלק גדול שסתם משעמם ולא מענייין בכלל,מבולגן ... שיעממה אותי רציתי כבר להפסיק לשמוע ,אבל ניסיתי להחזיק מעמד ולשמוע עד הסוף .
 

theone24

New member
תודה על התגובות חברים.../images/Emo140.gif

לכל מי שקרא, הגיב וביזבז מזמנו על הביקורת שלי -
.
 

HanAn189

New member
דירוג שלי של האלבום השלישי של גאגא:

1 - Judas
2 - Scheiße
3 - Bloody Mary
4 - The Edge Of Glory
5 - Born This Way
6 - Government Hooker
7 - Marry The Night
8 - Americano
9 - Electric Chapel
910 - Bad Kids
11 - Heavy Metal Lover
12 - Yoü & I
13 - Hair
14 - Highway Unicorn (Road 2 Love)
ולא שמעתי עדיין את הרצועות הנוספות
גאגא מוכיחה שאף אחד לא יכול עליה, אף אחד
(עד שאני אשמע את ביונסה שוב בעוד 5 דקות
) יוסי, שוב, תודה על הביקורות, שמהנה לקרוא אותן, ולהחכים בעובדות נוספות שלא ידעתי
 
למעלה